בקורת קשה ומקצועית על הסכום המקובל בתשלום מזונות. (נערך ע"י דיין ברבנות)

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
הצג קובץ מצורף ‏שיעור גובה המזונות הראוי - אוריאל אליהו.pdf

נ. ב. ת"ח אחד העיר שמלבד הנידון בחו"מ והתוצאות החמורות המוזכרות במאמר לגבי חייהם של הבעלים.
פעמים שיש בזה גם נפק"מ דרמטית לאשה!
כי כל לחץ מפני תוספת חיוב מזונות שלא כדין שמכוחו החליט הבעל לוותר ולתת גט בחפזה - הרי זה מעלה שאלות קשות על כשרות הגט. 
 

חידוד

משתמש ותיק
שמעתי בשם דיין אחד ידוע מאוד (לא מהרבנות).

שאמנם אמת שגונבים את הבעלים בסכומים עצומים שלא עפ"י שורת הדין, אבל אם זה יתבטל הנשים לא תרצינה לקחת את הילדים ועלול להיות מצבים קטסטרופליים.
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
במחילה מכבוד תורתו.
א. פעמים רבות שהבעלים היו רוצים את הילדים, אלא שהחוק נגדם.
ב. בטבע האשה שהיא תרצה את הילדים.
ג. וכי מפני מקרים מסוימים עושקים את השאר?
 

חידוד

משתמש ותיק
יהיה טוב אמר:
במחילה מכבוד תורתו.
א. פעמים רבות שהבעלים היו רוצים את הילדים, אלא שהחוק נגדם.
ב. בטבע האשה שהיא תרצה את הילדים.
ג. וכי מפני מקרים מסוימים עושקים את השאר?
את השמועה שמעתי ממי ששמע בעצמו מאותו דיין.
אבל אני לא יודע לומר איך זה בדיוק נאמר ואם איזו משמעות, אם הוא אמר את זה כטעם עיקרי לדון כך או כסניף בעלמא או כלימוד זכות על הדנים כך או כטעם למה לא להלחם בזה בכל הכח או שזו היתה אמירה בעלמא במהלך שיחה על הנושא.

ולעצם טענותיך.
כעת המצב הוא שהעול הכלכלי בכל מקרה על הבעל, אז למה שלא ירצה את הילדים.
כנ"ל האשה לא מצוי שלא תרצה את הילדים כי בכל מקרה העול הכלכלי לא עליה.
ברגע שהעול הכלכלי יהיה על מי שהילדים אצלו זה יהיה הרבה יותר מכמה מקרים, כך להערכתו של אותו דיין.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא מדובר שלא יתן כלום אלא שיתן באמת מה שהם צורכים בפועל.
בכהאי גוונא אף אשה נורמלית לא תתנגד להחזיק הילדים, קשקוש.
 

חידוד

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
לא מדובר שלא יתן כלום אלא שיתן באמת מה שהם צורכים בפועל.
בכהאי גוונא אף אשה נורמלית לא תתנגד להחזיק הילדים, קשקוש.
כתבתי את התגובה הראשונה לפני שקראתי את הקובץ המצורף, וחשבתי שהנושא הוא כללי על חיוב המזונות שהוא לא כ"כ ברור בלשון המעטה עפ"י הלכה.

אין מה לפנות אלי בשאלות למה זה לא ברור עפ"י הלכה כי אינני בקיא בנושא.


אגב שיהיה ברור אף אחד לא חשב שהורים לא ירצו את הילדים בגלל הקושי הכלכלי בלבד, אלא בגלל שבהרבה מקרים זה ימנע מהם להתחתן.
ושוב זו לא אמירה שלי אלא הערכת מצב של אדם פיקח ובעל ניסיון עשיר, אך יתכן בהחלט שהוא טועה.
 

חימקו

משתמש ותיק
Screenshot_2021-02-01-00-26-03.png האם מישהו יכול להסביר לי בבקשה, למה כשאני מנסה להוריד קבצים זה מה שמופיע לי?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
‏שיעור גובה המזונות הראוי - אוריאל אליהו.pdf

נ. ב. ת"ח אחד העיר שמלבד הנידון בחו"מ והתוצאות החמורות המוזכרות במאמר לגבי חייהם של הבעלים.
פעמים שיש בזה גם נפק"מ דרמטית לאשה!
כי כל לחץ מפני תוספת חיוב מזונות שלא כדין שמכוחו החליט הבעל לוותר ולתת גט בחפזה - הרי זה מעלה שאלות קשות על כשרות הגט. 
עוד לפני שיש לדון במה שכתב יש להקדים כמה דברים.

