האם אסור למכור באמזון כיון שנעשות קניות בשבת

זאת תורת

משתמש ותיק
אקדים את המציאות כיצד היא פועלת [עד כמה שידוע לי]: המוכר מפרסם באתר שלהם את החפץ שהוא רוצה למכור, והקונה מזמין דרך האתר שלהם את החפץ ומשלם להם, ופעם בשבועיים הם מעבירים את הכסף למוכר. ויש שני אופנים: א. שהסחורה מגיעה למחסנים שלהם, והם מטפלים בשליחת החפץ לקונה. ב. שהסחורה נמצאת אצל המוכר, והוא שולח את החפץ לקונה, אבל מכל מקום מלבד זה הכל נעשה דרכם [דהיינו ההזמנה והתשלום].
לענין פתיחת אתר מכירות בשבת, דעת גדולי הפוסקים לאסור בזה [ראה שו"ת שבט הלוי חלק י סימן נז, וכמדומני שכן מביאים בשם הגרי"ש אלישיב ולהבחל"ח הגר"ח קנייבסקי שליט"א].
אמנם כאן לכאורה זה שונה, כי האתר אינו של היהודי, וכן המכירות נעשות על ידי הגויים שהם שלוחים של היהודי למכור, ואף במקרה שהסחורה נמצאת במחסנים שלהם, והם מתעסקים בזה בשבת, מכל מקום הם שלוחים של היהודי למכור, והרי זה כאילו יהודי נותן לגוי למכור בחנותו חפצים שלו ועל זה דיבר הרמ"א כדלהלן:
מותר לתת לאינו יהודי מעות מערב שבת לקנות לו, ובלבד שלא יאמר לו: קנה בשבת. הגה: וכן מותר ליתן לו בגדים למכור, ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת (או"ח שז, ד).
וכתב במשנה ברורה: ואם יום השוק שם בשבת ובאותו מקום אינו מצוי לקנות כ"א ביומא דשוקא כמו שרגיל בעיירות קטנות הו"ל כמזכיר לו יום השבת בפירוש, בין שמבקשו לקנות עבורו או שנותן לו למכור, ואפילו בתחלת השבוע אסור, ובמקום שמצוי קצת גם בשאר ימים אין איסור אלא אם כן מזכיר בפירוש יום השבת.
ומשמע שאפילו שברוב פעמים יום השוק בשבת, וברור שימכור לו בשבת, אין איסור אם לא מזכיר בשבת.
ולענין שיתכן שהם יעבירו את הכסף בשבת לחשבון של היהודי, על זה כתב הרמ"א (שם, כב): אינם יהודים המביאים תבואה בשבת לישראל שחייבים להם, והישראל נותן לו מפתחו לאוצרו והאינו יהודי נותנו לשם ומודדים ומונים, יש מי שמתיר משום דאינו יהודי במלאכת עצמו עוסק ואינו של ישראל עד אחר המדידה, ושיחשוב עמו אח"כ [וביאר במשנה ברורה: ר"ל קודם המדידה והחשבון אינם שלו]. ולכאורה בנידון דידן הרי זה דומה למקרה הנ"ל, שהאינו יהודי חייב כסף ליהודי, והוא מעביר מחשבונו לחשבון של היהודי.
ועדיין יש לדון מצד שיתכן שיהודים יקנו שם ר"ל.
אמנם על זה כתב בשמירת שבת כהלכתה (כט, כט הערה עה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לענין מכונה לממכר משקאות הפועלת בשבת במקום שרובם נכרים, "דאף דאסור ליתן מכשול ברחוב, אף שרובם נכרים, וגם אסור למכור לנכרי בגד שאבד בו שעטנז משום חששא שמא יחזור ויתננו ליהודי, ואסור אף בעיר שרובה הם נכרים, מכל מקום שאני התם שהבגד עצמו הוא גוף האיסור, מה שאין כן בנידון דידן הרי זה דומה לפרה חורשת בשביעית דקיי"ל כב"ה שביעית פ"ה מ"ח שמותר למכור ליהודי חשוד משום טעמא דאיכא למיתלי ע"ש, ולפ"ז נראה דבני"ד מעיקר הדין מותר גם אם המשתמשים במיתקן הם יהודים, כי יש לתלות שלא ישתמשו במיתקנים אלה בש"ק אלא רק לפני ואחרי שבת קודש, ומסתבר דמותר אף שהמיתקן הוא שלו וגם אין לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם עבור המצרכים עכ"ד".
[ולאחרונה יש אמזון ישראל, ושם לכאורה יהיה בעיה מצד שרובם ישראל].
ואשמח לשמוע מהתלמידי חכמים כאן דעתם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
מנההרניק אמר:
לא הבנתי
איזה איסור יש לקנות בחנות הפתוחה בשבת?

