ספר חדש! "אור ההשגחה", על השגחה פרטית וכללית

מצו"ב לחברים שליט"א ספר חדש שקיבלתי היום מאת הרב בעל מחבר ספרי נתיבות חיים, וקדוש וברוך.
ספר "אור ההשגחה" הדן על פי רבותינו הראשונים והאחרונים והמקובלים בהשגחה פרטית וכללית.
להגדיל תורה ולהאדירה.
ההפצה לרפואת מרת דבורה בת שושנה רייזל לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל
הצג קובץ מצורף __ספר אור ההשגחה - מצוה להפיץ.pdf
 

בלי שם

משתמש רגיל
חיים אריאל יוסף אמר:
מצו"ב לחברים שליט"א ספר חדש שקיבלתי היום מאת הרב בעל מחבר ספרי נתיבות חיים, וקדוש וברוך.
ספר "אור ההשגחה" הדן על פי רבותינו הראשונים והאחרונים והמקובלים בהשגחה פרטית וכללית.
להגדיל תורה ולהאדירה.
ההפצה לרפואת מרת דבורה בת שושנה רייזל לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל
__ספר אור ההשגחה - מצוה להפיץ.pdf​
אני לא מצליח להוריד את הספר ומקבל הודעה שזה שגיאה
אשמח אם תוכל לעלות מחדש את הספר
תודה רבה
 
 

אריה כלביא

משתמש חדש
מחמת הגדרות לשוניות כאלה ואחרות לא משתנה מציאות השגחתו ית"ש בכל מכל כל. ודו"ק
 

חיים אריאל יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
איך אפשר שההשגחה תהיה תלויה בהגדרות שלנו, ההשגחה פשוט שהיא לפי ההגדרות של גדולי ישראל הרמב"ן הרמח"ל וראיתי שהביא גם הרבה מהרמב"ם ועוד. וזה פשוט
 

אריה כלביא

משתמש חדש
חיים אריאל יוסף אמר:
איך אפשר שההשגחה תהיה תלויה בהגדרות שלנו, ההשגחה פשוט שהיא לפי ההגדרות של גדולי ישראל הרמב"ן הרמח"ל וראיתי שהביא גם הרבה מהרמב"ם ועוד. וזה פשוט
מה קריטי כל כך בהגדרות אם אין שינוי בעצם האמונה השלמה והברורה? וכי מחמת זאת שהרמב"ם הוא הראשון שקבע את המינוח "השגחה פרטית" בהכרח להשתמש עם מינוח זה אך ורק ליעודו המקורי? לו מחמת השינוי היה נוצר הבדל בצורת האמונה ניחא, אך בסך הכל מדובר בשינוי לשון ומה בכך? 
אשרינו מה טוב חלקנו שכל יראי ה' מאמינים באמונה שלמה בהירה וברורה שאין שום דבר שאינו מושגח בהשגחה עליונה מהאדם ועד העלה והתולעת. 
 

חודו של מחט

משתמש רגיל
אכן,
במסגרת ה'יפוצו מעיינות החסידות', אחד מהדברים בהם גברה יד החסידים והייתה על העליונה, היא בהפצת האמונה השלימה והאמיתית בה' ית'
ואמונה זו היא היום נחלת כל ישראל, (אולי חוץ ממיעוט שמדפיס ספרים והמציא מצווה חדשה... )
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
אריה כלביא אמר:
אשרינו מה טוב חלקנו שכל יראי ה' מאמינים באמונה שלמה בהירה וברורה שאין שום דבר שאינו מושגח בהשגחה עליונה מהאדם ועד העלה והתולעת.
במחילה מכבודו, הלא מסתמא יודע הוא שאין דבר זה מוסכם, ובא הוא ממקורות החסידות, ואף שא.פ. בשירו קיים יפוצו בהידור, לא נתקבל דבר זה על חלק נכבד מאוד מבנ"י.
חודו של מחט אמר:
הפצת האמונה השלימה והאמיתית בה' ית'. ואמונה זו היא היום נחלת כל ישראל
יש לך את זה ביותר מזלזל? (אחרי זה יבואו החסידים ויאמרו שהמתנגדים מזלזלים בהם)
 

