מבקש ביאור מניח את הדעת על עונשו של האונס

איש עברי

משתמש רגיל
מורי ורבותי קהל קדוש.
האם מישהו יוכל לבאר ביאור אמיתי, מיושב והגון, איך זה שאנס מקבל רק קנס של חמישים שקלי כסף?
זה גם מפריע לי, האמת.
אך יותר מכך - אני צריך תשובות לאנשים שהם "לא ממש.."
יש"כ.
 

HaimL

משתמש ותיק
הייתי מסביר להם שמשפט התורה אינו נוגע לעונש החברתי, המשתנה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. כלומר, בימינו, מן הסתם גם דייני ישראל היו חובשים אותו בבית האסורים, בנוסף לקנס.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
ביאור מניח את הדעת זה קצת מורכב לכתוב אף שיש עמי
אנסה לכתוב בקצרה ומקווה שיעזור לך לכה"פ במעט
ראשית כל עלינו לדעת אין בתורה כיסוי של עונשים בדיני אדם לכל הדברים בעולם
הרי לדוגמא אדם יכול לבייש את חברו בבושת דברים איומה ולמרר את חייו בשיימינג ויהיה פטור ע"כ וכן כל כה"ג
לאונס אין משמעות הלכתית מעבר לכל "בן אדם לחבירו" רגיל שאין עליו עונש בידי אדם אא"כ חיסר משהו וזנו כשעומד בגדרים המשפטיים של כ"ד אבות נזיקין
כמובן שבדיני שמיים אנס ייענש ומסתמא יהא זה עונש חמור בהתאם לצער והנזק הנפשי שגרם (אמנם גם בדיני אדם מטילים עליו צער בושת ופגם ואין הנ' שקלים אלא תשלום לאביה על בתוליה)
אני חושב שגם בע"ב יבינו את הגדר שאין בתורה עונש אלא על חטאים שב"א למקום בלבד ואילו על ב"א לחבירו אין עונש אלא תשלום בלבד
אתה יכל להסביר שזה מסוג הדברים שמסורים לבי"ד באותו הדור לאמוד את הנזק ואת רמת העונש
ואתה יכול גם להסביר בפשטות שזה מסוג הדברים שאנחנו לא יכולים להעניש עליהם אלא ה' בלבד
שתי הנוסחאות נכונות - תתאים אותם לאוזני השומעים כהבנתך
 

איש עברי

משתמש רגיל
פותח הנושא
HaimL אמר:
הייתי מסביר להם שמשפט התורה אינו נוגע לעונש החברתי, המשתנה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. כלומר, בימינו, מן הסתם גם דייני ישראל היו חובשים אותו בבית האסורים, בנוסף לקנס.

אז התורה לחודה אינה מתיימרת לספק מציאות אידיאלית? 

עריכה: לאחר קריאת דברי הרב אברהם העברי, אני מנח שאף אתה על הבנה כדבריו אמרת את דבריך, והשתא ניחא.
 

איש עברי

משתמש רגיל
פותח הנושא
אברהם העברי אמר:
ביאור מניח את הדעת זה קצת מורכב לכתוב אף שיש עמי
אנסה לכתוב בקצרה ומקווה שיעזור לך לכה"פ במעט
ראשית כל עלינו לדעת אין בתורה כיסוי של עונשים בדיני אדם לכל הדברים בעולם
הרי לדוגמא אדם יכול לבייש את חברו בבושת דברים איומה ולמרר את חייו בשיימינג ויהיה פטור ע"כ וכן כל כה"ג
לאונס אין משמעות הלכתית מעבר לכל "בן אדם לחבירו" רגיל שאין עליו עונש בידי אדם אא"כ חיסר משהו וזנו כשעומד בגדרים המשפטיים של כ"ד אבות נזיקין
כמובן שבדיני שמיים אנס ייענש ומסתמא יהא זה עונש חמור בהתאם לצער והנזק הנפשי שגרם (אמנם גם בדיני אדם מטילים עליו צער בושת ופגם ואין הנ' שקלים אלא תשלום לאביה על בתוליה)
אני חושב שגם בע"ב יבינו את הגדר שאין בתורה עונש אלא על חטאים שב"א למקום בלבד ואילו על ב"א לחבירו אין עונש אלא תשלום בלבד
אתה יכל להסביר שזה מסוג הדברים שמסורים לבי"ד באותו הדור לאמוד את הנזק ואת רמת העונש
ואתה יכול גם להסביר בפשטות שזה מסוג הדברים שאנחנו לא יכולים להעניש עליהם אלא ה' בלבד
שתי הנוסחאות נכונות - תתאים אותם לאוזני השומעים כהבנתך

נפלא. איישר חיילך.