א. חיוב מזונות לילדים עד גיל 6 הם על האב, בפשטות כופים את האב אף כשיש לאם, ואינה צריכה לתת משלה כלום. אמנם החוב הוא בפשטות רק כדי חייהם ותו לא, ואתרגם זאת בפשטות: ילדים אוהבים ממתקים, בית מרווח וכו' וכו', אך חוב האב לילדים הוא בית קטן וצפוף, באיכות נמוכה ביותר (בתנאי שראוי למגורים בדוחק), לחם מים ומעט ירקות (מאלה שקונים קילו ב0.5 שקל שעה לפני השקיעה בע"ש), טיפול רפואי מוכרח ותו לא.
אמנם אם יש לו יש חיוב מדין צדקה לתת לילדים צרכיהם, בהגבלות הבאות:
1. יש לו את צרכיו לעצמו, שהוא קודם לכל אדם.
2. עד חומש מנכסיו, ככל צדקה.
3. אין לאמא, שהרי היא קרובה כמותו, ולמה יהא חייב יותר ממנה.
4. וגם זה רק לצרכים סבירים שיש לקחתם מן הצדקה.
5. לא מצאנו שגם בזה כופין על הצדקה, שהרי יש להם צרכיהם, ואולי אם אמיד הרבה כופים ויל"ע טובא בזה.
יודגש: לעולם לא אמור להיות מצב שהאמא חיה מכספי בעלה לשעבר, אף לא בפרוטה שחוקה (והמצב כיום ידוע...).

ב. אחר גיל 6 אינו חייב לפרנסם, ואמנם תקנת אושא שמפרנסם עד גיל י"ג, אך זה בתנאים הבאים.
1. מצוה ולא כופים על זה, אלא במקרים מסויימים שיפורטו בהמשך (שו" אהע"ז ע"א א)
2. אין להם נכסים ממקום אחר (ביטוח לאומי לדוגמא, ב"ש שם)
3. החיוב הוא מדין צדקה ולכן בפשטות הוא קודם לבניו (יעו"ש בב"ש בשם רי"ו שזה מדין צדקה וקודם לשאר קרובין, - ואמנם גם בשו"ע נזכר צדקה, אך רק באמוד, ואין הכרח מדבריו שתמיד זה מדין צדקה, וא"כ בפשטות הוא קודם).
4. לא רצה לזון מפצירים בו, ומבזים אותו ומכריזין עליו, אבל אין יורדין לנכסיו.
5. אמוד שיש לו ממון הראוי לתת צדקה הנצרכת להם, יורדים לנכסיו מדין צדקה, ובזה בפשטות דווקא כשאין לאם, ועד חומש ורק לצרכים הבסיסיים ותו לא.

ג. אחר גיל י"ג אינו חייב לזונם, ועליהם לפרנס עצמם, אמנם אם הם עניים (כמו בדר"כ במציאות חיינו), והוא יש לו, כופין אותו על הצדקה כמו שכופים שאר קרובים. ובתנאים הבאים:
1. כשאין לאמא, שאם יש לה כופים אותה כמותו. (ויתכן שכופים האחים אם יש להם קודם האב).
2. רק לצרכים חיוניים
3. עד חומש.

ד. תקנת הרה"ר, לחייב מזונות עד גיל ט"ו, בהמשך הורחב עד י"ח אך לא מוסכם על כל בתי הדין שלהם. ומי שחושב שבכוחם לתקן תקנה, ולחייב בה את כולם, שיערב לו.

ה. אין ספק שהמציאות המוכרת, שאדם יכול לפרנס אשה ובנים כשהוא נשוי, אך אינו יכול לעמוד בתשלומי מזונות, זה ראיה מוחלטת שדנים דינא דגזלנותא. אם כי חובה לומר, שמשפחה חיה גם ממשכורת האם, כשחיוב מזונות קטנים על האב בלבד.