אשרי יושבי

משתמש רגיל
אריה כלביא אמר:
חיים אריאל יוסף אמר:
איך אפשר שההשגחה תהיה תלויה בהגדרות שלנו, ההשגחה פשוט שהיא לפי ההגדרות של גדולי ישראל הרמב"ן הרמח"ל וראיתי שהביא גם הרבה מהרמב"ם ועוד. וזה פשוט
מה קריטי כל כך בהגדרות אם אין שינוי בעצם האמונה השלמה והברורה? וכי מחמת זאת שהרמב"ם הוא הראשון שקבע את המינוח "השגחה פרטית" בהכרח להשתמש עם מינוח זה אך ורק ליעודו המקורי? לו מחמת השינוי היה נוצר הבדל בצורת האמונה ניחא, אך בסך הכל מדובר בשינוי לשון ומה בכך? 
אשרינו מה טוב חלקנו שכל יראי ה' מאמינים באמונה שלמה בהירה וברורה שאין שום דבר שאינו מושגח בהשגחה עליונה מהאדם ועד העלה והתולעת. 
למה אתה לא כותב שמושגח בהשגחה פרטית מהאדם ועד עלה ותולעת? אולי בגלל שאתה חושב שעל עלה אין השגחה פרטית? זה אי אפשר לומר.
 
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
אשרי יושבי אמר:
למה אתה לא כותב שמושגח בהשגחה פרטית מהאדם ועד עלה ותולעת? אולי בגלל שאתה חושב שעל עלה אין השגחה פרטית? זה אי אפשר לומר.
זה מה שהוא כתב, רק במילים אחרות.
וכן, אפשר לומר זאת, ויש ציבור מאוד גדול שאומר זאת (אגב, אמרו זאת כולם עד לפני כמה מאות שנים, אז נתחדשה מאורו של הבעש"ט ההשגחה הפרטית על כל עלה ותולעת).
 

אשרי יושבי

משתמש רגיל
אברהם זינגר אמר:
אשרי יושבי אמר:
למה אתה לא כותב שמושגח בהשגחה פרטית מהאדם ועד עלה ותולעת? אולי בגלל שאתה חושב שעל עלה אין השגחה פרטית? זה אי אפשר לומר.
זה מה שהוא כתב, רק במילים אחרות.
וכן, אפשר לומר זאת, ויש ציבור מאוד גדול שאומר זאת (אגב, אמרו זאת כולם עד לפני כמה מאות שנים, אז נתחדשה מאורו של הבעש"ט ההשגחה הפרטית על כל עלה ותולעת).
יישר
 
 

אריה כלביא

משתמש חדש
אברהם זינגר אמר:
אריה כלביא אמר:
אשרינו מה טוב חלקנו שכל יראי ה' מאמינים באמונה שלמה בהירה וברורה שאין שום דבר שאינו מושגח בהשגחה עליונה מהאדם ועד העלה והתולעת.
במחילה מכבודו, הלא מסתמא יודע הוא שאין דבר זה מוסכם, ובא הוא ממקורות החסידות, ואף שא.פ. בשירו קיים יפוצו בהידור, לא נתקבל דבר זה על חלק נכבד מאוד מבנ"י.
חודו של מחט אמר:
הפצת האמונה השלימה והאמיתית בה' ית'. ואמונה זו היא היום נחלת כל ישראל
יש לך את זה ביותר מזלזל? (אחרי זה יבואו החסידים ויאמרו שהמתנגדים מזלזלים בהם)

תעיין בבקשה בספר הנ"ל ותראה שכל הנידון הוא הניסוח, כי בעצם יסוד האמונה כי השי"ת משגיח בהשגחה מיוחדת ועליונה בכל מכל כל והכל בכלל, מוסכם גם על המחבר וכפי שברור לכל יראי ה', אלא שהוא נזעק שם על "הגדרות לשוניות" שבעיניו אסור לזוז מהם, ונסחף כל כך שאם זזים מההגדרות הלשוניות שלו הרי זה פגיעה בכבודם של הראשונים.   ולא אדע אמאי.
 

