שבט לוי בין מלכות יהודה ויוסף.

שפת הים

משתמש ותיק
הדברים ידועים שיש את מלכות יהודה ויש את יוסף, ומלכתחילה יהיה את מלכות יוסף ובסוף את מלכות בית דוד משיח צדקינו, כך היה בתחילה במלכויות ישראל, וכך יהיה במהרה בימינו אמן שיבוא משיח בן יוסף ולאחמ"כ משיח בן דוד, [וראתי לרמ"ד וואלי שכ' שמשיח בן יוסף יהיה סגנו של משיח בן דוד] ובג' מקומות נר' דבר מעניין [לא מפורסם], ששבט לוי הוא הממצע בין שניהם:

א. במדרש כ' שבנ"י ירדו למצרים בגלל מכירת הבכורה של רחל - יוסף, והדברים נוטים שאם מלכתחילה היו מכירים בגדלותו ובכורתו עליהם היו מגיעים לתיקונם, והיינו דמלכתחילה יוסף היה ראוי להיות בראש בנ"י וכמושחלם בחלומותיו, [אולי זה גם הענין של יציאת שבט אפרים ממצרים קודם הזמן], סוף דבר שלא הכירו במלכותו עליהם, ונתגלגל הדבר שלא כתיקונו שירדו למצרים, והנה הגואל בפועל ממצרים היה משה רבינו משבט לוי, לאחמ"כ עבר ליוסף ליהושע בן נון, וכן לשאול, ואז לדוד.

ב. שמואל הנביא משבט לוי הוא מינה את שאול מבנימין, והוא הוא העביר את המלכות לדוד מיהודה. 

ג. ביחזקאל לז' כל המעשה עם העצמות היבשות, שאיירי על בני אפרים שיצאו ממצרים כמבואר בגמ' סנהדרין, ודבריו שם שיהיו לאחדים בידך - מלכות אפרים ודוד, ויחזקאל היה משבט לוי, ועז"א והיו לאחדים "בידך".

אשמח לכל מקור וביאור בענין.

 
 

ובכן

משתמש ותיק
רעיא מהימנא פנחס (רמג.-:)
אמר ר"ש, דא הוד דילך רעיא מהימנא, דביה אנת חרב מנבואה דילך משמאלא, ובגין דאנת מוליך לימין משה דאיהו נצח, רישא דשחרין אילת אהבים, פתח דוד למנצח על אילת השחר, דביה ייתי מארי נצחן קרבייא. ובגין דנצח והוד תרין שחרין, אוקמוה במתניתין מאימתי קורין את שמע בשחרין, ולא אמר בשחר אלא בשחרין תרין, ותרין משיחין יתערון לגבייהו, משיח בן דוד לקבל נצח ואתקשר בבקר דאברהם, הדא הוא דכתיב נעימות בימינך נצח, הוד בגבורה דביה משיח בן אפרים אחיד, אנת באמצעיתא דדרגא דילך תפארת דאתקשר בך עמודא דאמצעיתא...
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
[אולי זה לא שייך, אבל ז"ל הר' צדוק הכהן מלובלין - רסיסי לילה אות לט וסידרן של שנים עשר שבטים נגד שנים עשרה חודשים יש כמה דעות במפרשי ספר יצירה ואני קיבלתי סידרן "לוי יוסף יהודה" ראובן שמעון זבולון יששכר בנימין אשר דן גד נפתלי].

