זייער גישמאק

אור זורח

משתמש ותיק
להרב @משה הלוי זוכמיר
השלום והברכה
רעיון יפה
מעניין אותי אם הוורט הבא יזכה להכנס אצלך להגדרה זייער גישמאק
ובכן כדלהלן
סוף פרשת תרומה מסתיימת ורוחב חמישים בחמישים
ובספר פענח רזא להראשונים כתב סמך חמישים לפרשת תצוה להעלות נר תמיד
רמז שהיו מדליקים בשמחת בית השואבה נר על עמוד גבוה חמישים אצמה וכתוב שכל ירושלים היתה מאירה מהאור של שמחת בית השואבה.
עד כאן

וחשבתי לומר באופן אחר
סמך חמישים לאור לרמוז לנו שעל ידי שהמן נתלה על עץ חמישים אמה ליהודים אותה אורה כן תהיה לנו במהרה
בברכת התורה
ויהי רצון שיבואו כאן עוד וורטים.
ושוב תודה על הרעיון.
 

משה-הלוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ניין, פרשיית: נגיד אם היום ביידן נבחר וכולם מדברים ע''ז, והמשגיח אמר איזה ווארט מבריק, שתף.
ובקיצור נייעס השבוע.
 

אור זורח

משתמש ותיק
להרב @משה הלוי זוכמיר שליט''א
אולי תתן לנו איזה דוגמא לוורט
כי יש כל מיני וורטים
גימטריא
מוסר השכל חריף
מעשה שמולבש בתוך הפסוק ממש
וכו' וכו'
אנחנו רוצים להתחבר למחבר
בהצלחה רבה
 

משה-הלוי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני לא חושב שאפשר לתת דוגמא כי בכל נושא כול להיות איזה ווארט 'זיער גישמאק'..
אבל למשל
אם אני נותן מוסר , השני יגיד לי 'טול קורה מבין עינך'
אבל אם אני אומר בא נעשה תשובה ביחד אז לא יוכל לטעון
אומר הרב אריאלי, אם זה נחפשה דרכינו : אם זה ביחד, אז ונח קורה (ונחקורה).
בברכת התורה

 
 

אור זורח

משתמש ותיק
יש מילה בפרשת השבוע ונתנו שאפשר לקוראה ישר והפוך

ונתנו איש כפר נפשו

זהו שאמרו חז''ל עשר תעשר כדי שתתעשר
אם תתן תקבל בחזרה


בברכת התורה
 

אור זורח

משתמש ותיק
להרב @משה הלוי זוכמיר שליט''א ולכל מאן דבעי
לויתן זה יצרת לשחק בו
וקשה אין להקב''ה מה לעשות רק לשחק עם הלויתן
ומה המיוחד בלויתן דוקא
ומבואר בגמ' ששלש שעות ביום הקב''ה משחק אתו כל יום
אלא שמעתי בזה לפרש
הקב''ה הרי הרג את הנקבה שלא יפרו וירבו ויחריבו את העולם
והזכר נשאר לבד בודד
מה הוא אשם
אמר לו הקב''ה אני ישחק אתך
ותרגיש שאתה לא לבד

אולי הפשט הזה אמיתי
בברכת התורה
 

נפתולי

משתמש ותיק
ראיתי פעם ווארט "מתוק"
על המילה "מחצית" השקל.
האות המרכזית היא צ' לרמז על מצוות הצדקה
האותיות הסמוכות לה מימין ומשמאל הם "חי"
ואילו האותיות הרחוקות הם "מת"
כי צדקה תציל ממוות
 

בשלמא

משתמש ותיק
למי שיש תוכנת אוצר החכמה וכיו"ב אולי יתרום מזמנו למצוא את מקור הדיבורים הנחמדים כשהכותב שכח\אינו יודע
כדי להביא גאולה לעולם
ואני מוסיף "ונתנו" זה בעה"ט על אתר
מחצית חי מת מוזכר בהרבה ספרים מי ראשון?
על המחצית יש ווארט מהגר"א מענינא דיומא, שכשיש מגפה נמצא ברקיע תיבות "חמתי" והישועה מגיעה רק על ידי "צדקה" וזהו הצ' וע"ז נאמר ויעמוד פינחס ויפלל ויחשבה לו ל"צדקה"
 

אור זורח

משתמש ותיק
משה הלוי זוכמיר אמר:
אור זורח כתב
כי בשמחה תצאו
עם שמחה אפשר לצאת מן כל הקשיים

שמחת התורה.

נכון שמחת התורה
וכעת יש לנו עוד זייער גישמאק
תגיד... אתה מכיר עוד איזה שמחה בעולם חוץ משמחת התורה....
כל השמחות האחרים גם של מצוה זה מעורב בגשמיות.......
והרי כתוב כי בשמחה תצאו ומהיכן יוצאים...מההתעסקות היתירה בגשמיות...
וזה רק בתורה הרוחנית..............