ו. אם אדם נותן גט כדי להוריד ממנו חיוב מזונות, כיוון שלא פירש כן, ואין כפיה ברורה לפנינו, בפשטות אינו גט מעושה. אך במקרים רבים מסרב אדם לתת גט, כי מסרב לתנאי גזל אלו, ואז מכריחים אותו בדיניהם לתת גט, וזה בפשטות גט מעושה, והיא א"א על כל המשתמע מכך.

ז. בעיות אלו קיימות לא רק בבתי דינים של הרבנות, אלא גם בבתי דין חרדיים, ופלא על השתיקה בנושא, שבמקרה ה"טוב" זה גזל גמור, ועיוות הדין, ובמקרה הרע א"א וריבוי ממזרים בישראל רח"ל.

 

 
 

פלוני

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
‏שיעור גובה המזונות הראוי - אוריאל אליהו.pdf

נ. ב. ת"ח אחד העיר שמלבד הנידון בחו"מ והתוצאות החמורות המוזכרות במאמר לגבי חייהם של הבעלים.
פעמים שיש בזה גם נפק"מ דרמטית לאשה!
כי כל לחץ מפני תוספת חיוב מזונות שלא כדין שמכוחו החליט הבעל לוותר ולתת גט בחפזה - הרי זה מעלה שאלות קשות על כשרות הגט. 

לגופו של הדיין זה עתה לא מכבר פסקו ביה"ד הגדול לדחות את דבריו.
 

דורש ומקיים

משתמש רשום
 
פלוני אמר:
לגופו של הדיין זה עתה לא מכבר פסקו ביה"ד הגדול לדחות את דבריו.
באמת דייני בית הדין הגדול מבזים את עצמם לעניות דעתי בתגובה שהם פרסמו.
זה נראה שחשוב להם להגן על הפסיקה הרווחת בבית הדין הרבני בכל מחיר, גם במחיר של סברות קש.
אני מצרף את התגובה שלהם יחד עם תגובה שמישהו כתב לי על מה שהם כתבו.
לדעתי הענייה יש להוסיף עוד הרבה טענות על מה שאותו אחד כתב.
רק אציין שכיום אין ערכאה אחת בעולם שמחייבת סכומים כאלו כפי שמחייבים בבית הדין הרבני.
לא בבתי דין חרדים פרטיים (שם מחייבים פחות מ50% מבית הדין הרבני במקרים של משמורת מליאה של האם, אין לי מידע על הנהוג שם במשמורת משותפת)
וגם לא בבתי משפט שכיום נוהגים לפי פסיקת בג"ץ שאם החיוב הוא מדין צדקה יש לחייב באופן שוויוני את האם עם האב.
האבסורד הוא, שהפרשנות של בג"ץ הרבה יותר קרובה להלכה ולפסיקה של גדולי הדיינים מאשר הפסיקו ההזויות של בתי הדין הרבניים.
הצג קובץ מצורף ערעור מזונות בית הדין הגדול.pdf
הצג קובץ מצורף תגובה טיוטה.pdf
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
פלוני אמר:
לגופו של הדיין זה עתה לא מכבר פסקו ביה"ד הגדול לדחות את דבריו.
השתכנענו, הרי הם בית הדין הגדול....
כבר היה לעולמים, ביה"ד הגדול בימי שמעון בן שטח...
​​​​​​(עד שהוא ניקה בשלבים את האורווה כשקבע כלל שצריך להוכיח את הטענות והפסקים ומי שאין לו ראיה לדבריו שיפנה את מקומו)
 
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
מצחיק לראות את כל אלה שחושבים שהם 'מבינים' מביעים דעה... תמשיכו ללהג לכם שם בזמן שתלמידי חכמים באמת, מוציאים את נשמתם להוציא דין אמת לאמיתה של תורה.

בטוח שכך תצמחו להיות תלמידי חכמים. בטוח.
 