לגופו של דבר, בענין של מלכות יהודה ויוסף, יש להאריך הרבה, [שיוסף הוא המושיע והמלכות ישראל שבגלות, ואילו יהודה הוא הגאולה שלא בגלות, ודבר זה חזי' גם ממלכות ישראל שהתחילה בירבעם, וכן שאול המלך שהיה מבנימין שמשתייך ג"כ ליוסף וכדנתב' בהרבה מקומות, ואילו שבט לוי אינם מתייחסים לשום דבר אלא הם שבט ה' ושליחיו, והדברים ארוכים].
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לא ראיתי היכן הראיות הנ"ל מוכיחות ששבט לוי הוא אמצעי בין יוסף ויהודה,
לכאורה שבט לוי אינו מייצג מהלך של מלכות עם ישראל, אלא הוא כנציג של הקב"ה, שהוא חיצוני לעם ישראל, וכמו שהזכירו קודם.
וכמש"כ שעליו נאמר כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני, שיעקב אבינו הוציא אותו ממניין שבטי ישראל, ואמר אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, ואכן לא קיבלו נחלה בקרב אחיהם,
אבל כשניצלו זאת לדבוק בקב"ה, ולא חטאו עם אחיהם בחטא העגל, ולא זו בלבד אלא שהרגו את החוטאים, וקיימו בעצמם את אחיו לא הכיר ובניו לא ידע, אספם הקב"ה אליו, שיהיו הם המייצגים את הקב"ה, כוהניו בביהמ"ק, לומדי תורתו ומורי הוראה, וכך הם באמת לא חלק רגיל בעם שראל, אלא חלק הבא מכוח שלוחא דרחמנא.
 

שפת הים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ.ה. אמר:
לא ראיתי היכן הראיות הנ"ל מוכיחות ששבט לוי הוא אמצעי בין יוסף ויהודה,
לכאורה שבט לוי אינו מייצג מהלך של מלכות עם ישראל, אלא הוא כנציג של הקב"ה, שהוא חיצוני לעם ישראל, וכמו שהזכירו קודם.
וכמש"כ שעליו נאמר כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני, שיעקב אבינו הוציא אותו ממניין שבטי ישראל, ואמר אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, ואכן לא קיבלו נחלה בקרב אחיהם,
אבל כשניצלו זאת לדבוק בקב"ה, ולא חטאו עם אחיהם בחטא העגל, ולא זו בלבד אלא שהרגו את החוטאים, וקיימו בעצמם את אחיו לא הכיר ובניו לא ידע, אספם הקב"ה אליו, שיהיו הם המייצגים את הקב"ה, כוהניו בביהמ"ק, לומדי תורתו ומורי הוראה, וכך הם באמת לא חלק רגיל בעם שראל, אלא חלק הבא מכוח שלוחא דרחמנא.
מעניין מאוד מש"כ, היכן הדברים אמורים?
עכ"פ לגופו של ענין אני כן חושב שרואים בזה משהו יותר ממשהו חיצוני למהלך בתוך ע"י, אם כנים הדברים שאילו היו מתכופפים ונכנעים ליוסף היו מגיעים לתיקונם, והיינו שהיה אמור להיות צורה של ע"י תחת יוסף, ובסוף נהיה ע"י משה רבינו הרי שלוי כן משחק בתפקיד שהיה אמור להיות ע"י השבטים - דיקא.
וכן ביחזקאל והיו לאחדים בידך.
כמובן ששום דבר לא מוכרח והצעת דברים בעלמא העליתי כאן.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לי היה נראה הפוך,
שאמת הוא שבני רחל ובני לאה היו אמורים להתאחד יחד,
אבל כשלא אירע כן, ובכך ירדו עם ישראל לגלות, שוב אין הם יכולים להושיע את עצמם, וצריך שהקב"ה ישלח את שלוחיו כדי לעשות כעין תחיית המתים (כמו שכתוב שיצא"מ היא כמו לידה מחדש), ולייצר מחדש את המהלך.
ולכן התפקיד של העברה מרחל ללאה נפל תמיד לידי שבט לוי.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
שפת הים אמר:
הדברים ידועים שיש את מלכות יהודה ויש את יוסף, ומלכתחילה יהיה את מלכות יוסף ובסוף את מלכות בית דוד משיח צדקינו, כך היה בתחילה במלכויות ישראל, וכך יהיה במהרה בימינו אמן שיבוא משיח בן יוסף ולאחמ"כ משיח בן דוד, [וראתי לרמ"ד וואלי שכ' שמשיח בן יוסף יהיה סגנו של משיח בן דוד] ובג' מקומות נר' דבר מעניין [לא מפורסם], ששבט לוי הוא הממצע בין שניהם:

