כתוב שאבנר המליך את איש בושת, בגלל שדרש 'ומלכים מחלציך יצאו', שצריך שיהיה ב' מלכים משבט (יוסף) בנימין...........................................................
לולא דמסתפינא הו"א -
1. אבנר ראה עצמו כעין שותף במלוכה של איש בשת, ולכן סגנון דיבורו אל איש בשת היה כדַבר שותף אל שותפו, ולא ראה בזה 'בגידה'.
2. וכמו כן, את עצם טענתו של איש בשת אליו, חשב אבנר [מכל סיבה שהיא] לחוסר יכולת להמשיך את ה'שותפות',
3. וממילא כאשר יפרוש אבנר, - תתפרד החבילה, ולא יוכל איש בשת להתחזק לבד במלכותו,
- כפי שמשמע במפרשים שלא לקחו שאול במלחמותיו [יחד עם יונתן ואחיו], משום שלא היה איש מלחמה.
4. ולכן לא ראה אבנר ברירה כי אם להמליך את דוד על כל ישראל.
כנראה ראה שאינו ראוי למלכות ע''י שאינו מכבד את סביבתו.
צריך לישב שבעה נקיים בטרם מעזים לדבר כך על איש-בשת בנו של שאול בחיר ה', וגם הוא עצמו
איש צדיק.
מצד הנבואה היה מספיק מלכות מועטת
באמת כן משמע מנבואת ה' למלך יהוא -
וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב
בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.
ומלכו משושלת יהוא -
1. בנו יהואחז,
2. בנו יואש,
3. בנו ירבעם,
4. בנו
זכריה, שמלך ששה חדשים ונהרג, ונחשב לו כקיום הנבואה -
בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן
שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' וגו'
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם
וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
וְיֶתֶר דִּבְרֵי זְכַרְיָה וגו'
הוּא דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא לֵאמֹר
בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל
וַיְהִי כֵן.
