פינחס רוזנצוויג אמר:אם משום סברה, מסברה זה כמו דיסק עם דברי תורה.
דבריך מסתברים,דיין אמר:מסברא נראה לי פשוט שזה כתב גמור לכל ענין, מה זה שונה מסינית
בדיסק אין כתב הנראה לעין, צריך מכשירים מיוחדים שיודעים לקרוא את האותות הכתובים על הדיסק, אבל כתב ברייל זה שפת סימנים מוסכמת שכל אדם יכול ללמוד ולקרואפינחס רוזנצוויג אמר:אם משום סברה, מסברה זה כמו דיסק עם דברי תורה.
דנתי לפני הגרי"ש אלישיב כמה פעמים בדבר, והרבה הסתפק מה דין כתב זה, כי מי שלא עיור לא מבין כלל מה כתוב שם, ומצד שני, קבוצה שלימה של אנשים זהו כתבם, ולבסוף הכריע שטעון גניזה.
צדדי השאלה כפי שהם מוצגים לא מובנים,בשלמא אמר:גנזי הקודש:
דנתי לפני הגרי"ש אלישיב כמה פעמים בדבר, והרבה הסתפק מה דין כתב זה, כי מי שלא עיור לא מבין כלל מה כתוב שם, ומצד שני, קבועה שלימה של אנשים זהו כתבם, ולבסוף הכריע שטעון גניזה.
אשמח אם תכתוב מה לדעתך מגדיר את זה כרמז ולא ככתב,פינחס רוזנצוויג אמר:אני יודע שאנשים שעובדים עם עורים מצליחים לקרוא את כתב ברייל.
אבל מסברא היה נראה שאין זה כתב אלא רמז לטקסט הניתן לפיענוח.
ברור שגם אם הגרי"ש הסתפק והכריע לחומרא היינו מספק ולא בתורת ודאי, ונראה שחש שאין זה כתב אלא רמז.
נראה לי שלא. זו בדיוק הנקודה, שאין כאן כתב. (מלבד העובדה שהכותב מילות התורה באותיות עם זר איני יודע אם יש בהם קדושה)דברי יושר אמר:גם אם זה היה נקרא בעיניים ולא במישוש היית טוען כך?
למה? זו טענה פשוטה יותר, כתב זה דבר שנקרא, לא דבר שנרמז. כמו שאם יש דף שיש בו כפתור ואתה לוחץ עליו ושומע הקלטה אי"ז כתב, ה"ה כשאתה מעביר את האצבע ומבין שיש כאן רמז לכתיבה.דברי יושר אמר:אם כך, הטענה היא בעצם הסברא שאני העליתי לעיל, שכתב הוא דווקא מה שנקרא בעיניים בסקירה אחת, ולא במישוש, שאז כל אות נקראת לבדה.
שאם לא כן, מה ההבדל בינו לכל כתב? וכי יש גזיה"כ שאותיות צריכות להיות מורכבות דווקא מקווים ולא מנקודות?
כבר כתבתי שיש אנשים שיכולים לקרוא כתב ברייל בעיניים.דברי יושר אמר:אשמח אם תכתוב מה לדעתך מגדיר את זה כרמז ולא ככתב,פינחס רוזנצוויג אמר:אני יודע שאנשים שעובדים עם עורים מצליחים לקרוא את כתב ברייל.
אבל מסברא היה נראה שאין זה כתב אלא רמז לטקסט הניתן לפיענוח.
ברור שגם אם הגרי"ש הסתפק והכריע לחומרא היינו מספק ולא בתורת ודאי, ונראה שחש שאין זה כתב אלא רמז.
גם אם זה היה נקרא בעיניים ולא במישוש היית טוען כך?
גם באותיות לטיניות עצמן, האות לא מורה על משמעות.פינחס רוזנצוויג אמר:אם אינך מכיר את האות הספציפית, הכתב לא ירמז לך כלום, אם הנך קורא לטינית, הכתב ירמז לך משהו אחר לגמרי.