אריה כלביא

משתמש חדש
אשרי יושבי אמר:
אריה כלביא אמר:
חיים אריאל יוסף אמר:
איך אפשר שההשגחה תהיה תלויה בהגדרות שלנו, ההשגחה פשוט שהיא לפי ההגדרות של גדולי ישראל הרמב"ן הרמח"ל וראיתי שהביא גם הרבה מהרמב"ם ועוד. וזה פשוט
מה קריטי כל כך בהגדרות אם אין שינוי בעצם האמונה השלמה והברורה? וכי מחמת זאת שהרמב"ם הוא הראשון שקבע את המינוח "השגחה פרטית" בהכרח להשתמש עם מינוח זה אך ורק ליעודו המקורי? לו מחמת השינוי היה נוצר הבדל בצורת האמונה ניחא, אך בסך הכל מדובר בשינוי לשון ומה בכך? 
אשרינו מה טוב חלקנו שכל יראי ה' מאמינים באמונה שלמה בהירה וברורה שאין שום דבר שאינו מושגח בהשגחה עליונה מהאדם ועד העלה והתולעת. 
למה אתה לא כותב שמושגח בהשגחה פרטית מהאדם ועד עלה ותולעת? אולי בגלל שאתה חושב שעל עלה אין השגחה פרטית? זה אי אפשר לומר.

וכי לא פשוט שהכוונה "עד ועד בכלל"?
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
אריה כלביא אמר:
בעצם יסוד האמונה כי השי"ת משגיח בהשגחה מיוחדת ועליונה בכל מכל כל והכל בכלל ... כפי שברור לכל יראי ה'
כתבתי כבר, ואחזור ואכתוב, לא מוסכם.
בימי הראשונים לא שמעו מזה, וגדולי ליטא לא קיבלו זאת.
 

אריה כלביא

משתמש חדש
אברהם זינגר אמר:
אריה כלביא אמר:
בעצם יסוד האמונה כי השי"ת משגיח בהשגחה מיוחדת ועליונה בכל מכל כל והכל בכלל ... כפי שברור לכל יראי ה'
כתבתי כבר, ואחזור ואכתוב, לא מוסכם.
בימי הראשונים לא שמעו מזה, וגדולי ליטא לא קיבלו זאת.
אכן כדאי שתעיין בספר הנ"ל ותראה שבכל התוקף הוא כותב שכל הנ"ל מוסכם גם על הראשונים וגדולי ליטא אלא שמשתמשים במילים אחרות להגדרה הזאת. 
 
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
אריה כלביא אמר:
אכן כדאי שתעיין בספר הנ"ל ותראה שבכל התוקף הוא כותב שכל הנ"ל מוסכם גם על הראשונים וגדולי ליטא אלא שמשתמשים במילים אחרות להגדרה הזאת.
שיכתוב מה שהוא רוצה.
 

אריה כלביא

משתמש חדש
אברהם זינגר אמר:
אריה כלביא אמר:
אכן כדאי שתעיין בספר הנ"ל ותראה שבכל התוקף הוא כותב שכל הנ"ל מוסכם גם על הראשונים וגדולי ליטא אלא שמשתמשים במילים אחרות להגדרה הזאת.
שיכתוב מה שהוא רוצה.

