פרשנות ספר תהלים

שפת הים

משתמש ותיק
ספר תהלים נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר תפילות ותשבחות לכל יחיד באשר הוא,
ואף דדוד ע"ה שאמרם [ע"י י' זקנים] אמרם על תופעות ומאורעות שעברו עליהם, מ"מ
זה שייך ג"כ לכל יחיד ויחיד, אני מאמין שיהיו לי פה הרבה שותפים להרגשה מה נוגע
זה אליי, ואף ופעמים יש לאדם יריבים ועליהם משית הקורא את כל מה שאמר דוד על
אויביו, או על חטאיו וכדו', מ"מ הרבה דברים אינם שייכים אליו כלל לכה"פ בשעת הקריאה,
ושאלתי נשאלת לפני הת"ח דפה האם באמת אין משמעות ואי"ז אלא כלימוד תנ"ך [שכמובן יש מסר ועומק מכל דבר] או לא,

עוד מאותו ענין, כל המפרשים פי' באמת את הספר תהלים על המאורע הספציפי בו נאמר
האם יש למישהו מושג על פירוש שמפרש את התפילות וההודאות כדבר בפ"ע,

[אולי לדוגמא פ"ל מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, פי' חז"ל ורבותינו הראשונים על חנוכת ביהמ"ק
ושהודה ששלמה בנו מבת שבע הוא בנהו ונתברר שבאמת מחל לו על חטא זה, וחשבתי שאם נרצה לפרשו 
כתפילה בפ"ע נאמר שחנוכת הבית זה לכל יחיד ויחיד בינו להקב"ה שמגיע לדרגת בית, והיינו של מצב קבוע,
ולפ"ז נצטרך למצוא קשר לתפילה על מחילת החטאים למה זה שייך דוקא לשלב הזה בקירבה לה', ואולי באמת 
רק כשמגיע לאיזה דרגה זה זמן לחטט בנבכי העבר, או לא?]
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שפת הים אמר:
ספר תהלים נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר תפילות ותשבחות לכל יחיד באשר הוא,
ואף דדוד ע"ה שאמרם [ע"י י' זקנים] אמרם על תופעות ומאורעות שעברו עליהם, מ"מ
זה שייך ג"כ לכל יחיד ויחיד, אני מאמין שיהיו לי פה הרבה שותפים להרגשה מה נוגע
זה אליי, ואף ופעמים יש לאדם יריבים ועליהם משית הקורא את כל מה שאמר דוד על
אויביו, או על חטאיו וכדו', מ"מ הרבה דברים אינם שייכים אליו כלל לכה"פ בשעת הקריאה,
ושאלתי נשאלת לפני הת"ח דפה האם באמת אין משמעות ואי"ז אלא כלימוד תנ"ך [שכמובן יש מסר ועומק מכל דבר] או לא,

עוד מאותו ענין, כל המפרשים פי' באמת את הספר תהלים על המאורע הספציפי בו נאמר
האם יש למישהו מושג על פירוש שמפרש את התפילות וההודאות כדבר בפ"ע,

[אולי לדוגמא פ"ל מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, פי' חז"ל ורבותינו הראשונים על חנוכת ביהמ"ק
ושהודה ששלמה בנו מבת שבע הוא בנהו ונתברר שבאמת מחל לו על חטא זה, וחשבתי שאם נרצה לפרשו 
כתפילה בפ"ע נאמר שחנוכת הבית זה לכל יחיד ויחיד בינו להקב"ה שמגיע לדרגת בית, והיינו של מצב קבוע,
ולפ"ז נצטרך למצוא קשר לתפילה על מחילת החטאים למה זה שייך דוקא לשלב הזה בקירבה לה', ואולי באמת 
רק כשמגיע לאיזה דרגה זה זמן לחטט בנבכי העבר, או לא?]
על דרך הפשט המקובלת מחז''ל דוד ביקש שיהא כנגעים ואוהלות, אבל היינו בעיקר כשקורא ומבין ולא גירסא בעלמא וגם דוד התכוין מדין ת''ת עמוק, ונשים לאו בני ת''ת אינון, ועל כן המנהג הרווח כיום שנשים קוראות ספרי תהילים לרוב בלא להבין ובלא כוונה, אינו מדוייק כל כך ואם יש להם דבר מה לעזור לבני הבית יקבלו על זה יותר שכר.
כמו כן שמעתי מהזקנים של הדור הקודם שלא היה מקובל בשעת צרה להרבות בספרי תהילים אלא קוראים מעט מאוד מאוד ובכוונה גדולה, ושמעתי על איזה גדול שהיה קורא חצי פרק בכוונה וסגי ליה בהכי.
 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד א

