האם יש חשש איסור בכוסות קרטון ללא הכשר בד''ץ

ברוך מבנים

משתמש חדש
מישהו אמר לי שבבד"ץ העדה החרדית טוענים שיש חשש שמורחים חומרים אסורים על כוסות קרטון ללא הכשר בד"ץ
האם מישהו מהכותבים הנכבדים יודע משהו בענין?
 

יהודי

משתמש ותיק
ליתר דיוק העד"ח טוענים שישנם סוגים בהם מורחים, ומה שבהשגחתם אינו כן.
למעשה לרוב סוגי הכוסות ישנה כשרות כלשהיא, אך חלק לא מבוטל הוא בכשרויות מפוקפקות.
 

פפפפ

משתמש ותיק
מה שידוע מהבד"ץ ומהר' לנדא שאם יש ציפוי חלק מבפנים זה בעיה ואז צריך הכשר
 

פפפפ

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
הרב מוטי הסופר, אחראי חומרי גלם בהכשר הרב לנדא,
ענה לי שאין צורך בהכשר לכוסות נייר.

תשאל אותו עם הכונה שבארץ לא צריך כי מגיע תמיד בלי בעיות או גם בחו"ל
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
חייל של הרבי אמר:
הרב מוטי הסופר, אחראי חומרי גלם בהכשר הרב לנדא,
ענה לי שאין צורך בהכשר לכוסות נייר.

תשאל אותו עם הכונה שבארץ לא צריך כי מגיע תמיד בלי בעיות או גם בחו"ל
שאלתי שנית. הוא ענה שגם בחו"ל אין צורך בהכשר.

 
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
מה שידוע לי הוא שעל כוסות הקלקל היה חששות חמורים, ובחו"ל היה ייצור מיוחד עם השגחה, שהיה כתוב על הקופסא ללא שומן מן החי, מה שמוכיח שבאחרים יש שומן מן החי, אבל על הקרטון איני יודע
 

לביא

משתמש ותיק
כל ה״הכשר״ של הבד״צים על כלים חד-פעמיים הוא חומרא.
ואסביר בס״ד:
במפעלי הייצור לפעמים מערבים בחומרי הגלם חומרים שלא כשרים לאכילה ביצירת הכלים, אבל כיוון שהחומרים מעורבים עם פלסטיקים וכל מיני חומרי גלם שפוגמים בטעם של החומרים הללו באמת מעיקרא דדינא אין בזה איסור כמו שאין איסור לשטוף במדיח כלים חלבי ובשרי כי הסבון פוגם בטעם של הבשר והחלב. הבד״צים שנותנים ״כשרות״ למוצרי פלסטיק הוא כי חוששים שהחום של האוכל יגרום לטעם של אותם חומרים להתערב באוכל שהרי הפלסטיק מתחמם.
ובאמת אע״פ שעדיף לקנות מוצרי פלסטיק בכשרות, מעיקר הדין אין בזה איסור.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לביא אמר:
כל ה״הכשר״ של הבד״צים על כלים חד-פעמיים הוא חומרא.
אם יש חומרא כזו, אז המילה 'הכשר' צריכה לבוא ללא מרכאות.
ואסביר בס״ד:
במפעלי הייצור לפעמים מערבים בחומרי הגלם חומרים שלא כשרים לאכילה ביצירת הכלים, אבל כיוון שהחומרים מעורבים עם פלסטיקים וכל מיני חומרי גלם שפוגמים בטעם של החומרים הללו באמת מעיקרא דדינא אין בזה איסור כמו שאין איסור לשטוף במדיח כלים חלבי ובשרי כי הסבון פוגם בטעם של הבשר והחלב. הבד״צים שנותנים ״כשרות״
​​​​למוצרי פלסטיק הוא כי חוששים שהחום של האוכל יגרום לטעם של אותם חומרים להתערב באוכל שהרי הפלסטיק מתחמם.
ובאמת אע״פ שעדיף לקנות מוצרי פלסטיק בכשרות, מעיקר הדין אין בזה איסור.
לעצם העניין, אין שום חשש (גם לא לחומרא) בכלי פלסטיק לימות השנה, וגם לא בכוסות נייר כפי שהתבאר לעיל.
תבניות אלומיניום צריכות הכשר כידוע.

