חלוקת עזבון בנים / בנות

יערב שיחי

משתמש ותיק
התבקשתי מידידי לשאול את חו''ר אתרא הדין, מאי נהוג עלמא.

כאשר האב כותב צוואה בדרך כלל נוהגים עפ''י הצוואה, ובדרך כלל מחלקים שווה בשווה או בדומה לזה.

השאלה כאשר האב לא השאיר צוואה.
בתי דין מאפשרים לבנות לגבות שכר טירחה עבור חתימתם על הצו ירושה, בסדר גודל של 10 % ממה שהיו מקבלים עפ''י חוק [חלק שווה].
אך מפני השלום ממליצים לתת לבנות חלק שווה, שאז לא נשאר על מה לריב.
האם אמנם רוב העולם כך נוהגים, או שנותנים פחות מזה, או שמעמידים על ד''ת.

בדומה לזה השאלה לגבי פי שנים של הבכור, האם נהוג לקיימו כפשוטו, או שגם את זה מקיימים בחלק קטן והיתר חלוקים בשווה.

אודה מאד למי שיחלוק עמנו את ידיעותיו בזה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
רוב העולם נוהג לחלק שוה בשוה,
ולבכור פי שנים בחלק האב ולא בחלק האם, שבדרך כלל הוא מחצית הנכסים.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
האמנם העולם נוהג לחלק שווה בשווה?
היפך דין תורה, אם כך אוי לנו שכך עלה בימינו, כי אין לומר שהם מוחלים בלב שלם כי מי ימחול בלב שלם.
כמה כואב הלב לשמוע את זה, ומי אשם בכל זה הבתי משפט והבתי דינם הרבניים.
מה זו השטות הזו שכר טירחא, מה הם מלקטי יהלומים?
אני מעוניין לשמוע מה עושים בבית דין של הגר''נ קרליץ או של העדה החרדית.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מה זו השטות הזו שכר טירחא, מה הם מלקטי יהלומים?
דומני שע''ז אין חולק , והסברא שאין חייבים ללכת ולחתום, ומתירים להם לדרוש פיצוי כנ''ל.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
רוב העולם נוהג לחלק שוה בשוה,
ולבכור פי שנים בחלק האב ולא בחלק האם, שבדרך כלל הוא מחצית הנכסים.

גם אני שמעתי שנוהגים כן. 
אבל איני יודע אם רוב העולם. איך יודעים מה נוהגים אחרים?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מה זו השטות הזו שכר טירחא, מה הם מלקטי יהלומים?
דומני שע''ז אין חולק , והסברא שאין חייבים ללכת ולחתום, ומתירים להם לדרוש פיצוי כנ''ל.
זה כנראה טריק של בתי דיניים רבניים שמפחדים מהשלטונות, אין לזה שום תוקף הלכתי, כיון שלפי ההלכה הממון של הבנים א''כ כופין על מידת סדום והם חייבות לחתום אם יקבלו כפי השכר שהיו לוקחות על כזו טירחא.
עיוות הדין.