תנו רבנן: כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים, רבי אליעזר אומר: כנגד עצמו אמרן, רבי יהושע אומר: כנגד ציבור אמרן, וחכמים אומרים: יש מהן כנגד ציבור, ויש מהן כנגד עצמו. האמורות בלשון יחיד - כנגד עצמו, האמורות בלשון רבים - כנגד ציבור.
 

שפת הים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעויין בהוצאת המאור בהקדמה מש"כ שם בשם אחד מהקדמונים שדוד אמרו ברוח הקודש ונכלל בזה כל התפילות הראויות לע"י בהמשך הדורות,
לא נראה לי כ"כ חכם לבטל מנהג ישראל ק' שמרבים באמירת תהלים בכל מצב, אם כי בלא כוונה כבר הקדימו את זקני הדור הקודם חז"ל באומרם טוב מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה, כך זה בכל דבר ולאוו דוקא בתהלים,
וד' הגמ' בפסחים אמורים על שעת אמירתם ועל המובן הפשוט באמריתם אי אמרם על ככל ישראל או לא, ואינם שייכים לנידון דידן מה הגישה של כל יחיד ויחיד בקריאתו את התהלים - מה התפילה וההודאה שלו בזה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שפת הים אמר:
ספר תהלים נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר תפילות ותשבחות לכל יחיד באשר הוא,
ואף דדוד ע"ה שאמרם [ע"י י' זקנים] אמרם על תופעות ומאורעות שעברו עליהם, מ"מ
זה שייך ג"כ לכל יחיד ויחיד, אני מאמין שיהיו לי פה הרבה שותפים להרגשה מה נוגע
זה אליי, ואף ופעמים יש לאדם יריבים ועליהם משית הקורא את כל מה שאמר דוד על
אויביו, או על חטאיו וכדו', מ"מ הרבה דברים אינם שייכים אליו כלל לכה"פ בשעת הקריאה,
ושאלתי נשאלת לפני הת"ח דפה האם באמת אין משמעות ואי"ז אלא כלימוד תנ"ך [שכמובן יש מסר ועומק מכל דבר] או לא,

עוד מאותו ענין, כל המפרשים פי' באמת את הספר תהלים על המאורע הספציפי בו נאמר
האם יש למישהו מושג על פירוש שמפרש את התפילות וההודאות כדבר בפ"ע,

