דה"י ב' ב' - ביאור המילים במיוחס לרש"י

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאַתֶּם מַקְרִיבִין אֵין חָבִיב עָלַי כַּקְּטֹרֶת. תֵּדַע, שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הַקְּטֹרֶת אֵינָהּ בָּאָה לֹא עַל הַחֵטְא וְלֹא עַל הֶעָוֹן וְלֹא עַל הָאָשָׁם, אֶלָּא עַל הַשִּׂמְחָה. הֱוֵי: 'שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב'.​

וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִשְׁתַּבְּחוּ קָרְבָּנוֹת בָּעוֹלָם כְּקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים. וְלָמָּה? שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין קְטֹרֶת תְּחִלָּה בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּקָרְבָּנוֹ: 'כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת', וְאַחַר כָּךְ 'פַּר אֶחָד'. וּלְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבֵּחַ קָרְבָּן שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן: זֶה קָרְבַּן פְּלוֹנִי, זֶה קָרְבַּן פְּלוֹנִי, לוֹמַר שֶׁעָרַב לְפָנָיו וְהוּא מְשַׁבְּחָן.​

לחץ כדי להרחיב...

שלו' אמר:

דה"י ב' פרק ב' ג'

הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה בַּיִת לְשֵׁם ה' אלקי לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי ה' אלקינו לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל:

במיוחס לרש"י:  להקדיש לו. לצורך מה : להקטיר לפניו קטורת. שהוא דרך כבוד וגם מכפיל כי אם להקטיר לפניו : לעולם זאת על ישראל. לכך אני מבקשך לשלוח אלי בנין טוב וחזק לפי שלעולם זקוק על ישראל להקריב קרבנם בבית זו אשר אני בונה.  

מה פי' המילים: וגם מכפיל כי אם להקטיר לפניו?

לחץ כדי להרחיב...

משה נפתלי אמר:

 (פסוק ה) מזכיר המלך שלמה ביחוד את הקטרת הקטורת: 'וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה־לּוֹ בַיִת כִּי אִם־לְהַקְטִיר לְפָנָיו'.​

לחץ כדי להרחיב...