אבי חי

משתמש ותיק
גמליאל10 אמר:
 
פלוני אמר:
לגופו של הדיין זה עתה לא מכבר פסקו ביה"ד הגדול לדחות את דבריו.
באמת דייני בית הדין הגדול מבזים את עצמם לעניות דעתי בתגובה שהם פרסמו.
זה נראה שחשוב להם להגן על הפסיקה הרווחת בבית הדין הרבני בכל מחיר, גם במחיר של סברות קש.
אני מצרף את התגובה שלהם יחד עם תגובה שמישהו כתב לי על מה שהם כתבו.
לדעתי הענייה יש להוסיף עוד הרבה טענות על מה שאותו אחד כתב.
רק אציין שכיום אין ערכאה אחת בעולם שמחייבת סכומים כאלו כפי שמחייבים בבית הדין הרבני.
לא בבתי דין חרדים פרטיים (שם מחייבים פחות מ50% מבית הדין הרבני במקרים של משמורת מליאה של האם, אין לי מידע על הנהוג שם במשמורת משותפת)
וגם לא בבתי משפט שכיום נוהגים לפי פסיקת בג"ץ שאם החיוב הוא מדין צדקה יש לחייב באופן שוויוני את האם עם האב.
האבסורד הוא, שהפרשנות של בג"ץ הרבה יותר קרובה להלכה ולפסיקה של גדולי הדיינים מאשר הפסיקו ההזויות של בתי הדין הרבניים.
ערעור מזונות בית הדין הגדול.pdf
תגובה טיוטה.pdf
הערה קטנה, בלי להכנס לגוף הנידונים (שמקצת מהם נכתב בתגובה)

בית הדין הגדול והענק, צריך לשפר את ניסוחיו בהקדם (ומי מדבר על ניסוח תורני..)

והרי 2 דוגמאות קטנות, מרפרוף קליל ממש
‏‏עוד.PNG

 
 

קבצים מצורפים

  • ‏‏מתוך ה'פסק'.PNG
    ‏‏מתוך ה'פסק'.PNG
    26 KB · צפיות: 689
  • תודה
Reactions: nls

דורש ומקיים

משתמש רשום
מכון קול יוסף אמר:
מצחיק לראות את כל אלה שחושבים שהם 'מבינים' מביעים דעה... תמשיכו ללהג לכם שם בזמן שתלמידי חכמים באמת, מוציאים את נשמתם להוציא דין אמת לאמיתה של תורה.

לא הבנתי כלפי מה וכלפי מי הדברים אמורים.
לגופו של דיון, יש את כלל הדיינים החרדים בארץ מחד גיסא (ר' נסים קרליץ זצ"ל ותלמידיו, המנחת יצחק, ר"מ שטרנבוך וכו'),
כמו כן יש לנו את הדיינים מדורות קודמים בבית הדין הרבני - הרב אלישיב, הרב עובדיה (שהיה רחוק שנות אור מהסכומים הנהוגים היום) ושאר הדיינים המוזכרים שם בקונטרס.
מולם יש לנו כמה דיינים בהווה מבית הדין הגדול (כדוגמת הרב דוד לאו, שכידוע לא הוסמך מעולם לדיינות אלא רק לרבנות).
אם תיתן שם של תלמיד חכם אחד מפורסם, בעל שיעור קומה, ולא משנה לאיזה חוג הוא משתייך (אשכנזי, ספרדי, מזרחיסט) שמסכים עם הסכומים הללו, או שתסביר אתה בהסברים הגיוניים ותורניים כיצד הסכומים הללו מגיעים על פי הלכה - אשנה את דעתי.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
מכון קול יוסף אמר:
מצחיק לראות את כל אלה שחושבים שהם 'מבינים' מביעים דעה... תמשיכו ללהג לכם שם בזמן שתלמידי חכמים באמת, מוציאים את נשמתם להוציא דין אמת לאמיתה של תורה.

בטוח שכך תצמחו להיות תלמידי חכמים. בטוח.
תפסיק לבלבל את המוח. אני מכיר יותר מ"דיין" אחד ברבנות, שלקרוא להם תלמידי חכמים באמת, ודין אמת לאמיתה, זה בדיחה גרועה. לפחות שני מקרים אני מכיר שדיין שמע את מקורבי אחד הצדדים מחוץ לדיון והבטיח לעזור לו ולהוציא אותו טוב (באחד המקרים המנוול מכר את אותו שטר לשני הצדדים בהם ראש ישיבה ידוע). אני מכיר מקרה שבו בית הדין לא נתן לצד אחד לומר את טענותיו, הוציא את דבריו מהקשרם ופשוט סתם לו את הפה, כל הדיון התנהל לרעתו שלא כדין, ולמרות ששם הייתי קרוב לצד השני, הזדעזעתי, וכשבאתי לפני דיין ידוע ברבנות (קרוב שלי) ואמרתי לו זאת, שאל אותי מי ההרכב, ולא אצטט כאן מה שאמר לי עליהם, ועלובה עיסה....
חלק מאותם ת"ח באמת, הם בדיחה בידיעת התורה שלהם, אחד מהם רב ראשי לשעבר וד"ל
 
