ספר שאוסף על סדר כל הטוש"ע אלפים רבים של ראשונים שלא נזכרו בב"י ובנושאי כלים!

יעקב שלם

משתמש ותיק
הורדתי את הספר
אבל משום מה לא הצלחתי להוריד את החלק של ההסכמות
אולי זה בחוברת נפרדת?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הספר בשלבי עריכה ועדיין לא נאספו עליו כל ההסכמות, לצורך העניין אני מעלה פה הסכמה אחת.
 

קבצים מצורפים

  • מכתב ברכה להגר''א אופיר שליט''א.pdf
    131.2 KB · צפיות: 90

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אפשר לכתוב הערות על הספר באשכול זה
שלג' עיין בט"ז שם שהביא כן והביא עוד כמה קבצים ישנים ותשובת רש"י.
לא הבנתי היכן, אם אפשר לפרש מהו שלג', אם בסי' שלג באיזה חלק בשו"ע? כי באו"ח לא מצאתי, תודה רבה.
 
 

מלך שבא

משתמש ותיק
סי' פ"ד. ענין הימנותא מפורש בגמ' שבת י' ב'
סי' פ"ח ד"ה האם. "ולא הזכירו כלל שיש שנוהגים להחמיר בזה" הרי מתוך התשובה מבואר שהיתר זה היה חידוש לאנשי אותו מקום ועד אותו זמן נהגו איסור.
סי' פ"ט. "ויש להכריע המחלוקת דבה"ג בהל' תפלה בעמ' מו כתב להדיא דזה מתורת תשלומין ויכול להתפלל עד זמן מנחה" – א. אין כאן הכרעה, שהרי אי"ז "נידון בב"י וט"ז" אלא פלוגתת ראשונים וכמו שהביא הב"י שלשון הרי"ף ורא"ש משמע שהוא מדין תשלומין ודעת הרמב"ם והרשב"א שאי"ז מדין תשלומין.ועוד שדעת רס"ג בסידורו (עמ' ל"א. צויין במקו"צ רמב"ם פרנקל) כהרשב"א שאינו משלים קודם זמן מנחה. ב. אין הכרעה מדברי בה"ג שהבאת שהוא רק מדין תשלומין, דמה שלמד כן מהגמ' ברכות כ"ו א' דאיירי בדין תשלומין הוא נכון גם לד' הרמב"ם והרשב"א, שמ"מ לשון הגמ' הוא עד ארבע שעות שכר תפלה בזמנה יהבי ליה מכאן ואילך שכר תפלה איכא כו' ומשמע דאפשר להתפלל גם קודם זמן מנחה. אמנם מה שמשמע מדבריו דיכול להתפלל גם קודם זמן מנחה הוא דלא כהרשב"א ויל"ע האם זה מוכיח שאינו מדין תשלומין. ד. אדרבא דעת בה"ג משמע להיפך דתפילת שחרית אחר ד' שעות אינו תשלומין אלא דומה לתפלת מוסף אחר ז' שעות [שכמדומני פשוט שאינו רק מדין תשלומין] שהרי (עמ' מ"ט) גורס בגמ' ברכות כך: כל מאן דמצלי תפלת מוסף בתר שבע שעות ותפלת צפרא בתר ארבע שעות פושע הוא דאמר רבי אלעזר כל המתפלל תפלה של שחרית אחר ארבע שעות לרבי יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
סי פד- תוקן, יישר כח גדול.
סי' פח- לא תוקן, איני נותן חשיבות הלכתית לשואל השאלה, אולי היו עמי ארצות.
סי' פט- א- אין כאן הכרעה- תוקן, יישר כח.
הערות ב-ד, אעיין עוד מעט.
תודה רבה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מלך שבא אמר:
ב. אין הכרעה מדברי בה"ג שהבאת שהוא רק מדין תשלומין, דמה שלמד כן מהגמ' ברכות כ"ו א' דאיירי בדין תשלומין הוא נכון גם לד' הרמב"ם והרשב"א, שמ"מ לשון הגמ' הוא עד ארבע שעות שכר תפלה בזמנה יהבי ליה מכאן ואילך שכר תפלה איכא כו' ומשמע דאפשר להתפלל גם קודם זמן מנחה. אמנם מה שמשמע מדבריו דיכול להתפלל גם קודם זמן מנחה הוא דלא כהרשב"א ויל"ע האם זה מוכיח שאינו מדין תשלומין. ד. אדרבא דעת בה"ג משמע להיפך דתפילת שחרית אחר ד' שעות אינו תשלומין אלא דומה לתפלת מוסף אחר ז' שעות [שכמדומני פשוט שאינו רק מדין תשלומין] שהרי (עמ' מ"ט) גורס בגמ' ברכות כך: כל מאן דמצלי תפלת מוסף בתר שבע שעות ותפלת צפרא בתר ארבע שעות פושע הוא דאמר רבי אלעזר כל המתפלל תפלה של שחרית אחר ארבע שעות לרבי יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו.
ב- לא כל כך הבנתי דבריך בזה, מדברי הב''י מבואר דהנידון תלוי אם לומדים כן מדין תשלומין או ממחלוקת ר''י ורבנן, וא''כ בה''ג הולך מפורש לפי הדרך שהביא הב''י שזה נלמד מתשלומים.
ד- אין ראיה מזה שלשתיהם דין אחד, רק אמרו שהמאחר הוא פושע וזה ודאי נכון, ובפרט שזו מימרא של אגדה. 
תודה רבה וייש''כ גדול.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אפשר לכתוב הערות על הספר באשכול זה

