אונאה האם על הלוקח לברר מידע

שלמה זינגר

משתמש רגיל
שלו' וברכה לקהל הקדוש,
רציתי לדעת דעת תורה בעניין המוכר חפץ האם צריך 'לנדב' מידע לקונה, כשהמידע כללי והקונה יכול להגיע אליו לבד.
אתן שתי דוגמאות שעלו לאחרונה:
א. חדשים לבקרים מתפרסמים ברחובותינו 'קרקעות למכירה' ומוסבר- הם לא זמינים מייד וישנו סיכון קטן אבל הרווח עצום תשקיע
מאה אלף ש"ח ואם תצליח הקרקע תהיה שווה שש מאות אל"ש. אלא שפרט אחד "נשמט" מהפרסומים גם אם הקונה המאושר יצליח 
ויזכה בקרקע לבניה הוא יצטרף לשלם חצי מרווחיו למדינה (!!) מה שאומר שאין כאן אפשרות להרוויח חצי מליון אלא 250 אל"ש לכל היותר.
ב. מוכרי מחשבים יד שניה מציעים מחשב חזק i7 דור רביעי באלפים ש"ח, מה שהם לא אומרים זה שאמנם i7 חזק בהרבה מi3 באותו דור
אבל באותו מחיר אתה יכול לקנות i3 דור 11 והוא חזק בהרבה מאותו i7 ישן.
אמנם כל הדברים גלויים וידועים ואם הלקוח יתאמץ יוכל להגיע למידע זה.
לסיכום האם המוכר חייב לגלות מידע כזה או בדומה לו?














5  
 
המוכר חייב לגלות, והמחיר שהוא לוקח הוא יקר מידי וזה עולה.
לדבי הונאה בקרקעות אין הונאה
ובמחשב, א זה אכן יקר מידי אז זה גם איסור הונאה
בפרט שאי אפשר לומר שיצא השער בדבר כזה וגם תגר או קרובו קצת רחוק.
 

שלמה זינגר

משתמש רגיל
פותח הנושא
דיני אונאה רגילים הם כשיש פער בין המחיר שבו נמכר החפץ לבין מחירו הרגיל בשוק.

במקרים שציינתי הדבר לא מתקיים, יתכן בהחלט שזהו המחיר זבו החפץ נמכר על ידי כל המוכרים.

אלא שהמוכרים מתבססים על כך שהקונה לא יודע את כל מה שיודע המוכר, ובזה קמה שאלתי וגם ניצבה האם יש אונאה בכך?
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
לכאורה אונאה לא שייכת כאן, כפי שציין הרב זינגר.
ואם לענין מום במקח כ' המגיד משנה בהל' מכירה (והובא בסמ"ע) שכל שהקונה יכול לראות מעצמו אין זה מקח טעות, כ"ש בנד"ד שאין מום כלל, אלא שיש נתונים שהקונה לא לוקח בחשבון.
 

שואף

משתמש חדש
לדעתי יש הבדל ניכר בין מקרה ראשון לשני שהובא:
במקרה הראשון יש סוג של הונאה! לא אונאה, אומרים 600 כשבפועל פחות
במקרה השני אין הונאה אלא אונאה.
והנראה אולי למעשה
במקרה הראשון אחד שסומך על פרסום ומשקיע סכום כזה הוא בגדר שוטה...
זה דרך מקובלת לפרסם על כאלו סגנונות של מכירה בצורה הזו אוין בזה הונאה כלל
מי שלא מברר כמו שצריך בכאלו סכומים ובכזה סוג מכירה שיתבע את עצמו...

במקרה השני המוכר לא עשה אונאה, הוא לקח את המחיר המקובל בשוק למוצר זה, מוכר לא אמור להגיד ללקוח מה יש מקביל במחיר זהה או פחות
אם זה שווי המוצר - הוא בגדר מוכר נאמן וישר.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
לענין קניית הקרקעות, אין זה מומלץ כלל מכמה טעמים, אך המיסים למדינה כמדו' שישנה אפשרות להפטר מכולם או מחלקם ע"פ מבחני הכנסה, וא"כ אברך רגיל מסתמא לא ישלם כ"כ הרבה מיסים, וההטעיה בנקודה הזו פחותה במקצת.
 

שלמה זינגר

משתמש רגיל
פותח הנושא
הנקודה שאני רוצה לברר היא זו:
האם כשמוכר לוקח סכום כמקובל בין המוכרים לקחת, אלא שהמוכרים מתבססים על מידע שמשום מה לא נמצא אצל הלקוחות
האם יש בזה איסור או שזה לכתחילה ממש אע"פ שאם הקונים היו יודעים דבר זה לא היו משלמים מחיר כזה (אגב מבחני הכנסה שונים
לא רלוונטים למס מסוג זה ואין שום אפשרות להתחמק מתשלום המס למיטב ידיעתי)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שלמה זינגר אמר:
שלו' וברכה לקהל הקדוש,
רציתי לדעת דעת תורה בעניין המוכר חפץ האם צריך 'לנדב' מידע לקונה, כשהמידע כללי והקונה יכול להגיע אליו לבד.
אתן שתי דוגמאות שעלו לאחרונה:
א. חדשים לבקרים מתפרסמים ברחובותינו 'קרקעות למכירה' ומוסבר- הם לא זמינים מייד וישנו סיכון קטן אבל הרווח עצום תשקיע
מאה אלף ש"ח ואם תצליח הקרקע תהיה שווה שש מאות אל"ש. אלא שפרט אחד "נשמט" מהפרסומים גם אם הקונה המאושר יצליח 
ויזכה בקרקע לבניה הוא יצטרף לשלם חצי מרווחיו למדינה (!!) מה שאומר שאין כאן אפשרות להרוויח חצי מליון אלא 250 אל"ש לכל היותר.
ב. מוכרי מחשבים יד שניה מציעים מחשב חזק i7 דור רביעי באלפים ש"ח, מה שהם לא אומרים זה שאמנם i7 חזק בהרבה מi3 באותו דור
אבל באותו מחיר אתה יכול 
ודאי שחייב, ואם אילו היה יודע הקונה לא היה קונה, אם זה ברור שהקונים לא היו קונים, הוי מקח טעות והוא גזל. 
 