גם מע"כ יכול לכתוב מה שהוא רוצה הרי יש בחירה... אלא שאשכול זה עוסק בספר הנ"ל. 
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
אריה כלביא אמר:
גם מע"כ יכול לכתוב מה שהוא רוצה הרי יש בחירה... אלא שאשכול זה עוסק בספר הנ"ל.
אם אשכול זה עוסק בספר הנ"ל לא צריך לכתוב בו שטויות כמו שכל עמ"י מודים לבעש"ט היום.
 

אריה כלביא

משתמש חדש
אברהם זינגר אמר:
אריה כלביא אמר:
גם מע"כ יכול לכתוב מה שהוא רוצה הרי יש בחירה... אלא שאשכול זה עוסק בספר הנ"ל.
אם אשכול זה עוסק בספר הנ"ל לא צריך לכתוב בו שטויות כמו שכל עמ"י מודים לבעש"ט היום.

האמת עד לעצמו.
פוק חזי מאי עמא דבר.
 

אשרי יושבי

משתמש רגיל
אשרי יושבי אמר:
אריה כלביא אמר:
חיים אריאל יוסף אמר:
איך אפשר שההשגחה תהיה תלויה בהגדרות שלנו, ההשגחה פשוט שהיא לפי ההגדרות של גדולי ישראל הרמב"ן הרמח"ל וראיתי שהביא גם הרבה מהרמב"ם ועוד. וזה פשוט
מה קריטי כל כך בהגדרות אם אין שינוי בעצם האמונה השלמה והברורה? וכי מחמת זאת שהרמב"ם הוא הראשון שקבע את המינוח "השגחה פרטית" בהכרח להשתמש עם מינוח זה אך ורק ליעודו המקורי? לו מחמת השינוי היה נוצר הבדל בצורת האמונה ניחא, אך בסך הכל מדובר בשינוי לשון ומה בכך? 
אשרינו מה טוב חלקנו שכל יראי ה' מאמינים באמונה שלמה בהירה וברורה שאין שום דבר שאינו מושגח בהשגחה עליונה מהאדם ועד העלה והתולעת. 
למה אתה לא כותב שמושגח בהשגחה פרטית מהאדם ועד עלה ותולעת? אולי בגלל שאתה חושב שעל עלה אין השגחה פרטית? זה אי אפשר לומר.
אבל בהשגחה פרטית כמו כל דבר בעולם
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חודו של מחט אמר:
אכן,
במסגרת ה'יפוצו מעיינות החסידות', אחד מהדברים בהם גברה יד החסידים והייתה על העליונה, היא בהפצת האמונה השלימה והאמיתית בה' ית'
ואמונה זו היא היום נחלת כל ישראל, (אולי חוץ ממיעוט שמדפיס ספרים והמציא מצווה חדשה... )
לענ"ד כמעט אין שום מחלוקת בין חסו''מ בעניינים האלה, ופוק חזי דברי הגר"א ותלמידיו שהפליגו בעניינים אלו הרבה, אלא שהביטויים החסידיים על התולעת וכו' המחישו את העניין ביתר שאת ועוז. 
ואחרי הסכמת רבותינו שמימיהם אנו שותים אין לנו שום אפוטרופסות לדאוג לכבודם של ראשונים כביכול. 
 
ומי שגורם לדימוי הזה כאילו ענייני או''ב הם ענינים ''חסידיים'', 
הם קבוצה דווקנית מבני הישיבות בדורנו,
קבוצה שמטרתה האדרת הטבע ובריחה והתנגדות לכל מה שהוא רוחני ועל טבעי, 
קבוצה זו אינה מייצגת את דעת הליטאים בשום נושא, ומתייחדת בעיקר בזלזול וציניות, ה'שיטה' שליטאים אינם מאמינים לגמרי בהשגחה פרטית מקורה באותה 'שיטה' שליטאים נוהגים שלא לומר קרבנות לפני התפלה... 
ונושאת את שם הגר"א לשווא. 
 