בעיקרון זה נראה מושלם, אבל אם אתה טוען שיש מה להוסיף בזה - אצלצל אליך בל"נ...
 

HaimL

משתמש ותיק
איש עברי אמר:
HaimL אמר:
הייתי מסביר להם שמשפט התורה אינו נוגע לעונש החברתי, המשתנה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. כלומר, בימינו, מן הסתם גם דייני ישראל היו חובשים אותו בבית האסורים, בנוסף לקנס.

אז התורה לחודה אינה מתיימרת לספק מציאות אידיאלית? 
התורה לא קובעת מציאות. כי אם הייתה המציאות כפי שכתובה בתורה, היינו אנוסים ע"פ הדיבור לחרוש בשור וחמור, ולא בטרקטור. התורה קובעת אמיתות נצחיות, ואת המציאות, והנגזר ממנה, קובעת החברה האנושית. 
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
כמה זה היום חמישים כסף
4000 ש"ח בהערכה גסה ומחמירה
[לפי מה שנהוג לחומרא בפדיון הבן]
אם כי לפי החזו"א השיעור לפי שיטתו הידועה בשיעורין הוא יותר אבל גם הוא הניח את המנהג בפדיון הבן על כנו
[אם כי היה פעם שרצה לשנות מן המנהג]
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יש לציין שכח יש ביד חכמים לגזור עונשים על החוטאים כפי הנראה לעיניהם לגדור באותו הדור.
כמו שמצאנו ביבמות צ:
"א"ר אלעזר בן יעקב שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה. ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. מגדר מילתא שאני".
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
יש לציין שכח יש ביד חכמים לגזור עונשים על החוטאים כפי הנראה לעיניהם לגדור באותו הדור.
כמו שמצאנו ביבמות צ:
"א"ר אלעזר בן יעקב שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה. ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. מגדר מילתא שאני".
למשל זה:
שו"ת הרא"ש כלל יח סימן יג
על כן אני מחלה פניך היקרים והנעימים שתנחני בעצתך הנכונה כיצד אדון אותה כדי שלא יהיו משפטי תורתנו קלים ובזויים בעיני העמים. שמאת השם היה לתת כזאת בלב דון גואן שצ"ו להעמידנו על דתנו יש לנו להחמיר הדין כפי שתיעצני ולא להקל. וכמו שלמדתנו מעשה באחד שרכב על סוס וכו', ומעשה באחד שהטיח באשתו תחת התאנה. ושכל הקהלות אשר סביבות קוקא מרננין כי יצא דבר הזונה על כל הגוים להבזות דתנו בעיניהם ולמען תשמענ' כל הנשים ולא תעשינה כזמתה. ומה שעלה בדעתי מפני שהענין כל כך מפורסם ליסרה כדת /בדפוס ויניציאה שס"ז מפורסם לחתוך חוטמה/ כדי לשחת תאר פניה שקשטה בפני הבועל ושתפרע לאדוני העיר קצת ממון. ועתה אם תרצה בעצתך להחמיר יותר או לישאר בדיני כן אעשה ממנה לא אטה. והוצרכתי לשלוח לפניך זה הדין כדי להעמידני על נכון ובחסדך שתאזור כח וחיל לשלוח לי מענה מיד ומאת השם יוסיפו לך מעלה על מעלתך וכבוד על כבודך. נאם החותם מ"ד לעמר שנת פ' לפרט. יהודה ב"ר יצחק נ"ע ואקר.
תשובה הנכבד החכם רבי יהודה בן ואקר ש"צ יפה דנת ליסרה כדת /בדפוס ויניציאה שס"ז דנת וחתכו חטמה/ כדי שתתגנה על מנאפיה, ודבר זה יעשו פתאום כדי שלא תצא לתרבות רעה, ולפי עושרה לקנסה בממונה. ואתה וכל אשר לך שלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
 