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
כי כל לחץ מפני תוספת חיוב מזונות שלא כדין שמכוחו החליט הבעל לוותר ולתת גט בחפזה - הרי זה מעלה שאלות קשות על כשרות הגט.
ממש לא. גמרא מפורשת - כופים אותו ליתן בעל כורחו.
יראתי בפצותי אמר:
השתכנענו, הרי הם בית הדין הגדול....
ת''ח ראויים שנבחרו על ידי הראש''ל והרה''ר שנבחרו ע''י גדולי הדור.
מתאהב על ידך אמר:
כבר היה לעולמים, ביה"ד הגדול בימי שמעון בן שטח...
כנ''ל, ואני לא מבין איך אתם שופטים את מי שאתם לא מכירים, או לכל הפחות לא בעמדה של לדעת איך לשפוט אותם, כי צורת הכתיבה שלכם אינה כשל תלמידי חכמים. מה שנשאר זה לשפוט אותם מראש לרעה רק בגלל שהם של 'הציונות' כביכול.
גמליאל10 אמר:
לא הבנתי כלפי מה וכלפי מי הדברים אמורים.
לגופו של דיון, יש את כלל הדיינים החרדים בארץ מחד גיסא (ר' נסים קרליץ זצ"ל ותלמידיו, המנחת יצחק, ר"מ שטרנבוך וכו'),
כמו כן יש לנו את הדיינים מדורות קודמים בבית הדין הרבני - הרב אלישיב, הרב עובדיה (שהיה רחוק שנות אור מהסכומים הנהוגים היום) ושאר הדיינים המוזכרים שם בקונטרס.
מולם יש לנו כמה דיינים בהווה מבית הדין הגדול (כדוגמת הרב דוד לאו, שכידוע לא הוסמך מעולם לדיינות אלא רק לרבנות).
אם תיתן שם של תלמיד חכם אחד מפורסם, בעל שיעור קומה, ולא משנה לאיזה חוג הוא משתייך (אשכנזי, ספרדי, מזרחיסט) שמסכים עם הסכומים הללו, או שתסביר אתה בהסברים הגיוניים ותורניים כיצד הסכומים הללו מגיעים על פי הלכה - אשנה את דעתי.
א. הדברים אמורים כלפי אלה שמזלזלים ושופטים בקלות דעת
ב. אין פה מחד גיסא ומאידך גיסא. את דייני ביה''ד העליון בחרו הרבנים הראשיים הנוכחיים והקודמים, ובעיקר על ידי הראשונים לציון שנבחרו על ידי מרן הגר''ע זצ''ל.
ג. אתם לא רואים שעובדים עליכם? הרי הטריק 'הכי ישן בספר' זה לומר שאלה שנפטרו היו טובים, ועכשיו הם לא טובים. אני לא צריך להזכיר לכם מה אמרו על מרן הגר''ע זיע''א אותו טיפוס של אנשים. תפסיקו להיסחף לכת הליצנים הללו ותתחילו לדון באמת לגופם של דברים ולראות בעל שמועה כאילו עומד נגדך. לקחת איזה מקרה אחד שלא נראה לך נכון ובגלל זה לבטל במחי יד את כל הפעילות החשובה שנלחמים עליה בתי הדין הרבניים להציל את העם שבשדות מממזרות ח''ו. זה ממש טפשות לשמה. אם נראה לכם שאנחנו נתכנס בתוך עצמנו בלי שיהיה אכפת לנו מהציבור הכללי - ונישאר בסדר. אתם טועים. אלפים עוברים מצד לצד כל יום, ואילולי הרבנות הראשית לא הייתם יכולים להתחתן היום עם רוב האוכלוסיה בישראל. או שמא אתם יושבים לכם במגדלי השן ומתחתנים עם 'מיוחסים' ו'חשובים', ולכן קל לכם לזרוק בוץ מלמעלה על מי שעושה ימים ולילות לשמור על שלמות עם ישראל.
ד. אני מכיר את הרב מימון נהרי והרב יעקב זמיר, שלמדו בישיבות מצוינות והינם חברי בית הדין הרבני הגדול. כמו כן אני מכיר את הרב יהודה דרעי, ראב''ד באר שבע. הרב יצחק זר. הרב אבירן יצחק הלוי. הרב אברהם אבידר. וכולם יראי שמים בתכלית. וזה רק מי שאני מכיר. אז בלי להיכנס לסוגיא כי זה לא הנידון, זה רק התירוץ - אני בטוח שאותם חכמים יודעים בדיינות ופרקטיקה 'קצת' יותר ממה שאתה יודע.
יראתי בפצותי אמר:
תפסיק לבלבל את המוח. אני מכיר יותר מ"דיין" אחד ברבנות, שלקרוא להם תלמידי חכמים באמת, ודין אמת לאמיתה, זה בדיחה גרועה. לפחות שני מקרים אני מכיר שדיין שמע את מקורבי אחד הצדדים מחוץ לדיון והבטיח לעזור לו ולהוציא אותו טוב (באחד המקרים המנוול מכר את אותו שטר לשני הצדדים בהם ראש ישיבה ידוע). אני מכיר מקרה שבו בית הדין לא נתן לצד אחד לומר את טענותיו, הוציא את דבריו מהקשרם ופשוט סתם לו את הפה, כל הדיון התנהל לרעתו שלא כדין, ולמרות ששם הייתי קרוב לצד השני, הזדעזעתי, וכשבאתי לפני דיין ידוע ברבנות (קרוב שלי) ואמרתי לו זאת, שאל אותי מי ההרכב, ולא אצטט כאן מה שאמר לי עליהם, ועלובה עיסה....
חלק מאותם ת"ח באמת, הם בדיחה בידיעת התורה שלהם, אחד מהם רב ראשי לשעבר וד"ל
אף אחד לא אמר שכולם שם יראי שמיים. אבל מכאן ועד ללכלוך שאנו רואים כאן, הדרך ארוכה. גם אצלנו הנקראים 'חרדים', יש הרבה  זבל. ולא בטוח אצל מי הזבל גדול יותר. ולא שאני ח''ו בא ללכלך על בתי הדין שלנו החרדים. אלא שיש לדעת שאין מנוס ובכל חברה וממסד יש את הקוצים שיש לכלות מן הכרם. וזה לא סיבה לטנף את המקלדת בשטויות כמו שנכתבו בקונטרס 'גיטי הכזב' ודומיו.