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
לענ"ד כמעט אין שום מחלוקת בין חסו''מ בעניינים האלה, ופוק חזי דברי הגר"א ותלמידיו שהפליגו בעניינים אלו הרבה, אלא שהביטויים החסידיים על התולעת וכו' המחישו את העניין ביתר שאת ועוז. 
ואחרי הסכמת רבותינו שמימיהם אנו שותים אין לנו שום אפוטרופסות לדאוג לכבודם של ראשונים כביכול. 
ומי שגורם לדימוי הזה כאילו ענייני או''ב הם ענינים ''חסידיים'', 
הם קבוצה דווקנית מבני הישיבות בדורנו,
קבוצה שמטרתה האדרת הטבע ובריחה והתנגדות לכל מה שהוא רוחני ועל טבעי, 
קבוצה זו אינה מייצגת את דעת הליטאים בשום נושא, ומתייחדת בעיקר בזלזול וציניות, ה'שיטה' שליטאים אינם מאמינים לגמרי בהשגחה פרטית מקורה באותה 'שיטה' שליטאים נוהגים שלא לומר קרבנות לפני התפלה... 
ונושאת את שם הגר"א לשווא.
לענ"ד עניות דעתך עניות היא, ואינה אמת. ע"פ דרך כל הראשונים, ודרך הגר"א ותלמידיו, אין השג"פ על כל נברא, אלא השגחה על המין.
אמת ונכון הוא שהחסידים השתלטו על השיח הציבורי בזה, בעיקר באמצעות שיטת סתימת השכל, והאיסור לחשוב. כי כשלא חושבים, לא מגיעים לשאלות של יכולת בעל בחירה להזיק לבעל בחירה אחר, ולא לדעת האוה"ח בזה, ולא לדעת הגר"א שלבעל בחירה אינו יכול להזיק אבל למי שאינו בעל בחירה יכול הוא להזיק.
ובאשר למה שכתבת שהוא קבוצה דווקנית מבני הישיבות בדורנו. דע לך שתיבטל אתה ואלף כמוך, ולא יבטלו אותם בחורי ישיבות אשר אתה קורא להם דווקנים (אם אני מבין לאלו אתה מתכוון, אם כוונתך לאלו שמטרתם ומגמתם העצמת הטבע אין לי תלונה עליך. אבל כללת בדבריך את רוב בחורי הישיבות שאינם נכנעים למאוד בטבעם, וגם את אלו שהם נכנעים וישרות הדעת כופה עליהם למרוד מעט בכפיית הדעות.)
וכדי שלא תאמר שזה דבר שנולד בדור האחרון, דע לך שעד לדור האחרון אף אחד מבני ליטא לא היה מחוייב לדעת החסידים בזה, ורק הגלובליזציה וההשטחה כבשה את דעת הקהל לעמדה שיש השג"פ על כל נברא. צא ולמד מתגובת הרב שך כששמע ממישהו בשם הקדמת ספרא דצניעותא להגר"א שיש השג"פ על כל נברא, והתרגש מאוד, ואמר שהוא תמיד הרגיש כך, ואף שבשיחותיו אמר אחרת, ולמד מזה שבליטא לא האמינו בזה.
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אותה 'שיטה' שליטאים נוהגים שלא לומר קרבנות לפני התפלה...
שיטה זו אינה שיטה, אלא דרך עולם הישיבות, שמשום מה השתרשה גם לאברכים (אולי מחמת שהם לומדים כל היום).
ולומר קרבנות לפני התפילה אמנם נפסק בשו"ע, אבל עדיף לבטל כל יום קרבנות, ולא לבטל פ"א זמן קר"ש.
(כדי שלא יאשימו אותי בשקרים כלפי חסידים, אדגיש שאיני מתכוון לרמוז שחסידים מבטלים זמן קר"ש ח"ו, אלא לתת פרופורציות לעניין זה, שאגב, אני מקיימו כדין.)
 