כתב ברייל לכשעצמו אינו מורה על מילה כלל,איש מזרע אהרן אמר:גם באותיות לטיניות עצמן, האות לא מורה על משמעות.פינחס רוזנצוויג אמר:אם אינך מכיר את האות הספציפית, הכתב לא ירמז לך כלום, אם הנך קורא לטינית, הכתב ירמז לך משהו אחר לגמרי.
אות שנהגית באנגלית בצורה מסוימת, יתכן שהיא נהגית בהולנדית באופן אחר, ובספרדית באופן שלישי
כמו כן צרוף אותיות שמורה בשפה אחת לעצם כלשהו, יתכן שבשפה אחרת הוא מורה על משהו אחר לגמרי.
כתבת שהם מצליחים לקרוא, אבל לא פירשת שהכוונה לקרוא בעיניים.פינחס רוזנצוויג אמר:כבר כתבתי שיש אנשים שיכולים לקרוא כתב ברייל בעיניים.דברי יושר אמר:אשמח אם תכתוב מה לדעתך מגדיר את זה כרמז ולא ככתב,פינחס רוזנצוויג אמר:אני יודע שאנשים שעובדים עם עורים מצליחים לקרוא את כתב ברייל.
אבל מסברא היה נראה שאין זה כתב אלא רמז לטקסט הניתן לפיענוח.
ברור שגם אם הגרי"ש הסתפק והכריע לחומרא היינו מספק ולא בתורת ודאי, ונראה שחש שאין זה כתב אלא רמז.
גם אם זה היה נקרא בעיניים ולא במישוש היית טוען כך?
אני עדיין לא רואה בדבריך שום הגדרה ברורה.פינחס רוזנצוויג אמר:כתב ברייל משמש לכל השפות, מה שמסמן בכתב ברייל את האות א מסמן בכתב לטיני את האות A וכו'.
מכאן, שאין הכתב מלמד על משמעות אלא שהוא מרמז על אות מסויימת, אם אינך מכיר את האות הספציפית, הכתב לא ירמז לך כלום, אם הנך קורא לטינית, הכתב ירמז לך משהו אחר לגמרי.
כלומר, כתב ברייל אינו עוד סוג של פונט, אלא הוא אמצעי לרמז לאיזה אות התכוון הכותב.
לכן אני מבין שזה לא כתב אלא מערכת רמזים. ושלא ברור שבמערכת כזו חייבים חטאת.
תאורטית, אני יכול ליצור מערכת כתב ציבעונית, שלכל אות יהיה צבע (או שתים) שיגדיר אותה, ממילא זה יהפך לכתב. לכאורה מספיק שרק עוד אדם אחד יודע את סימני. כן?דברי יושר אמר:אותו עיוור שקורא כתב ברייל, ייתכן שהוא עיוור מלידה ומעולם הוא לא מכיר את האותיות A B C, או כל אותיות אחרות. מבחינתו הנקודות של כתב הבריל הם השפה עצמה, מהי הנקודה שבגללה אתה מגדיר שכתב הברייל לא יכול להוות אות בפני עצמה, והוא מוכרח להיות רק סימן לאותיות אחרות?
אין שום בעיה לעשות כתב שבנוי מצבעים, אבל לא מספיק שני אנשים שמשתמשים בכתב זה כדי להגדיר שפה,פינחס רוזנצוויג אמר:תאורטית, אני יכול ליצור מערכת כתב ציבעונית, שלכל אות יהיה צבע (או שתים) שיגדיר אותה, ממילא זה יהפך לכתב. לכאורה מספיק שרק עוד אדם אחד יודע את סימני. כן?דברי יושר אמר:אותו עיוור שקורא כתב ברייל, ייתכן שהוא עיוור מלידה ומעולם הוא לא מכיר את האותיות A B C, או כל אותיות אחרות. מבחינתו הנקודות של כתב הבריל הם השפה עצמה, מהי הנקודה שבגללה אתה מגדיר שכתב הברייל לא יכול להוות אות בפני עצמה, והוא מוכרח להיות רק סימן לאותיות אחרות?