יוסף אברהם

משתמש רגיל
שאר לעמו אמר:
יש לציין שכח יש ביד חכמים לגזור עונשים על החוטאים כפי הנראה לעיניהם לגדור באותו הדור.
כמו שמצאנו ביבמות צ:
"א"ר אלעזר בן יעקב שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה. ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. מגדר מילתא שאני".
הריטב"א שם כתב דיש כח לחכמים רק לעקור דבר לפי שעה, אבל לא לשנות דין תורה לעולם, דזה נחשב לעקירת דבר מהתורה. כך שזה לא כ"כ עונה על השאלה. אם יחזרו הסמוכים בזמננו לכאורה לא תהיה להם אפשרות לקצוב עונש קבוע על אנס יותר ממה שכתוב בתורה. אמנם באמת דברי הריטב"א צ"ב מ"ש מדייני גזירות שהיו בירושלים וגזרו דקטמה נטיעה תשלם שתי כסף, כדאיתא בריש פרק שני דייני גזירות, שהוא לשנות מדין תורה באופן קבוע לפי צורך הענין.
ובאמת גם אם נקבל את זה שתהיה אפשרות לב"ד לשנות, עדיין צ"ב, אטו חוקי התורה אינם מותאמים בצדק ובמשפט לכל הדורות?
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא צריך עונש קבוע, אלא לפי הצורך והשעה.
וחוקי התורה, שנתן ביד חכמים כח לגדור מילתא.
 

עמנואל

משתמש ותיק
ידוע הוא כי המין האנושי צריך לשופט שישפוט בין פרטיו, שאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו ויהיה העולם נשחת, וכל אומה צריכה לזה ישוב מדיני, עד שאמר החכם שכת הלסטים הסכימו ביניהם היושר, וישראל צריכין זה כיתר האומות.

ומלבד זה צריכין אליהם עוד לסבה אחרת והוא להעמיד חוקי התורה על תלם, ולהעמיד חייבי מלקיות וחייבי מיתות ב"ד העוברים על חוקי התורה, עם היות שאין באותה עבירה הפסד ישוב מדיני כלל.

ואין ספק כי בכל אחד מהצדדים יזדמנו שני ענינים, האחד יחייב להעניש איזה איש כפי משפט אמיתי, והשני שאין ראוי להענישו כפי משפט צודק אמיתי אבל יחוייב להענישו כפי תקון סדר מדיני וכפי צורך השעה, וה' ית' ייחד כל אחד מהענינים האלו לכת מיוחדת, וצוה שיתמנו השופטים לשפוט המשפט הצודק האמיתית, והוא אמרו ושפטו את העם וגו', כלומר בא לבאר השופטים האלה לאיזה דבר יתמנו ובמה כחם גדול, ואמר שתכלית מנויים הוא כדי לשפוט את העם במשפט צדק אמיתי בעצמו ואין יכלתם עובר ביותר מזה.

ומפני שהסדור המדיני לא ישלם בזה לבדו השלים האל תיקונו במצות המלך.


(דרשות הר"ן דרוש יא)

לפי דבריו משפטי ישראל הנצרכים לתיקון החברה מיושמים על ידי המלך, לצד הדיינים האמונים על יישום "המשפט האמיתי" - כלשונו - זה שאינו אמון על תיקון החברה, אלא על יישום משפטי האלוקים.
 

