מחפש ספר על זיהוי אבני החושן, ממחבר בן ישיבה

בינים

משתמש רגיל
מחפש ספר על זיהוי אבני החושן,
ממחבר חרדי בן ישיבה.

יש כבר חיבור כזה?
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
אתה לא אמור לחפש ספר על כך, כי אין מספיק חומר למלא ממנו ספר, לכל היותר מאמר מחקר תורני.
אתה אמור לחפש היכן יש חיבור איכותי על מלאכת המשכן ששמברר מהן אבני החושן בשמותם כיום.
ומעתה שאלתך היא-
האם מישהו מכיר ספר תורני על מלאכת המשכן שעסק בבירור מהן אבני החושן?
 

בנציון

משתמש ותיק
ראה כאן https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2399 ובאחד ההודעות בסוף מובא מאמרו של הרב יהושע ינקלביץ' שעונה להגדרות שבקשת.
 

מתבונן לעומק

משתמש רגיל
בד"כ בני תורה פחות מתעסקים עם דברים כאלו, אלא בהוויות אביי ורבא שהם "לחם ובשר" כלשון הרמב"ם זי"ע.
ומי שמתעסק זה חוקרים ספק-תורניים, שקשה לכנותם בני תורה, ומי יודע מה ההשקפות שלהם.
יש אמנם חריגים אבל אני מדבר על הרוב.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
מתבונן לעומק אמר:
בד"כ בני תורה פחות מתעסקים עם דברים כאלו, אלא בהוויות אביי ורבא שהם "לחם ובשר" כלשון הרמב"ם זי"ע.
ומי שמתעסק זה חוקרים ספק-תורניים, שקשה לכנותם בני תורה, ומי יודע מה ההשקפות שלהם.
יש אמנם חריגים אבל אני מדבר על הרוב.
א. את כל זה ר' בינים יודע טוב, ולכן הדגיש בבקשתו ''ממחבר בן ישיבה''.

ב. אולי לא התבוננתי מספיק לעומק, אבל למה כ''כ חשוב לי ההשקפות של המומחה לאבנים טובות?
ואם יש בידו ידע ארכיאולוגי, הסטורי, או כל מידע מחקרי אחר שהקבל מדעית - מדוע לא אאעזר בו לזיהוי אבנים שהוזכרו בתורה?
מהיכן לדעתך שאבו רבינו בחיי והשלטי גיבורים את ידיעותיהם? מרוח הקודש?

בנושאים כמו אלה (לדוג' - שאין להם נפק''מ הלכתית. אני מדלג בכוונה על סוג' התכלת) אנו לא אמורים לפחד לפתוח ספר של אחד מחכמיהם ולדוג משם דגים כשרים.
 

מתבונן לעומק

משתמש רגיל
פיילוט 0.4 אמר:
מתבונן לעומק אמר:
בד"כ בני תורה פחות מתעסקים עם דברים כאלו, אלא בהוויות אביי ורבא שהם "לחם ובשר" כלשון הרמב"ם זי"ע.
ומי שמתעסק זה חוקרים ספק-תורניים, שקשה לכנותם בני תורה, ומי יודע מה ההשקפות שלהם.
יש אמנם חריגים אבל אני מדבר על הרוב.
א. את כל זה ר' בינים יודע טוב, ולכן הדגיש בבקשתו ''ממחבר בן ישיבה''.

ב. אולי לא התבוננתי מספיק לעומק, אבל למה כ''כ חשוב לי ההשקפות של המומחה לאבנים טובות?
ואם יש בידו ידע ארכיאולוגי, הסטורי, או כל מידע מחקרי אחר שהקבל מדעית - מדוע לא אאעזר בו לזיהוי אבנים שהוזכרו בתורה?
מהיכן לדעתך שאבו רבינו בחיי והשלטי גיבורים את ידיעותיהם? מרוח הקודש?

בנושאים כמו אלה (לדוג' - שאין להם נפק''מ הלכתית. אני מדלג בכוונה על סוג' התכלת) אנו לא אמורים לפחד לפתוח ספר של אחד מחכמיהם ולדוג משם דגים כשרים.

