התערב עם חברים והם מסרבים לשלם

אריק

משתמש ותיק
פסק הלכה מחודש ביותר - שקובע בעל הכרטיס אשראי ישלם והחתן עם שעון הזהב פטור מכלום.
סיפור מרתק שמסעיר בימים אלו את עולם הישיבות: אחת הישיבות הקדושות יצאה לקעמפ, והנה באחד הערבים התאגדה קבוצת בחורים מהקיבוץ ל’תחרות אכילה’ כשלוש שעות לאחר ארוחת הערב, על אחד השולחנות בחדר האוכל היתה מונחת קופסה גדולה מאד מלאה בשיפקה ללא דורש. החליטה הקבוצה לערוך טקס מאתגר על פי הוחלט שהבחור שיקבל על עצמו לסים את תכולתה של הקופסה יקבל סך חמשת אלפים שקל. 
 
בחור אחד התגייס לתוכנית אך ביקש שתחילה יעבירו לידיו יעבירו לידיו את מלא הסכום אולם והיות והסכום האגדי הנקוב לא היה בנמצא, שלף אחד הבחורים שהיה מאורס באותה התקופה את שעונו הזהב שקיבל מכלתו מספר ימים קודם לכן ומסרו לידי הבחור, ואף בחור נוסף שהיה במקום שלף את כרטיס האשראי שלו ומסרו לידי הבחור.
 
טקס האכילה החל, הבחור המגויס התחיל באכילה נמרצת והחל למלא פיו בשיפקה, כעבור מספר דקות רוקן את תכולת הקופסה.
 
תכף התחלחל הבחור בכאבי בטן עזים וביקש שיזמינו ניידת טיפול נמרץ עבורו, הניידת הגיעה למקום ופינה אותו לבית החולים, לאחר מספר ימי אישפוז יצא הבחור בשלום בלי פגע, תכף בצאתו מבית החולים פנה לתבוע את חבריו על סך חמשת אלפים שקלים.
 
אולם הבחורים טוענים לפטור עצמם בטענת “אסמכתא”, שהיות והיו סבורים שלא יהיה אחד שיסכים לעשות תעלול זה לא גמרו בדעתם לשלם לו, ואילו הבחור האוכל טוען שהיות והניחו בידיו שעון זהב וכרטיס אשראי על סמך התחייבותם זו הסכים לאכול אכילה כו מופרזת וחייבים לקיים דבריהם. 
 הסיפור שמבוסס על מקרה אמיתי פורסם בימים אלו על ידי הרב שלמה קולדצקי, שלא פרסם את שם הישיבה, ולמעשה נפסק כי השעון זהב יוחזר לחתן, אולם מהכרטיס אשראי יש לגבות חמשת אלפים שקל ולמסור לבחור האוכל.
ויש להבין מה טעם הדבר.


מקור : המחדש
 

כותר

משתמש ותיק
אם הם נתנו משכון, הם גילו את דעתם שזה קנין בגמירות דעת, ואי"ז אסמכתא.
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
אריק אמר:
ולמעשה נפסק כי השעון זהב יוחזר לחתן, אולם מהכרטיס אשראי יש לגבות חמשת אלפים שקל ולמסור לבחור האוכל.
ויש להבין מה טעם הדבר.
השעון הוא רק משכון וצריך להחזיר אותו לבעל המשכון
אבל הכרטיס הוא כסף ולא משכון
 
מצפה למשיח אמר:
אריק אמר:
ולמעשה נפסק כי השעון זהב יוחזר לחתן, אולם מהכרטיס אשראי יש לגבות חמשת אלפים שקל ולמסור לבחור האוכל.
ויש להבין מה טעם הדבר.
השעון הוא רק משכון וצריך להחזיר אותו לבעל המשכון
אבל הכרטיס הוא כסף ולא משכון
ויש להוסיף, כי מסתמא לא גמר בדעתו ליקח את השעון מהחתן, דלכאו' אין דרך לעשות כן, אבל כן סמך דעתו לבות ממון מהכרטיס.
 
 
יש לדון לכאורה להיפך ממש, שהשעון שהוא ממון גמור וכבר ניתן לידו, אין כאן אלא תנאי על נתינתו והרי זה ככל נותן מתנה בתנאי ולא כאסמכתא שהיא 'אתן', אבל נתינת כרטיס האשראי איננה נתינת ממון, ועדיין אין כאן אלא אמירת 'אם תאכל אתן לך' והיא אסמכתא, (ונתינת כרטיס האשראי כמשכון לכא' אינה מוציאה את המעשה מכלל אסמכתא לכלל מתנה בתנאי).
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
יש לדון לכאורה להיפך ממש, שהשעון שהוא ממון גמור וכבר ניתן לידו, אין כאן אלא תנאי על נתינתו והרי זה ככל נותן מתנה בתנאי ולא כאסמכתא שהיא 'אתן',

אם המאורסת של בעל השעון תשמע שהוא נתן את השעון היא תעזוב את השידוך................לכן בודאי שלא נתן
 