בסימן ע"ה, "אמנם גבי אדם, בכל דוכתא בדברי הראשונים משמע דהוא עד הקרסול", לא נכון. נעלם ממנו שתלמיד רש"י, המהר"י קרא מפרש בישעיהו פרק מז פסוק ב "שוק - הוא הירך העליון", וכן משמע במצודת ציון שם, "שוק - כן יקרא גובה הרגל ממעל".

כמו כן לא ציין לראשונים הסוברים שערוה בשוק קול ושיער תלויים במנהג. כגון ספר האגודה (מסכת ברכות פרק ג' סי' ע"ג), וכן משמע מתוס' הרא"ש (ברכות דף כ"ד), ובשיטה מקובצת (שם), וראבי"ה (שם) והמרדכי שהביאו, וכן כתב בהגהות מיימוניות, לגבי שוק או קול, ועשרה ראשונים כתבו זאת לגבי שיער.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב כהלכה אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אפשר לכתוב הערות על הספר באשכול זה

בסימן ע"ה, "אמנם גבי אדם, בכל דוכתא בדברי הראשונים משמע דהוא עד הקרסול", לא נכון. נעלם ממנו שתלמיד רש"י, המהר"י קרא מפרש בישעיהו פרק מז פסוק ב "שוק - הוא הירך העליון", וכן משמע במצודת ציון שם, "שוק - כן יקרא גובה הרגל ממעל".

כמו כן לא ציין לראשונים הסוברים שערוה בשוק קול ושיער תלויים במנהג. כגון ספר האגודה (מסכת ברכות פרק ג' סי' ע"ג), וכן משמע מתוס' הרא"ש (ברכות דף כ"ד), ובשיטה מקובצת (שם), וראבי"ה (שם) והמרדכי שהביאו, וכן כתב בהגהות מיימוניות, לגבי שוק או קול, ועשרה ראשונים כתבו זאת לגבי שיער.
גבי מהר"י קרא- תוקן ויישר כח.
גבי שתלוי במנהג אעיין בזה אי''ה.
 