 
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
במצב של היום, שההשקפות הזרות חדרו לחיים, צריך לשקול להיות חכם ולא צודק ולתת גם לבנות, מפני השלום, ובפרט במקום שיש כסף גדול בירושה, ברמה שמשנה חיים של בן אדם, שאז קשה מאוד לבנות לשאת את העובדה שאחיהם התעשרו והם נשארו עניים, זה מביא קנאה ושנאה, אבל שוב אוי לנו שכך עלתה לנו
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
במצב של היום, שההשקפות הזרות חדרו לחיים, צריך לשקול להיות חכם ולא צודק ולתת גם לבנות, מפני השלום, ובפרט במקום שיש כסף גדול בירושה, ברמה שמשנה חיים של בן אדם, שאז קשה מאוד לבנות לשאת את העובדה שאחיהם התעשרו והם נשארו עניים, זה מביא קנאה ושנאה, אבל שוב אוי לנו שכך עלתה לנו
אבל מה עושים במשפחות של ת''ח? הן גם נוטלות, הגר''ח קנייבסקי נטל בירושה של הגרי''ש? איני מאמין, לא יתכן.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אמונת אומן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מה זו השטות הזו שכר טירחא, מה הם מלקטי יהלומים?
דומני שע''ז אין חולק , והסברא שאין חייבים ללכת ולחתום, ומתירים להם לדרוש פיצוי כנ''ל.
זה כנראה טריק של בתי דיניים רבניים שמפחדים מהשלטונות, אין לזה שום תוקף הלכתי, כיון שלפי ההלכה הממון של הבנים א''כ כופין על מידת סדום והם חייבות לחתום אם יקבלו כפי השכר שהיו לוקחות על כזו טירחא.
עיוות הדין.
שמעתי על זה כמה פעמים ללא הסתייגות, ואינני יודע סיבה שבגינה ב''ד פרטי יש לו לחשוש מהשלטונות, 
כמו"כ שמעתי שיעור מר' מ"מ שפראן שליט"א בחוה"מ, ואמר שכאשר הבנים שואלים ממליצים להם לתת שווה בשווה, וכאשר הבת שואלת עונים לה שחייבת לחתום ויכולה לבקש תשלום כנ"ל. 
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
במצב של היום, שההשקפות הזרות חדרו לחיים, צריך לשקול להיות חכם ולא צודק ולתת גם לבנות, מפני השלום, ובפרט במקום שיש כסף גדול בירושה, ברמה שמשנה חיים של בן אדם, שאז קשה מאוד לבנות לשאת את העובדה שאחיהם התעשרו והם נשארו עניים, זה מביא קנאה ושנאה, אבל שוב אוי לנו שכך עלתה לנו
לאט לך, 
בא לא נזכח שאת השינוי העיקרי כבר עשו בזמן הגאונים הראשונים, שתיקנו שטר חצי זכר ונהגו בכל העולם להתחכם ולחלק לבנות. 
 
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ונחנו מה אמר:
במצב של היום, שההשקפות הזרות חדרו לחיים, צריך לשקול להיות חכם ולא צודק ולתת גם לבנות, מפני השלום, ובפרט במקום שיש כסף גדול בירושה, ברמה שמשנה חיים של בן אדם, שאז קשה מאוד לבנות לשאת את העובדה שאחיהם התעשרו והם נשארו עניים, זה מביא קנאה ושנאה, אבל שוב אוי לנו שכך עלתה לנו
אבל מה עושים במשפחות של ת''ח? הן גם נוטלות, הגר''ח קנייבסקי נטל בירושה של הגרי''ש? איני מאמין, לא יתכן.
 

בודאי שלא, רח"ק הוא הדוגמא הכי קיצונית היום לחיים רק ע"פ תורה ותו לא
ושוב עיקר הבעיה מתחילה כשיש כסף גדול, לא כשיש דירה אחת שמתחלקת בין כמה בנים,
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
יש תשובה מאוד נוקבת על זה בשו"ת הרדב"ז שהובאה ברמ"א.
שכותב שזה חוקות העכו"ם ועיוות כל דיני וגדרי התורה הקדושה.
נשמח שמישהו יעלה.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
מה קורה כשאבא כותב מחיים צוואה מסודרת בבית דין חרדי נורמלי?
האם גם אז הבנות יכולות לדרוש?

האם יש עניין מצד האב שלא לחלק מהירושה גם לבנותיו, או שכל זמן שמותיר רכוש שבו יתקיים דין חלוקה דאורייתא לבכור ולבנים - לא מפקיע את דיני הירושה?
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
מה קורה כשאבא כותב מחיים צוואה מסודרת בבית דין חרדי נורמלי?
האם גם אז הבנות יכולות לדרוש?

האם יש עניין מצד האב שלא לחלק מהירושה גם לבנותיו, או שכל זמן שמותיר רכוש שבו יתקיים דין חלוקה דאורייתא לבכור ולבנים - לא מפקיע את דיני הירושה?
דומני שרוב הדיינים ממליצים לעשות כדבריך, למען השלום, וטוענים שאין בזה סרך של חשש.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
דנו כאן על המצוי (מחמת השקפות חיצוניות שגורמות לחשש מחלוקת).

