ברור שזה תלוי אם בעל התחבורה מסכים או לא, ואולי לא יסכים כי זה תוספת אנרגיה ופחם.אריק אמר:האם נסיעה על רכבת מבחוץ - פוטרת מתשלום ?
נתלה מבחוץ על הרכבת.png
(קראתי שדרברמדיקר פירושו הרחמן, וזה היתה משפחתו של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב).דרבמדיקר אמר:כמעט בכל דיני ממונות מגופים ציבוריים שנתקלתי התשובה הייתה או על הצד המחמיר או פשוט לשאול מה הנוהל של אותו גוף אם זה בסדר מבחינתם וכו'
קראתי עשרות סיפורים על אנשים שכך היו נוסעים לפני עשרות שנים, בגלל שלא היה שום ברירה, ותמיד מתארים את זה כמסירות נפש.איש מזרע אהרן אמר:יתכן שיהיה פטור מצד "בדמים קננהו".
דור עשירי יבואו הנה, אבל מה הקשרכמעיין המתגבר אמר:(קראתי שדרברמדיקר פירושו הרחמן, וזה היתה משפחתו של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב).דרבמדיקר אמר:כמעט בכל דיני ממונות מגופים ציבוריים שנתקלתי התשובה הייתה או על הצד המחמיר או פשוט לשאול מה הנוהל של אותו גוף אם זה בסדר מבחינתם וכו'
השתמש ברכבת.יושב אוהלים אמר:יתכן שאין זה גזל כיון שלא גזל שום דבר ממשי, אלא זה "הפקעת הלוואתו" שחייב לו על הנסיעה, והתם היה חברת הרכבת של גוים ורק גזל עכו"ם אסור ולא הפקעת הלוואתו.
זה הפקעת הלואה. לא גזל.הצעיר שבחבורה אמר:השתמש ברכבת.יושב אוהלים אמר:יתכן שאין זה גזל כיון שלא גזל שום דבר ממשי, אלא זה "הפקעת הלוואתו" שחייב לו על הנסיעה, והתם היה חברת הרכבת של גוים ורק גזל עכו"ם אסור ולא הפקעת הלוואתו.
עצם הנסיעה אסורה ולכה"פ 'שואל שלא מדעת'.יושב אוהלים אמר:זה הפקעת הלואה. לא גזל.הצעיר שבחבורה אמר:השתמש ברכבת.יושב אוהלים אמר:יתכן שאין זה גזל כיון שלא גזל שום דבר ממשי, אלא זה "הפקעת הלוואתו" שחייב לו על הנסיעה, והתם היה חברת הרכבת של גוים ורק גזל עכו"ם אסור ולא הפקעת הלוואתו.
שימוש בשרות הרכבת זה לא גזל. גזל הוא כשגוזלים דבר שהיה אצל הנגזל, ולקחו ממנו.
אצל ישראל גם הפקעת הלואתו הוא איסור כמו גזל אבל לא אצל גוי.
הנסיעה מותרת, החיסרון הוא אי התשלום.הצעיר שבחבורה אמר:עצם הנסיעה אסורה ולכה"פ 'שואל שלא מדעת'.יושב אוהלים אמר:זה הפקעת הלואה. לא גזל.הצעיר שבחבורה אמר:השתמש ברכבת.
שימוש בשרות הרכבת זה לא גזל. גזל הוא כשגוזלים דבר שהיה אצל הנגזל, ולקחו ממנו.
אצל ישראל גם הפקעת הלואתו הוא איסור כמו גזל אבל לא אצל גוי.
גם בלוקח מן החנות ללא תשלום יאמר מר כך?יושב אוהלים אמר:הנסיעה מותרת, החיסרון הוא אי התשלום.הצעיר שבחבורה אמר:עצם הנסיעה אסורה ולכה"פ 'שואל שלא מדעת'.יושב אוהלים אמר:זה הפקעת הלואה. לא גזל.
שימוש בשרות הרכבת זה לא גזל. גזל הוא כשגוזלים דבר שהיה אצל הנגזל, ולקחו ממנו.
אצל ישראל גם הפקעת הלואתו הוא איסור כמו גזל אבל לא אצל גוי.
וזה הפקעת הלואתו.
כל שיצא מן החנות ולא שילם הוא גזל על עצם החפץ שלקח, כאן לא לקח שום חפץ.הצעיר שבחבורה אמר:גם בלוקח מן החנות ללא תשלום יאמר מר כך?יושב אוהלים אמר:הנסיעה מותרת, החיסרון הוא אי התשלום.הצעיר שבחבורה אמר:עצם הנסיעה אסורה ולכה"פ 'שואל שלא מדעת'.