 

יעקב מעיין

משתמש רגיל
לגבי עלייה להר הבית סימן קנו א"ח לא ציינת דברי כפתור ופרח (הוצאת מכון ללימודי מצוות הארץ, עמוד קי"ג) דס"ל שאסור ליכנס לשטח הר הבית: "א"כ היום שאנחנו בחטאינו מבחוץ, נוכל להתקרב לענין תפלה והשתחויה עד אותם הכתלים, וכן עמא דבר באים עד אותם הכתלים ומתפללים לא-ל יתעלה לפני אלו שני השערים שהזכרנו, וכבר ביקש מהא-ל יתברך שלמה בתפילתו (מלכים א' ח' ט') שתקובל תפילת המקום ההוא"
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בעמוד 2 כתב המחבר:

גילוי דעת
הנני לגלות דעתי שאם חס ושלום ימצא בספר זה לשון המשתמע
קצת כחוסר כבוד למעלת רבותינו הפוסקים, לא היה בזה כוונה חס
ושלום למעט בכבודם ולא היה זה אלא כפליטת קולמוס שנפלטה
אגב הרצון לקיים את רצון הקב''ה שחפץ שתעמוד ההלכה על
אמיתות התורה, וחס וחלילה אין רצוני שתתקיים בי נבואת ישעיה
שאמר ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, ואם ימצא לפעמים כתוב
בספר זה שפני ההלכה אינה כדעת השו''ע או הרמ''א,
דע שאין זה
חדש דדרך המשנ''ב והש''ך והב''ח ושאר אחרונים בכל הדורות
לדחות את דברי השו''ע והרמ''א כשימצאו הרבה ראשונים להיפך

דבריו אינם מובנים לי, וכי דעתו הוא שכיון דדרך המשנ''ב והש''ך והב''ח ושאר אחרונים בכל הדורות לדחות את דברי השו''ע כשימצאו הרבה ראשונים להיפך,
אז גם הוא יכול????????????????????????????????
אתמהה!
 

4568734

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
הספר בשלבי עריכה ועדיין לא נאספו עליו כל ההסכמות, לצורך העניין אני מעלה פה הסכמה אחת.
מכתב ברכה.pdf

ההסכמה אמיתית?
משום מה זה לא "מריח" כך...
אני צודק?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
4568734 אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
הספר בשלבי עריכה ועדיין לא נאספו עליו כל ההסכמות, לצורך העניין אני מעלה פה הסכמה אחת.
מכתב ברכה.pdf

ההסכמה אמיתית?
משום מה זה לא "מריח" כך...
אני צודק?
מספר הטלפון של הרב הכותב מופיע במכתב.
מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי בה.  (בכורות לו.)
 
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
דבר ראשון: שם נאה בחר לספרו "אור חדש" שאכן כשמו כן הוא "אור חדש על ציון תאיר ורוח חדש הוא מפיח בלב הלומדים, כי עד עתה המעיינים החפצים באמת היה עליהם לטרוח ולפתוח כל הספרים אשר כידוע יש על זה הרבה מניעות (כמו שכותב בליקוטי מוהר''ן שלפעמים כל כך חולשה יש על האדם שאפילו הכריכה היא מניעה בשבילו לפתוח הספר) ועתה קבצתם כעמיר גורנה ויישר חילך על כך.

אעיר ממה שעברתי עתה:
מה שכתב המחבר בסימן ב' על אודות עניין כיסוי ראש נשמט שם הגמרא דשבת קנו: כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא. משמע שהיה מנהג שהיה מקובל בקרב היראים מזמן האמוראים.
וכן ברמב''ם דעות פרק ה' הלכה ו' כתב "צניעות גדולה נוהגים ת"ח בעצמם שלא יתגלה ראשם" משמע דזה אינו מעיקר הדין.

וע''ע במדרש רבה ויקרא פי''ט על הפסוק "בעצלתים ימך המקרה" שאסור לגלות את הראש משום "ובחוקתיהם לא תלכו" עיי'ש שכותב שעי''ז נעשה דומאנטיקוס (היינו כומר)
וראוי ומומלץ להוסיף
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
4568734 אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
הספר בשלבי עריכה ועדיין לא נאספו עליו כל ההסכמות, לצורך העניין אני מעלה פה הסכמה אחת.
מכתב ברכה.pdf

