תהילים קי"ט ארוך ביותר קי"ז קצר ביותר

קמיע מומחה

משתמש ותיק
האם יש איזה רמז למה נבחר פרק קי''ט שבספר תהילים לפרק הארוך ביותר האם יש איזה רמז במספר 119 וכו' וכדומה?
לא מצאתי כעת שידברו מזה ולחכמי ורבני הפורם פתרונים
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
קי"ט בגימט' מעט

[אבל יש להעיר שלפי המובא בילקו"ש ובעוד מקורות קדמונים (וכן אצל התימנים) יש קמ"ז מזמורי תהילים, ולפי זה תמניא אפי זה בעצם המזמור ה-קט"ז]
 

בשלמא

משתמש ותיק
קמיע מומחה אמר:
האם יש איזה רמז למה נבחר פרק קי''ט שבספר תהילים לפרק הארוך ביותר האם יש איזה רמז במספר 119 וכו' וכדומה?
לא מצאתי כעת שידברו מזה ולחכמי ורבני הפורם פתרונים
על המספר קע"ו פסוקים של מזמור קי"ט ומסכת ב"ב ופר' נשא מובא שבאו לבטל את קליפת אלוף "צפו" מאלופי עשו 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
קמיע מומחה אמר:
האם יש איזה רמז למה נבחר פרק קי''ט שבספר תהילים לפרק הארוך ביותר האם יש איזה רמז במספר 119 וכו' וכדומה?
לא מצאתי כעת שידברו מזה ולחכמי ורבני הפורם פתרונים
על המספר קע"ו פסוקים של מזמור קי"ט ומסכת ב"ב ופר' נשא מובא שבאו לבטל את קליפת אלוף "צפו" מאלופי עשו 
למרות התזמון המפליא, ראוי לידע שפרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים ודפי הש''ס הינם רק מהמדפיסים לפני ארבע מאות שנה, ופסוקי נשא, אין אנו בקיעים במנין הפסוקים בתורה, כדאמרי' בקידושין דאנן מי בקיאינן וכו'.
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
פרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים
ממש ממש לא!

כמעיין המתגבר אמר:
דפי הש''ס הינם רק מהמדפיסים לפני ארבע מאות שנה

למעלה מחמש מאות (לא שזה כ"כ משנה 400/500 אבל להעמיד דברים על דיוקם)

כמעיין המתגבר אמר:
פסוקי נשא, אין אנו בקיאים במנין הפסוקים בתורה
אז אין שום משמעות לחלוקת פסוקים שלנו?
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בשלמא אמר:
קמיע מומחה אמר:
האם יש איזה רמז למה נבחר פרק קי''ט שבספר תהילים לפרק הארוך ביותר האם יש איזה רמז במספר 119 וכו' וכדומה?
לא מצאתי כעת שידברו מזה ולחכמי ורבני הפורם פתרונים
על המספר קע"ו פסוקים של מזמור קי"ט ומסכת ב"ב ופר' נשא מובא שבאו לבטל את קליפת אלוף "צפו" מאלופי עשו 
למרות התזמון המפליא, ראוי לידע שפרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים ודפי הש''ס הינם רק מהמדפיסים לפני ארבע מאות שנה, ופסוקי נשא, אין אנו בקיעים במנין הפסוקים בתורה, כדאמרי' בקידושין דאנן מי בקיאינן וכו'.
הרי סומכין על פסוקים שלנו לענין קריאת התורה, וע"כ שבקיאין אנו.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בשלמא אמר:
קמיע מומחה אמר:
האם יש איזה רמז למה נבחר פרק קי''ט שבספר תהילים לפרק הארוך ביותר האם יש איזה רמז במספר 119 וכו' וכדומה?
לא מצאתי כעת שידברו מזה ולחכמי ורבני הפורם פתרונים
על המספר קע"ו פסוקים של מזמור קי"ט ומסכת ב"ב ופר' נשא מובא שבאו לבטל את קליפת אלוף "צפו" מאלופי עשו 
למרות התזמון המפליא, ראוי לידע שפרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים ודפי הש''ס הינם רק מהמדפיסים לפני ארבע מאות שנה, ופסוקי נשא, אין אנו בקיעים במנין הפסוקים בתורה, כדאמרי' בקידושין דאנן מי בקיאינן וכו'.