 
 

איסתרא בליגנא

משתמש ותיק
משה הלוי זוכמיר אמר:
אור זורח אמר:
כי בשמחה תצאו
עם שמחה אפשר לצאת מן כל הקשיים

שמחת התורה.
רצה לומר שהשמחה היחידה היא הבאה מן התורה אין בתורה [ובאף אחד מספרים המונים את המצוות]דבר כזה של "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" מצווה חדשה שלא היתה ולא נבראה עד שהתפתחה בקרב אותן חוגים ל"שמחה דשטותא" דברים שלא שערום אבותינו רח"ל
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
הריני מוסר מודעה שאם האשכול יסטה לחסידים מתנגדים וכל מיני דעות לכאן ולכאן יקשה עלי להשתתף בו
 

והב בסופה

משתמש רגיל
אור זורח אמר:
מבואר בגמ' ששלש שעות ביום הקב''ה משחק אתו כל יום
נ''ל שכתוב ששעה רביעית משחק איתו.
ולענ''ד נראה לי שלא ראוי אפי' לחשוב שמשמעות ה''משחק'' הנ''ל הוא כמו שהשתמע.
 

אור זורח

משתמש ותיק
והב בסופה אמר:
אור זורח אמר:
מבואר בגמ' ששלש שעות ביום הקב''ה משחק אתו כל יום
נ''ל שכתוב ששעה רביעית משחק איתו.
ולענ''ד נראה לי שלא ראוי אפי' לחשוב שמשמעות ה''משחק'' הנ''ל הוא כמו שהשתמע.

עיין עבודה זרה ג' ב'.
המפרשים כתבו משתעשע אתו.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
איסתרא בליגנא אמר:
 . . מצווה חדשה שלא היתה ולא נבראה . . 
לשון הרמ"א ז"ל, סוף חאו"ח (סי' תרצז): "וטוב לב משתה תמיד".
והכל הולך אחר החיתום...
 

אור זורח

משתמש ותיק
להרב @משה הלוי זוכמיר שליט''א ולכל מאן דבעי

כל העובר על הפקודים וגו' זה יתנו מחצית השקל בשקל הקודש

יש לפרש בדרך רמז
מי שעומד בפני נסיון לעבור על אחד מן הפקודים (המצוות) זה העצה בשבילו יראה לשקול עצמו במאוזנים מחצה זכאי ומחצה חייב וכך ינצל
על פי מה שאמרו חז''ל לעולם יראה אדם עצמו מחצה זכאי ומחצה חייב

מקור : חתם סופר פה בפרשה בשם רבי אברהם אביש אב''ד פרנקפורט דמיין
 

אור זורח

משתמש ותיק
אברך אמר:
חלילה וחס. הדברים עמוקים ואין להם ביאור על דרך הפשט.

להרב @אברך שליט''א
השלום וברכה וכט''ס
כפי הנראה לא הובנו דבריי
האם חשבתם שכוונתי שהקב''ה עושה ללויתן שיט וקפיצות במים
מעניין אותי איך הבנתם את דבריי
לתועלת הענין וביאור דבר
ואחרי כן אסביר דברי
בס''ד
ברוב ידידות
 

מענה לשון

משתמש ותיק
ומשה לא ידע כי קרן עור פניו
מעיר החתם סופר כיצד זה שמשה לא חש כי קרן עור פניו, וכי אדם שיכנס לבית ופתאום יואר כל הבית באור יקרות יהיה מישהו שלא ירגיש או יבחין בכך?

משיב החתם סופר דבר נפלא, הלוחות היו מסנפירין, וכשקרן עור פני משה היו הלוחות מתנוצצים וזוהרים, אבל משה ויהושע סברו שפני משה קורנים בגלל הלוחות, ולא ידעו כי להיפך הוא, הלוחות קורנים ומאירים מאורו של משה, רק לאחר שהכניס את הלוחות לארון, ידעו שהאור בא ממשה ולא מהלוחות ולכן יראו הכל לגשת למשה!
 

אור זורח

משתמש ותיק
שבת כי תשא ופרשת פרה

מדרש פליאה

מה ראה קרח לחלוק על משה רבינו פרה אדומה ראה

וצריך ביאור

ומבארים

פרה אדומה מצותה בסגן אלעזר הכהן ויש מפרשים משום שאין קטגור נעשה סניגור שבאה לכפר על מעשה העגל ולכן לא על ידי אהרן
וביום השמיני למילואים אמר משה לאהרן קרב אל המזבח עם עגל בן בקר לכפר על מעשה העגל ועל זה קרח התקצץ לתמוה ויצא לחלוק שהרי בפרה אדומה מצותה בסגן וה''ה כאן אין אהרן ראוי לזה
אבל התשובה היא שאין אומרים אין קטיגור נעשה סניגור אלא בדברים שאינם מעיקר הכפרה כמו בגדי הכהן גדול מזהב ולכן לא נכנס עמהם להיכל ולקוה''ק וכן פרה אדומה אין היא מעיקר הכפרה שהרי אין היא קריבה על המזבח ועיקרה לטהר את הטמאים אבל בכפרה גופא אדרבה מי שחטא יבוא ויכפר על עצמו. (כתוב בספר משנה הלכות)
 
חלק עליון תַחתִית