אין דבר כזה שההשקפות של האדם לא משפיעות על התוכן של הדברים.
צריך להיות תמים כדי לחשוב שמאחורי הסברים "מדעיים" שונים לא מסתתרות אג'נדות, למשל הסברים שמבוססים על ביקורת המקרא או על ההנחה ה"פשוטה" בעיניהם שאין דבר כזה רוה"ק ומעולם לא היה אדם שיכול לצפות את העתיד.
לא כל אחד הוא ר' מאיר שיכול ללמוד מאחר.
הסכנה בזה גדולה מאוד, דווקא בגלל אנשים כמוך שלא מבינים כמה ארס והרס יכול להסתתר מאחורי הסברים מחקריים.
אני כבר לא מדבר על ארכיאולוגיה שזה תחום פרוץ לגמרי וכל אחד אומר בו מה שהוא רוצה לפי ההחלטה מראש. צריך להתרחק מדברים כאלו כמו מאש.
מה שייך להשוות אותנו לרבינו בחיי והשלטי גיבורים, שהעניקו חמה בקומתם? הם יכלו להתמודד עם זה ואנחנו לא. הם לעולם לא היו טועים אחרי ההבל ואנחנו כן. את המושג ירידת הדורות ג"כ צריך ללמד כאן?
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
מתבונן לעומק אמר:
אין דבר כזה שההשקפות של האדם לא משפיעות על התוכן של הדברים.
צריך להיות תמים כדי לחשוב שמאחורי הסברים "מדעיים" שונים לא מסתתרות אג'נדות, למשל הסברים שמבוססים על ביקורת המקרא או על ההנחה ה"פשוטה" בעיניהם שאין דבר כזה רוה"ק ומעולם לא היה אדם שיכול לצפות את העתיד.
לא כל אחד הוא ר' מאיר שיכול ללמוד מאחר.
הסכנה בזה גדולה מאוד, דווקא בגלל אנשים כמוך שלא מבינים כמה ארס והרס יכול להסתתר מאחורי הסברים מחקריים.
אני כבר לא מדבר על ארכיאולוגיה שזה תחום פרוץ לגמרי וכל אחד אומר בו מה שהוא רוצה לפי ההחלטה מראש. צריך להתרחק מדברים כאלו כמו מאש.
מה שייך להשוות אותנו לרבינו בחיי והשלטי גיבורים, שהעניקו חמה בקומתם? הם יכלו להתמודד עם זה ואנחנו לא. הם לעולם לא היו טועים אחרי ההבל ואנחנו כן. את המושג ירידת הדורות ג"כ צריך ללמד כאן?
בעיקרון כבודו ממש צודק
אך יש הבדל בין הארכיולוג הבודק את הקיים ולפי זה חולק על דברי התנ"ך
לבין חוקר שכל מחקרו הוא להסביר את דברי התנ"ך
כאשר הוא בא להסביר הוא לא בא לחלוק על התורה אלא להסביר את כוונתה
כמובן שגם בזה לפעמים הם יכולים לכתוב בצורה מזלזלת על רבותינו המפרשים
וכמובן צריך לקחת הכל בצורה מוגבלת
אך יחד עם זאת לשמוע פירוש אחר לאבני החושן מהמפרשים אינו עבירה
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
מתבונן לעומק אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
מתבונן לעומק אמר:
בד"כ בני תורה פחות מתעסקים עם דברים כאלו, אלא בהוויות אביי ורבא שהם "לחם ובשר" כלשון הרמב"ם זי"ע.
ומי שמתעסק זה חוקרים ספק-תורניים, שקשה לכנותם בני תורה, ומי יודע מה ההשקפות שלהם.
יש אמנם חריגים אבל אני מדבר על הרוב.
א. את כל זה ר' בינים יודע טוב, ולכן הדגיש בבקשתו ''ממחבר בן ישיבה''.

ב. אולי לא התבוננתי מספיק לעומק, אבל למה כ''כ חשוב לי ההשקפות של המומחה לאבנים טובות?
ואם יש בידו ידע ארכיאולוגי, הסטורי, או כל מידע מחקרי אחר שהקבל מדעית - מדוע לא אאעזר בו לזיהוי אבנים שהוזכרו בתורה?
מהיכן לדעתך שאבו רבינו בחיי והשלטי גיבורים את ידיעותיהם? מרוח הקודש?