ההסכמה אמיתית?
משום מה זה לא "מריח" כך...
אני צודק?
מספר הטלפון של הרב הכותב מופיע במכתב.
מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי בה.  (בכורות לו.)
איני מבין מה הכוונה מזוייף, שאני זייפתי אותו? חס ושלום! אפשר לברר אצל הרב המסכים.
לצורך הענין אעלה הסכמה נוספת.
הצג קובץ מצורף מכתב ברכה.pdf
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
יושב אוהלים אמר:
בעמוד 2 כתב המחבר:

גילוי דעת
הנני לגלות דעתי שאם חס ושלום ימצא בספר זה לשון המשתמע
קצת כחוסר כבוד למעלת רבותינו הפוסקים, לא היה בזה כוונה חס
ושלום למעט בכבודם ולא היה זה אלא כפליטת קולמוס שנפלטה
אגב הרצון לקיים את רצון הקב''ה שחפץ שתעמוד ההלכה על
אמיתות התורה, וחס וחלילה אין רצוני שתתקיים בי נבואת ישעיה
שאמר ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, ואם ימצא לפעמים כתוב
בספר זה שפני ההלכה אינה כדעת השו''ע או הרמ''א,
דע שאין זה
חדש דדרך המשנ''ב והש''ך והב''ח ושאר אחרונים בכל הדורות
לדחות את דברי השו''ע והרמ''א כשימצאו הרבה ראשונים להיפך

דבריו אינם מובנים לי, וכי דעתו הוא שכיון דדרך המשנ''ב והש''ך והב''ח ושאר אחרונים בכל הדורות לדחות את דברי השו''ע כשימצאו הרבה ראשונים להיפך,
אז גם הוא יכול????????????????????????????????
אתמהה!


בשביל להבין דברי אלה צריך להבין ממה באתי להוציא, כמובן שלא עלה על דעתי שהגעתי לקרסולי מרן המשנ''ב, ולא זו היתה כוונתי, אני באתי לומר בדברי אלה שאיני סבור כשיטת כמה פוסקים ספרדים שלדעתם פסקי השו''ע הם הלכה למשה מסיני ומהם אין להוסיף ולגרוע, וכדי שיהיה לי אילן להישען עליו הבאתי לדוגמא דכך סברו הש''ך ושאר פוסקים, אבל לא באתי להשוות כלל חס ושלום.
וא''ת כיון שאיני כמותם כיצד אעשה זאת? תשובה: היות שאיני בדרגתם על כן לא עשיתי זאת אלא בגוונא שברור כשמש שאילו היה נגלה לבעל השו''ע דברי הראשונים האלו היה חוזר בו, (מלבד כמה פעמים בודדות כשהיה לי סיבה מיוחדת באותו מקום, אבל גם אז היה פשוט לי שהרמ''א ודאי היה מכריע כך), אבל בכל המקומות שהיה לי ספק בכך נמנעתי מלהכריע לענין דינא.
 
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
יושב אוהלים אמר:
4568734 אמר:
ההסכמה אמיתית?
משום מה זה לא "מריח" כך...
אני צודק?
מספר הטלפון של הרב הכותב מופיע במכתב.
מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי בה.  (בכורות לו.)
איני מבין מה הכוונה מזוייף, שאני זייפתי אותו? חס ושלום! אפשר לברר אצל הרב המסכים.
לצורך הענין אעלה הסכמה נוספת.
מכתב ברכה.pdf



כיוון שהחברה פה קנאים לדעת החת''ס זיע''א שאסור להסתכל בספר ללא הסכמות הם כ''כ להוטים אחר זה, עד שבנפשם הדבר להעיר על זה.
(זה בגדר כף זכות עליהם)

נ.ב. בשביל רוב הציבור הליטאי/חסידי שמרני צריך הסכמות מרבנים אשכנזיים (דייקא) יושבי על מדין ומפורסמים.
 וה' הטוב ירחם עלינו ויעקר קליפת הגזענות מן העולם.

יישר כוח גדול על הספר הנפלא מאיר עיניים ומשובב לב.