[אולי לדוגמא פ"ל מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, פי' חז"ל ורבותינו הראשונים על חנוכת ביהמ"ק
ושהודה ששלמה בנו מבת שבע הוא בנהו ונתברר שבאמת מחל לו על חטא זה, וחשבתי שאם נרצה לפרשו 
כתפילה בפ"ע נאמר שחנוכת הבית זה לכל יחיד ויחיד בינו להקב"ה שמגיע לדרגת בית, והיינו של מצב קבוע,
ולפ"ז נצטרך למצוא קשר לתפילה על מחילת החטאים למה זה שייך דוקא לשלב הזה בקירבה לה', ואולי באמת 
רק כשמגיע לאיזה דרגה זה זמן לחטט בנבכי העבר, או לא?]
על דרך הפשט המקובלת מחז''ל דוד ביקש שיהא כנגעים ואוהלות, אבל היינו בעיקר כשקורא ומבין ולא גירסא בעלמא וגם דוד התכוין מדין ת''ת עמוק, ונשים לאו בני ת''ת אינון, ועל כן המנהג הרווח כיום שנשים קוראות ספרי תהילים לרוב בלא להבין ובלא כוונה, אינו מדוייק כל כך ואם יש להם דבר מה לעזור לבני הבית יקבלו על זה יותר שכר.
כמו כן שמעתי מהזקנים של הדור הקודם שלא היה מקובל בשעת צרה להרבות בספרי תהילים אלא קוראים מעט מאוד מאוד ובכוונה גדולה, ושמעתי על איזה גדול שהיה קורא חצי פרק בכוונה וסגי ליה בהכי.
ודאי בתורה שבכתב יש מעלה בקריאה עצמה אפילו ללא הבנה כלל, ואין לזלזל במנהג אבותנו.
ובודאי שגם בתהלים אמרינן טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה, אבל הרבות שלא בכוונה טוב ממעט שלא בכוונה, וחלילה לומר לבנות ישראל שעדיף לעזור לבני הבית.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
 וחלילה לומר לבנות ישראל שעדיף לעזור לבני הבית.
עזרה לבני הבית היא מצוה דאורייתא.
אכן.
אך אשה צריכה לפעמים להשקיע קצת בתפילה ובעבודת ה', ואם מתוך רצון וקרבת לקים היא חפצה באמירת תהלים חלילה לקרר ההתלהבות ולומר לה שעדיף שתעזור. הרי לחתונות היא הולכת, ולעוד אירועים חברתיים, ודוקא כשמגיע תור התהלים- היא צריכה לעזור בבית?!
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
 וחלילה לומר לבנות ישראל שעדיף לעזור לבני הבית.
עזרה לבני הבית היא מצוה דאורייתא.
אכן.
אך אשה צריכה לפעמים להשקיע קצת בתפילה ובעבודת ה', ואם מתוך רצון וקרבת לקים היא חפצה באמירת תהלים חלילה לקרר ההתלהבות ולומר לה שעדיף שתעזור. הרי לחתונות היא הולכת, ולעוד אירועים חברתיים, ודוקא כשמגיע תור התהלים- היא צריכה לעזור בבית?!
מה לומר לנשים לעשות הוא עוד סוגיא, ודאי טוב לקרוא תהילים בלא כוונה משאר דברי בטלה, רק כתבתי להעמיד הדברים על דיוקם.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עזרה לבני הבית היא מצוה דאורייתא.
אכן.
אך אשה צריכה לפעמים להשקיע קצת בתפילה ובעבודת ה', ואם מתוך רצון וקרבת לקים היא חפצה באמירת תהלים חלילה לקרר ההתלהבות ולומר לה שעדיף שתעזור. הרי לחתונות היא הולכת, ולעוד אירועים חברתיים, ודוקא כשמגיע תור התהלים- היא צריכה לעזור בבית?!
מה לומר לנשים לעשות הוא עוד סוגיא, ודאי טוב לקרוא תהילים בלא כוונה משאר דברי בטלה, רק כתבתי להעמיד הדברים על דיוקם.
אתה הבעת זלזול באמירת תהלים, וכתבת שעדיף שיעזרו לבני הבית. ואני אומר, אפילו אם אומרת תהלים על חשבון עזרה לבני הבית, אין לזלזל בזה. וממה יישאר לבנות ישראל קורטוב של אהבת ה' ודבקות בה' אם לא מאמירת תהלים אפילו בלא הבנה כלל.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
אכן.
אך אשה צריכה לפעמים להשקיע קצת בתפילה ובעבודת ה', ואם מתוך רצון וקרבת לקים היא חפצה באמירת תהלים חלילה לקרר ההתלהבות ולומר לה שעדיף שתעזור. הרי לחתונות היא הולכת, ולעוד אירועים חברתיים, ודוקא כשמגיע תור התהלים- היא צריכה לעזור בבית?!
מה לומר לנשים לעשות הוא עוד סוגיא, ודאי טוב לקרוא תהילים בלא כוונה משאר דברי בטלה, רק כתבתי להעמיד הדברים על דיוקם.
אתה הבעת זלזול באמירת תהלים, וכתבת שעדיף שיעזרו לבני הבית. ואני אומר, אפילו אם אומרת תהלים על חשבון עזרה לבני הבית, אין לזלזל בזה. וממה יישאר לבנות ישראל קורטוב של אהבת ה' ודבקות בה' אם לא מאמירת תהלים אפילו בלא הבנה כלל.
אפשר להנהיג שיקראו ספרי מוסר או נביא שזה מוסיף יראת שמים, או שינהיגו לקרוא בכוונה, אלא שמנהיגים אותם לקרות כמות בלא הבנה, ועל זה אני מתלונן.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יראת שמים של נשים ובנות איננה יראת שמים של אנשים.
נכון שספרי מוסר זה מועיל הרבה, אבל לא תיגרע קריאת תהלים ללא כוונה (או כמעט ללא כוונה), זה חלק מכה תאמר לבית יעקב. וההרגש שלהם משמר אותם.
 