אתה מתכוון, שפה גמורה, כי הכתב הוא לטיני רגיל.דברי יושר אמר:אספרנטו גם נחשב לכאורה כתב גמור
אני לא יודע איך מלמדים עיוור מלידה לקרוא כתב ברייל, אבל אולי אתה יודע,פינחס רוזנצוויג אמר:אתה מתכוון, שפה גמורה, כי הכתב הוא לטיני רגיל.דברי יושר אמר:אספרנטו גם נחשב לכאורה כתב גמור
אני מבין שיש חילוק בין סימנים המורים על מילים, לבין סימנים שמטרתם לא להורות על מילים אלא על סימנים אחרים שהם מורים על מילים.
כמובן שאחרי אימון רב (והעיוורים אכן צריכים אימון רב להצליח לקריא 'ברייל' ורוב העיוורים לא מצליחים), המוח יצליח להפוך את הרמזים לאותיות באופן ישיר, אבל זה לא משנה את העובדה, שהסימנים לא רומזים ישירות על מילים, אלא על אותיות שהם רומזות על מילים.
מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל אולם ההערכה היא שהסיבה העיקרית לכך אינה הקושי בלמידה (הגדל עקב השימוש בטכניקות לחיסכון במקום וזמן) אלא משום שהרבה מהעיוורים לא למדו ברייל בילדותם. במקרים רבים משום שלא היו עיוורים בילדותם.פינחס רוזנצוויג אמר:(והעיוורים אכן צריכים אימון רב להצליח לקריא 'ברייל' ורוב העיוורים לא מצליחים)
איש מזרע אהרן אמר:מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל אולם ההערכה היא שהסיבה העיקרית לכך אינה הקושי בלמידה (הגדל עקב השימוש בטכניקות לחיסכון במקום וזמן) אלא משום שהרבה מהעיוורים לא למדו ברייל בילדותם. במקרים רבים משום שלא היו עיוורים בילדותם.פינחס רוזנצוויג אמר:(והעיוורים אכן צריכים אימון רב להצליח לקריא 'ברייל' ורוב העיוורים לא מצליחים)
זה מזכיר לי את הסברא הזאת :פינחס רוזנצוויג אמר:כנראה מותר להשליכו ארצה, אבל הגר"נ אמר להשליכו בדרך כבוד
איש מזרע אהרן אמר:מה דין גט בכתב ברייל?
גט שנכתב בכתב ברייל האם הוא כשר
שאלה. גט שנכתב [לשמה וככל הלכותיו] בכתב ברייל, שהוא נייר ובו חורים וישנם סימנים מוסכמים בכל העולם, המשמשים את העוורים, והם משמשים באצבעותיהם בנייר, ועל ידי כך הם יודעים לקרא כל דבר, והנה יש שני אפשריות לכותבו, או שכותבו במכונת כתיבה, ויעוין לעיל מה שכתבנו בזה, אם אפשר לכתוב גט במכונת כתיבה, ויש אפשרות לכתוב הגט, בצורה ידנית על ידי מחט שתנקב את הגט, כסדר האותיות, וזה הכתיבה, ויש להסתפק האם גט שנכתב בשפה זו כשר?
תשובה. נאמר במסכת סנהדרין (דף כא ע"ב) בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, מאי כתב עברית, אמר רב חסדא כתב ליבונאה. וכתבו התוס' יש מפרשים שהאות נעשית מן הלבן שממלאין החלק דיו והכתב נעשית מאליו מנייר חלק, ולא נהירא דאין זה כתב, דהוי חק תוכות... יעו"ש. משמע דבלי הפסול של חק תוכות הרי זה כתב. אף על פי שהוא אויר, ואולי גם החורים יכולים להיקרא כתב, והוי בכלל וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה.
