לקבל מיילים בשבת

להבין ולהשכיל

משתמש רגיל
האם אכן ישנה בעיה הלכתית לקבל מיילים בשבת?
ואם כן מה הסברה והטעם.

שכן ראיתי מתלוננים שמקבלים מיילים בשבת
 

shchiche.com

משתמש רגיל
יש לדון בכל מקרה בפני עצמו. לדוגמא גוי ששולח לך או יהודי, כמו כן האם אתה גרמת למייל להשלח בשבת או לא, כמו כן האם נגרמה איזו הנאה לך משליחת המייל או שזה לא ניחא ליה, כמו כן יש מקרים שפעולת השליחה נעשתה ביום שישי, אלא שהמייל נשלח רק בשבת. בקיצור יש הרבה פרטים בזה.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מה הכוונה, ודאי שהשולח עובר על איסור.
השאלה היא האם המייל נאסר בהנאה מדין מעשה שבת.
ולכאו' יש לחלק בזה בין מיילים שנעשו לצורכו האישי של המשלח. לבין מיילים שנעשו לצורך המקבל כשעושה כן במזיד ובקביעות, ועיין ילקו"י שבת סי' שי"ח, ויל"ע בדבר.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
יש לשים לב, כי הרבה מיילים כתוב עליהם נשלח בשבת, אך זה בעצם סתם שטויות
כי התאריך של יום שבת רשום אצלם עד 12 בלילה של מוצש"ק.
ובדידי הוה עובדא כדלהלן:
אחד מחברי לספסל הישיבה, כשנה לאחר חתונתו התקלקל, ונהפך לדתי (וד"ל) רשמי
כמובן שהשמועה עשתה כנפיים וכולם דברו שנהיה חילוני, וגילח את זקנו ופאותיו, אך עיקר הדבר שנסמכו עליו
להראות עד כמה שנופלים נופלים עד עפר היה כי יש צילום של שליחת מייל ששלח בשבת
אני כחבר פנימה, היה לי קשה לקבל את העובדה כי אכן הוא חילל שבת בפהרסיא
והחלטתי לבדוק את הנושא לאחר חקירה מפה ומשם קיבלתי את צילום המייל הנ"ל
ועליו הופיע כך 'נשלח בתאריך יום שבת בשעה 21:20' - לאחר מחשבה תפסתי שאכן זה מייל שנשלח במוצש"ק
כך שלא דובים ולא יער - הבחור לא חילל שבת! הוא נשאר יהודי שומר תורה ומצוות (עד כמה שדתיים שומרים, ואכמ"ל)
 

יהודי

משתמש ותיק
מכון קול יוסף אמר:
יהודי אמר:
מה הכוונה, ודאי שהשולח עובר על איסור.
השאלה היא האם המייל נאסר בהנאה מדין מעשה שבת.
ולכאו' יש לחלק בזה בין מיילים שנעשו לצורכו האישי של המשלח. לבין מיילים שנעשו לצורך המקבל כשעושה כן במזיד ובקביעות, ועיין ילקו"י שבת סי' שי"ח, ויל"ע בדבר.
אם אפשר מקור באחרונים או בראשונים לחילוק זה
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מכון קול יוסף אמר:
יהודי אמר:
מה הכוונה, ודאי שהשולח עובר על איסור.
השאלה היא האם המייל נאסר בהנאה מדין מעשה שבת.
ולכאו' יש לחלק בזה בין מיילים שנעשו לצורכו האישי של המשלח. לבין מיילים שנעשו לצורך המקבל כשעושה כן במזיד ובקביעות, ועיין ילקו"י שבת סי' שי"ח, ויל"ע בדבר.
אם אפשר מקור באחרונים או בראשונים לחילוק זה
ילקוט יוסף לא נחשב מקור? כתבתי לעיין שם!
פתחתי על זה נושא בפורום 'להבין ולהשכיל' וענה לי שם אחד מהרבנים, עיי"ש. (בקישור שלמטה).
https://forum.moreshet-maran.com/index.php?threads/האם-מותר-להנות-במוצ-ש-ממייל-שנשלח-בשבת.102/
 