אשרי יושבי

משתמש רגיל
אברהם זינגר אמר:
אמונת אומן אמר:
לענ"ד כמעט אין שום מחלוקת בין חסו''מ בעניינים האלה, ופוק חזי דברי הגר"א ותלמידיו שהפליגו בעניינים אלו הרבה, אלא שהביטויים החסידיים על התולעת וכו' המחישו את העניין ביתר שאת ועוז. 
ואחרי הסכמת רבותינו שמימיהם אנו שותים אין לנו שום אפוטרופסות לדאוג לכבודם של ראשונים כביכול. 
ומי שגורם לדימוי הזה כאילו ענייני או''ב הם ענינים ''חסידיים'', 
הם קבוצה דווקנית מבני הישיבות בדורנו,
קבוצה שמטרתה האדרת הטבע ובריחה והתנגדות לכל מה שהוא רוחני ועל טבעי, 
קבוצה זו אינה מייצגת את דעת הליטאים בשום נושא, ומתייחדת בעיקר בזלזול וציניות, ה'שיטה' שליטאים אינם מאמינים לגמרי בהשגחה פרטית מקורה באותה 'שיטה' שליטאים נוהגים שלא לומר קרבנות לפני התפלה... 
ונושאת את שם הגר"א לשווא.
לענ"ד עניות דעתך עניות היא, ואינה אמת. ע"פ דרך כל הראשונים, ודרך הגר"א ותלמידיו, אין השג"פ על כל נברא, אלא השגחה על המין.
אמת ונכון הוא שהחסידים השתלטו על השיח הציבורי בזה, בעיקר באמצעות שיטת סתימת השכל, והאיסור לחשוב. כי כשלא חושבים, לא מגיעים לשאלות של יכולת בעל בחירה להזיק לבעל בחירה אחר, ולא לדעת האוה"ח בזה, ולא לדעת הגר"א שלבעל בחירה אינו יכול להזיק אבל למי שאינו בעל בחירה יכול הוא להזיק.
ובאשר למה שכתבת שהוא קבוצה דווקנית מבני הישיבות בדורנו. דע לך שתיבטל אתה ואלף כמוך, ולא יבטלו אותם בחורי ישיבות אשר אתה קורא להם דווקנים (אם אני מבין לאלו אתה מתכוון, אם כוונתך לאלו שמטרתם ומגמתם העצמת הטבע אין לי תלונה עליך. אבל כללת בדבריך את רוב בחורי הישיבות שאינם נכנעים למאוד בטבעם, וגם את אלו שהם נכנעים וישרות הדעת כופה עליהם למרוד מעט בכפיית הדעות.)
וכדי שלא תאמר שזה דבר שנולד בדור האחרון, דע לך שעד לדור האחרון אף אחד מבני ליטא לא היה מחוייב לדעת החסידים בזה, ורק הגלובליזציה וההשטחה כבשה את דעת הקהל לעמדה שיש השג"פ על כל נברא. צא ולמד מתגובת הרב שך כששמע ממישהו בשם הקדמת ספרא דצניעותא להגר"א שיש השג"פ על כל נברא, והתרגש מאוד, ואמר שהוא תמיד הרגיש כך, ואף שבשיחותיו אמר אחרת, ולמד מזה שבליטא לא האמינו בזה.
ראיתי כן כמש"כ
‏‏לכידה.PNG
 
 