עוד יש להוכיח שכתב ע"י תיבות אויר נחשב לכתב, מהלוחות שכתוב עליהם והמכתב מכתב אלוקים, וז"ל הגהות הסמ"ג (הובא בב"י סימן לב שבא להסביר למה יש בתפילין של ראש, ב' סוגי שין) בשם הנקדן האומן: הטעם ששמעתי על שני שינין, מתלת רישי, ומארבעה רישי, שהוא נגד שתי כתיבות שיש לנו א. כתב הלוחות ב. כתב הספר תורה [מזוזות ותפילין] שכנגד זה יש בתפילין ג' ראשין. וכתב הלוחות שהיתה כתיבה שוקעת, שנאמר חרות על הלוחות הרי שכל האותיות היו מן האויר, נמצא שיש לשין ארבע דפנות לשלוש אוירות, היא שי"ן לארבע ראשים של קמטים וכו' עכ"ל. הרי שכתב האויר שמיה כתב ואולי כך גם כתב ברייל.
ושאלתי את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ואמר לי שיתכן שאם רבים יכולים לקרות כתב ברייל הגט כשר, אך כתב שרק בודדים יכולים לקרותו, אינו נחשב לכתב, ולכן כתב ברייל שרבבות משתמשים בו כשר.
ספר שנכתב בכתב ברייל האם חייב גניזה
שאלה. גמרא שנכתבה בכתב ברייל, האם חייבת גניזה, או שמא כיון שהוא רק סימנים, ואדם רגיל אינו מבין מה כתוב שם, אינה צריכה גניזה?
תשובה. נאמר במסכת סנהדרין דף כא ע"ב בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, מאי כתב עברית, אמר רב חסדא כתב ליבונאה. וכתבו התוס' יש מפרשים שהאות נעשית מן הלבן שממלאין החלק דיו והכתב נעשית מאליו מנייר חלק, ולא נהירא דאין זה כתב, דהוי חק תוכות... יעו"ש. משמע דבלי הפסול של חק תוכות הרי זה כתב. אף על פי שהוא אויר, ואולי גם החורים יכולים להיקרא כתב, וצריך לגונזה. ואפשר לדחות ראיה זו, דשאני התם שהלבן קיבל צורת אות, משא"כ כתב ברייל שהוא רק נקודות.
עוד יש להוכיח שכתב ע"י תיבות אויר נחשב לכתב, מהלוחות שכתוב עליהם והמכתב מכתב אלוקים, וז"ל הגהות הסמ"ג (הובא בב"י סימן לב) בשם הנקדן האומן: הטעם שיש בתפילין של ראש שני סוגי שי"ן, אחד משלושה ראשים, ואחד מארבעה ראשים, שהוא נגד שתי כתיבות שיש לנו א. כתב הלוחות ב. כתב הספר תורה [מזוזות ותפילין] שכנגד זה יש בתפילין ג' ראשין. וכתב הלוחות שהיתה כתיבה שוקעת, שנאמר חרות על הלוחות הרי שכל האותיות היו מן האויר, נמצא שיש לשי"ן ארבע דפנות לשלוש אוירות, היא שי"ן לארבע ראשים של קמטים וכו' עכ"ד. הרי שכתב האויר שמיה כתב ואולי כך גם כתב ברייל.
והנה לגבי גט שאלתי את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ואמר לי שיתכן שאם רבים יכולים לקרות כתב ברייל הגט כשר, אך כתב שרק בודדים יכולים לקרותו, אינו נחשב לכתב. וא"כ אם לגבי הגט דעת מו"ח שליט"א שיתכן שהוא כשר, כ"ש לגבי גניזה שצריך לגנוז ספר זה.
והלא על מעין זה קבעו יום טובמאיר גוטמן אמר:טוב ששואלים כאלו שאלות על גניזה
אבל בואו ונטכס עצה לגניזה של ממש
להצילה מלהבה ומכל השפלה
הן בעיתונים כי רבו והן בכתבי קודש ממש
הבו עצה למען כבוד שמים