 

שלמה זינגר

משתמש רגיל
פותח הנושא
האם זה שהקונה יכול לברר זאת אינו מזכה את המוכר שיכול לומר לו אתה הזקת עצמך 'סברת וקבלת'.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ודאי שחייב, ואם אילו היה יודע הקונה לא היה קונה, אם זה ברור שהקונים לא היו קונים, הוי מקח טעות והוא גזל.
אתן דוגמא אחרת
יש שני חנויות שכנות אחד עשה מבצע על חלות כל חלה ב1/2 מחיר
האם כל מי שנכנס לחנות השניה
בעל החנות צריך לעדכן אותו שבחנות הסמוכה יש מבצע?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ודאי שחייב, ואם אילו היה יודע הקונה לא היה קונה, אם זה ברור שהקונים לא היו קונים, הוי מקח טעות והוא גזל.
אתן דוגמא אחרת
יש שני חנויות שכנות אחד עשה מבצע על חלות כל חלה ב1/2 מחיר
האם כל מי שנכנס לחנות השניה
בעל החנות צריך לעדכן אותו שבחנות הסמוכה יש מבצע?
אונאה לא תלויה בכמה אפשר להשיג אלא במחיר השוק הרגיל.
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ודאי שחייב, ואם אילו היה יודע הקונה לא היה קונה, אם זה ברור שהקונים לא היו קונים, הוי מקח טעות והוא גזל.
אתן דוגמא אחרת
יש שני חנויות שכנות אחד עשה מבצע על חלות כל חלה ב1/2 מחיר
האם כל מי שנכנס לחנות השניה
בעל החנות צריך לעדכן אותו שבחנות הסמוכה יש מבצע?
אונאה לא תלויה בכמה אפשר להשיג אלא במחיר השוק הרגיל.
וכן כאן זה לא דבר שכל אחד מבין בזה רק מי שמבין במחשבים
ולכן הבאתי את הדוגמא הזו שאפילו שאנשים לא היו קונים זה לא נחשב לאונאה
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
אתן דוגמא אחרת
יש שני חנויות שכנות אחד עשה מבצע על חלות כל חלה ב1/2 מחיר
האם כל מי שנכנס לחנות השניה
בעל החנות צריך לעדכן אותו שבחנות הסמוכה יש מבצע?
אונאה לא תלויה בכמה אפשר להשיג אלא במחיר השוק הרגיל.
וכן כאן זה לא דבר שכל אחד מבין בזה רק מי שמבין במחשבים
ולכן הבאתי את הדוגמא הזו שאפילו שאנשים לא היו קונים זה לא נחשב לאונאה
אתה מערבב בין דבר שהוא לא מחיר השוק, לבין מחשבים שזה מחיר השוק אלא שהעולם לא בקי במחיר השוק.
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אתה מערבב בין דבר שהוא לא מחיר השוק, לבין מחשבים שזה מחיר השוק אלא שהעולם לא בקי במחיר השוק.
לא מדובר על מחיר
אלא על סוג מחשב
המחיר הוא המחיר הנכון
אלא אם תדע את הנתונים לגבי המחשב
תקנה סוג אחר
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אתה מערבב בין דבר שהוא לא מחיר השוק, לבין מחשבים שזה מחיר השוק אלא שהעולם לא בקי במחיר השוק.
לא מדובר על מחיר
אלא על סוג מחשב
המחיר הוא המחיר הנכון
אלא אם תדע את הנתונים לגבי המחשב
תקנה סוג אחר
א''כ אין זה ענין לאונאה, אלא קשור להלכות מקח טעות ואם לא הוי דברים שבלב כל אדם, הוי דברים שבלב ואינם דברים.
לגבי אם לכתחילה צריך המוכר להודיע על כך לקונה בגוונא שנראה שהקונה לא היה קונה אם היה יודע, לכאו' אינו חייב להודיעו מעיקר הדין אלא טוב להודיעו מבחינת היושר.
 

קרבת השם

משתמש רגיל
לדבי הונאה בקרקעות אין הונאה
לראשונים ופוסקים רבים יש איסור אונאה בקרקעות ורק אין דין חזרה [וגם זה עד חצי לדעת פוסקים רבים, וכאן יש לדון מה השווי האמיתי לפי מה שכותב פותח הנידון שהרווחים קטנים בהרבה, ויתכן שבאופהים מסוימים זה מגיע לחצי].
 
חלק עליון תַחתִית