האם ההורים מחוייבים לשלם על נסיעות ילדיהם?

אברך

משתמש ותיק
האם ההורים מחוייבים לשלם על נסיעות ילדיהם באוטובוסים, או שמכיון שאין ההורים מחוייבים בנזקים שעושים ילדיהם, א"כ אינם חייבים בזה.
כמובן שמדין חינוך, צריך לחנך הילדים לשלם. והשאלה באופן שאין הילדים יודעים מזה. וכן כגון שהילדים נסעו ולא היה להם לשלם באותו זמן, האם צריכים ההורים לשלם את כל חובותיהם.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
כי הם כאילו מבקשים שיספקו להם את השירות הזה ונהנים ממנו תוך ידיעה שתמיד הכסף ישולם מהם ולא מהילדים הרכים.
סוג של חיוב 'נהנה'.
וכמו אם אחרים יאכילו את ילדיהם בקביעות כשההורים ניחא להו בזה.
 

איש עני

משתמש רגיל
לכאו' חייבים. א. דאל"כ הוי איסור ספייה דהא בדר"כ כך מיירי שההורים מורים להם להיכן ללכת. ב. וכמו"כ הא הוי כמעמיד בהמה על קמת חבירו.
 
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
העלו כאן סברות נפלאות. אשמח להחכים עוד בעניין.
 

איש עני

משתמש רגיל
י"ל עוד דהוי חיוב מדין נסיעת המבוגר דהא מבוגר שמעלה איתו ילד ואינו רוצה לשלם עליהם מסתברא דזכות הבעלים וכוונתם לאסור אף את נסיעתו ללא התשלום על ילדיו.
 
 

מה אדבר

משתמש ותיק
מדין משתרשי, אא''כ הוא בגוונא שיכול לומר הייתי הולך ברגל דומיא דהייתי מתענה.
 

יעקב1

משתמש ותיק
פשוט שכל מה שפטור מנזקי הילדים היינו שעשו לבד אבל בשהוליך אותם לכך לא נאמר. וראה מתני' השולח את הבעירה ביד חש"ו חייב בדיני שמים ועיי"ש שיש אופנים שחייב בדיני אדם- ב"ק נט
אמנם כאן אינו היזק אלא שימוש ללא תשלום ולכאו' הוי גזל.
לי הייתה שאלה דומה, מהו לשלוח ילד לקנות בחנות ביודעים שלפעמים הוא נוגע בכל מיני דברים ושובר אם מותר לשלוח? ולכא' כמש"כ למעלה דלא גרע מהמעמיד בהמה אך בחשש רחוק יותר שרי
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
מדין משתרשי, אא''כ הוא בגוונא שיכול לומר הייתי הולך ברגל דומיא דהייתי מתענה.
הא גופא קשיא למה לא הם יתחייבו במשתרשי ולמה התשלום נופל על האב אמנם לגוף השאלה ברור שיש מציאות של תשלום בקטן שאם ימכור לו אדם חפץ והקטן ישלם יחשב תשלום ולא מתנה בעלמא ה"נ אם ישלם הקטן יחשב תשלום רק אם לא ישלם יחשב שגזל וא"כ מן הראוי שלא לעשות שיגזול הקטן (כהפקעת הלואתו של הגוי שצריך להפקיע ולא לשלם וכל עוד שלא הפקיע חייב עדיין) ובפרט שמן הסתם אם לא ישלם עכשיו כשיגדיל יתחייב לשלם משאי"כ בקטן ששובר שאז בעיקר החיוב אינו מתחייב (וגם בזה נח' הראשונים בבי' הגמ' בק צח: אם יתחייב לשלם כשיגדיל)
 

מה אדבר

משתמש ותיק
יד אבשלום אמר:
מה אדבר אמר:
מדין משתרשי, אא''כ הוא בגוונא שיכול לומר הייתי הולך ברגל דומיא דהייתי מתענה.
הא גופא קשיא למה לא הם יתחייבו במשתרשי ולמה התשלום נופל על האב אמנם לגוף השאלה ברור שיש מציאות של תשלום בקטן שאם ימכור לו אדם חפץ והקטן ישלם יחשב תשלום ולא מתנה בעלמא ה"נ אם ישלם הקטן יחשב תשלום רק אם לא ישלם יחשב שגזל וא"כ מן הראוי שלא לעשות שיגזול הקטן (כהפקעת הלואתו של הגוי שצריך להפקיע ולא לשלם וכל עוד שלא הפקיע חייב עדיין) ובפרט שמן הסתם אם לא ישלם עכשיו כשיגדיל יתחייב לשלם משאי"כ בקטן ששובר שאז בעיקר החיוב אינו מתחייב (וגם בזה נח' הראשונים בבי' הגמ' בק צח: אם יתחייב לשלם כשיגדיל)

פרטי דין משתרשי אינם תלויים במי שחייב, אלא במי שמסתמא יתן כידוע ללומדי הסוגיא.
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
יד אבשלום אמר:
מה אדבר אמר:
מדין משתרשי, אא''כ הוא בגוונא שיכול לומר הייתי הולך ברגל דומיא דהייתי מתענה.
הא גופא קשיא למה לא הם יתחייבו במשתרשי ולמה התשלום נופל על האב אמנם לגוף השאלה ברור שיש מציאות של תשלום בקטן שאם ימכור לו אדם חפץ והקטן ישלם יחשב תשלום ולא מתנה בעלמא ה"נ אם ישלם הקטן יחשב תשלום רק אם לא ישלם יחשב שגזל וא"כ מן הראוי שלא לעשות שיגזול הקטן (כהפקעת הלואתו של הגוי שצריך להפקיע ולא לשלם וכל עוד שלא הפקיע חייב עדיין) ובפרט שמן הסתם אם לא ישלם עכשיו כשיגדיל יתחייב לשלם משאי"כ בקטן ששובר שאז בעיקר החיוב אינו מתחייב (וגם בזה נח' הראשונים בבי' הגמ' בק צח: אם יתחייב לשלם כשיגדיל)

פרטי דין משתרשי אינם תלויים במי שחייב, אלא במי שמסתמא יתן כידוע ללומדי הסוגיא.
אמנם אינני מלומדי הסוגיא בהווה אך מכל מקום למדתי סוגיא זו בעבר ומה אעשה שדב"ז אינו ידוע לי אולי כוונתך לדין נהנה ולא משתרשי שכידוע הגרש"ש דימהו לפרתו שילדה שוולדה שלו כיון שממונו יצר ממון אצל הנהנה והכא ודאי שאין ריבוי ממון אצל הנהנה מחמתו כיון שלא ממונו נהנה מהנסיעה אלא ילדו אך גם דין נהנה לא שייך הכא וכי מי שמפרנס אדם כצדקה יחויב מדין נהנה אם אדם אחר עמד ופרנסו והאב אינו חייב לזון את בניו בני שש אלא מדין צדקה (והוא צדקה שמוטלת עליו מדין קרוב קודם) ואם פחותים מבני שש פשוט שחייב לשלם שזה גם מזונותיהם (אטו אדם לא יהיה מחוייב בתשלום נסיעות אשתו)
 
 

סתם איש

משתמש ותיק
איש עני אמר:
וכמו"כ הא הוי כמעמיד בהמה על קמת חבירו.

לכאורה לפי כל הסברי הראשונים על מעמיד בהמת חבירו זה לא שייך אלא על מזיק ולא על שימוש.
 
חלק עליון תַחתִית