איש עברי

משתמש רגיל
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
נתן הבבלי אמר:
כמה זה היום חמישים כסף
4000 ש"ח בהערכה גסה ומחמירה
[לפי מה שנהוג לחומרא בפדיון הבן]
אם כי לפי החזו"א השיעור לפי שיטתו הידועה בשיעורין הוא יותר אבל גם הוא הניח את המנהג בפדיון הבן על כנו
[אם כי היה פעם שרצה לשנות מן המנהג]
מה?
אאל"ט בפדה"ב שנכחתי בהם נתנו סך  סביבות 300 ש"ח כנגד הה' סלעים, אז 50 שקל צ"ל באיזור הג' אלפי שקלים חדשים.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
איש עברי אמר:
אין חכמה אמר:
נתן הבבלי אמר:
כמה זה היום חמישים כסף
4000 ש"ח בהערכה גסה ומחמירה
[לפי מה שנהוג לחומרא בפדיון הבן]
אם כי לפי החזו"א השיעור לפי שיטתו הידועה בשיעורין הוא יותר אבל גם הוא הניח את המנהג בפדיון הבן על כנו
[אם כי היה פעם שרצה לשנות מן המנהג]
מה?
אאל"ט בפדה"ב שנכחתי בהם נתנו סך  סביבות 300 ש"ח כנגד הה' סלעים, אז 50 שקל צ"ל באיזור הג' אלפי שקלים חדשים.
כנראה שאותם יהודים שנכחת בפדיון בכורם נהגו לקולא לחשב את הסכום לפי השער הסיטונאי הנמוך משמעותית
ההוראה לצאת מכל ספק היא לתת לפי השער הקימעונאי [הכולל מע"מ ופערי תיווך] ומדובר בפער של כשלושים וחמשה אחוזים
לפי השער הנוכחי 101 גרם [שזה השיעור שנהגו לתתו אף שמעיקר הדין הוא 96 גרם]
בשער קימעונאי הוא 413 ש"ח
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
יש קו מיוחד שמקשר בין אנשים @עבריים?
HaimL אמר:
זה מה שנקרא: שיח עברים...
כבר דיברו בזה בכמה אשכולות
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=187843#p187856
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=10976&p=169410#p169410
ולגופו של העניין אני שמח שהציבור מסכים עמי ואף מביא מקורות נוספים לעניין
ד"א שימו לב שבתורה אין מושג כזה של עונש "כלא" (יש משמר כדי שהנידון לא יברח עד ביצוע העונש ויש שבי שהוא משהו אחר לגמרי)
זה עוד אחד מהדברים שאנו נסתכל עליהם בפליאה אך זה מפני שבתורה לא שייך לדון עונש כזה משום שכל מהות הכליאה במקור היא לצורך משהו - כדי שלא יברח\יזיק לאחרים, בעוד בימינו זה עונש בפנ"ע
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
איש עברי אמר:
בעיקרון זה נראה מושלם, אבל אם אתה טוען שיש מה להוסיף בזה - אצלצל אליך בל"נ...
אכן דיברנו בטלפון ומה שעלה מתוך הדברים כדלהלן
לרב איש עברי הציק שאף הן אמת כטענתי התורה לא דנה בעניינים שב"א לחברו אלא בחיובים בלבד אך כל זאת מדוע ?
הרי תכלית התורה ליצור עולם מתוקן וכו' א"כ מדוע לא נתנה גם בזה גדרים ומשפטים ברורים (או כלשונו מדוע לא נכתב בתורה עונש על שיימינג...) ?
השבתי בזה בב' אופנים
בפשטות י"ל כיון שהעונשים האלו הם דבר תלוי חברה - לדוג' בימינו העונש על אונס אינו תלוי אם האישה נערה או בוגרת אלא אם היא קטינה או בגירה, וכן אינו תלוי אם היא בתולה אם לאו