מדברי קבלה - 'ממצוא חפצך ודבר דבר'
לא הבנתם זה את זה, השואל הבין דאנו עוסקים אם מותר לקנות בחול בחנות הפתוחה בשבת, ועל זה לא ענה המשיב כי אין האשכול עוסק בזה אלא עוסק בלפרסם באתר זה ואע''פ שהם מפרסמים את דבריו בשבת.
ולגוף האשכול, השאלה היא לכאו' מדין לפני עוור שיש יהודים שקונים בשבת, אמנם יש לדון להתיר דכיון דהמוכר היה מוכן לפרסם אצלם גם אם לא יפרסמו בשבת אלא שאינם נותנים אפשרות כזו, א''כ אם אמנע מחמת לפני עוור נמצא שאני מפסיד את ימי החול שאין בהם איסור, ושמא בכה''ג אין איסור לפני עוור כי חיי קודמים לחיי חבירי, וצ''ע.
 
 

סתם איש

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:

ולגוף האשכול, השאלה היא לכאו' מדין לפני עוור שיש יהודים שקונים בשבת, אמנם יש לדון להתיר דכיון דהמוכר היה מוכן לפרסם אצלם גם אם לא יפרסמו בשבת אלא שאינם נותנים אפשרות כזו, א''כ אם אמנע מחמת לפני עוור נמצא שאני מפסיד את ימי החול שאין בהם איסור, ושמא בכה''ג אין איסור לפני עוור כי חיי קודמים לחיי חבירי, וצ''ע.
השאלה מטעם מקח וממכר בשבת, וראיתי על זה מאמר ארוך של רב מסויים, והפתרון שנתן הוא שבשבת להגדיר שאין מוצרים כרגע או להעלות את המחיר, [הרב הנ"ל פרט שם מה אפשרי מבחינה מציאותית באתר ומה יגרום הפסדים, אני פחות מתמצא מאותו רב....]
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
ועדיין יש לדון מצד שיתכן שיהודים יקנו שם ר"ל.​
אמנם על זה כתב בשמירת שבת כהלכתה (כט, כט הערה עה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לענין מכונה לממכר משקאות הפועלת בשבת במקום שרובם נכרים, "דאף דאסור ליתן מכשול ברחוב, אף שרובם נכרים, וגם אסור למכור לנכרי בגד שאבד בו שעטנז משום חששא שמא יחזור ויתננו ליהודי, ואסור אף בעיר שרובה הם נכרים, מכל מקום שאני התם שהבגד עצמו הוא גוף האיסור, מה שאין כן בנידון דידן הרי זה דומה לפרה חורשת בשביעית דקיי"ל כב"ה שביעית פ"ה מ"ח שמותר למכור ליהודי חשוד משום טעמא דאיכא למיתלי ע"ש, ולפ"ז נראה דבני"ד מעיקר הדין מותר גם אם המשתמשים במיתקן הם יהודים, כי יש לתלות שלא ישתמשו במיתקנים אלה בש"ק אלא רק לפני ואחרי שבת קודש, ומסתבר דמותר אף שהמיתקן הוא שלו וגם אין לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם עבור המצרכים עכ"ד".
[ולאחרונה יש אמזון ישראל, ושם לכאורה יהיה בעיה מצד שרובם ישראל].
ואשמח לשמוע מהתלמידי חכמים כאן דעתם.