ק"ן מזמורים מקורו טהור (בחז"ל יש עוד ספירה) אבל איך שלא יהיה אין לבלבל בין פרקים של תהלים לחלוקת הנוצרים
דפי הש"ס וסימני השו"ע וכל כיו"ב מקובלנו שהכל בהשגחה עליונה (את"ל תזמון מפליא של המפליא לעשות) ע"ע אשכול ע"ז
על הפסוקים גם יש מסורת מימי קדם ואין שום טעם לפקפק בזה וכמה הלכתא רברבי תליא בהו


 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
פרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים.
חלילה וחס!
 
אבר כיונה אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
פרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים
ממש ממש לא!
כמעיין המתגבר אמר:
דפי הש''ס הינם רק מהמדפיסים לפני ארבע מאות שנה

למעלה מחמש מאות (לא שזה כ"כ משנה 400/500 אבל להעמיד דברים על דיוקם)
כמעיין המתגבר אמר:
פסוקי נשא, אין אנו בקיאים במנין הפסוקים בתורה
אז אין שום משמעות לחלוקת פסוקים שלנו?
 
בשלמא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בשלמא אמר:
על המספר קע"ו פסוקים של מזמור קי"ט ומסכת ב"ב ופר' נשא מובא שבאו לבטל את קליפת אלוף "צפו" מאלופי עשו 
למרות התזמון המפליא, ראוי לידע שפרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים ודפי הש''ס הינם רק מהמדפיסים לפני ארבע מאות שנה, ופסוקי נשא, אין אנו בקיעים במנין הפסוקים בתורה, כדאמרי' בקידושין דאנן מי בקיאינן וכו'.


ק"ן מזמורים מקורו טהור (בחז"ל יש עוד ספירה) אבל איך שלא יהיה אין לבלבל בין פרקים של תהלים לחלוקת הנוצרים
דפי הש"ס וסימני השו"ע וכל כיו"ב מקובלנו שהכל בהשגחה עליונה (את"ל תזמון מפליא של המפליא לעשות) ע"ע אשכול ע"ז
על הפסוקים גם יש מסורת מימי קדם ואין שום טעם לפקפק בזה וכמה הלכתא רברבי תליא בהו
תבררו, חשבתי שזה די פשוט.
לא תמצאו בקדמונים שיציינו לפרקי התנ''ך בשום מקום.
(אגב שמעתי שהגרי''ז היה קורא חצי פרק תהילים וסגי ליה בהכי)
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
תבררו, חשבתי שזה די פשוט.
לא תמצאו בקדמונים שיציינו לפרקי התנ''ך בשום מקום.
(אגב שמעתי שהגרי''ז היה קורא חצי פרק תהילים וסגי ליה בהכי)
לפני שנברר (וכבר בררנו)
 את התרגיל הפשוט של תמניא כפול כ"ב אותיות = 176 עשית?
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
הכהן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא תמצאו בקדמונים שיציינו לפרקי התנ''ך בשום מקום.
ומה ראו לומר ברכת ' השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה
וגם בתיקוני זוהר:

ומתמן עברו ברית מילה, ואעברו מניה ערלה ופריעה למעלה בד' ולא בח', דשירותא דח' איהי
בינה, למנצח על השמינית, 

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
הכהן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא תמצאו בקדמונים שיציינו לפרקי התנ''ך בשום מקום.
ומה ראו לומר ברכת ' השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה
 
אבר כיונה אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
תבררו, חשבתי שזה די פשוט.
לא תמצאו בקדמונים שיציינו לפרקי התנ''ך בשום מקום.
תלמוד בבלי, ברכות ט ע"ב
 
בשלמא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
תבררו, חשבתי שזה די פשוט.
לא תמצאו בקדמונים שיציינו לפרקי התנ''ך בשום מקום.
(אגב שמעתי שהגרי''ז היה קורא חצי פרק תהילים וסגי ליה בהכי)
לפני שנברר (וכבר בררנו)
 את התרגיל הפשוט של תמניא כפול כ"ב = 176 עשית?


יפה מאוד.
אבל אוסיף משהו.
פרקים לחוד ופרשיות לחוד, פרקי התנ''ך הם מהנוצרים כידוע (חשבתי שזה ידוע), כשבאו לחלק את התהילים הם נצמדו לחלוקת הפרשיות ולא במאה אחוז, כי פרק א ופרק ב הוא פרשיה אחת כדאיתא בש''ס (ויש בזה נפק''מ כיצד כותבים אותו על הקלף) והם חילקוהו לב' פרקים ולחלוקה זו אין תוקף יהדותי אם כי אף הש''ס סבר שזה ב' ענינים, לא תמצאו בראשונים המוקדמים או בחז''ל ציון לפרקים בשום מקום.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
יפה מאוד.
אבל אוסיף משהו.
פרקים לחוד ופרשיות לחוד, פרקי התנ''ך הם מהנוצרים כידוע (חשבתי שזה ידוע), כשבאו לחלק את התהילים הם נצמדו לחלוקת הפרשיות ולא במאה אחוז, כי פרק א ופרק ב הוא פרשיה אחת כדאיתא בש''ס (ויש בזה נפק''מ כיצד כותבים אותו על הקלף) והם חילקוהו לב' פרקים ולחלוקה זו אין תוקף יהדותי אם כי אף הש''ס סבר שזה ב' ענינים, לא תמצאו בראשונים המוקדמים או בחז''ל ציון לפרקים בשום מקום.
מה כבודו חידש כאן?
על חלוקת הנוצרים שכל ילד יודע?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
קי"ט בגימט' מעט