יהודי

משתמש ותיק
ילקוט יוסף אינו מקור, במיוחד שכתבתם לעיין בסימן שלם ללא מקורות מפורשים.
מנ"ל לרב המשיב שם שאיסור דרבנן במזיד אינו נאסר?
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ילקוט יוסף אינו מקור, במיוחד שכתבתם לעיין בסימן שלם ללא מקורות מפורשים.
מנ"ל לרב המשיב שם שאיסור דרבנן במזיד אינו נאסר?
בקיצור ילקו"י מקובצים כל ההלכות בעניין הנ"ל עם הפניות לספרים המורחבים.
ואם ילקוט יוסף לא נחשב למקור, כנראה שלא ראו עיניך צורת הספר 'בית יוסף' מעולם, כי אם כן היית אומר שגם בית יוסף הוא לא מקור, כי הוא רק מלקט וכדו'. מספיק להחזיק בהשקפות שכבר עבר עליהם הכלח.
 

יהודי

משתמש ותיק
מכון קול יוסף אמר:
יהודי אמר:
ילקוט יוסף אינו מקור, במיוחד שכתבתם לעיין בסימן שלם ללא מקורות מפורשים.
מנ"ל לרב המשיב שם שאיסור דרבנן במזיד אינו נאסר?
בקיצור ילקו"י מקובצים כל ההלכות בעניין הנ"ל עם הפניות לספרים המורחבים.
ואם ילקוט יוסף לא נחשב למקור, כנראה שלא ראו עיניך צורת הספר 'בית יוסף' מעולם, כי אם כן היית אומר שגם בית יוסף הוא לא מקור, כי הוא רק מלקט וכדו'. מספיק להחזיק בהשקפות שכבר עבר עליהם הכלח.
אין לי ילקוט יוסף, וביקשתי שתביא את המקורות אותם הוא מביא, והמקורות יעמדו לביקורת הציבור.
שאלתי מנ"ל לרב המשיב באתר שם שאיסור דרבנן במזיד אינו נאסר.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מכון קול יוסף אמר:
יהודי אמר:
ילקוט יוסף אינו מקור, במיוחד שכתבתם לעיין בסימן שלם ללא מקורות מפורשים.
מנ"ל לרב המשיב שם שאיסור דרבנן במזיד אינו נאסר?
בקיצור ילקו"י מקובצים כל ההלכות בעניין הנ"ל עם הפניות לספרים המורחבים.
ואם ילקוט יוסף לא נחשב למקור, כנראה שלא ראו עיניך צורת הספר 'בית יוסף' מעולם, כי אם כן היית אומר שגם בית יוסף הוא לא מקור, כי הוא רק מלקט וכדו'. מספיק להחזיק בהשקפות שכבר עבר עליהם הכלח.
אין לי ילקוט יוסף, וביקשתי שתביא את המקורות אותם הוא מביא, והמקורות יעמדו לביקורת הציבור.
שאלתי מנ"ל לרב המשיב באתר שם שאיסור דרבנן במזיד אינו נאסר.
בכל בית כנסת נורמלי יש ילקוט יוסף, וגם באוצר החכמה.
ולגבי שאלתך מניין שאיסור דרבנן במזיד אינו נאסר, ראה בביאור הלכה רי"ס שי"ח שהביא להלכה את הרמב"ם סוף פ"ו מהל' שבת, שבמזיד אל ישתמש בהם המטביל עד מוצאי שבת. וכ"כ הגר"א, והחיי אדם. ומלשון מפוסקים משמע דהיה פשוט להם דין זה.
 