א. עצם החשש שהעלה הגרש"ז של האיסור ליתן מכשול במקום שרובו נכרים שמא יכשלו בו ישראל, יש לעיין בו, מתלת טעמי:
האחת - התוס' רי"ד בע"ז יד,א כתב שאיסור מכירת בגד שאבד בו כלאים אינו אסור אלא באופן שהנכשל אינו יודע שיש כאן איסור, אבל אם יודע שיש איסור אין חשש, והסברא מבוארת בחזו"א (יו"ד סב,כד) שבעצם מעשה הנעשה בבחירת האדם מתייחס אליו ולא אל אחרים, אלא שמ"מ הוזהרנו לא לגרום לו לבחור ברע, ואזהרה זו שייכת רק באופן שגורם לו באופן ישיר ולא באופן עקיף. ולפי זה נראה שבנידון דידן אין להגדיר את בעל המכונה (או המוכר באמזון) כגורם ישיר, שהרי שם את המכונה עבור גויים, ומה שיש יהודי שמחליט לחלל שבת ולקנות שם זו החלטה שלו ואינה מתקשרת לבעל המכונה.
השניה - הריטב"א שם כתב שהאיסור של בגד שאבד בו כלאים אינו משום לפני עוור שהרי אינו נותן אותו ליהודי, אלא רק שלא תצא תקלה שיכשל יהודי על ידינו, ולכאורה כוונתו מדין ערבות (כמו שביאר בקה"י שם סי' ד). ומאחר ובמי שרוצה לעבור במזיד ליכא דין ערבות (כמבואר בדגול מרבבה יו"ד קנא,ו) נמצא שאין כאן חשש.
השלישית - אפילו אם היה נותן לישראל ישירות ליכא לפני עוור משום שיכול לקנות במקום אחר (ומצד איסור מסייע הרי דעת הרמ"א שם להקל מדינא, ודעת הש"ך דליכא איסור מסייע במזיד).

אמנם כל זה במוכר בחו"ל, אך במוכר בא"י אין צד קולא אלא לפי הסברא השלישית שיכול לקנות במקום אחר (ויש לדון האם צריך שיהיו עוד מוכרים דווקא באופן מקוון או אפילו בחנות מספיק), ובזה יש לעיין משום שהמוכר השני הוא גם ישראל ובכה"ג לדעת הרבה אחרונים יש איסור לפני עוור, אלא שכתב הבית יצחק שאינו אסור אלא באופן שהמוכר היהודי השני יודע שיש איסור במכירה, וא"כ כאן אם המוכר השני גם מוכר דרך אתר הרי בפשטות אינו יודע שיש בזה איסור. אך עדיין יש לטעון שבכה"ג אסור לו ליהנות מכסף המכירה בשבת, משום שאם היה האתר שלו סגור בשבת מסתמא היה הקונה רוכש ממוכר אחר, ונמצא שהרויח ממעשה שבת באופן שכל הרווח הוא מזה שנעשה האיסור בשבת והוי דומיא דעץ שניטע בשבת שאסור עולמית (עי' ביאור הלכה רי"ס שיח). וא"כ בפשטות צריך לסגור את האתר הישראלי בשבת.


ב. יש מקום אחר לדון בכל זה גם בחו"ל, והוא שרוב הקונים רוכשים ממקום קביעותם, וא"כ יש ספק של מחצה על מחצה האם הקונה הוא ישראל או נכרי ויש לאסור דומיא דמוכר בארץ ישראל. אמנם נראה דאין חשש בזה, משום שמסתבר שהאיסור של כל קבוע רק נוגע באופן שיש ספק הלכתי על המעשה או החפץ איך להגדירו ורוצים להגדירו עפ"י הרוב, אבל כאן מדובר בשאלה מציאותית האם האתר מיועד בעיקר עבור נכרים או עבור ישראלים, ובזה לא שייך קבוע (וכעין סברא זו כתב הרמ"ה בסנהדרין עט,א).
ועוד נראה לענ"ד דרוב נכרים בעולם חשיב רובא דליתא קמן, דכן הוא טבע העולם שרובו נכרים, והוי כרוב שוורים לחרישה זבני ורוב אנשים טועים בעיבורא דירחא, ודין קבוע לא שייך אלא ברובא דאיתא קמן כמבואר באחרונים (עי' שו"ת רעק"א תנינא קג,יא). ואי לא נימא כן יאסר לעשות שום דבר ע"י נכרי במקום קביעותו שמא הוא יהודי שנתערב בין הגויים, ולא מסתבר כן.
 
 
חלק עליון תַחתִית