[אבל יש להעיר שלפי המובא בילקו"ש ובעוד מקורות קדמונים (וכן אצל התימנים) יש קמ"ז מזמורי תהילים, ולפי זה תמניא אפי זה בעצם המזמור ה-קט"ז]
אני בטוח שאם תרצה באמת תוכל למצוא רמ"ז לקט"ז כמו שמצאת לקי"ט.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
למרות התזמון המפליא, ראוי לידע שפרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים ודפי הש''ס הינם רק מהמדפיסים לפני ארבע מאות שנה, ופסוקי נשא, אין אנו בקיעים במנין הפסוקים בתורה, כדאמרי' בקידושין דאנן מי בקיאינן וכו'.
אבל גם מה שעושים הנוצרים וגם מה שעושים המדפיסים הוא חלק מעולמו של הקב"ה. ועל כל מה שקיים בעולמו של הקב"ה יש חשבון.
 

הכהן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
כי פרק א ופרק ב הוא פרשיה אחת כדאיתא בש''ס (ויש בזה נפק''מ כיצד כותבים אותו על הקלף) והם חילקוהו לב' פרקים 
רש"י מגילה שם
בפרשה תשיעית אמרה. ואם תאמר שמינית היא אשרי ולמה רגשו גויים תרתי פרשתא היא:
תוספות
ודוד כי אמרה בפרשת תשיעית אמרה. פירש הקונטרס ואף על גב דליכא אלא ח' מזמורים עד התם אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי נינהו וקשיא דהא פרק קמא דברכות (דף י.) אמר דחדא פרשה היא ומסיק התם דכל פרשה שהיתה חביבה לדוד התחיל בה באשרי וסיים בה באשרי כגון זו שמתחלת באשרי האיש ומסיימת באשרי כל חוסי בו והיינו סוף דלמה רגשו אלמא דחדא פרשה היא וצריך לומר דלמנצח על מות ולמה ה' תעמוד ברחוק תרתי נינהו:
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בשלמא אמר:
קמיע מומחה אמר:
האם יש איזה רמז למה נבחר פרק קי''ט שבספר תהילים לפרק הארוך ביותר האם יש איזה רמז במספר 119 וכו' וכדומה?
לא מצאתי כעת שידברו מזה ולחכמי ורבני הפורם פתרונים
על המספר קע"ו פסוקים של מזמור קי"ט ומסכת ב"ב ופר' נשא מובא שבאו לבטל את קליפת אלוף "צפו" מאלופי עשו 
למרות התזמון המפליא, ראוי לידע שפרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים 
חלוקת ספר תהילים (מתוך המכלול)החלוקה של הפרקים בספר תהילים מוקדמת, ואיננה חלוקה נוצרית אלא יהודית בעיקרה. הספר חולק הן אצל הנוצרים והן אצל היהודים לפי מספר המזמורים שהוא מכיל. אולם יש חילוקי דעות במספר הפרקים: הנוצרים מחלקים את הספר ל-150 פרקים (מספר עגול) ואילו במסורת היהודית יש גרסאות שונות. בתלמוד מוזכרים מאה ארבעים ושבעה מזמורים כנגד מניין שנותיו של יעקב אבינו. יש שבעה מקומות שבהם אולי הייתה החלוקה המקורית שונה:
  • לפי אחת הדעות בגמרא[19] פרקים א-ב הם פרק אחד, והיא מביאה ראיה מכך ש"פתח בה באשרי וסיים בה באשרי".
  • פרקיםט-י מחוברים בתרגום השבעים ואולי סברו כך גם חלק מחז"ל[דרוש מקור] (אם כי הדעה המובאת לעיל לא סברה כך). ראיה לכך מהעובדה שבפרק י אין כל פתיחה, בניגוד לפרקים שלפניו ולאחריו שפותחים ב"למנצח".
  • בשל אותה ראיה, ומשום שיש פזמון החוזר בשניהם, ייתכן שפרקים מב-מג הם למעשה מזמור אחד. (גם בסוכות קוראים את שני פרקים אלו רצופים).
  • ייתכן שפרקים ע-עא היו מזמור אחד, ולכך אותה ראיה המוזכרת בשתי הדוגמאות הקודמות.
  • בתרגום השבעים פרקים קי"ד-קט"ו מחוברים כמזמור אחד. כך הוא גם בכתב היד כתר ארם צובא, וכן הוא במנהג התימני בקריאת ההלל.
  • מזמור קי"ז הוא בן שני פסוקים בלבד, ושייך כנראה למזמור שלפניו או לאחריו. בדרך כלל מחברים אותו עם זה שלפניו.
  • פרקים קל"ד-קל"ה נראים כחלק ממזמור אחד.
 