יהודי

משתמש ותיק
מצאתי בבר אילן את הספר הנזכר, אך הוא מאריך שם מאוד מאוד, אם ראיתם שם את החילוק שכתבתם, כדאי שתעתיקו ותעלו אותו לטובת הציבור.
ואגב, אני גר בברכפלד, ואין באף בית כנסת קרוב את הספר הנזכר.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מצאתי בבר אילן את הספר הנזכר, אך הוא מאריך שם מאוד מאוד, אם ראיתם שם את החילוק שכתבתם, כדאי שתעתיקו ותעלו אותו לטובת הציבור.
מה שהוא וכל הפוסקים האריכו, זה לגבי שוגג להנות בתוך השבת אי גזרינן שוגג אטו מזיד. אבל לגבי מזיד להנות אחר השבת, כבר כתבתי את המקור שהוא כתב (בהערה שנוספה אחרי ההדפסה הראשונה) וציינתי שכל הפוסקים היה פשוט להם דבר זה.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ואגב, אני גר בברכפלד, ואין באף בית כנסת קרוב את הספר הנזכר.
כתבתי 'נורמלי'. בתי כנסת שיש להם אוצר ספרים ענק, שלא מפספסים שום קונטרס של איזה דרדק שרק התחיל ללמוד, אבל את כל הספרים העצומים החל מיביע אומר וכלה בילקוט יוסף הם לא מכניסים, אתה מבין לבד שזה לא בתי כנסת נורמלים. אלו אנשים שלצערנו לא יודעים להבחין בין פוליטיקה לבין הלכה. ובעוד שכל חכמי הדור העריצו ולמדו בעבר ובהווה מתורתו, דלת העם עדיין נשארו במחלוקת, וחבל. צריך לשנות גישה.
 

יהודי

משתמש ותיק
ללא קשר לכל מה שכתבתם בסוף (אני אישית לא קשור לענין, אבל אני ממש לא מבין מה הענין בילקוט יוסף אחרי שיצא חזון עובדיה, הרי יש הפרש ישותי ומהותי בין הגר"ע לבנו וד"ל), נראה לי שכתבתם חילוק בין כמה סוגים של הנאה ממעשה שבת, ולא הבאתם מקורו.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ללא קשר לכל מה שכתבתם בסוף (אני אישית לא קשור לענין, אבל אני ממש לא מבין מה הענין בילקוט יוסף אחרי שיצא חזון עובדיה, הרי יש הפרש ישותי ומהותי בין הגר"ע לבנו וד"ל), נראה לי שכתבתם חילוק בין כמה סוגים של הנאה ממעשה שבת, ולא הבאתם מקורו.
שבעתי מהויכוח הזה, אין שוב הבדל ואין ''וד"ל''. פשוט על מרן זצ"ל אי אפשר לפקפק ועליו כן, ואגב, דבריך נסתרים מעצמם, אם הינך אומר שאין עניין בילקו"י אחר שיצא חזו"ע, אין אתה אומר שיש הבדל ביניהם. ואם יש הבדל, אזי יש עניין בילקו"י, וד"ל...
 

יהודי

משתמש ותיק
התכוונתי למש"כ:
ולכאו' יש לחלק בזה בין מיילים שנעשו לצורכו האישי של המשלח. לבין מיילים שנעשו לצורך המקבל כשעושה כן במזיד ובקביעות, ועיין ילקו"י שבת סי' שי"ח, ויל"ע בדבר.

אם אפשר להביא מקורות לחילוק זה.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
שם בילקו"י מבאר שמה שהתירו לאדם אחר במוצאי שבת מייד, זהו דווקא כשהוא עושה זאת לעצמו, או עכ"פ באקראי, אבל אם עושה לאחרים בקביעות כמו נחתום וכדו', קנסינן ליה.
ועיי"ש שיש מקורות ברורים לדין הזה, זה לא פסק מיוחד שלו.
אני עומד עכשיו ביו"ד ולא בהלכות שבת, אז אנא הסר מעלי את הצורך לכתוב את כל המקורות המובאים שם.
אשמח לענות על שאלות ספציפיות.
בברכה וביקרא דאורייתא.
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
יש כמה אתרים המפיצים הודעות דוא"ל באופן אוטומטי, כגון יומיומי וכדו'.
האם מותר לעשות כן על אף שישולח גם בשבת?
ואם לא האם מותר לפותח ולקרוא (כשהאתר יהודית) מייל שנשלח אוטומטית בשבת?
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
במחילה, מה האיסור לשולח מייל בשבת? איזו מלאכה או דרבנן? אשמח למקורות.