האם יש חולק על כך שהרצוי הוא לקיים בכל הרכוש דין תורה?
ואם יש חולק, מאי טעמא?


המנהג לכתוב שטר חצי זכר אינו ראיה, שבפשטות אי"ז אלא נוהג החותנים לחתניהם באותו דור. [כמעט כמו שא"א להוציא מה'מנהג' דהאידנא שטוב וישר שאברך יתן למעלה מחצי דירה לכל בת]



נ.ב. גם לענין המצוי, אני מכיר מקרים שנהגו הכל ע"פ ד"ת (ובמקרה אחד החתן התעקש לא לקבל שקל אפי' שהאח רצה לתת, והחתן דחוק והבן לא), אך איני יודע אם זה חריג.
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
מה קורה כשאבא כותב מחיים צוואה מסודרת בבית דין חרדי נורמלי?
האם גם אז הבנות יכולות לדרוש?

האם יש עניין מצד האב שלא לחלק מהירושה גם לבנותיו, או שכל זמן שמותיר רכוש שבו יתקיים דין חלוקה דאורייתא לבכור ולבנים - לא מפקיע את דיני הירושה?
בנוסח רשום שעה אחת קודם מיתתו
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אמונת אומן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מה זו השטות הזו שכר טירחא, מה הם מלקטי יהלומים?
דומני שע''ז אין חולק , והסברא שאין חייבים ללכת ולחתום, ומתירים להם לדרוש פיצוי כנ''ל.
זה כנראה טריק של בתי דיניים רבניים שמפחדים מהשלטונות, אין לזה שום תוקף הלכתי, כיון שלפי ההלכה הממון של הבנים א''כ כופין על מידת סדום והם חייבות לחתום אם יקבלו כפי השכר שהיו לוקחות על כזו טירחא.
עיוות הדין.

 
לקושטא, זוהי מחלוקת גדולה בין אחרונים שלפני כשלוש מאות שנה, אם הבת יכולה לדרוש תשלום על חתימתה. וכנראה לכן הוי לכה"פ כפשרה הקרובה לדין. או בנוסח אחר א"א לחייבן בפועל לחתום כשיש אחרונים חשובים שאומרים שמותר לה לדרוש תשלום.
הדעה השניה סוברת לאידך גיסא שהיא חייבת לחתום ללא תשלום, מטעם "השבת אבידה".
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אם תבקשנה ככסף אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
מה קורה כשאבא כותב מחיים צוואה מסודרת בבית דין חרדי נורמלי?
האם גם אז הבנות יכולות לדרוש?

האם יש עניין מצד האב שלא לחלק מהירושה גם לבנותיו, או שכל זמן שמותיר רכוש שבו יתקיים דין חלוקה דאורייתא לבכור ולבנים - לא מפקיע את דיני הירושה?
בנוסח רשום שעה אחת קודם מיתתו
 

ועדיין יש נידון מצד "אין ברירה" על נכסים שנוספו לאחר חתימת הצוואה (בהנחה שהצוואה נעשה עם קנין כדין ובהתייעצות עם דיין מוסמך). ולכן עושים גם התחייבות (בסגנון שטר חצי זכר שגם בנוי על התחייבות למרות שהמטרה שונה לגמרי).
ובכל מקרה אסור לעשות שום צעד ללא התייעצות עם דיין מוסמך ואולי שלושה דיינים.

לתשומת-לב כל מי שלא רוצה שלאחר איו"ש יהיו "חגיגות" נוראות.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
במצב של היום, שההשקפות הזרות חדרו לחיים, צריך לשקול להיות חכם ולא צודק ולתת גם לבנות, מפני השלום, ובפרט במקום שיש כסף גדול בירושה, ברמה שמשנה חיים של בן אדם, שאז קשה מאוד לבנות לשאת את העובדה שאחיהם התעשרו והם נשארו עניים, זה מביא קנאה ושנאה, אבל שוב אוי לנו שכך עלתה לנו
אני לא שולל שזה גם בגלל השקפות זרות, אבל זה לא מדוייק, וכמובן תלוי מה המציאות בכל משפחה.