וזה הפקעת הלואתו.
נראה דהוי חצר דלא קיימא לאגרא, וגברא דלא עביד למיגר דפטור, ואין כאן נהנה.דיין אמר:לכאורה גם אם אי אפשר לחייב משום קציצה של שכירות פועלים כיון שזה לא מצוי ואין ליבם מתנה על זה, אבל מ"מ אפשר לחייב מדין נהנה, דסו"ס הוא נהנה מההסעה
ואם באנו לנהנה, צריך לשער את הפחות שבשכירויות בצורה של נסיעה כזו שהוא עומד כל הדרך תלוי על קרון מבחוץ
והואיל וזה לא מצוי, אין לזה שער, והדרינן לכללא שהוא פטור
לא זכיתי להבין, בעלי הרכבת מעמידים את עצמם כפועלים לכל מאן דבעי לנסוע ממקום למקום, וכל מי שעולה על הרכבת שוכר את בעלי הרכבת כפועלים שלוסאטמארער אמר:ומ"ש הדיין שליט"א לדון, דהוי שכירות פועלים, אינו מובן לענ"ד, דאין לנו לדון עם מנהיגי הרכבת, אלא עם בעלי הרכבת, ודו"ק.
למה אין כאן נהנה? הרי הוא פגש את החפץ חיים, והיה מוכן לסכן את חייב בשביל זה.סאטמארער אמר:ואין כאן נהנה.
איזה כללא שפטור? נהנה חייב לשלם.דיין אמר:הדרינן לכללא שהוא פטור
פינחס רוזנצוויג אמר:איזה כללא שפטור? נהנה חייב לשלם.דיין אמר:הדרינן לכללא שהוא פטור
ראיית פני החפץ חיים אינו מחייבת תשלום, ואינו שוה ממון, ההנאה הוא הנסיעה ולא תוצאות צדדיות.פינחס רוזנצוויג אמר:למה אין כאן נהנה? הרי הוא פגש את החפץ חיים, והיה מוכן לסכן את חייב בשביל זה.סאטמארער אמר:ואין כאן נהנה.
כל דבר שאדם מוכן לשלם עליו חשיב נהנה, אם הוא היה מוכן לשלם על הנסיעה 30 קופיקות, אז הוא נהנה בסכום זה.סאטמארער אמר:ראיית פני החפץ חיים אינו מחייבת תשלום, ואינו שוה ממון, ההנאה הוא הנסיעה ולא תוצאות צדדיות.פינחס רוזנצוויג אמר:למה אין כאן נהנה? הרי הוא פגש את החפץ חיים, והיה מוכן לסכן את חייב בשביל זה.סאטמארער אמר:ואין כאן נהנה.
שלא מנושא האשכול.פינחס רוזנצוויג אמר:למה אין כאן נהנה? הרי הוא פגש את החפץ חיים, והיה מוכן לסכן את חייובבשביל זה.
לכאורה אסור, אבל דברים התלויים ברגש אין בכוחינו לבקר, ומצינו שבשביל פרנסה מותר לסכן חיים, ואיכות החוב לשמור על החיים תלוי במדת ההרגשים שיש לכל אחד.הצעיר שבחבורה אמר:שלא מנושא האשכול.פינחס רוזנצוויג אמר:למה אין כאן נהנה? הרי הוא פגש את החפץ חיים, והיה מוכן לסכן את חייובבשביל זה.
מותר לסכן את חייו בשביל לפגוש את החפץ חיים?
בעלי הרכבת משכירים מקומות בהרכבת, והגם שעיקר התשלומין הוא בשביל להסיע ממקום למקום, אבל כך הוא צורת התשלומין השכרת מקומות וזכות ישיבה [או עמידה] בהרכבת, מי שאינו בהרכבת אלא תלוי מבחוץ, מסתבר דלא שייך לתובעו.דיין אמר:לא זכיתי להבין, בעלי הרכבת מעמידים את עצמם כפועלים לכל מאן דבעי לנסוע ממקום למקום, וכל מי שעולה על הרכבת שוכר את בעלי הרכבת כפועלים שלוסאטמארער אמר:ומ"ש הדיין שליט"א לדון, דהוי שכירות פועלים, אינו מובן לענ"ד, דאין לנו לדון עם מנהיגי הרכבת, אלא עם בעלי הרכבת, ודו"ק.