HaimL

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:

ק"ן מזמורים מקורו טהור (בחז"ל יש עוד ספירה) אבל איך שלא יהיה אין לבלבל בין פרקים של תהלים לחלוקת הנוצרים
דפי הש"ס וסימני השו"ע וכל כיו"ב מקובלנו שהכל בהשגחה עליונה (את"ל תזמון מפליא של המפליא לעשות) ע"ע אשכול ע"ז
על הפסוקים גם יש מסורת מימי קדם ואין שום טעם לפקפק בזה וכמה הלכתא רברבי תליא בהו
איך קשורים דפי הש"ס לסימני השו"ע? סימני השולחן ערוך הם סימני הטור, וחילק אותם המחבר (כלומר, בעל הטורים).

דפי הש"ס הם בסה"כ עימוד של המדפיסים, שהחליטו לצרף לגוף הש"ס את רש"י ותוספות, לא צריך לייחס לזה מה שאין בו. השגחה עליונה יש על כל דבר, אבל לא ידוע לי שמייחסים לזה חשיבות רבה (ייתכן שאני טועה).

ולעניין הפסוקים, מקובל שהחלוקה מדוייקת, אבל אנחנו לא בקיאים במניין האותיות (חסרות ויתירות), וגם מניין הפרשות, כמדומני שהרמב"ם כותב שנשתבשו בו
 
 

HaimL

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
HaimL אמר:
בשלמא אמר:
איך קשורים דפי הש"ס לסימני השו"ע? סימני השולחן ערוך הם סימני הטור, וחילק אותם המחבר (כלומר, בעל הטורים).
סימני הטור והשו"ע הם אחידים "כיום" לפי עריכת הב"י ולא לפי עריכת הטור שבוטלה
אני לא מכיר, אבל מאמין לך על דברתך. בכל אופן, זאת 
חלוקה מכוונת של מחברי הספרים. דפי הש"ס, זאת לא יותר מאשר חלוקה שרירותית.
 

בשלמא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דפי הש"ס הם בסה"כ עימוד של המדפיסים, שהחליטו לצרף לגוף הש"ס את רש"י ותוספות, לא צריך לייחס לזה מה שאין בו. השגחה עליונה יש על כל דבר, אבל לא ידוע לי שמייחסים לזה חשיבות רבה (ייתכן שאני טועה).

ולעניין הפסוקים, מקובל שהחלוקה מדוייקת, אבל אנחנו לא בקיאים במניין האותיות (חסרות ויתירות), וגם מניין הפרשות, כמדומני שהרמב"ם כותב שנשתבשו בו

מי לא יודע את השתלשות עריכת הדף של הש"ס אע"פ כן דבר שכמעט ולא שונה זה 500 שנה (יש שינויים זעירים בחלק מהדפוסים) ולכאורה גם לא ישונה עד ביאת הגואל, בהחלט ניתן לייחס לו נשגבות

לגבי מש"כ על חסירות ויתירות ופרשות הדברים פשוטים
ויש עוד מושג "סדרות" אצל בעלי המסורות שמצויין בסוף החומשים (והיינו עוד חלוקה בתנ"ך מלבד הפרשיות,) ואיני יודע חלוקה זו כיצד היא, וגם חושבני שאין מי שכן יודע ואדרבה מי ישכילנו
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
הרי סומכין על פסוקים שלנו לענין קריאת התורה, וע"כ שבקיאין אנו.
שמא נשתכחה ליה למר גמרא ערוכה?
קידושין ל.
"בעי רב יוסף והתגלח מהאי גיסא או מהאי גיסא א''ל אביי פסוקי מיהא ליתו לימנוי' בפסוקי נמי לא בקיאינן דכי אתא רב אחא בר אדא אמר במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי {שמות יט-ט} ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן"
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מי לא יודע את השתלשות עריכת הדף של הש"ס אע"פ כן דבר שכמעט ולא שונה זה 500 שנה (יש שינויים זעירים בחלק מהדפוסים) ולכאורה גם לא ישונה עד ביאת הגואל, בהחלט ניתן לייחס לו נשגבות