בנושאים כמו אלה (לדוג' - שאין להם נפק''מ הלכתית. אני מדלג בכוונה על סוג' התכלת) אנו לא אמורים לפחד לפתוח ספר של אחד מחכמיהם ולדוג משם דגים כשרים.

אין דבר כזה שההשקפות של האדם לא משפיעות על התוכן של הדברים.
צריך להיות תמים כדי לחשוב שמאחורי הסברים "מדעיים" שונים לא מסתתרות אג'נדות, למשל הסברים שמבוססים על ביקורת המקרא או על ההנחה ה"פשוטה" בעיניהם שאין דבר כזה רוה"ק ומעולם לא היה אדם שיכול לצפות את העתיד.
לא כל אחד הוא ר' מאיר שיכול ללמוד מאחר.
הסכנה בזה גדולה מאוד, דווקא בגלל אנשים כמוך שלא מבינים כמה ארס והרס יכול להסתתר מאחורי הסברים מחקריים.
אני כבר לא מדבר על ארכיאולוגיה שזה תחום פרוץ לגמרי וכל אחד אומר בו מה שהוא רוצה לפי ההחלטה מראש. צריך להתרחק מדברים כאלו כמו מאש.
מה שייך להשוות אותנו לרבינו בחיי והשלטי גיבורים, שהעניקו חמה בקומתם? הם יכלו להתמודד עם זה ואנחנו לא. הם לעולם לא היו טועים אחרי ההבל ואנחנו כן. את המושג ירידת הדורות ג"כ צריך ללמד כאן?
ודאי שאם מדובר בחומר מחקרי שמתמקד על אבני החושן יש שם חשש גדול להטיות מסיבות שונות, ויש להם הרי ים של נגיעות!
אבל פיענוח ניטרלי של שמות האבנים לא חייב להכיל את כל המתח ההשקפתי מסביב. ולכן חכמים קדמונים השתמשו בידע שהגיע מהגויים - למרות שהחששות היו קיימים כבר אז! [בעבר הרחוק רוב המדענים ואנשי החכמה היו גם אנשי דת כמו כמרים או נזירים].

אני יודע שאם תענה לי נבוא למקום שלא רציתי (ע''ע תכלת), ע''כ נעמוד כאן.
 
 

בינים

משתמש רגיל
פותח הנושא
לצערינו יש בתחום שיבושים רבים מאוד, כידוע שהחוקרים מוטים מכל מיני זוויות, ואין להם על מה שיסמוכו. והרבה פעמים דבריהם הבל וריק.

אמנם נדהמתי ושמחתי מאוד לראות ספר תורני אמין מדוייק ומוסמך על זיהוי סממני הקטורת, עפ"י הראשונים והאחרונים, שחיבר אברך מקרית ספר.
הנני מחפש ספר דומה, ממחבר בן תורה, על אבני החושן וכן על תולעת שני וכדומה.


 
 

בינים

משתמש רגיל
פותח הנושא
מתבונן לעומק אמר:
בד"כ בני תורה פחות מתעסקים עם דברים כאלו,
... אני מדבר על הרוב.
אכן הנני מחפש אם יש מהמיעוט אברך בן תורה שהוציא ספר או מאמר בנושא.
סוף סוף זה חלקי תורה.
 
 

חידוד

משתמש ותיק
כמדומני שבאחד מקבצי חצי גיבורים היה מאמר בענין ואיני זוכר מי היה הכותב.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
חידוד אמר:
כמדומני שבאחד מקבצי חצי גיבורים היה מאמר בענין ואיני זוכר מי היה הכותב.
הכן היה שם את המאמר של הר' יהושע ינקלביץ הנזכר לעיל 

הוא בהחלט גדל בעולם הישיבות ולא בעולם המחקר 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
חידוד אמר:
כמדומני שבאחד מקבצי חצי גיבורים היה מאמר בענין ואיני זוכר מי היה הכותב.

מחובת דרך ארץ לקרוא הודעות קודמות לפני שמגיבים!
 

חידוד

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
חידוד אמר:
כמדומני שבאחד מקבצי חצי גיבורים היה מאמר בענין ואיני זוכר מי היה הכותב.

מחובת דרך ארץ לקרוא הודעות קודמות לפני שמגיבים!

