בראשית [מז,כב] רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה.וז''ל הרמב"ן [שם] ומנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם, ולכן הניח להם פרעה שבט לוי שהיו חכמיהם וזקניהם, והכל סיבה מאת ה', עכ''ל. וז''ל אברבנל [שם], שממה שראו ישראל את המצרים מקבלים על עצמם עול החמשית ממה שיוציאו מאדמתם, ושהיה חוק הכוהנים שמור והם חפשים מעול מלכות ואוכלים מנת המלך דבר יום ביומו, לא ירע בעיניהם כשיצוה ה' לתת המעשר ללויים ומעשר שני לעניים והיות כוהני ה' אוכלים את מתנות הכהונה. וע''ע בשמות רבה [ה], אמר ריב''ל שבט לוי פנוי היה מעבודת פרך, וכתבו המפרשים, ויודעים היו המצרים שהם חלק ה' [בר''ר ע']. וע''ע בתורת חיים [חולין צב ע''א] שזה היה מחכמת יוסף להתקין במצרים שיוכלו שבט לוי לשבת על התורה ועל העבודה במנוחה ולהתרפנס מפרעה, כי ראה ברוח קדשו את קושי השעבוד. הרי לנו כי מי שפירנס את שבט לוי במצרים זה היה פרעה בעצמו. ושמעתי כי כ''כ בעל הערוך השלחן בספר תוספת ברכה [בפ' ויגש] להדיא [ואין הספר תח''י כעת].
ובאשר לאותו 'מדרש', כפי הנראה באותה מידה שפשיטא ליה כן להגר''מ שטרנבוך מסברא [כפי שציין הרב 'אברך מירושלים'] כן י''ל שהיה פשיטא ליה להגר''א לופיאן זצוק''ל. וי''ל שסמך על מש''כ בתנא דבי אליהו [כג'] אף דוד היה משבח את יוצאי מצרים כי אפילו המצוה האחת שהיתה בידם נוח לפני הקב"ה הרבה יותר מן כמה מצות שלנו ומהו המצוה האחת שהיתה בידם שנתקבצו כולם באגודה אחת וכרתו ברית שיעשו גמילות חסדים זה עם זה וכו'. ע''ש כל הענין. אבל לעצם הנידון מי האכיל את שבט הכהנים, הרי נראה ברור מכל הנ''ל שמצרים האכילו אותם.