א. במדרש כ' שבנ"י ירדו למצרים בגלל מכירת הבכורה של רחל - יוסף, והדברים נוטים שאם מלכתחילה היו מכירים בגדלותו ובכורתו עליהם היו מגיעים לתיקונם, והיינו דמלכתחילה יוסף היה ראוי להיות בראש בנ"י וכמושחלם בחלומותיו, [אולי זה גם הענין של יציאת שבט אפרים ממצרים קודם הזמן], סוף דבר שלא הכירו במלכותו עליהם, ונתגלגל הדבר שלא כתיקונו שירדו למצרים, והנה הגואל בפועל ממצרים היה משה רבינו משבט לוי, לאחמ"כ עבר ליוסף ליהושע בן נון, וכן לשאול, ואז לדוד.

ב. שמואל הנביא משבט לוי הוא מינה את שאול מבנימין, והוא הוא העביר את המלכות לדוד מיהודה. 

ג. ביחזקאל לז' כל המעשה עם העצמות היבשות, שאיירי על בני אפרים שיצאו ממצרים כמבואר בגמ' סנהדרין, ודבריו שם שיהיו לאחדים בידך - מלכות אפרים ודוד, ויחזקאל היה משבט לוי, ועז"א והיו לאחדים "בידך".

אשמח לכל מקור וביאור בענין.

ד. עליית זרובבל, בראשות יהושע בן יהוצדק הכהן, ולאחריהם גאולת מרדכי ואסתר, משבט בנימין, מבני רחל, ולאחמ"כ שושלת הנשיאות המתחילה מהלל הזקן, מבני יהודה.

(או שמא כך, כל תקופת בית שני התאפיינה במלכות הכהנים, ושיאה בזמן החשמונאים, ולאחמ"כ, בזמן הגלות, ימי מב"י, ולאחמ"כ, בקרוב בימינו, ימי מב"ד).

וראוי לציין, שכידוע, שהלויים לא עלו בימי בית שני, ועיקר העליה (והשליטה לאחמ"כ) היו בידי הכהנים, בלא הלויים, וכידוע הכהנים מבטאים את קו ה'דין', בשונה מהלויים, הממצעים את ההשפעה להטותה לקו ה'חסד', ומהלך כזה תואם במיוחד לסגנון תקופת ימי בית שני.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
וכידוע הכהנים מבטאים את קו ה'דין', בשונה מהלויים

??
אודה על מקורות

כך סבור הייתי לחדש מפני קושי שהתעורר לי.

שהרי כנודע משה רבינו, ראש הלויים, מושרש במידת ה'נצח', אשר היא בקו החסד, ואילו אהרן הכהן, הכהן הגדול מאחיו, מושרש במידת ה'הוד' אשר היא בקו ה'דין'.

ולכאורה יש מקום לתמוה, היאך כאשר דנים על השבט בכללותו מתהפך הענין, והכהנים המה במידת החסד והלויים במידת הדין.

ואולי היה ניתן לומר, כי כנודע עיקר ענין ה'חידוש' של מידת ה'נצח', בשונה ממידת ה'חסד', היא בכך שמידת חסד זו מתקיימת גם במימוש של דבר שנראה כ'דין' (וכידוע משה רבינו הוא במהלך של 'יקוב הדין את ההר'), אך שרשו הוא חסד, (וכגון ליתן עונש לצדיקים על חטאם בעוה"ז כדי ליתן להם שכר שלם לעוה"ב, וכדומה).

וכעי"ז גם במידת 'הוד', שעניינה במימוש של דבר שנראה כ'חסד', (וכידוע היה אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום וכו'),  אך שרשו הוא ב'דין', (וכגון ליתן שכר לרשעים בעוה"ז כדי לטורדם מן העוה"ב, וכדומה).

ואם כך יתכן לומר וליישב את הענין הנ"ל, כי באמת בענין של 'ראשי העם', וכגון במשה ואהרן עצמם, הולכים לפי שורש הענין ולא לפי מימושו, שהרי ההנהגה היא השורש בה טמון המימוש, ולא המימוש בעצמו, ועל כן הולכים לפי שורש הענין, ומשה הוא ב'חסד' ואהרן הוא ב'דין'.

