ספר אור חדש- אסיפת אלפי ראשונים על סדר כל הטוש''ע

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
(פתחתי כאן אשכול חדש, מחמת הסרבול שיש באריכות האשכול הקודם)
אשמח מאוד על כל הערה או השגה שיכתבו באשכול זה, (אשמח אפי' על הודעות שאין בהם צורך כל כך, מחמת שזה מחזיר את האשכול לעמוד הראשי).
המהדורה המעודכנת- 1181
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf

(כמו כן בהזדמנות זו אבקש ממי שיוכל לכתוב הודעות אפי' שאין בהם צורך, בפורום אוצר החכמה באשכול ספר שאוסף אלפי ראשונים, כדי שהאשכול יחזור שם לעמוד הראשי).

המהדורה שאינה מעודכנת.
 

קבצים מצורפים

  • ספר אור חדש.pdf
    6.8 MB · צפיות: 18

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן זכאי אמר:
שאלה שלא לקנטור, האם אין בספר מידי עצמאות??? לענ"ד חסר קצת ענווה..(ושוב איני בא לקנטר)
ראשית זה ענין של השקפה הלכתית, אם אתה היית רואה ב''י שמביא מחלוקת בין ב' ראשונים ופוסק כאחד מהם ולאחר מכן היית מוצא חמשה ראשונים חשובים שסוברים דלא כהב''י או השו''ע, מה היית אומר שההלכה תיהיה, אם היית אומר שההלכה תיהיה דלא כהשו''ע או שצריך לחשוש לשיטה שהיא דלא כהשו''ע, הרי נמצא שאתה עצמאי...
ואם תרצה תוכל לראות באריכות יותר באשכול שנקרא ספר שאוסף אלפי ראשונים.
 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
ביו"ד סי' קסא נכתב:
ביאור בדברי הב"י- הב"י בסעיף ה, גבי רבית קצוצה, כתב דבדף סב:, משמע דקי"ל כמ"ד יוצאה בדיינים, ותמהו עליו בהגהות והערות דהא להדיא אמרי' בדף סה:, דהלכתא כרבי אלעזר דיוצאה בדיינים, ואמאי הוצרך הב"י לדקדק דמשמע כן בדף סב:, ע"כ, אמנם לפי מה שהוכחתי בהוספות לספר שם הגדולים, דפסקי הלכות שבש"ס אינם מגוף הגמ' אלא הם הוספות מאוחרות יותר, א"כ אפשר דטרח הב"י למצוא את המקור בש"ס לאותה פסיקה שהוסיפו הגאונים.
אשמח לדעת מקור הדברים ומוצאם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה בן יעקב אמר:
ביו"ד סי' קסא נכתב:
ביאור בדברי הב"י- הב"י בסעיף ה, גבי רבית קצוצה, כתב דבדף סב:, משמע דקי"ל כמ"ד יוצאה בדיינים, ותמהו עליו בהגהות והערות דהא להדיא אמרי' בדף סה:, דהלכתא כרבי אלעזר דיוצאה בדיינים, ואמאי הוצרך הב"י לדקדק דמשמע כן בדף סב:, ע"כ, אמנם לפי מה שהוכחתי בהוספות לספר שם הגדולים, דפסקי הלכות שבש"ס אינם מגוף הגמ' אלא הם הוספות מאוחרות יותר, א"כ אפשר דטרח הב"י למצוא את המקור בש"ס לאותה פסיקה שהוסיפו הגאונים.
אשמח לדעת מקור הדברים ומוצאם.
הוספותי לשם הגדולים נמצאים בספר הזה, בסוף הספר יש הערות על שם הגדולים ולאחר מכן יש הוספות, זה בסביבות עמוד 1050.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
מה שכתוב בעמ' 649 בשם היראים דשייך לומר כשם שהכנסתו לברית אפילו קודם המילה דמסירתו לבעל הברית זו היא הכנסתו, היינו דוקא לשיטתו דפסק כרש"י דמברכין להכניסו קודם המילה, והיינו דברכת האב קאי אמסירתו למוהל, אבל לדידן דמברכין אחר המילה וקודם פריעה יש לומר דלא שייך הכנסה לברית קודם מילה.
ואגב אעיר שר' שריה דבליצקי צעק מרורות על מנהג הספרדים לומר י"ג מידות בעת בכי התינוק והרי כשם שנכנס לברית הוא מדינא דגמרא ואסור לבטלו, ומר' עזריאל אויערבך שמעתי שהנח להם לישראל, וסגי במה שאומרים אחר אלוקנו ואלוקי אבותינו כשם שנכנס לברית וכו'.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
מה שכתוב בעמ' 649 בשם היראים דשייך לומר כשם שהכנסתו לברית אפילו קודם המילה דמסירתו לבעל הברית זו היא הכנסתו, היינו דוקא לשיטתו דפסק כרש"י דמברכין להכניסו קודם המילה, והיינו דברכת האב קאי אמסירתו למוהל, אבל לדידן דמברכין אחר המילה וקודם פריעה יש לומר דלא שייך הכנסה לברית קודם מילה.
ואגב אעיר שר' שריה דבליצקי צעק מרורות על מנהג הספרדים לומר י"ג מידות בעת בכי התינוק והרי כשם שנכנס לברית הוא מדינא דגמרא ואסור לבטלו, ומר' עזריאל אויערבך שמעתי שהנח להם לישראל, וסגי במה שאומרים אחר אלוקנו ואלוקי אבותינו כשם שנכנס לברית וכו'.
יישר כח.
היראים שפסק כרש''י טעם אחר עמו כמבואר שם בתוס' הובא בב''י, כי להכניסו היינו להבא וצריך לברך עובר לעשייתן, דהיינו שמברכים קודם המילה והיינו עובר, ואע''ג שכבר הביאו את התינוק למוהל עדיין לא מברכים אלא קודם עשיית המילה, ומבואר דהברכה היא על מעשה המילה עצמה ועובר לעשייתה, וא''כ זה לא תלי הא בהא.
 