(לא שחלילה התרתי, וברור לי שאסור, אלא שתורה היא וללמוד אני צריך).
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
תנא-קמא אמר:
יש כמה אתרים המפיצים הודעות דוא"ל באופן אוטומטי, כגון יומיומי וכדו'.
האם מותר לעשות כן על אף שישולח גם בשבת?
ואם לא האם מותר לפותח ולקרוא (כשהאתר יהודית) מייל שנשלח אוטומטית בשבת?

אדם לא מצווה על שביתת כליו

אולי מצד לפני עוור אם חילוני יפתח את זה
 

ברל

משתמש ותיק
יוסף ה' אמר:
במחילה, מה האיסור לשולח מייל בשבת? איזו מלאכה או דרבנן? אשמח למקורות.

(לא שחלילה התרתי, וברור לי שאסור, אלא שתורה היא וללמוד אני צריך).
מצד עצם הקלדה במחשב לכאורה הבונה של החזו"א. אולי כותב לשיטות מסוימות
במערכת אוטמטית לכאורה זה יהיה רק עניין של מראית העין או אוושה מילתא וכדו' 
המעניין האם יהיה איסור לשלוח מייל לאדם אחד או לכמה. ואם שולח ברשימת תפוצה וכו'
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
ברל אמר:
יוסף ה' אמר:
במחילה, מה האיסור לשולח מייל בשבת? איזו מלאכה או דרבנן? אשמח למקורות.

(לא שחלילה התרתי, וברור לי שאסור, אלא שתורה היא וללמוד אני צריך).
מצד עצם הקלדה במחשב לכאורה הבונה של החזו"א. אולי כותב לשיטות מסוימות
במערכת אוטמטית לכאורה זה יהיה רק עניין של מראית העין או אוושה מילתא וכדו' 
המעניין האם יהיה איסור לשלוח מייל לאדם אחד או לכמה. ואם שולח ברשימת תפוצה וכו'
בזיכרון פלאש (הזיכרון המצוי כיום למיטב ידיעתי), יש איסור כותב?
 שוב לא מידיעה, אלא מחוסר ידיעה.

או נשאל את זה ביתר שאת, מישהו מכיר ספר כמו ה"מאורי אור" של הגרשז"א, רק עדכני להיום.
 
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
ברל אמר:
יוסף ה' אמר:
במחילה, מה האיסור לשולח מייל בשבת? איזו מלאכה או דרבנן? אשמח למקורות.

(לא שחלילה התרתי, וברור לי שאסור, אלא שתורה היא וללמוד אני צריך).
מצד עצם הקלדה במחשב לכאורה הבונה של החזו"א. אולי כותב לשיטות מסוימות
במערכת אוטמטית לכאורה זה יהיה רק עניין של מראית העין או אוושה מילתא וכדו' 
המעניין האם יהיה איסור לשלוח מייל לאדם אחד או לכמה. ואם שולח ברשימת תפוצה וכו'

למיטב ידיעתי, גם ה"בונה" של החזו"א מוטל בספק.

שהרי מקסימום זה הגברת זרם, ונחלקו בזה הגרשז"א ותלמידי החזו"א בדעת החזו"א אם יש בונה בהגברת זרם.

וכ"ש פה שקשה לקרוא לזה הגברת זרם, היות ואני בספק גדול אם זה מגביר את הזרם, וייתכן שבמקרה זה מנמיך או לא משנה כלום.
 

ברל

משתמש ותיק
יוסף ה' אמר:
ברל אמר:
יוסף ה' אמר:
במחילה, מה האיסור לשולח מייל בשבת? איזו מלאכה או דרבנן? אשמח למקורות.

(לא שחלילה התרתי, וברור לי שאסור, אלא שתורה היא וללמוד אני צריך).
מצד עצם הקלדה במחשב לכאורה הבונה של החזו"א. אולי כותב לשיטות מסוימות
במערכת אוטמטית לכאורה זה יהיה רק עניין של מראית העין או אוושה מילתא וכדו' 
המעניין האם יהיה איסור לשלוח מייל לאדם אחד או לכמה. ואם שולח ברשימת תפוצה וכו'

למיטב ידיעתי, גם ה"בונה" של החזו"א מוטל בספק.