מצו''ב קונטרס שיו''ל לפני כשנתיים. מקווה שיהיה לעזר.

https://drive.google.com/file/d/0B-6F0VUbP8P1NmlBc204TGYtY29MbTRUcU9ZWDJYWmJXMUpn/view?usp=sharing הצג קובץ מצורף נאמנות מסורת ההוראה והדיינות- קובץ ממוחשב.pdf
 

דורש ומקיים

משתמש רשום
כבוד הרב @מכון קול יוסף
אתה נסחף וסוטה מהדיון
אנו דנים כאן כעת על נושא חיובי המזונות המוטלים על הבעלים בבתי דין הרבניים.
בניגוד לאחרים, אינני חושב שזו עילה לפסילת הגט (החיוב הוא בכל מקרה ובכל מצב, בין אם הבעל נותן את הגט מרצונו ובין אם הוא נותן אותו בכפייה).
הפסיקה הרווחת כיום בבית הדין הרבני היא הרבה מעבר לפסיקה בשנים עברו בבית הדין הרבני ביחס לשכר הממוצע (כפי שגם הדיינים שדנו בערעור הודו בפה מלא),
זאת למרות שמסברה, כיום שרוב הנשים מפרנסות, המצב היה צריך בדיוק להיפך - כפי שטענו בצדק בבג"ץ.

את גיטי הכזב ושאר החוברות מסוג זה לא קראתי בעיון, הסגנון ה'פאשקווילי' לא מכבד ולא מצליח לשכנע,
כן קראתי מאמרים וחוברות אחרים המציגים תמונה מדאיגה מאוד של פני בית הדין הרבני כיום.