בהחלט קראתי.
מחובת דרך ארץ גם לבדוק את הקישורים ?  אני לא בטוח.
ועוד דיש לעיין דשמא החובה היא כשמתערבים בדיון ולא לציון מקור בעלמא. 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
יש במקרא מפורש מעט מידע על זה.
וכיון דאתינן בחוקרים, יש לציין שזוהר עמר אמנם אינו חרדי אבל לדעתי הוא חוקר אמין יחסית. וכמדומני שיש לו חבור על החושן.
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
אכן, לזהר עמר יש ספר בשם "החן שבאבן"
אלא שלאחר שראיתי את הסרטון הזה https://www.youtube.com/watch?v=NTCFkhTj1Hk קצת חזרתי בי, ודאי שאין למחקר שלו "חן חרדי".
אמנם מהכרת חלק מהחוקרים החרדים ומשיכתם "להאדרת" המחקר, לא בטוח שמחקרו יהיה שונה.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
הרב יהושע ינקלביץ' בהחלט עונה הן על ההגדרה "מחבר בן ישיבה" הן על ההגדרה חוקר מקובל
הוא אברך ת"ח שיושב ולומד רוב היום וחוץ מזה הוא גאון בתחום הארכיאולוגיה והמחקר
בעניין זה של אבני החושן ראיתי ביקורות מחוקרים גדולים שהיו נפעמים מרמת המחקר שלו
ככל הידוע לי המחקר שלו התפתח מאוד בשנים שעברו מאז המאמר וכיום יש לו בבית את כל האבנים (חלקם ללא זיהוי ודאי כך שהוא מחזיק בכמה אפשרויות לאותה האבן)
 

ריש תורא

משתמש ותיק
יש גם ספר שלטי הגיבורים מרבי אברהם הרופא,
בפרק מו מסביר על האבנים.
יצא לאור על ידי מכון ירושלים
 

בן זכאי

משתמש ותיק
רציתי לדעת מהם הכללים למחיקת הודעה??
בס"ה ציינתי כאן על ספר שהיהודי חיפש ופעמיים זה נמחק מהי הסיבה??
 

בנציון

משתמש ותיק
בן זכאי אמר:
רציתי לדעת מהם הכללים למחיקת הודעה??
בס"ה ציינתי כאן על ספר שהיהודי חיפש ופעמיים זה נמחק מהי הסיבה??
אתה מתכוין להודעה הזו: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=11660#p167664 ?
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
בן זכאי אמר:
רציתי לדעת מהם הכללים למחיקת הודעה??
בס"ה ציינתי כאן על ספר שהיהודי חיפש ופעמיים זה נמחק מהי הסיבה??

קצת לחוצים כאן בפורום בשבוע האחרון. לא קרה כלום. זה טבעי, איזורים חרדיים נכנסו לסגר, הרבה אנשים בבידוד, ואוטומטית רמת השיח בפורום יורדת, ניקים חדשים מטיילים ופוערים את פיהם כבעלי בתים, פרובוקטורים חודרים מתחת למעטה תמים ויורים לכל הכיוונים, וכו' וכו'.
מה אתה מצפה מהמנהלים, שיהיו מלאכים? הם עושים עבודת קודש מדהימה, מנטרים את רמת השיח בפורום ברוב שעות היממה, שומרים על איכות התוכן ונקיותו, דברים רבים שאני ואתה והרבה אחרים כאן כלל לא יודעים. והם אפילו לא ביקשו שקל.
אז קצת החמירו. אל תיקח את זה אישי. שאל את המנהל מה קרה, אולי משהו שציינת קצת לא מתאים.
בסך הכל כולנו רוצים שהמנהלים ימשיכו בעבודת הקודש שלהם, כי לולי הם גם אנחנו לא היינו כאן!
אני לא יודע מה ציינת, ואני לא חושב שעשית דברים מתוך כוונה רעה ח''ו, אבל יש כאן בעל הבית וככה הוא החליט, כבד את רצונו ותמשיך הלאה.
 