אך בענין כללות קהל הכהנים והלויים, אשר בהם חל המימוש המעשי של מידות הכהונה והלויה, ולא הרעיון העקרוני, הולכים לפי הביטוי המעשי של הענין, ולענין זה ודאי שהכהונה מבטאת את ה'חסד' והלויה את ה'דין'.

ואם כנים הדברים, יתכן לומר, שבנידו"ד, לענין מלכי בית שני, שהיו כהנים, הולכים לפי השורש, שהרי ה'מלכות' מבטאת ודאי את השורש, ולא את המימוש המעשי, וכנ"ל, ועל כן אולי ניתן לומר כמו שכתבתי לעיל, שהכהנים כאן מבטאים את מידת ה'דין' ולא את מידת ה'חסד'.

אשמח לשמוע את דעת מר בזה.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אשמח לשמוע את דעת מר בזה.

רעיון יפה מאוד, הייתי אומר 'גאוני'

אבל את האמת אומר, חבל לבנות מהלכים כל כך משמעותיים על פי קושיא אחת

בפשטות, גדרם של משה ואהרן זה לא 'כהן ולוי', אדרבה לאהרן ובניו היה יותר שייכות ללויים - נשיא נשיאי הלוי - מאשר למשה רבנו, וכידוע שמשה גם שימש בכהונה גדולה, ובמדרגה נישאה יותר מאהרן

והכהנים והלויים שהם חסד ודין, הם כמובן לא בנצח והוד, אלא בחסד וגבורה ממש

משה ואהרן הם גם לא 'רק' נצח והוד, אלא הם פנימיות הדעת דז"א, בבחינת ז"ת דאו"א, משה באבא ואהרן באמא, בסוד אוירא ובוצינא

ובחינת נצח והוד שבהם הוא רק כלפי רשימת הז' רועים, שזה תפיסת האישיות שלהם בהקשר תפקידם בהנהגת ישראל בהוצאת ממצרים והולכתם במדבר, שהאבות הם עצם הקומה - חג"ת, שהם הולידו את מציאות כלל ישראל בעולם, ומשה ואהרן הם הרגליים, נו"ה, שהם מוליכים את כלל ישראל לתכלית - א"י, ויוסף ודוד הם מביאים את התכלית עצמה - תרי משיחין

אבל תפקידם הכללי, כולל עוד סוגיות רבות, שמשה הוא 'מוסר התורה' ובבחינה זו הוא יותר גבוה מהאבות, כידוע יעקב מלבר ומשה מלגו, ואהרן הוא 'כתר הכהונה', ובזה אין נוגע מה שהם נצח והוד.

[הכל כמובן קשור, אבל זה לא עצם הסוגיא].

לכן, לדעתי 'קושיא' מעיקרא ליתא
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
כך סבור הייתי לחדש מפני קושי שהתעורר לי.

שהרי כנודע משה רבינו, ראש הלויים, מושרש במידת ה'נצח', אשר היא בקו החסד, ואילו אהרן הכהן, הכהן הגדול מאחיו, מושרש במידת ה'הוד' אשר היא בקו ה'דין'.

ולכאורה יש מקום לתמוה, היאך כאשר דנים על השבט בכללותו מתהפך הענין, והכהנים המה במידת החסד והלויים במידת הדין.

שוב מצאתי (ע"ח היכל ה' שער ט"ז פ"ו, ראה כאן) :

 "והנה אנו מוצאין קושיא אחת בדברי רז"ל, כי פ"א מצינו בדבריהם כי משה בנצח ואהרן בהוד וכמו שסידר בעל ההושענות של יום הושענה רבה, והרי אנו רואין שמשה הוא לוי שהוא בשמאל שהוא קו ההוד ואהרן שהוא כהן בימין שהוא קו הנצח.

אבל ספק זה נת"ל כי אורות הימינים דיסוד אבא יוצאין לצד שמאלי ואורות השמאל יוצאין לצד ימין נמצא כי משה כלול בימין ובשמאל וכן אהרן כלול משניהן. וז"ס שאמרו בזוהר פרשת וארא "הוא משה ואהרן", "הוא אהרן ומשה", לומר ששניהם שקולים לאכללא אשא במיא ומיא באשא, והבן זה.