 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
פפפפ אמר:
חייל של הרבי אמר:
הרב מוטי הסופר, אחראי חומרי גלם בהכשר הרב לנדא,
ענה לי שאין צורך בהכשר לכוסות נייר.

תשאל אותו עם הכונה שבארץ לא צריך כי מגיע תמיד בלי בעיות או גם בחו"ל
שאלתי שנית. הוא ענה שגם בחו"ל אין צורך בהכשר.

ולהעיר שהוא אינו מזלזל בעצם החשש ממריחת שומן במוצרים שונים, ולדעתו זו חובה גמורה להכשיר כלי מתכת חלקים.
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
לביא אמר:
כל ה״הכשר״ של הבד״צים על כלים חד-פעמיים הוא חומרא.
אם יש חומרא כזו, אז המילה 'הכשר' צריכה לבוא ללא מרכאות.
ואסביר בס״ד:
במפעלי הייצור לפעמים מערבים בחומרי הגלם חומרים שלא כשרים לאכילה ביצירת הכלים, אבל כיוון שהחומרים מעורבים עם פלסטיקים וכל מיני חומרי גלם שפוגמים בטעם של החומרים הללו באמת מעיקרא דדינא אין בזה איסור כמו שאין איסור לשטוף במדיח כלים חלבי ובשרי כי הסבון פוגם בטעם של הבשר והחלב. הבד״צים שנותנים ״כשרות״
​​​​למוצרי פלסטיק הוא כי חוששים שהחום של האוכל יגרום לטעם של אותם חומרים להתערב באוכל שהרי הפלסטיק מתחמם.
ובאמת אע״פ שעדיף לקנות מוצרי פלסטיק בכשרות, מעיקר הדין אין בזה איסור.
לעצם העניין, אין שום חשש (גם לא לחומרא) בכלי פלסטיק לימות השנה, וגם לא בכוסות נייר כפי שהתבאר לעיל.
תבניות אלומיניום צריכות הכשר כידוע.

 
אלומיניום זה נידון אחר, אבל מדפים בסופר מפוצצים בחד-פעמי שמעוטר ב״בד״ץ העדה החרדית״ בעוד ה״לא כשרים״ נדחקים לפינות, וזה משווק את הרעיון כאילו זה אסור ממש. וידוע לי אישית שהבד״צים מחמירים בס״ס שמעיקר ההלכה מותר, כ״ש שיחמירו גם בטעם של איסור אע״פ שהוא פגום. וכן, אפילו בפסח מעיקר הדין אין לאסור שהרי הטעם פגום, וכמו שאנחנו מקילים בהכשרת כל מיני מוצרים על ידי נתינת טעם לפגם מאי שנא מכלים חד-פעמיים. (למרות שנ״ל שליטאים מחמירים בעניינים כאלו יותר)
ואני יודע זאת ממישהו מוסמך, לא מאיזו השערה.
(וגם אני לומד עכשיו דיני בשר בחלב)
 

דרומאי

משתמש ותיק
לביא אמר:
כל ה״הכשר״ של הבד״צים על כלים חד-פעמיים הוא חומרא.
ואסביר בס״ד:
במפעלי הייצור לפעמים מערבים בחומרי הגלם חומרים שלא כשרים לאכילה ביצירת הכלים, אבל כיוון שהחומרים מעורבים עם פלסטיקים וכל מיני חומרי גלם שפוגמים בטעם של החומרים הללו באמת מעיקרא דדינא אין בזה איסור כמו שאין איסור לשטוף במדיח כלים חלבי ובשרי כי הסבון פוגם בטעם של הבשר והחלב. הבד״צים שנותנים ״כשרות״ למוצרי פלסטיק הוא כי חוששים שהחום של האוכל יגרום לטעם של אותם חומרים להתערב באוכל שהרי הפלסטיק מתחמם.
ובאמת אע״פ שעדיף לקנות מוצרי פלסטיק בכשרות, מעיקר הדין אין בזה איסור.
זה לא פשוט כלל, כי נטל"פ מועיל רק כשהנדון על הבליעות, ואז הכלי לא נאסר מנטל"פ, אבל בכוסות המדוברים מרוח איסור בעין על הכלי מבפנים, וממילא כשמוזג לתוך הכוס מבטל איסור לכתחילה.
 