 

עדין

משתמש ותיק
בהערות על השם הגדולים (עמוד 1053) כתוב בזה"ל: ד''ה גאונים (בקונטרס אחרון) - החיד''א הביא שהמשניות חוברו בזמן הלל ושמאי, ע''כ, אמנם הראב''ד בהשגות על המאור בב''ק צד, כתב דהמשנה בימי הראשונים נשנית מימות משה, אבל מתינאתא דרבי חייא ורבי אושעיא בימי רבי נשנו, וכדבריו משמע קצת בריש מבוא התלמוד לנגיד. ע"כ.
לכאורה אם המשניות חוברו בזמן משה או הלל ושמאי קשה שהרי מוצאים תנאים שהם אחרי זמנם. אלא צריך לומר שהיסוד הם סידרו ואחר כך הוסיפו בזה. ואם כן יש לומר שלא פליגי ורק פליגי עד כמה לחשב את היסוד שיסדו לחיבור או זה כבר נקרא חיבור חדש.
 

עדין

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
י"ל בפשטות, דקראו השמועות על שם התנאים מוסרי הקבלה שמימות משה רבנו ע"ה.
אולם זה אי אפשר לומר על מחלוקות מאוחרות.
וכן יש לעיין למה יש דברים שכן נאמרו בשם מוסרי הקבלה בדורות מוקדמים וכמה בדורות מאוחרים
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אהרן פישר אמר:
הרב המעיין, האם יש לך מהודרא יותר פשוטה של ספרך הגדול, עם רק ציוני מראה מקומות להפוסקים הראשונים. דברתי עם אחד שאולי יעזור להוציא לאור ספר כזה.
ראשית יישר כח גדול.
דבר שני כפי שהינך רואה הבאתי את הודעתך לאשכול זה, כי כאן נמצאות המהדורות המעודכנות.
לגבי דבריך, אין ברשותי מהדורה כזו, ואני יכול רק לחלק את ספרי ולהדפיס רק עד סוף הד' חלקי השו''ע בלי שאר הדברים דהיינו בלי הכללי פסיקה וההגהות וכו', אבל לעשות ניתוח בתוך הספר ולהסיר ממנו את כל התוספות והקושיות, זה עבודה מאוד קשה, ומה גם שאיך לא אחוס על כל עמלי להדפיס הספר בלי כל ההוספות, על כן לעת עתה דבר זה לא נראה לי בר ביצוע, ומ''מ יישר כח גדול מאוד, ויה''ר שימלא ה' כל משאלותיך לטובה.
אגב כיון שהדרך לסיום הספר עוד ארוכה על כן אם אדפיסנו כעת זה יהיה רק מהדורת ביניים ולא מהדורה סופית ועל כן אני יכול להדפיסו בלי עימוד וכו' אלא כצורתו עם סידור קטן של הכותרות, וזה יהיה רק עלות של הדפסה על כן יספיקו לזה אפי' כמה אלפי שקלים בודדים להדפיס כמאה ספרים.
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
ייש"כ על התגובה. לא היה בדעתי שזה יהיה עיקר ההוצאה של הספר שלך, וכמו שכתבת, איך לא תחוס.
היה בדעתו של הנ"ל, להוציא שו"ע עם כמה פירושים ואולי עם עוד ליקוט של ראשונים.
יש תח"י עלים בודדים של ליקוטים כאלו שאספתי תוך לימודי, אבל הם רק זעיר שם זעיר שם.
הצלחה רבה, שיפוצו מעיינותיך וכו'
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אהרן פישר אמר:
ייש"כ על התגובה. לא היה בדעתי שזה יהיה עיקר ההוצאה של הספר שלך, וכמו שכתבת, איך לא תחוס.
היה בדעתו של הנ"ל, להוציא שו"ע עם כמה פירושים ואולי עם עוד ליקוט של ראשונים.
יש תח"י עלים בודדים של ליקוטים כאלו שאספתי תוך לימודי, אבל הם רק זעיר שם זעיר שם.
הצלחה רבה, שיפוצו מעיינותיך וכו'
בכל אופן אם ירצה להוציא לפועל את שעלה בדעתו וירצה ליטול מספרי מראה מקומות, אני מאשר לעשות כן.
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אהרן פישר אמר:
ייש"כ על התגובה. לא היה בדעתי שזה יהיה עיקר ההוצאה של הספר שלך, וכמו שכתבת, איך לא תחוס.
היה בדעתו של הנ"ל, להוציא שו"ע עם כמה פירושים ואולי עם עוד ליקוט של ראשונים.
יש תח"י עלים בודדים של ליקוטים כאלו שאספתי תוך לימודי, אבל הם רק זעיר שם זעיר שם.
הצלחה רבה, שיפוצו מעיינותיך וכו'
בכל אופן אם ירצה להוציא לפועל את שעלה בדעתו וירצה ליטול מספרי מראה מקומות, אני מאשר לעשות כן.