חיים אריאל יוסף

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם זינגר אמר:
אריה כלביא אמר:
בעצם יסוד האמונה כי השי"ת משגיח בהשגחה מיוחדת ועליונה בכל מכל כל והכל בכלל ... כפי שברור לכל יראי ה'
כתבתי כבר, ואחזור ואכתוב, לא מוסכם.
בימי הראשונים לא שמעו מזה, וגדולי ליטא לא קיבלו זאת.
בינתיים ב"ה הספקתי לעבור קצת על הספר עם המקורות, תיראה בבקשה את המקורות שהביא בסעיף ג' בביאורים והרחבות , אותיות ז' עד י' (כולל) ,בעמ' לז.
אחרי שתעיין בדברים ותעמיק בדברי גדולי ישראל שהובאו שם אז בבקשה תגיד האם דעתך השתנתה או שאתה עדיין מחזיק בדעה כאן.
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
חיים אריאל יוסף אמר:
תיראה בבקשה את המקורות שהביא בסעיף ג' בביאורים והרחבות , אותיות ז' עד י' (כולל) ,בעמ' לז.
אחרי שתעיין בדברים ותעמיק בדברי גדולי ישראל שהובאו שם אז בבקשה תגיד האם דעתך השתנתה או שאתה עדיין מחזיק בדעה כאן.
מכיון שאני מניח שאינך גר, הרי שיתכנו שתי אפשרויות, או שאתה מציבור הליטאי, ואתה סבור משום מה שאין מסורת בנושא זה. או שאינך מהציבור הליטאי, ודעתך היא שמה שאתה קורא בספר אמור לשנות את דעתי אני. שתי האפשרויות מוזרות לי.
אבל ביקשת, אז הנה יחס להתחלה, אם יהיה לך מקור יותר טוב אשמח (אעבור בלנ"ד על כל מה שביקשת, אבל אין לי כוח להגיב על הל, ועימך הסליחה):
כל הנמצאים, חוץ מן הבורא, מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ – הכל מכח אמתתו נמצאו, ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו
ואמתתו, הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו" (רמב"ם, יסודי התורה ב, ט).
לא קשור כלל לנושא האם בעל בחירה יכול לפגוע בבעל בחירה אחר וכ"ש במי שאינו בעל בחירה. מעוםל לא טענתי שדעת גדולי ליטא שאין הבורא מחיה את הכל. אוסיף לך יותר מכך, ברגע בו הבורא הוא כל יכול, ויודע כל, הרי שהוא יידע את כל מהלכי העולם מראש ועד סוף, מלבד תוצאת מעשי בעלי בחירה שהם תלויים בשאלת הידיעה והבחירה. כמובן שבחור מוואלאז'ין שמתבטל יגרום לסופת טייפון בסין, ולכן אין אפשרות אמיתית לדעת הכל, אבל זה עצם הנידון של ידיעה ובחירה. בכל מקרה אין כאן השגחה על כל יצור.
"וה ' ית ' אינו כוח בגוף העולם אבל נפרד מכל חלקי העולם, והנהגתו יתעלה והשגחתו מחוברת לעולם בכללו חיבור – נעלם ממנו תכליתו, וכוחות בני אדם מקצרות לדעתו, כי המופת יעמוד על הבדלו יתעלה מן העולם והנקותו ממנו, והמופת יעמוד על מציאות מעשה הנהגתו והשגחתו בכל חלק מחלקיו ואפילו הדק הפחות ישתבח מי שנצחנו שלמותו" (רמב"ם, מורה נבוכים, חלק א פרק עב).
שוב לא זכיתי להבין ההקשר לנידו"ד.
"ולא תחשוב שזה הדעת יסתור אותו אומרו 'נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו', ואומרו 'הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם', ואומרו 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון', ומאמר החכמים 'יושב וזן מקרני ראמים עד ביצי כינים', והרבה כמו אלו המאמרים הנכתבים הנמצאים, ואין בהם דבר סותר דעתי זה, כי אלו כולם השגחה מינית לא אישית, וכאילו הוא מספר פעולותיו בהכינו לכל מין מזונו ההכרחי וחומר עמידתו, וזה מבואר נגלה" (מורה נבוכים, חלק ג פרק יז ).
