הריגת בהמות של עמלק

יפה מראה

משתמש ותיק
שמואל א' פרק ט"ו
(ב) כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים:
(ג) עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור: 

ופירש רש"י 
משור ועד שה - שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין לבהמה: 
וצ"ע הרי צריך להרוג בהמות של עמלק מדין "זכר עמלק".

ואולי אפשר לומר לפי מש"כ הרד"ק [שם] ד"ה ולא תחמול - לפי שסופם לחמול כמו שאמר ויחמול שאול והעם הזהירו ולא תחמול עליו שלא יהיה לו פתחון פה: 
נמצא ששמואל חשש שמא יחמול שאול על הצאן, ולכן רצה להוסיף לו עוד טעם למה להרוג את הצאן.

ואולי אפשר ליישב שבאמת מעיקר הדין של "זכר עמלק" לא צריך להרוג את הבהמות מכיון שאין בהם כלל זכרון של עמלק והוו כמו בהמות דעלמא, אלא מכיון שעמלק היו מתכשפים לבהמות לכן כל בהמה של עמלק יש בה זכרון של עמלק מכיון שאפשר שבבהמה הזאת יש עמלק, ולכן היה מצווה להרוג גם את הבהמות.

ולפי"ז יוצא שאין מצווה להרוג את הצאן של עמלק, ואכן הרמב"ם בספר המצוות [מצווה קפ"ח] ובהלכות מלכים [פרק ה" הלכה ה'. ובפרק ו' הלכה ד'] לא הזכיר כלל שצריך להרוג בהמות של עמלק. [ועי' רש"י דברים פרק כ"ה פסוק י"ט שמבואר שיש חיוב להרוג צאן של עמלק. וצ"ע. ואולי זה תלוי במציאות האם שם עמלק נזכר ע"י הבהמה או לא.]

ומה שהתורה כתבה "זכר עמלק" הכוונה היא גם לנקבות. וכמו שמבואר במסכת בב"ב דף כ"א.:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א
רב דימי מנהרדעא אמר: מותבינן דדייק ולא גריס, שבשתא כיון דעל על; דכתיב: כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, כי אתא לקמיה דדוד, אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי? אמר ליה, דכתיב: תמחה את זכר עמלק. אמר ליה: והא אנן זכר קרינן א"ל אנא זכר אקריון. אזל שייליה לרביה, אמר ליה: היאך אקריתן? אמר ליה: זכר. שקל ספסירא למיקטליה, 

ופירש רש"י 
מאי טעמא עבדת הכי - שלא הרגת את הנקיבות.

 
 

מלך שבא

משתמש ותיק
באמת מסתבר שהפסוק בשמואל הוא מדין תמחה את זכר עמלק, [הרי רש"י בסוף כי תצא מביא את הפסוק בשמואל כפירוש מצוות תמחה את זכר עמלק], ומ"ש רש"י משום שהיו הופכים עצמם בכשפים וכו' הוא טעם נוסף על דרך האגדה ותו לא.
ויתכן שרש"י [יותר נכון המדרש שיש לשער שעמד לפניו] למד דבריו מסדר הפסוק, שאם הריגת הבהמה היא רק דין זכר עמלק היה צריך להיות כתוב "עתה לך והכיתה את עמלק והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק, והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו משור ועד שה מגמל ועד חמור".
 
חלק עליון תַחתִית