טוב עין הוא יבורך, 
 

דרומאי

משתמש ותיק
מה שכתוב בעמ' 726 אודות ספק בחומש אינו מובן איזה חומש שייך בזמן הזה, ואם כוונתו למי שנותן חומש לצדקה אין זה ענין לחומש של האוכל תרומה בשוגג ולא מובן מה הראיה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
מה שכתוב בעמ' 726 אודות ספק בחומש אינו מובן איזה חומש שייך בזמן הזה, ואם כוונתו למי שנותן חומש לצדקה אין זה ענין לחומש של האוכל תרומה בשוגג ולא מובן מה הראיה.
כשכתבתי את זה הסתפקתי בזה אם החומש תלוי בקרבן או אף בלא קרבן חייב בחומש, כי לכאו' אינו תלוי זה בזה, והבאתי את זה כי לא עיינתי בזה ואמרתי אם זה טעות אמחוק בעתיד.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
מה שכתוב בעמ' 726 אודות ספק בחומש אינו מובן איזה חומש שייך בזמן הזה, ואם כוונתו למי שנותן חומש לצדקה אין זה ענין לחומש של האוכל תרומה בשוגג ולא מובן מה הראיה.
כשכתבתי את זה הסתפקתי בזה אם החומש תלוי בקרבן או אף בלא קרבן חייב בחומש, כי לכאו' אינו תלוי זה בזה, והבאתי את זה כי לא עיינתי בזה ואמרתי אם זה טעות אמחוק בעתיד.
לא הבנתי כלום.

האוכל תרומה בשוגג אינו מביא קרבן. ולכן פשיטא שדין אוכל תרומה בשוגג נוהג כיום.

ספק אכל תרומה בשוגג כתבו התוס' ביבמות צט ובכתו' ל דחייב להפריש, ופטור מלתת (כמבואר במתני' שם, ואכן לכ' זה הנידון גם במשנה דתרומות פ"ז שהובאה בספר) אלא מוכר לכהן.
אמנם יש לדון בזה, ועי' במתני' חלה ג ו, ובר"ש רפ"ו דתרומות, ובירושלמי שם.
וע"ע במהרי"ט אלגאזי הלכות חלה כט ב שהאריך בזה.

ומה כל זה קשור לחומש של צדקה?


יש"כ על הספר הנחמד מאד
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
מה שכתוב בעמ' 726 אודות ספק בחומש אינו מובן איזה חומש שייך בזמן הזה, ואם כוונתו למי שנותן חומש לצדקה אין זה ענין לחומש של האוכל תרומה בשוגג ולא מובן מה הראיה.
כשכתבתי את זה הסתפקתי בזה אם החומש תלוי בקרבן או אף בלא קרבן חייב בחומש, כי לכאו' אינו תלוי זה בזה, והבאתי את זה כי לא עיינתי בזה ואמרתי אם זה טעות אמחוק בעתיד.
איני יודע מה אתה סח. האוכל תרומה בשוגג אינו מביא קרבן אלא משלם קרן וחומש, ודין זה אינו נוהג בזמן הזה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
דרומאי אמר:
ודין זה אינו נוהג בזמן הזה.
מהיכן דנתוני?

אולי מדמה מר לתרומת חו"ל, ובפשטות זה אינו.
כיון שאין לנו אלא כהני חזקה, והממע"ה, בפשוטו אינו חייב גם להפריש.
היה לי ראיה מפורשת לזה, ולא מצאתיה כעת.
 
 
חלק עליון תַחתִית