לאחרונה ראיתי באחד מאתרי ארגוני הנשים שבסוגיות מסוימות בית הדין הרבני ליברלי יותר מבג"ץ וכדי ביזיון וקצף.

קיומם של מספר תלמידי חכמים במערכת לא מציל על המערכת כאשר רוח המפקד היא פמיניזם קיצוני.

ראה ערך הראשון לציון הרב יצחק יוסף, אשר נלחם ללא חת בניסיונות ההתערבות ברבנות הראשית עד שלאחרונה המליץ נציב הביקורת לבחון את המשך כהונתו כרב ראשי, ומכלל הן אתה שומע לאו כמה צריך להתאמץ הדיין כדי למצוא חן בעיני הממסד.

שני גדולי הדור שנפטרו בשנים האחרונות, הרב אלישיב והרב עובדיה, שניהם היו חלק ממערכת הרבנות הממסדית והשפעתם על המערכת הייתה עד סוף ימיהם. כיום אין דמות אחת בסדר גודל כזה (אפילו לפי ערך הדור) המשפיעה על הרבנות.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
@מכון קול יוסף תגובתך הייתה מוזרה, ובלשון המעטה.
א. לטענתך אין גט מעושה כי הרי כתוב בגמ' מפורש כופין אותו? תגיד מה זה השטות הזו, הוא טוען לך שכפיה כשיש חיוב תשלום מעבר לדין זה גט מעושה, שהרי אינו חייב להסכים לכך שיגזלו אותו, ואתה עונה שיש מצבים שכופים גט ע"פ דין, טענו בחיטים וענה לו בשעורים....
לעצם הדין, לא ברור כלל שיש בזה גט מעושה.
ב. כנראה שכחת מי בוחר את הרבנים ובתי הדין.... אולי כדאי שתיזכר מי חברי הגוף הבוחר, ולמי צריכים לקרוץ שם כדי להיבחר (רמז ארגוני הנ.)
ג. ונאמר שאסכים איתך שהרבנות היא הכרח, ובלעדיהם רוב עם ישראל רח"ל היה בחשש יוחסין וכו', מה זה קשור לטענה על גובה התשלום הנגבה מן הבעל, האם זה שהרבנות חשובה, מוריד את טענת הגזל, או חשש גט מעושה.
ד. עיקר העיקרים, היה דיון ענייני על גובה התשלום, דיין הוציא מאמר מושקע וענייני (שגם הוא חורג מעבר למחוייב על פי דין אבל סביר ומנומק), החלטת בית הדין העליון על גבול הליצנות, וכל קורא סביר עם ריח תורה נוכח בזה. לדוגמא, א. בהכרעת ההלכה: הטענה שצריך לשלם לאשה דמי טיפול בילדים, עם סמך חוסר הבנה בסיסי בתשובות הרשב"ש (כוונתו שם ברורה הוצאות טיפול, ופשוט), ולו יהי שהיה כזה תשובה, איך מניחים פשטות כל הפוסקים, שהזכירו החיובים ומעולם לא זכרו חיוב כזה, ונוהגים ע"פ שיטה שלא הובאה כלל בפוסקים. ב. בבדיקת המציאות: חישוב על פי איזה מחקר, והתעלמות מכל המחקרים האחרים בטענה אידיוטית שהם מוטי אג'נדה (כן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה...) וכל מי ששכל לו בראשו, יראה מה הסיבה האמיתית שפסקו כן (מחוייבותם לשולחיהם..), וזה גם התשובה על שאלת יראת השמים.
נ.ב. קיבלתי מרבותי, פוסק או דיין, שלא יורד לעומקה של סוגיא, ופוסק, או שלא העמיק הרבה בסברות, הרי זה גס ליבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח. שהרי איך מלאו ליבו להכריע בלא עמל ויגיעה באותם הסוגיות.
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
ר' @גמליאל10 ! כפי שהזכרתי בתחילת דברי, הדברים נאמרו כלפי הזלזול והביזוי נגד המערכת הזו. שלא כצדק. ולא כלפי דיון ענייני שמכבד את בעליו כמובן.
ר' @יראתי בפצותי - זה לא משנה מי חברי הגוף הבוחר. למעשה 'רוח המפקד' הינה של אלו שגדולי הדור פעלו ודחפו לבחירתם ולכן אין זה מן העניין.
דיון ענייני אמור להיות ענייני, ולא לעסוק בפוליטיקה. שהרי עיקר המטרה של כותבי הקונטרסים הנ''ל הוא לקעקע את מוסד הרבנות הראשית. שלמרות שמראש הייתה התנגדות גדולי הדור דאז לזה, הייתה זאת התנגדות לשעתה. אבל אחרי שכבר נעשה מעשה, כל חבלה נוספת מיותרת. שמוסד זה הוא המשען היחיד לעם ישראל לשומרו מממזרות רח''ל.