קמנו ונתעודד

משתמש ותיק
שפת הים אמר:
ספר תהלים נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר תפילות ותשבחות לכל יחיד באשר הוא,
ואף דדוד ע"ה שאמרם [ע"י י' זקנים] אמרם על תופעות ומאורעות שעברו עליהם, מ"מ
זה שייך ג"כ לכל יחיד ויחיד, אני מאמין שיהיו לי פה הרבה שותפים להרגשה מה נוגע
זה אליי, ואף ופעמים יש לאדם יריבים ועליהם משית הקורא את כל מה שאמר דוד על
אויביו, או על חטאיו וכדו', מ"מ הרבה דברים אינם שייכים אליו כלל לכה"פ בשעת הקריאה,
ושאלתי נשאלת לפני הת"ח דפה האם באמת אין משמעות ואי"ז אלא כלימוד תנ"ך [שכמובן יש מסר ועומק מכל דבר] או לא,

עוד מאותו ענין, כל המפרשים פי' באמת את הספר תהלים על המאורע הספציפי בו נאמר
האם יש למישהו מושג על פירוש שמפרש את התפילות וההודאות כדבר בפ"ע,

[אולי לדוגמא פ"ל מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, פי' חז"ל ורבותינו הראשונים על חנוכת ביהמ"ק
ושהודה ששלמה בנו מבת שבע הוא בנהו ונתברר שבאמת מחל לו על חטא זה, וחשבתי שאם נרצה לפרשו 
כתפילה בפ"ע נאמר שחנוכת הבית זה לכל יחיד ויחיד בינו להקב"ה שמגיע לדרגת בית, והיינו של מצב קבוע,
ולפ"ז נצטרך למצוא קשר לתפילה על מחילת החטאים למה זה שייך דוקא לשלב הזה בקירבה לה', ואולי באמת 
רק כשמגיע לאיזה דרגה זה זמן לחטט בנבכי העבר, או לא?]
סוף ליקוטי מוהר"ן תנינא (וזכורני שיש עוד באיז"מ):
מענין אמירת תהלים דיבר עם אחד. ואמר לו. שעיקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו. למצוא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור. ושאל אותו ז"ל איך. ופירש לו רבינו ז"ל קצת. כי כל המלחמות שביקש דהמע"ה שיצילהו הש"י מהם. הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצה"ר וחיילותיו. וכיוצא בזה בשאר המזמורים. (וכמבואר מזה לעיל בסי' קא) ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים שדהמע"ה משבח א"ע כגון שמרה נפשי כי חסיד אני (תהלים פ"ו) וכיוצא בזה. השיב לו. גם זה צריכין לפרש על עצמו. כי צריכין לדון א"ע לכף זכות. ולמצוא בעצמו איזה זכות ונקודה טובה אשר בבחי' הנקודה טובה הזאת הוא בחי' חסיד וכיוצא. ואמר לו רבינו ז"ל. הלא אצל יהושפט כתיב ויגבה לבו בדרכי ה'. (ד"ה ב' יז) שבדרכי ה' ועבודתו ית' הגביה לבו קצת. עוד אמר לו רבינו ז"ל. הלא בבוקר אנו אומרים בתחילה מה אנו מה חיינו וכו'. ואנו מקטינים עצמינו מאד. ואח"כ אנו אומרים אבל אנחנו עמך בני בריתך וכו'. שאח"כ אנו מחזקים עצמינו ומרימים את עצמינו ואנו מספרים את גדולתינו ומתפארים שאנחנו עמו בני בריתו זרע אברהם יצחק ויעקב וכו'. כי כך צריכין להתנהג בעבודת ה' כנ"ל. ועיין מזה בסוף ספר הראשון בסי' רפ"ב. על פסוק אזמרה לאלקי בעודי: 
 
חלק עליון תַחתִית