יושב אוהלים
משתמש ותיק
עקב השמחה הגדולה והחסד הגדול שהרעיף עלנו הקב"ה ברוב טובו ורחמנותו, בבא בתי שתחי' לאויט"א בקשר שידוכין (המכונה בלשון המדוברת 'אירוסין') עב"ג החתן החשוב והיקר שליט"א, , אציע בפני הת"ח חברי הפורום קושיא שעלתה בלבי בענין מנהג המקובל אצל רוב הקהילות (כפי הידוע לי) לגבי שטר התנאים/אירוסין שכותבים ב'מסיבת האירוסין'.
המנהג המקובל הוא ששני המחותנים מדברים ביניהם בתחילה ובאים לידי הסכם עקרוני בענין התחבויות הממוניות שכל צד יתן עבור בנו/בתו.
בזמן ה'אירוסין' כותבים בשטר שצד החתן וצד הכלה יתנו ______________, ומנהג בני אשכנז הוא לא לפרוט בשטר זו שום פרט מפרטי הסכם הממוני שהוסכם בין הצדדים, אלא במקום הריק אחרי המילה 'יתנו' כותבים "כמדובר", דהיינו כמו שכבר סיכמו ביניהם.
אחרי כל זה מביאים שני ערבים א' מצד החתן וא' מצד הכלה ומקבלים קנין מהמחותנים והערבים וכולם המחותנים והערבים חותמים על ההתחבויות שכתוב בשטר התנאים.
ונפשי בשאלתי, איך יתכן בכלל התחייבות של ערב ואיך יחול חיובו כאשר אין לו מושג כלל וכלל מה היו ההסכמים בין המחותנים, ואין לו שום מושג כלל על מה הוא התחייב?
ואם ההסכם בין המחותנים הי' [כדוגמא לצורך הענין], שכל צד יתן חצי-חצי של כל ההוצאות, א"כ לכאורה עוד יותר קשה, שלא זו בלבד חסר ידיעת הערבים על סכום ההתחייבות, אלא שעצם הסכום עדיין לא קבוע, כיון שזה תלוי בסך ההוצאות העתידיות, והוה כקנין על דבר שאין לו קצבה כלל, וקיי"ל שאין זה קנין, ואין יהיו הערבים מתחייבים בזה, (ולכאורה קושיא זו קשה גם על עצם ההתחייבות בין המחותנים).
אשמח מאוד לשמוע הסברים, מראה מקומות, מקורות וכו' בנושא הנ"ל.
בברכת רוב שמחות ובשורות טובות אצל כולם
המנהג המקובל הוא ששני המחותנים מדברים ביניהם בתחילה ובאים לידי הסכם עקרוני בענין התחבויות הממוניות שכל צד יתן עבור בנו/בתו.
בזמן ה'אירוסין' כותבים בשטר שצד החתן וצד הכלה יתנו ______________, ומנהג בני אשכנז הוא לא לפרוט בשטר זו שום פרט מפרטי הסכם הממוני שהוסכם בין הצדדים, אלא במקום הריק אחרי המילה 'יתנו' כותבים "כמדובר", דהיינו כמו שכבר סיכמו ביניהם.
אחרי כל זה מביאים שני ערבים א' מצד החתן וא' מצד הכלה ומקבלים קנין מהמחותנים והערבים וכולם המחותנים והערבים חותמים על ההתחבויות שכתוב בשטר התנאים.
ונפשי בשאלתי, איך יתכן בכלל התחייבות של ערב ואיך יחול חיובו כאשר אין לו מושג כלל וכלל מה היו ההסכמים בין המחותנים, ואין לו שום מושג כלל על מה הוא התחייב?
ואם ההסכם בין המחותנים הי' [כדוגמא לצורך הענין], שכל צד יתן חצי-חצי של כל ההוצאות, א"כ לכאורה עוד יותר קשה, שלא זו בלבד חסר ידיעת הערבים על סכום ההתחייבות, אלא שעצם הסכום עדיין לא קבוע, כיון שזה תלוי בסך ההוצאות העתידיות, והוה כקנין על דבר שאין לו קצבה כלל, וקיי"ל שאין זה קנין, ואין יהיו הערבים מתחייבים בזה, (ולכאורה קושיא זו קשה גם על עצם ההתחייבות בין המחותנים).
אשמח מאוד לשמוע הסברים, מראה מקומות, מקורות וכו' בנושא הנ"ל.
בברכת רוב שמחות ובשורות טובות אצל כולם