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
טוביה פריד אמר:
דבר ראשון: שם נאה בחר לספרו "אור חדש" שאכן כשמו כן הוא "אור חדש על ציון תאיר ורוח חדש הוא מפיח בלב הלומדים, כי עד עתה המעיינים החפצים באמת היה עליהם לטרוח ולפתוח כל הספרים אשר כידוע יש על זה הרבה מניעות (כמו שכותב בליקוטי מוהר''ן שלפעמים כל כך חולשה יש על האדם שאפילו הכריכה היא מניעה בשבילו לפתוח הספר) ועתה קבצתם כעמיר גורנה ויישר חילך על כך.

אעיר ממה שעברתי עתה:
מה שכתב המחבר בסימן ב' על אודות עניין כיסוי ראש נשמט שם הגמרא דשבת קנו: כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא. משמע שהיה מנהג שהיה מקובל בקרב היראים מזמן האמוראים.
וכן ברמב''ם דעות פרק ה' הלכה ו' כתב "צניעות גדולה נוהגים ת"ח בעצמם שלא יתגלה ראשם" משמע דזה אינו מעיקר הדין.

וע''ע במדרש רבה ויקרא פי''ט על הפסוק "בעצלתים ימך המקרה" שאסור לגלות את הראש משום "ובחוקתיהם לא תלכו" עיי'ש שכותב שעי''ז נעשה דומאנטיקוס (היינו כומר)
וראוי ומומלץ להוסיף
המדרש הנ''ל- תוקן.
מהרמב''ם אין ראיה גמורה כי אפשר דהוא מדינא אלא שמותר לגלות למעט זמן, ות''ח נוהגים שלא יתגלה ראשם כלל.
יישר כח גדול.
 
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
חידוש גדול כתב כאן הרב המחבר וראוי להציעו לפני הלומדים..

במה מחויב היוצא לדרך- הטור בסעיף י, הביא מחלוקת במאי דאמרי' היוצא לדרך חייב לפקוד את אשתו ואפי' סמוך לוסתה, די''א דהיינו בתשמיש, ור''ת פירש דהיינו בדברי ריצוי, והקשה הב''י דלדברי ר''ת מה הותר ליוצא לדרך יותר ממי שאינו יוצא, ותי' דלא הותר מידי אלא דביוצא חייב ומשא''כ אינו יוצא דאינו מחוייב אלא שמותר לו, וכן תי' הב''ח בתי' השני, וכ''כ הט''ז, וכ''כ הדרכ''מ, ותימה דא''כ מאי קאמר הטור בסוף דברי ר''ת דלא חיישינן שמא יבוא עליה, ע''כ, דמשמע שר''ל דקמ''ל דלא חיישינן להכי, והא לדברי הפוסקים הנ''ל אפי' בלאו יוצא לדרך לא חיישינן, ועוד דהא מקור דברי ר''ת הוא מהתוס' ביבמות סב:, ושם בהדיא כתבו תוס' בשיטת ר''ת דלא גרסי' בגמ' לא נצרכה אלא בסמוך לוסתה אלא גרסי' לא נצרכה אלא באשתו נדה, ע''כ, וא''כ לק''מ קושיית הב''י, דבנדה דברי ריצוי שמקרבים ממש ביניהם אסורים, והכא קמ''ל דשרי, וצ''ל דזה גם הכוונה בטור, אע''פ שלא הזכיר לפרט זה שלר''ת איירי בנדה, ומ''מ אף אי אין זה הפירוש בטור, מ''מ מדבריו משמע דלא כהפוסקים הנ''ל אלא דקמ''ל דלא חיישינן שמא יבוא עליה ולפי''ז צ''ל דס''ל לטור בשיטת ר''ת דבסמוך לוסתה אף דברי ריצוי אסורים, ודברי כל הפוסקים הנ''ל שנמשכו בזה אחר הב''י, צ''ע.

מעניין אם מישהו שמע על כזאת סברא  להלכה לבאר כך בטור שבאשתו נדה ביוצא לדרך דברי ריצוי שאסורים תמיד-יהיו מותרים???
ואעפ''י שמקופיא כך נראה באמת עפ''י הגמרא שם עדיין תיקשי טובא להלום חידוש גדול זה.
דהוא דין מחודש מאוד מאוד.
והוא פליאה גדולה דהא בהדיא כתב השו''ע "ולא יקל ראשו וכו' והוא חידוש נפלא ותמיהה רבתא.