 אמנם אני מסופק איך שמעתי ממורי זלה"ה איזה משניהם הוא עיקרו בימין ואיזה מב' עיקרו בשמאל.

 ונלע"ד ששמעתי ממנו כי הנה משה גדול מאהרן ועיקרו הוא בימין היסוד ממש לכן הוא חתום במדת הנצח העומד בימין היסוד אבא שבתוך הז"א ומצד הימין הזה נמשך המן שהיה בזכות משה כנודע אבל יצא וניתן בצד שמאל כנודע כי המזונות בצד שמאל בסוד קשין מזונותיו של אדם כקי"ס שהם מצד הדין והגבורה.

 אמנם אהרן הוא בשמאל היסוד דאבא ולכן חתום במדת ההוד העומד בשמאל דאבא וממנו נמשך ענני כבוד שהיו בזכות אהרן כנודע אבל יצאו וניתנו בצד ימין כנודע שז' ענני כבוד הם בחסד כמבואר בזוהר פרשת אמור".

(לתשומת לב הרב @ספר וסופר).

-----
(נ. ב. לע"ע לא זכיתי להכיר כלל את הספר הקדוש הנ"ל, ורק ראיתי את הדברים הנ"ל מצוטטים בקצרה בספר 'מבוא פתחים' להר"י אירגאס בעל 'שומר אמונים').
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד
המצפה לישועת ה' אמר:
"והנה אנו מוצאין קושיא אחת בדברי רז"ל, כי פ"א מצינו בדבריהם כי משה בנצח ואהרן בהוד וכמו שסידר בעל ההושענות של יום הושענה רבה, והרי אנו רואין שמשה הוא לוי שהוא בשמאל שהוא קו ההוד ואהרן שהוא כהן בימין שהוא קו הנצח.
כד תעיין, מה ששאל שמשה הוא לוי והוא בקו ההוד, לכאורה אין הכוונה שלוי הוא בהוד, אלא רק שלוי הוא בשמאל, ולכן הדגיש 'קו הנצח', וכן מתשובתו נראה כן

ותראה עוד, שמה שייחס למשה ואהרן נצח והוד, זה להדיא לענין המן וענני כבוד, שהם ההליכה במדבר
אולם עצם עניינם הם ביסוד אבא [אלא שהוא ייחס את שניהם ליסוד אבא, אלא שאהרן לשמאל, אמנם זה שייך לענין הבן בחכמה, ודו"ק].

אולם זה ודאי חזינן, שלא נכון לומר על זה
ספר וסופר אמר:
לדעתי 'קושיא' מעיקרא ליתא
כי נכון להחשיב את משה כלוי ואת אהרן ככהן בהקשר הזה
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
כמדומני ששאלה זו בענין הכהנים ומידת ההוד כבר יש התייחסות ישירה בכתבי האר"י .
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
"והנה אנו מוצאין קושיא אחת בדברי רז"ל, כי פ"א מצינו בדבריהם כי משה בנצח ואהרן בהוד וכמו שסידר בעל ההושענות של יום הושענה רבה, והרי אנו רואין שמשה הוא לוי שהוא בשמאל שהוא קו ההוד ואהרן שהוא כהן בימין שהוא קו הנצח.
כד תעיין, מה ששאל שמשה הוא לוי והוא בקו ההוד, לכאורה אין הכוונה שלוי הוא בהוד, אלא רק שלוי הוא בשמאל, ולכן הדגיש 'קו הנצח', וכן מתשובתו נראה כן

בעניותי הבנתי "שהוא בשמאל ש(הרי)הוא (ה)קו (של) ההוד"  "שהוא כהן בימין ש(הרי)הוא (ה)קו (של) הנצח".

(אגב, ממה שהוצרך הרח"ו להביא מ"בעל ההושענות של יום הושענה רבה", ולא הביא מ'מסכת אצילות' שנזכר בה זה להדיא, יש להוכיח שהיא לא היתה לפניו?).
 
 
חלק עליון תַחתִית