יענקלה המשיב
משתמש ותיק
הופץ בהרבה מקומות הסיפור דלהלן:בשיחה מיוחדת שנשא הגר”מ שטרנבוך שליט”א בפני אברכי כולל “זכור לאברהם”, עורר את האברכים בדבר חשיבות לימוד הלכה למעשה, וסיפר על תביעת שלום בית בגין אי ידיעת הלכה, שהונחה על שולחנו ביושבו בבית הדין בעדה החרדית. אברכי תולדות אהרן מכולל זכור לאברהם בנשיאות הגאון רבי פנחס סמט שנכנסו השבוע למעונו של זקן הפוסקים להיבחן על הלכות שבת, הופתעו לשמוע מפיו עובדא מרעישה על בחיר ישיבת חברון שהסתבך עד כדי תביעת שלום בית על שולחן בית הדין לאחר שהתברר כי אינו יודע הלכות שבת, כאשר בעקבות כך אף סירב אבי הכלה לשלם את התחייבותו על דירה בירושלים. בדבריו אמר הגר”מ לאברכים: “זהו קידוש ה’ כשאברך יודע הלכות שבת בכל מקום, ומאידך זהו ביזיון גדול לאברך אם אינו בקי היטב בהלכות שבת, עד שצריך מפעם לפעם לשאול את אשתו שתאמר לו איך לנהוג מתוך ההלכות שלמדה בנערותה, אוי לה לאותה בושה”. בשלב זה עבר לספר על התביעה שהוגשה על שולחן בית הדין נגד בחיר ישיבת חברון שידע רק להתפלפל בלומדעס’ ולא ידע הלכה למעשה: “ביושבי בבית דין עלה לשולחננו תביעת גירושין נגד אברך מסוים שבבחרותו נודע כ’בחיר ישיבת חברון’, ובעקבות כך אף הובטח לו דירה בירושלים, אלא שלאחר נישואיו הוברר לאבי הכלה שבתו הכלה הינה ‘תלמיד חכם’ הרבה יותר מהבחור, שהבחור אינו יודע כלל הלכות שבת, ועיקר ידיעותיו הוא רק בפלפול בלומדעס, ובכל שאלה בהלכות שבת צריך הבחור לשאול את הכלה שלמדה הלכות אלו בבחרותה, ובעקבות כך דרש לבטל את התחייבותו לדירה בירושלים, מה שגרר וסיבך את העניינים עד תביעת שלום בית שהגיע לשולחן בית הדין. לאחר מכן הוסיף זקן הפוסקים לבקש מהאברכים שיסכמו בכתב את הנלמד בכולל: “לכן כל אחד יראה להעלות על גבי הכתב את סיכום כל ההלכות בכדי שלא ימושו מזכרונו, ובזה גם נעשה ה”מכה בפטיש” של הבנת הדברים, שכן החברותא הטובה ביותר היא היד של האדם עצמו, והיינו העט שבידו.(קרדיט: מייל ''המוקד'').
ונעוררתי אגב סיפור זה בכמה עניינים
א. מה עולה בדעת החותן(אבי הכלה) מהיכן ידע הבחור הלכה על בוריה וכי תלמידת סמינר לקח שיש שם מגמות בשש''כ הרי לקח תלמיד ישיבה שכל ימיו לן באהלה של גמרא?
ב.מהו הצד שיוכל להימנע מלעמוד בהתחייבותו וכי כותבים בזכרון דברים או בשטר התנאים מה הן היקף הידיעות של החתן שיוכל לטעון מקח טעות הוא?
ג.מה הן הגדרים של ''זכרון דברים'' בקידושין האם יש להם תוקף מחייב או שהם רק הסכמת שני הצדדים?
ד. אם ההתחייבות תקפה האם הוא התחייבות להחתן או למחותן השני ונפק''מ היכי שב' המחותנים מוחלים זה לזה?
ונעוררתי אגב סיפור זה בכמה עניינים
א. מה עולה בדעת החותן(אבי הכלה) מהיכן ידע הבחור הלכה על בוריה וכי תלמידת סמינר לקח שיש שם מגמות בשש''כ הרי לקח תלמיד ישיבה שכל ימיו לן באהלה של גמרא?
ב.מהו הצד שיוכל להימנע מלעמוד בהתחייבותו וכי כותבים בזכרון דברים או בשטר התנאים מה הן היקף הידיעות של החתן שיוכל לטעון מקח טעות הוא?
ג.מה הן הגדרים של ''זכרון דברים'' בקידושין האם יש להם תוקף מחייב או שהם רק הסכמת שני הצדדים?
ד. אם ההתחייבות תקפה האם הוא התחייבות להחתן או למחותן השני ונפק''מ היכי שב' המחותנים מוחלים זה לזה?