אולי אפשר להסביר דכיוון דקימ''ל פרישות לאו דאורייתא וכמו שהביא הב''י בריש קפג בשם הרבה ראשונים ממילא כמו שהתירו בשעת וויסתה ביאה גמורה, כך בנידותה נירד שלב ונתיר דברי ריצוי דגם הם גזירה דרבנן.
ומשמע דביוצא לדרך לא נהגי הרחקות דרבנן..

בדרך אפשר.
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
טוביה פריד אמר:
דבר ראשון: שם נאה בחר לספרו "אור חדש" שאכן כשמו כן הוא "אור חדש על ציון תאיר ורוח חדש הוא מפיח בלב הלומדים, כי עד עתה המעיינים החפצים באמת היה עליהם לטרוח ולפתוח כל הספרים אשר כידוע יש על זה הרבה מניעות (כמו שכותב בליקוטי מוהר''ן שלפעמים כל כך חולשה יש על האדם שאפילו הכריכה היא מניעה בשבילו לפתוח הספר) ועתה קבצתם כעמיר גורנה ויישר חילך על כך.

אעיר ממה שעברתי עתה:
מה שכתב המחבר בסימן ב' על אודות עניין כיסוי ראש נשמט שם הגמרא דשבת קנו: כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא. משמע שהיה מנהג שהיה מקובל בקרב היראים מזמן האמוראים.
וכן ברמב''ם דעות פרק ה' הלכה ו' כתב "צניעות גדולה נוהגים ת"ח בעצמם שלא יתגלה ראשם" משמע דזה אינו מעיקר הדין.

וע''ע במדרש רבה ויקרא פי''ט על הפסוק "בעצלתים ימך המקרה" שאסור לגלות את הראש משום "ובחוקתיהם לא תלכו" עיי'ש שכותב שעי''ז נעשה דומאנטיקוס (היינו כומר)
וראוי ומומלץ להוסיף
המדרש הנ''ל- תוקן.
מהרמב''ם אין ראיה גמורה כי אפשר דהוא מדינא אלא שמותר לגלות למעט זמן, ות''ח נוהגים שלא יתגלה ראשם כלל.
יישר כח גדול.
הצעתיך להביאו לגוון בדברי הראשונים ולכן הבאתי את הרמב''ם.
את הגמרא בשבת קנ''ו למה השמטת??

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לצורך הענין אעלה הסכמה נוספת.
מכתב ברכה.pdf
מי זה הרב שמואל טל?
מחבר סדרת הספרים טל חיים.
על ספריו הסכימו הגרי''ש אלישיב הרב שמואל אוירבך הרב ברוך דב פוברסקי הרב אשר וייס הגר''ע יוסף ועוד.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
יושב אוהלים אמר:
יושב אוהלים אמר:
בעמוד 2 כתב המחבר:


דבריו אינם מובנים לי, וכי דעתו הוא שכיון דדרך המשנ''ב והש''ך והב''ח ושאר אחרונים בכל הדורות לדחות את דברי השו''ע כשימצאו הרבה ראשונים להיפך,
אז גם הוא יכול????????????????????????????????
אתמהה!

יש תשובה?