בחלק גדול מן המשפחות, הבנות דואגות לבריאות ההורים יותר מן הבנים, מכל מיני סיבות.
ובנוסף: זה לא גרע ממה שנהיה מקובל (אולי יותר אצל אשכנזים) שההורים נותנים נדוניה גדולה לבת, וכמו שהזכירו כאן באשכול את הענין של שטר חצי זכר. (וכבר במשנה מוזכרת כתובת בנין דיכרין).
ויש בנים שיודעים שהאבא היה רוצה בכך.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
דנו כאן על המצוי (מחמת השקפות חיצוניות שגורמות לחשש מחלוקת).

האם יש חולק על כך שהרצוי הוא לקיים בכל הרכוש דין תורה?
ואם יש חולק, מאי טעמא?


המנהג לכתוב שטר חצי זכר אינו ראיה, שבפשטות אי"ז אלא נוהג החותנים לחתניהם באותו דור. [כמעט כמו שא"א להוציא מה'מנהג' דהאידנא שטוב וישר שאברך יתן למעלה מחצי דירה לכל בת]



נ.ב. גם לענין המצוי, אני מכיר מקרים שנהגו הכל ע"פ ד"ת (ובמקרה אחד החתן התעקש לא לקבל שקל אפי' שהאח רצה לתת, והחתן דחוק והבן לא), אך איני יודע אם זה חריג.
מה זה שטר חצי זכר? לא שמעתי על זה.
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
רק לפלפולא!
דין תורה הוא על ירושה. מנין להוסיף על מתנה מחיים? ומה לי שעה אחת לפני או מאה שעות? וכי אסור לאדם לתת בחייו נדוניה שמנה לבת ולא לבן? או אפילו לתת משלוח מנות לשכן ולא לבן?
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
אם תבקשנה ככסף אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
מה קורה כשאבא כותב מחיים צוואה מסודרת בבית דין חרדי נורמלי?
האם גם אז הבנות יכולות לדרוש?

האם יש עניין מצד האב שלא לחלק מהירושה גם לבנותיו, או שכל זמן שמותיר רכוש שבו יתקיים דין חלוקה דאורייתא לבכור ולבנים - לא מפקיע את דיני הירושה?
בנוסח רשום שעה אחת קודם מיתתו

ועדיין יש נידון מצד "אין ברירה" על נכסים שנוספו לאחר חתימת הצוואה (בהנחה שהצוואה נעשה עם קנין כדין ובהתייעצות עם דיין מוסמך). ולכן עושים גם התחייבות (בסגנון שטר חצי זכר שגם בנוי על התחייבות למרות שהמטרה שונה לגמרי).
ובכל מקרה אסור לעשות שום צעד ללא התייעצות עם דיין מוסמך ואולי שלושה דיינים.

לתשומת-לב כל מי שלא רוצה שלאחר איו"ש יהיו "חגיגות" נוראות.



נכון אבל על דרך כלל זה לא הרבה כסף כל כך והזמן שעושים צוואה הוא על דרך כלל 10-20 שנה קודם המיתה
מה שלא מייצר בעיות גדולות 
דבפרט שאת הנכסים עצמם שקיימים רושמים 
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
רק לפלפולא!
דין תורה הוא על ירושה. מנין להוסיף על מתנה מחיים? ומה לי שעה אחת לפני או מאה שעות? וכי אסור לאדם לתת בחייו נדוניה שמנה לבת ולא לבן? או אפילו לתת משלוח מנות לשכן ולא לבן?

וודאי שמותר לא הבנתי תשאלה 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אם תבקשנה ככסף אמר:
תלמיד נאמן אמר:
אם תבקשנה ככסף אמר:
בנוסח רשום שעה אחת קודם מיתתו

ועדיין יש נידון מצד "אין ברירה" על נכסים שנוספו לאחר חתימת הצוואה (בהנחה שהצוואה נעשה עם קנין כדין ובהתייעצות עם דיין מוסמך). ולכן עושים גם התחייבות (בסגנון שטר חצי זכר שגם בנוי על התחייבות למרות שהמטרה שונה לגמרי).
ובכל מקרה אסור לעשות שום צעד ללא התייעצות עם דיין מוסמך ואולי שלושה דיינים.