בעלי הרכבת שוכרים נהגים שיסיעו את הרכבת, והנהגים הם פועלים של בעלי הרכבת
נמצא שהנהג פועל של הבעלים והבעלים פועל של הנוסעים
כמו שתשכור חברת ניקיון שתנקה לך את הבית, והחברה תשכור פועלים שיעבדו תחתיה, מי הפועל שלך? חברת הניקיון
וממילא יש לומר דאין זה נחשב כחצר דלא קיימא לאגרא, שהרי כל עצמה של הרכבת עומדת להשכרה לנוסעים, ואם היתה רגילות שאנשים נתלים על הקרון, זה היה בכלל הקציצה של בעלי הרכבת וזו מטרת הנסיעה, ורק משום שאין רגילות לנסוע כך איכא למימר שאין זה בכלל הקציצה
האם מעכ"ת טוען שכל נוסע שעולה לרכבת זה שכירות של גוף הרכבת?סאטמארער אמר:בעלי הרכבת משכירים מקומות בהרכבת, והגם שעיקר התשלומין הוא בשביל להסיע ממקום למקום, אבל כך הוא צורת התשלומין השכרת מקומות וזכות ישיבה [או עמידה] בהרכבת, מי שאינו בהרכבת אלא תלוי מבחוץ, מסתבר דלא שייך לתובעו.
השוכר מקום מושב בביהמ״ד ובא נער ושבר הספסל מה יהי׳ אז הדין ?דיין אמר:האם מעכ"ת טוען שכל נוסע שעולה לרכבת זה שכירות של גוף הרכבת?סאטמארער אמר:בעלי הרכבת משכירים מקומות בהרכבת, והגם שעיקר התשלומין הוא בשביל להסיע ממקום למקום, אבל כך הוא צורת התשלומין השכרת מקומות וזכות ישיבה [או עמידה] בהרכבת, מי שאינו בהרכבת אלא תלוי מבחוץ, מסתבר דלא שייך לתובעו.
לפי זה יצא חידוש גדול, אם התיישבתי על ספסל, ובא נער וקרע את הריפוד של המושב שלי, אני חייב לשלם לבעלי הרכבת מדין שומר, כדין שוכר שהוא כשומר חינם או שומר שכר!
סאטמארער אמר:השוכר מקום מושב בביהמ״ד ובא נער ושבר הספסל מה יהי׳ אז הדין ?דיין אמר:האם מעכ"ת טוען שכל נוסע שעולה לרכבת זה שכירות של גוף הרכבת?סאטמארער אמר:בעלי הרכבת משכירים מקומות בהרכבת, והגם שעיקר התשלומין הוא בשביל להסיע ממקום למקום, אבל כך הוא צורת התשלומין השכרת מקומות וזכות ישיבה [או עמידה] בהרכבת, מי שאינו בהרכבת אלא תלוי מבחוץ, מסתבר דלא שייך לתובעו.
לפי זה יצא חידוש גדול, אם התיישבתי על ספסל, ובא נער וקרע את הריפוד של המושב שלי, אני חייב לשלם לבעלי הרכבת מדין שומר, כדין שוכר שהוא כשומר חינם או שומר שכר!
אבאר את דברי ביתר ביאור:דיין אמר:סאטמארער אמר:השוכר מקום מושב בביהמ״ד ובא נער ושבר הספסל מה יהי׳ אז הדין ?דיין אמר:האם מעכ"ת טוען שכל נוסע שעולה לרכבת זה שכירות של גוף הרכבת?
לפי זה יצא חידוש גדול, אם התיישבתי על ספסל, ובא נער וקרע את הריפוד של המושב שלי, אני חייב לשלם לבעלי הרכבת מדין שומר, כדין שוכר שהוא כשומר חינם או שומר שכר!
בביהמ"ד לא שוכרים ספסל, שוכרים מקום, הרשות נתונה לגבאים להחליף ספסלים בלי להתייעץ עם שוכרי המקומות
אבל ברכבת איני מצליח להגדיר שכירות מקום, וכי כל מקום שהאדם דורך בו הוא זוכה בו עד הרגע הבא שהוא מתקדם הלאה לתוך הרכבת?
אלא מה נאמר, הוא לא שוכר מקום, אלא כשהוא מתיישב הוא שוכר את הספסל שעליו הוא יושב, וזה תמוה מכמה פנים, א' לא שמענו שבעלי הרכבת יתבעו את הנוסע על נזקים שקרו לספסל, ב' אין שום היגיון שבעלי הרכבת יעמידו את גוף הרכבת לשכירות, מטרת הרכבת היא להוביל אנשים ממקום למקום, איזה צורך יש להשכיר את גוף הרכבת?