אצלנו היו אומרים שהנשגבות שאפשר לייחס זה שכך אפשר ללמוד בצורה יותר נוחה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
למרות התזמון המפליא, ראוי לידע שפרקי התהילים חולקו ע''י הנוצרים ודפי הש''ס הינם רק מהמדפיסים לפני ארבע מאות שנה, ופסוקי נשא, אין אנו בקיעים במנין הפסוקים בתורה, כדאמרי' בקידושין דאנן מי בקיאינן וכו'.
אבל גם מה שעושים הנוצרים וגם מה שעושים המדפיסים הוא חלק מעולמו של הקב"ה. ועל כל מה שקיים בעולמו של הקב"ה יש חשבון.

גם הצנזורה? חלילה וחס. ישתקע ולא יאמר.
הקב"ה מנהל את עולמו, ואינני יודעים בזה כלום - שמך 'קדוש'.
ומה שעשו המדפיסים הנוצרים, וכל דברים רעים אחרים, זה בחטאי העם והגלות. ודבר שפתים אך למותר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
HaimL אמר:
דפי הש"ס הם בסה"כ עימוד של המדפיסים, שהחליטו לצרף לגוף הש"ס את רש"י ותוספות, לא צריך לייחס לזה מה שאין בו. השגחה עליונה יש על כל דבר, אבל לא ידוע לי שמייחסים לזה חשיבות רבה (ייתכן שאני טועה).

ולעניין הפסוקים, מקובל שהחלוקה מדוייקת, אבל אנחנו לא בקיאים במניין האותיות (חסרות ויתירות), וגם מניין הפרשות, כמדומני שהרמב"ם כותב שנשתבשו בו

מי לא יודע את השתלשות עריכת הדף של הש"ס אע"פ כן דבר שכמעט ולא שונה זה 500 שנה (יש שינויים זעירים בחלק מהדפוסים) ולכאורה גם לא ישונה עד ביאת הגואל, בהחלט ניתן לייחס לו נשגבות

אין מה לייחס לזה כלום חוץ משיחת נשים.

ומה תאמר על החלוקה של הנוצרים שלא תשתנה עד ביאת הגואל, כי טכנית לא נועל לעשות זאת?
ואכן חשיבות טכנית אינה ענין של מה בכך שאסור לשנותה מחמת השכחה וההעלם שיבואו בעקבותיה. וזה כן דבר נשגב..
 

HaimL

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
HaimL אמר:
דפי הש"ס הם בסה"כ עימוד של המדפיסים, שהחליטו לצרף לגוף הש"ס את רש"י ותוספות, לא צריך לייחס לזה מה שאין בו. השגחה עליונה יש על כל דבר, אבל לא ידוע לי שמייחסים לזה חשיבות רבה (ייתכן שאני טועה).

ולעניין הפסוקים, מקובל שהחלוקה מדוייקת, אבל אנחנו לא בקיאים במניין האותיות (חסרות ויתירות), וגם מניין הפרשות, כמדומני שהרמב"ם כותב שנשתבשו בו

מי לא יודע את השתלשות עריכת הדף של הש"ס אע"פ כן דבר שכמעט ולא שונה זה 500 שנה (יש שינויים זעירים בחלק מהדפוסים) ולכאורה גם לא ישונה עד ביאת הגואל, בהחלט ניתן לייחס לו נשגבות

לגבי מש"כ על חסירות ויתירות ופרשות הדברים פשוטים
ויש עוד מושג "סדרות" אצל בעלי המסורות שמצויין בסוף החומשים (והיינו עוד חלוקה בתנ"ך מלבד הפרשיות,) ואיני יודע חלוקה זו כיצד היא, וגם חושבני שאין מי שכן יודע ואדרבה מי ישכילנו
אני זוכר שהמונח "סדרה" הוא מה שנהוג לקרוא בימינו "פרשת" השבוע. אני לא מכיר את מה שאמרת. מעניין.

אני כן זוכר שיש חלוקה של הנ"ך לפרשות, מעבר למה שחילקו הנוצרים לפרקים (קאפוטל), ויש דפוסים שכן מציינים אותה.
 
 
חלק עליון תַחתִית