מאיד"ג העונש תלוי בשלל גורמים אחרים כמו קירבת משפחה, ניצול יחסי מרות, יחסי טרף טורף,
וכן כל העונשים הללו שמשנים מאוד במס' השנים נכונים לימים ושעות אלו בדוו' וגם המחוקק עצמו אם היה חי לפני מאה שנה היה מחוקק באופן שונה לפי המוסכמות החברתיות באותו הזמן (וגם כיום מזמן חיקוק החוק עד ימינו השתנה מאוד יחס השופטים שכיום מחמירים הרבה יותר מאשר לפני עשרים שנה כיון שהיחס בחברה לזה הוחמר עד מאוד ב"ה)
ע"כ אין התורה שהיא תורת אמת ונצחית נותנת שיעורים לדברי החברה שאינה סטטית ונצחית ויש בה שינויים ותמורות כל הזמן
אך עדיין מעט קשה איך יכול להיות שהקב"ה השאיר אותנו בנושא כזה חשוב "עם הלשון בחוץ".... איך יכול להיות שהתורה לא דואגת לעולם מתוקן ומשאירה לנו מקום לתיקון
ונראה לומר שגם לזה התורה דאגה...
נראה לי לחדש שזה הפשט בכל המושג של מלך
הרי בפשטות למה צריך מלך? - אשר יצא לפניהם כו' ? - מה הפשט
ונראה שזה תפקיד המלך העיקרי - היינו שלענייני התורה ודינים שב"א למקום (וכן חיובי ב"א לחבירו) יש את המשפט - שופטים ושוטרים, אך לענייני החברה נועד המלך, הוא מחליט על צורת החיים ובכלל זה גם העונשים על מעשים הנוגדים את חיי החברה
הרי זהו תפקידו - ליצור חברה בריאה ונעימה ולדאוג לחיי אזרחיו ובכלל זה גם לקצוב את עונש האנסים, עושי שיימינג, ושאר דברים שהתורה לא נכנסת אליהם משום שנוגעים לחיי החברה ולא לחיי התורה
אך כמובן שכ"ז במסגרת התורה ובמסגרת התכלית של עולם מתוקן שמטבעו צריך מלך כדי ל"התעדכן" בשינויי החברה של אותו דור ואי"ז חלילה "תיקונים" בתורה ו"עדכונים לטקסט מקראי עתיק" אלא שמלכתחי' זו הייתה הכוונה בתורה ואי"ז נוגד את דיניה אלא השלמה שמעיקרא התורה הועידה מקום זה להשלמה עצמית בכל דור ודור
(הארכתי מעט בניסוח מפני שבטוחני שיהיו שיפרשו את דברי כ"רפורמיות" "חדשנות" ושאר ירקות - אני מקווה שכך אאלץ פחות להסביר את עצמי - בלא"ה החל ממחר בצהריים אאלץ להתנתק מהפורום עד ביה"ז כך שלא אוכל להגיב - עמכם הסליחה)
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
כעין שאלת הגמרא בסוף אלו נערות, בענין עבד נוקב מרגליות ועבד פשוט, שקנס שניהם הינו 30 כסף
ובהכרח שניהם לא מדין שווי, אלא מדין עונש על העושה, ולא תגמול.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
איש עברי אמר:
מורי ורבותי קהל קדוש.
האם מישהו יוכל לבאר ביאור אמיתי, מיושב והגון, איך זה שאנס מקבל רק קנס של חמישים שקלי כסף?
זה גם מפריע לי, האמת.
אך יותר מכך - אני צריך תשובות לאנשים שהם "לא ממש.."
יש"כ.
יש עבירות חמורות יותר שאין להם עונש כלל בבי''ד.
עונש זה של האנס הוא בבי''ד אבל עונשו גדול פי כמה בבי''ד של מעלה יותר מהמאסר של זמנינו.
 