בשביל להבין דברי אלה צריך להבין ממה באתי להוציא, כמובן שלא עלה על דעתי שהגעתי לקרסולי מרן המשנ''ב, ולא זו היתה כוונתי, אני באתי לומר בדברי אלה שאיני סבור כשיטת כמה פוסקים ספרדים שלדעתם פסקי השו''ע הם הלכה למשה מסיני ומהם אין להוסיף ולגרוע, וכדי שיהיה לי אילן להישען עליו הבאתי לדוגמא דכך סברו הש''ך ושאר פוסקים, אבל לא באתי להשוות כלל חס ושלום.
וא''ת כיון שאיני כמותם כיצד אעשה זאת? תשובה: היות שאיני בדרגתם על כן לא עשיתי זאת אלא בגוונא שברור כשמש שאילו היה נגלה לבעל השו''ע דברי הראשונים האלו היה חוזר בו, (מלבד כמה פעמים בודדות כשהיה לי סיבה מיוחדת באותו מקום, אבל גם אז היה פשוט לי שהרמ''א ודאי היה מכריע כך), אבל בכל המקומות שהיה לי ספק בכך נמנעתי מלהכריע לענין דינא.
לכבוד הרה"ג המחבר שליט"א.
אני רואה לעצמי חובה להקדים ולהודיע שלפני ש"שידרתי" את שאלתי, כתבתי ומחקתי ושוב ערכתי ושיניתי ועמלתי הרבה מאוד ששאלתי לא יהא נראה כאילו באתי ח"ו ללעוג או לזלזל בדבריך ב"גילוי דעת" הנ"ל.
כל האמת היה ממש כמו שכתוב בארבעת המילים הראשונים בהודעתי "דבריו אינם מובנים לי". (כתבתי בלשון גוף שלישי כי לא ידעתי שמעכ"ת בכבודו ובעצמו הוא הכותב כאן).
כשראיתי שהציגו (בעצם הצגת) כאן את הספר של מעכ"ת, הורדתי אותו תיכף ומיד, ובאשר אני עוסק בס"ד בלימוד והוראה בהלכות רבית, (כמו שכבר ידוע למשתתפים הקבועים בפורום) הדפסתי לעצמי מתוך הספר את הסימנים שביו"ד הלכות רבית, וכבר נשאתי ונתתי עם כמה מחבירי הת"ח בדברים שהבאתם שם.

לגופו של ענין מה שכתבת:
לא עשיתי זאת אלא בגוונא שברור כשמש שאילו היה נגלה לבעל השו''ע דברי הראשונים האלו היה חוזר בו, (מלבד כמה פעמים בודדות כשהיה לי סיבה מיוחדת באותו מקום, אבל גם אז היה פשוט לי שהרמ''א ודאי היה מכריע כך), אבל בכל המקומות שהיה לי ספק בכך נמנעתי מלהכריע לענין דינא.


הרי אני בטוח שמעכ"ת יודע שיש בדבר זה מחלוקת בין גדולי רבותנו בכל הקשור לספרי ראשונים שנתגלו אח"כ, שלא ראו אותם השו"ע, (ובכלל לכל ספרי הראשונים, שבזמן הקדמונים הם לא היו מצויים לפניהם) עד כמה מתחשבים בהם בהכרעת ההלכה.
אמנם אם מעכ"ת אזלי לפי הני שיטות דס"ל שאם י"ל בבירור שאם השו"ע או שאר קדמונים היו רואים את דברי הראשונים האלו היו פוסקים אחרת, תיתי לי' למר, רק אולי במקרים כאלה היה לתועלת שמעכ"ת יכתוב בספר עצמו איך מוכרח לו בוודאות שאילו היה השו"ע רואה את דברי הראשונים האלה היה חוזר בו.
ולבי עדיין קצת מפקפק בעצם הדבר, וכי אנו יכולים באמת לומר בביטחה שאלו היה מרן מחבר השו"ע רואה אותם היה חוזר בהם? ואף שמעכ"ת כובת שכן היה דרכו של המשנ"ב והשך ועוד, הרי הדק"ל, וכי כמוהם כמונו? והם בגודל עוצמת תורתם היו יכולם בביטחה לומר שבטוחים הם שהשו"ע וכו' היה חוזר בו, אבל מה נענה אנחנו איזובי קיר, האם גם לנו יכולים לומר כן?
שוב, יישר כחכם על העבודה הנפלאה לזיכוי הרבים, וגם על ההתייחסות הראויה לשאלתי בבירור כל הנ"ל.
יתן ה' שתזכה להמשיך לזכות את הרבים בחכמתך, להגדיל תורה ולהאדירה.
 
 
חלק עליון תַחתִית