קלי איון

משתמש רשום
שאלתי אישית את מנהל מכון המקדש ישראל אריאל מה המקור שלו לזיהוי אבני החושן [שאגב נמכר הרבה בירושלים כסגולה או משהו בדומה] והוא אמר לי שא"א לזהות עפ"י סוג..[במילים אחרות הוא אינו יודע...] אלא שהוא התחקה אחר סגנון הצבע עפ"י התרגומים וחפש אבנים לפי הצבע..
וכאן הבן שואל אם באמת לשם מעכב כלשם או מספיק הצבע של הלשם? או בנוסח אחר האם לשם היא לשם כי יש לה צבע של לשם או שהיא בסוגה לשם
ומבחינת ראה מעשה ונזכר הלכה האם יש לדמות זה למה שראיתי אצל יצחק ברנד כי תכלת לא מעכב שיהיה מין מסוים העיקר הצבע הבא מחלזון כל שהוא...
בזהירות אומר כי גם אחרי צבע א"א להתחקות..
ולפרשו אני אומר כי מה לנו שניכנס לדקדוקי עניות מה זה לשם ומה זה ישפה העיקר שיש חושן ודי!
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
ברוך הבא לחבר הפורום @אליהו אילון
מצטער שכבר על ההודעה הראשונה אני נאלץ להתקיף אך מה אעשה ואתה כנראה לא מכיר את ההתנהלות בפורום
אליהו אילון אמר:
יצחק ברנד
כבד את עצמך וקרא לו הרב
זה לא עולה כסף ובכ"ז מדובר ביהודי ת"ח אף אם השקפותיו משונות ומוזרות (מאוד...)
אליהו אילון אמר:
כי תכלת לא מעכב שיהיה מין מסוים העיקר הצבע הבא מחלזון כל שהוא...
לא זה מה שהוא טוען אלא שעד כמה שחז"ל נתנו לנו כזיהוי את זה שהצבע בא מחילזון לאפוקי מאילן א"כ כשנפיק צבע תכלת מחילזון ע"כ שזה זה שאל"כ היה לחז"ל להזהיר אותנו ג"כ מהחילזון ה"מזויף" הזה כמו מקלא אילן
תתווכח עם הסברא (ויש הרבה מה להתווכח) אבל אל תציג אותה בצורה מעוותת ומגוחכת
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
באופן כללי, ישנם שי גישות עקרוניות להתייחסות למצוות מציאותיות שקיומם אבד לנו.

ישנה גישה האומרת, כל זמן שלא נדע באופן וודאי את זהות תנאי המצווה, אין לנו לקיים אותה.
והגישה השניה אומרת, שמאחריותנו לקיים את המצווה, ולכן נעשה כל מאמץ כדי לגלות אותם, ואף אם הזיהוי לא יהיה וודאי נסתפק בקרוב.

ולכן, המאמץ בתחום הגילוי ההיסטורי הוא שנוי במחלוקת.
כי לעולם כמעט לא נגיע לזיהוי וודאי, למשל לא נגיע לזיהוי וודאי של יב' אבני החושן, אולי של חלקם,
ואפ' בתכלת שהגיעו לזיהוי קורב לוודאי ויש שיאמרו וודאי, עדיין לא התקבל הדבר כוודאי, ואף יש עדיין אנשי מחקר ואקדמיה ששוללים את הזיהוי הנוכחי.

ולכן, מי שמחפש זיהוי מוחלט, המאמץ הוא עקר מבחינתו, וחבל שיתחיל לעסוק בו, כי אין לו ערך תורני בשבילו, וערך מדעי מצומצם.
אבל מי שבשבילם בניין המקדש דרך משל הוא חובה, אשר יש לישמה בכל דרך אפשרית,
אזי הזיהוי הוא מלאכת קודש, תורנית ויהודית, כי כאשר נקודת המוצא היא החובה המוטלת עלינו לבנות בית לה', אזי ניכנס בכל מיני דחוקים ונחליט כל מיני החלטות מסתברות.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ראיתי בספר ממישהו שכתב לר' חיים קנייבסקי שליט"א שאלה לגבי ה"סגולות" של אבנים מסויימים, (אינני זוכר כעת את שם הספר, ואת הנוסח המדוייק של השאלה -ובלי"נ אשתדל לחפש \להיזכר, ואם אמצא אביאנו), והשיב לו "מלבד מה שכתוב בראשונים (רבנו בחיי) הכל שטויות".
 
חלק עליון תַחתִית