אנא אל תשחקו לידי השועלים הקטנים שמחבלים כרם ה' צבאות. רבותינו נלחמים בשיניים שלא יפגעו במוסד הזה. ולא לחינם. אפשר לדון, אפשר לבקר. אבל בשפה הראויה ובכבוד הראוי.
 

דורש ומקיים

משתמש רשום
@מכון קול יוסף
כתבת ש'רבותינו נלחמים בשיניים שלא יפגעו במוסד הזה' אשמח שתפרט, אך זאת אדע כי רבותינו נלחמים על דבר אחד: שמירה על השולחן ערוך ומסורת ההלכה, ובפרט בטיב גיטין וקידושין שסטייה קלה בהלכות אלו עלולות לגרום לחורבן בעם ישראל.
הדיון לא צריך להיות לגופו של מוסד, אלא לגופו של דיין. אין חולק על כך שבתוך המערכת יושבים גם כמה דיינים תלמידי חכמים מתלמידיו של הרב עובדיה יוסף ועוד.
יחד עם זאת אין חולק על כך שבתוך המערכת יושבים גם דיינים רבים המזוהים עם ארגון צהר, ואף דיינים הנחשבים כחרדים בוגרי ישיבות חשובות משתתפים בכנסים של ארגונים רפורמים רדיקליים ומצהירים הצהרות נגד הפסיקה המקובלת.
יש לציין, כי בעוד הדיינים בדורות קודמים היו תלמידי חכמים שסטו מן הדרך המקובלת (כדוגמת ש.ג.), הרי שהיום לעתים רבות מדובר באנשים שלא קראו ולא שנו, פסקי הדין אותם הם מפרסמים מביכים מאוד, הן מבחינה תורנית והן מבחינה מקצועית (כמו הפסק שצורף כאן קודם).
עוד חשוב לציין כי ללא כל קשר לבעיות הפסיקה בבתי הדין הרבניים קיימת ביקורת רבה על ההתנהלות האתית והחוקית בבתי הדין הרבניים. רק בשבוע האחרון פורסם תחקיר מזעזע בנושא, בתלונות לנציב לביקורת על שופטים התלונות המוצדקות בבתי הדין הרבניים הן יותר מכפליים מהערכאות המקבילות.
שמועות מבוססות על מאכערים העושים שם כשלהם לא מוסיף הרבה כבוד למוסד הזה.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
מכון קול יוסף אמר:
מתאהב על ידך אמר:
כי כל לחץ מפני תוספת חיוב מזונות שלא כדין שמכוחו החליט הבעל לוותר ולתת גט בחפזה - הרי זה מעלה שאלות קשות על כשרות הגט.
ממש לא. גמרא מפורשת - כופים אותו ליתן בעל כורחו.
היכן גמרא מפורשת?
 
 

איסתרא בליגנא

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
יראתי בפצותי אמר:
פלוני אמר:
לגופו של הדיין זה עתה לא מכבר פסקו ביה"ד הגדול לדחות את דבריו.
השתכנענו, הרי הם בית הדין הגדול....
כבר היה לעולמים, ביה"ד הגדול בימי שמעון בן שטח...
​​​​​​(עד שהוא ניקה בשלבים את האורווה כשקבע כלל שצריך להוכיח את הטענות והפסקים ומי שאין לו ראיה לדבריו שיפנה את מקומו)

בל נשכח שבכלל המושג "בית הדין הגדול" הוא המצאה שנוסדה ע"י השלטון הבריטי מעולם לא היה מושג כזה ביהדות [האם הדיינים שם כמו הרה"ר גדולים יותר מהדיינים בב"ד אחרים מניין להם הכח לבטל את פסקיהם?]בשום מקום לכן ההתייחסות אליו צריכה להיות בהתאם...

 
 
חלק עליון תַחתִית