 

נחלי מים

משתמש ותיק
זוטרא אמר:
עיקר העונש הוא ולו תהיה לאשה תחת אשר עינה לא יוכל לשלחה כל ימיו, קצת קשה להבין את ההיגיון שתרצה להיות אשתו, כנראה זה מרוב שאנו רחוקים מהתרבות של אותם ימים.



על זה יש לי תשובה. הרי התרבות התורנית אמורה להיות תרבות שאין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו... תרבות של קדושה וטהרה שבחורה שאיננה פסולה אין לה סיכוי בשידוכים כלל כי היא באמת פגומה. כמה ממנו היינו מסכימים לחתן את בנינו עם בחורה מסכנה כזאת ר"ל?

אין מה לעשות התרבות של תורה - היא קדושה! ובחורה מסכנה כזאת אין לה סיכוי אמיתי. היא במצב של תקועה לכל החיים. בזמנינו נמצא לה בעל תשובה או בחור מתחרד או בחור עם עבר. 

אבל בתרבות האידיאלית של התורה אין בעלי תשובה ומתחרדים כי כולם אהובים ברורים וקדושים. אז מה לה למסכנה הזאת לעשות? איפה היא תכסה את בושתה? מאיפה היא תשיג שידוך?

אמרה תורה - יש לה זכות אם תרצה לדרוש מהאנס להתחתן איתה - שהרי זאת שידוך לא מומלץ אבל תכלית כבר יש לה שייכות רגשית איתו (בעל כורחה). כי זוהי המציאות גבר לא בהכרח מרגיש חיבור רגשי ממעשה כזה אבל אשה ממילא ובעל כורחה כן מרגישה חיבור רגשי מזה (באופן מאד מבלבל ומפריע). אז שני דברים קורים פה: א) היא יכולה לכסות בושתה בדרך זו אם תרצה.

ב) האנס - אחר שנתגלה חרפתו לעיני העדה מחוייב עכשיו לתקן את חטאו. הוא מחוייב לזון ולכלכל אשה זו. לגור איתה בכפיפה אחת. להתנצל על מעשיו המגונים ולבנות קשר של אהבה אחוה שלום ורעות דוקא אם ההיא שיש לה תרעומת עליו - איזה מוסר שמוז זו לו. הוא צריך להיכנע לה. לבקש ממנה מחילה! לנסות לרפא את שברון ליבה!

אז נכון. אין זה מושלם. אבל הסיבה היא שהיא גרה בתרבות כמעט מושלמת.

ומעניין לעניין. יש שאלה על העונש של זנות. בימינו מאוד קשה להבין את זה כיון שלצערינו היא מעשים בכל יום. למה יש עונש של מיתה לאשה ש'סך הכל' עשה משהו אולי 'קצת' מגונה? כמובן יש רובד של הבנה בקדושת הבית וחורבן הנורא שהיא פעלה - אך לצערינו בימינו מאוד קשה להסביר דבר שכזה לאוזניים ערלות.

אבל מה כן הסבר הגיוני מאוד? תראה. בתרבות המערבית לרוב המשפחות שבורות יש ילדים שלא מכירים את ההורים שלהם. אמא מתחתנת בפעם הרביעי ואבא בפעם השישי. מלבד כל ה'פרשיות' שהיו בדרך. וכו וכו. כמה גירושים יכול ילד לסבול? מה קורה לו לנפש הילדים? אנחנו מכירים את התשובה היטב. הילדים משתגעים - אין להם יציבות. זה הורס להם את החיים ועושה דור חדש של קרימינלים ומכורי סמים.

זה לא תיאוריה. אנחנו רואים את זה כנגד עינינו. מסכנים הילדים האלו.

אז אמרה תורה. לא!!! ח"ו תעשו דברים כאלו ותהרסו דורות שלימים של ילדים! זוהי סכנת נפשות של דור שלם! אז להגן על הכלל הורגים את הפרט הזו.
 

מאמין

משתמש ותיק
וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ

זה המושגים של אז
 
עונש האנס, הוא עונש מינמום, כמו שמבוא בכל הכותבים למעלה.

אם נתאר בחור מהחברה הגבוהה, בן למשפחה המקורבת למלך, ושעתיד להיות שר בממלכה,
פוגע בבת עניים משולי החברה,
בימינו היו פוטרים אותו בנזיפה.

התורה דורשת ממנו לשאת אותה לאשה, ולא וכל לשלחה כל ימיו.
במקרה זה הפיצוי הולם.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
זוטרא אמר:
עיקר העונש הוא ולו תהיה לאשה תחת אשר עינה לא יוכל לשלחה כל ימיו, קצת קשה להבין את ההיגיון שתרצה להיות אשתו, כנראה זה מרוב שאנו רחוקים מהתרבות של אותם ימים.
דוקא אני מכיר סיפור כעי"ז. ובאמת הוא מנפלאות הפסיכולוגיה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
איש עברי אמר:
איך זה שאנס מקבל רק קנס של חמישים שקלי כסף?
לשון הכתוב ('כִּי־יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ') מורה, כי התורה תולה את הקולר בצוארה כבצוארו. והיינו מפני ששוֹטטוּתה בשדה ('כִּי־יִמְצָא') היא היתה הגורם למעשה האונס. ומשום כך אין כאן אלא עונש ממון על הפגיעה בקנין האב.
תדע, שכן
א. מפתה ומאנס – משפט אחד להם.
ב. המפתה או המאנס בוגרת – פטור בולא כלום.
 
חלק עליון תַחתִית