מצפה למשיח אמר:
אם המאורסת של בעל השעון תשמע שהוא נתן את השעון היא תעזוב את השידוך................לכן בודאי שלא נתן
כן כתב לעיל הרב @למה זה תשאל לשמי, ויתכן שאכן אומדנא דמוכח היא שלא היתה כוונתו אלא למשכון, כעין נתינת כרטיס האשראי שנתן חבירו שבודאי אין ענינה אלא משכון, (אבל גם יתכן שלא).
עיקר כוונתי היתה לאידך גיסא, כלפי נותן כרטיס האשראי שלכא' לא שייך צד שני בענין שאין כאן מתנה על תנאי אלא 'אתן', וזו אסמכתא.
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
עיקר כוונתי היתה לאידך גיסא, כלפי נותן כרטיס האשראי שלכא' לא שייך צד שני בענין שאין כאן מתנה על תנאי אלא 'אתן', וזו אסמכתא.
לכאורה זה יותר טוב מאתן כי כאן יש לו כרטיס ביד ואינו צריך אלא את המספר הסודי
 
מצפה למשיח אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
עיקר כוונתי היתה לאידך גיסא, כלפי נותן כרטיס האשראי שלכא' לא שייך צד שני בענין שאין כאן מתנה על תנאי אלא 'אתן', וזו אסמכתא.
לכאורה זה יותר טוב מאתן כי כאן יש לו כרטיס ביד ואינו צריך אלא את המספר הסודי
אבל הכסף...
הכסף לא אצלו
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אבל הכסף...
הכסף לא אצלו
הכסף גם לא אצל בעל הכרטיס, הכסף בבנק, והוא מזומן לקחתו ,ומי ימנע בעדו,הוא רק צריך להכניס את הכרטיס למכונה.
הגע עצמך, האומר לחבירו אם תעשה כך וכך קח את הכסף המונח במקום פלוני האם זה אתן לכא' אין זה אתן כי כבר הוא לא צריך לתת
אלא המקבל רק צריך לקחת.
 
מצפה למשיח אמר:
הגע עצמך, האומר לחבירו אם תעשה כך וכך קח את הכסף המונח במקום פלוני האם זה אתן לכא' אין זה אתן כי כבר הוא לא צריך לתת
אלא המקבל רק צריך לקחת.
לדעתי גם זה בכלל אתן, ומצינו ברמב"ם בדין אסמכתא
רמב"ם הלכות מכירה פרק יא
אבל אם התנה ואמר לו אם תלך עמי לירושלים ביום פלוני או אם תביא לי דבר פלוני, אתן לך בית זה, או אמכרנו לך בכך וכך, והלך עמו באותו היום או שהביא לו, אף על פי שהחזיק בבית אחר שקיים התנאי לא קנה שזו היא אסמכתא, וכן כל כיוצא בזה
הנה לך שאף קרקע המונחת ועומדת ואינה זקוקה להוצאה מתחת ידו, (והרי לאחר מכן 'הלך זה והחזיק בבית', הרי שאף קודם אמר לו 'אם תלך תחזיק בבית' ולא היה מחוסר מעשה מצד הנותן), היא היא אסמכתא
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
אם הם נתנו משכון, הם גילו את דעתם שזה קנין בגמירות דעת, ואי"ז אסמכתא.

יש בנו"ט לציין מש"כ בשו"ת רב פעלים (ח"ב יו"ד סימן ל') להשיג על החוות יאיר ד"ה ונראה לי ליישב מנהג העולם.
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
מצפה למשיח אמר:
הגע עצמך, האומר לחבירו אם תעשה כך וכך קח את הכסף המונח במקום פלוני האם זה אתן לכא' אין זה אתן כי כבר הוא לא צריך לתת
אלא המקבל רק צריך לקחת.
לדעתי גם זה בכלל אתן, ומצינו ברמב"ם בדין אסמכתא
רמב"ם הלכות מכירה פרק יא
אבל אם התנה ואמר לו אם תלך עמי לירושלים ביום פלוני או אם תביא לי דבר פלוני, אתן לך בית זה, או אמכרנו לך בכך וכך, והלך עמו באותו היום או שהביא לו, אף על פי שהחזיק בבית אחר שקיים התנאי לא קנה שזו היא אסמכתא, וכן כל כיוצא בזה
הנה לך שאף קרקע המונחת ועומדת ואינה זקוקה להוצאה מתחת ידו, (והרי לאחר מכן 'הלך זה והחזיק בבית', הרי שאף קודם אמר לו 'אם תלך תחזיק בבית' ולא היה מחוסר מעשה מצד הנותן), היא היא אסמכתא
יש לחלק , בבית או קרקע עדיין הוא ברשות בעל הבית עד שיזכה אחר.
אבל במטלטלין אם לא ברשותו כאילו אינו שלו כיון שאינו ברשותו
אבל בבית כתוב מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו.
 
 
חלק עליון תַחתִית