שהרי מקסימום זה הגברת זרם, ונחלקו בזה הגרשז"א ותלמידי החזו"א בדעת החזו"א אם יש בונה בהגברת זרם.

וכ"ש פה שקשה לקרוא לזה הגברת זרם, היות ואני בספק גדול אם זה מגביר את הזרם, וייתכן שבמקרה זה מנמיך או לא משנה כלום.
אני לא בטוח שאתה צודק א. החזוא התייחס להפיח את רוח החיים בכלי איני זוכר במדוייק את לשונו ברור שמי שרואה את דבר החזו"א לא לומד בדבריו שעצם סגירת המעגל היא הבונה ב. גם אם נגיד שסגירת המעגל היא כן כפשוטה בונה כפתורי המקלדת בנויים שלחיצה עלייהם סוגרת מעגל חשמלי
 
 

מממממ

משתמש ותיק
מה הדין כשאין בכלל איסור, כגון שצמישהו שולח ממדינה שעדיין ערב שבת שם או מוצאי שבת, אבל אצל המקבל זה שבת?
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
ברל אמר:
יוסף ה' אמר:
ברל אמר:
מצד עצם הקלדה במחשב לכאורה הבונה של החזו"א. אולי כותב לשיטות מסוימות
במערכת אוטמטית לכאורה זה יהיה רק עניין של מראית העין או אוושה מילתא וכדו' 
המעניין האם יהיה איסור לשלוח מייל לאדם אחד או לכמה. ואם שולח ברשימת תפוצה וכו'

למיטב ידיעתי, גם ה"בונה" של החזו"א מוטל בספק.

שהרי מקסימום זה הגברת זרם, ונחלקו בזה הגרשז"א ותלמידי החזו"א בדעת החזו"א אם יש בונה בהגברת זרם.

וכ"ש פה שקשה לקרוא לזה הגברת זרם, היות ואני בספק גדול אם זה מגביר את הזרם, וייתכן שבמקרה זה מנמיך או לא משנה כלום.
אני לא בטוח שאתה צודק א. החזוא התייחס להפיח את רוח החיים בכלי איני זוכר במדוייק את לשונו ברור שמי שרואה את דבר החזו"א לא לומד בדבריו שעצם סגירת המעגל היא הבונה ב. גם אם נגיד שסגירת המעגל היא כן כפשוטה בונה כפתורי המקלדת בנויים שלחיצה עלייהם סוגרת מעגל חשמלי
זה זכור לי בבירור שנחלקו בדעתו. בכל מקרה הפחת רוח חיים אין כאן היות ורוח המחשב קיים, ואין זה אלא תפעול ושימוש. ולגבי הכפתורים אני בספק, אבל מה תאמר על לחיצה על מסך מגע?
 
 

לענין

משתמש ותיק
יוסף ה' אמר:
ברל אמר:
יוסף ה' אמר:
במחילה, מה האיסור לשולח מייל בשבת? איזו מלאכה או דרבנן? אשמח למקורות.

(לא שחלילה התרתי, וברור לי שאסור, אלא שתורה היא וללמוד אני צריך).
מצד עצם הקלדה במחשב לכאורה הבונה של החזו"א. אולי כותב לשיטות מסוימות
במערכת אוטמטית לכאורה זה יהיה רק עניין של מראית העין או אוושה מילתא וכדו' 
המעניין האם יהיה איסור לשלוח מייל לאדם אחד או לכמה. ואם שולח ברשימת תפוצה וכו'
בזיכרון פלאש (הזיכרון המצוי כיום למיטב ידיעתי), יש איסור כותב?
 שוב לא מידיעה, אלא מחוסר ידיעה.

או נשאל את זה ביתר שאת, מישהו מכיר ספר כמו ה"מאורי אור" של הגרשז"א, רק עדכני להיום.
מקראי קודש של הרב משה הררי.
 
 
חלק עליון תַחתִית