לתשומת-לב כל מי שלא רוצה שלאחר איו"ש יהיו "חגיגות" נוראות.



נכון אבל על דרך כלל זה לא הרבה כסף כל כך והזמן שעושים צוואה הוא על דרך כלל 10-20 שנה קודם המיתה
מה שלא מייצר בעיות גדולות 
דבפרט שאת הנכסים עצמם שקיימים רושמים 
איך אפשר לקבוע כללים על מציאות ? תלוי בהרבה דברים.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
האם יש חולק על כך שהרצוי הוא לקיים בכל הרכוש דין תורה?
ואם יש חולק, מאי טעם?
אם תשאל רב איך לכתוב צוואה, כמעט כל רב בעולם ייעץ לך לחלק שווה בשווה, כי גדול השלום.
ומש''כ על חתן שלא רצה לקחת זה בהחלט חריג מאד, אם מדובר ברכוש משמעותי.
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
אם תבקשנה ככסף אמר:
תלמיד נאמן אמר:
ועדיין יש נידון מצד "אין ברירה" על נכסים שנוספו לאחר חתימת הצוואה (בהנחה שהצוואה נעשה עם קנין כדין ובהתייעצות עם דיין מוסמך). ולכן עושים גם התחייבות (בסגנון שטר חצי זכר שגם בנוי על התחייבות למרות שהמטרה שונה לגמרי).
ובכל מקרה אסור לעשות שום צעד ללא התייעצות עם דיין מוסמך ואולי שלושה דיינים.

לתשומת-לב כל מי שלא רוצה שלאחר איו"ש יהיו "חגיגות" נוראות.



נכון אבל על דרך כלל זה לא הרבה כסף כל כך והזמן שעושים צוואה הוא על דרך כלל 10-20 שנה קודם המיתה
מה שלא מייצר בעיות גדולות 
דבפרט שאת הנכסים עצמם שקיימים רושמים 
איך אפשר לקבוע כללים על מציאות ? תלוי בהרבה דברים.
אי אפשר לקבוע כללים אבל אפשר לקבוע מציאיות שקרובות לאמת 
באתי לומר פה שהבעיה הזאת שהבנות מפסידות היא לא מדויקת כ"כ
כי ברוב המקרים זה לא כך ודו"ק
מלבד זאת
תאמין לי שאם רוצים גם את הבעיה שלך יוכלו לפתור
אולי אפשר לעשות קניין ולהחליט שהקנין היום יתבצע גם על העתיד 
דכל הסיבה שדבר שלא בא לעולם לא קונה יש שיטות שזה בגלל שלא סמכא דעתא 
ויתכן מאוד שפה דווקא כן סמכא דעתא 
כי זה הילדים שלו ובפרט שגם ככה הוא ימות ולא ישאר כלום 
אז אין לו נ"מ למי זה ילך להיפך ההורים יעדיפו שזה יתחלק שווה בשווה 
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
דרומאי אמר:
רוב העולם נוהג לחלק שוה בשוה,
ולבכור פי שנים בחלק האב ולא בחלק האם, שבדרך כלל הוא מחצית הנכסים.

גם אני שמעתי שנוהגים כן. 
אבל איני יודע אם רוב העולם. איך יודעים מה נוהגים אחרים?
שומעים בבתי דין.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
הקטע שנראה לי מטריד באמת, הוא כשהבנים מוחלים לבנות רכוש גדול, שכמעט מן הנמנע שיהיה מחילה אמיתית,
לפעמים זה רק למנוע מחלוקת,
ולפעמים גם יותר גרוע,
שנותן מפני הבושה שלא יאמרו עליו שהוא לא וותרן למען השלום וכיו"ב, ולפעמים האחיות או הגיסים מייצרים במתכוון אווירה כזו, שאם לא יוותרו תיגרם מחלוקת במשפחה,
ולכאורה באופנים כגון אלו אין זה כסף כשר.
 
חלק עליון תַחתִית