כאן כתוב במפורש השגחה מינית ולא פרטית.
ובהקדמת הרמב"ן לאיוב: "אמר המחבר , דבר ברור וידוע כי האמונה בידיעת האל יתברך מיני השפלים ואישיהם והשגחתו בכללם ובפרטם, פינות גדולות מתורת משה רבינו ע"ה , כי ּהכופר אשר יאמר כי אין הבורא יודע אישי השפלים והשגחתם, כופר בתורה בכללה. וכן הכופר בהשגחה , שיאמר שאין הבורא משגיח על בני אדם אם יעשו טובה או רעה".
לא ידעתי מה מצאת בדבריו.
ובשער הגמול לרמב"ן: "ונכלל עם זה לאיוב הודעה אחרת כנגד האפיקורסות שבא בדבריו לומר, שמחמת פחיתות האדם אצל בוראו אינו משגיח עליו לטוב או לרע, ּ כי עתה יפרש לו הקדוש ברוך הוא טוב השגחתו בכל אחת מן הבריות – מבני אדם עד קטני בריות הארץ והים, והנהגתו בכולם בהשוויה ובטוב הצריך להנהגה"
השגחה כללית, כמובן.
רק המקור הבא יכול להיקרא מקור:
"אחר שנראה השגחת השם דבקה בכל אחד מהמינים באופנים שונים כפי מה שראוי אל כל מין ומין להשגת תכלית שלמותו, וכפי מה שיאות למזגו וטבעו, שם לו כלים לשרותו ולהשגת מזונו ותכלית שלמותו באופן היותר שלם שאפשר, ולמי שצריך שמירה מעולה כבני העורב משגיח בהם להכין להם מזונם, עד שלא ימצאו לעולם בני עורב שימותו ברעב, וליעלי סלע משגיח בהם לשמרם בעת לידתם עד שלא תמצא אחת מהם נעדרת מן ההשגחה ההיא בעת לדתה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל , לפי שרחמה צר הקדוש ברוך הוא מזמין לה דרקון בעת לידתה ומכישה , וכן בכל מין ומין על זה הדרך, וזה ממה שיורה בהכרח שיש משגיח בנמצאים לתת לכל אחד חקו ושלמותו כפי מה שיגזור טבעו, וכפי מה שאפשר לו, ולא יעשוק לשום אחד מהם שלא ישלים לו חוקו אשר הוא אפשרי אליו לקבלו" (ספר העיקרים, מאמר ד פרק יא).
והוא באמת אומר שיש השגחה על בעלי חיים לתיקון מזונם וחייהם, אלא שלא דיבר על השגחה מול בעל בחירה. (יש בו יותר ממה שכתבתי בהתחלה, אבל עדיין לא בא להשג"פ).
ובמאמר העיקרים לרמח"ל : "הנה האדון ב"ה משגיח תמיד על כל בריותיו, ומקיימם ומנהלם כפי התכלית שבעבורו בראם".
השגחה כללית כמובן.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אברהם זינגר אמר:
אמונת אומן אמר:
אותה 'שיטה' שליטאים נוהגים שלא לומר קרבנות לפני התפלה...
שיטה זו אינה שיטה, אלא דרך עולם הישיבות, שמשום מה השתרשה גם לאברכים (אולי מחמת שהם לומדים כל היום).
ולומר קרבנות לפני התפילה אמנם נפסק בשו"ע, אבל עדיף לבטל כל יום קרבנות, ולא לבטל פ"א זמן קר"ש.
(כדי שלא יאשימו אותי בשקרים כלפי חסידים, אדגיש שאיני מתכוון לרמוז שחסידים מבטלים זמן קר"ש ח"ו, אלא לתת פרופורציות לעניין זה, שאגב, אני מקיימו כדין.)

רק לבטל זמן קר''ש גרוע יותר? גם להנשא לאשת איש...
מהי דרך זו של ''עולם הישיבות'', מי תקנה, מי עומד מאחורי הנהגות אלו?
 
 
חלק עליון תַחתִית