 

לביא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
זה לא פשוט כלל, כי נטל"פ מועיל רק כשהנדון על הבליעות, ואז הכלי לא נאסר מנטל"פ, אבל בכוסות המדוברים מרוח איסור בעין על הכלי מבפנים, וממילא כשמוזג לתוך הכוס מבטל איסור לכתחילה.
הממ, צריך להבין מעט את הציור הזה, ייתכן שבכוסות שאתה מדבר שיש דבר מרוח יהיה באמת אסור (לכתחילה) להשתמש בהם. אבל יתרה מזו צריך להבין האם איסור השימוש בכוס זה מחמת שבכוס עצמו יש איסור, אך לא נבלע במאכלים, נמצא שיש פה אולי איסור שמבטלים, אבל הוא לא נוגע אלי הואיל ואני לא אוכל את הפלסטיק עצמו אלא את המשקה שבו. וגם אם האיסור בעין יש דיון גדול אם נותן טעם או לא. עיין יו״ד פז סעיף יא שמותר אם לא נותן טעם באיסור בעין. ועוד יש את הנידון שמובא שם בפתח״ש סעיף י בשני הדיבורים, כי צריך להבין אם החומר הנמרח הוא במהותו או אחרי ייבוש. וצ״ע. ועכ״פ לענ״ד שאם נקלע לאדם כוסות חד-פעמיים בלי הכשר הבד״צ וכד׳ פשוט שאין לאסור אותם, והמחמיר תע״ב.
 

יעקב1

משתמש ותיק
ברוך מבנים אמר:
מישהו אמר לי שבבד"ץ העדה החרדית טוענים שיש חשש שמורחים חומרים אסורים על כוסות קרטון ללא הכשר בד"ץ
האם מישהו מהכותבים הנכבדים יודע משהו בענין?

שאלתי לא ממזמן את ראש ועד הכשרות של הבד"ץ העדה"ח ואמר שפה בארץ כמה שבדקו עוד לא מצאו כוסות עם שומן מן החי אך בחו"ל נמצא כזה דבר לכן בארץ עשו כאלו עם הכשר
 

מוסיף והולך

משתמש רגיל
שאלתי לא ממזמן את ראש ועד הכשרות של הבד"ץ העדה"ח ואמר שפה בארץ כמה שבדקו עוד לא מצאו כוסות עם שומן מן החי אך בחו"ל נמצא כזה דבר לכן בארץ עשו כאלו עם הכשר
לדבריך כוסות מחו"ל טעונות הכשר?
 

שניאור

משתמש ותיק
לדבריך כוסות מחו"ל טעונות הכשר?
אני שאלתי לאחרונה בועד הכשרות של העדה"ח על נידון כעי"ז [קרטונים שמיועדים לאפית מאפה אישי], ואמרו לי שאם יש ציפוי מבריק מבפנים זהו בחשש מריחת איסור וצריך הכשר.
 

במבי

משתמש ותיק
אני שאלתי לאחרונה בועד הכשרות של העדה"ח על נידון כעי"ז [קרטונים שמיועדים לאפית מאפה אישי], ואמרו לי שאם יש ציפוי מבריק מבפנים זהו בחשש מריחת איסור וצריך הכשר.

משום מה הם מחשידים אותי בתשובותיהם מאז שראיתי את הודעת האזהרה שלהם בראשית הקורונה שאם משתמשים עם נוזל לחיטוי הידיים ללא הכשר יש לשטוף את הידיים במים לאחר החיטוי.

(ועושה רושם שהם לעיתים אינם נותנים תשובה הלכתית אלא תשובה שמבוססת על החמרה במקום שאין צורך)
 

צבי500

משתמש ותיק
אין צורך בכשרות לכוסות חד פעמיים. לא מפלסטיק ולא מקרטון. גם נייר אלומניום ותבניות חד פעמיות אינם צריכים כשרות.
 

דוד ה.

משתמש ותיק
הוא מדבר מצד עמילן המעורב בתוך הקרטון. הם מדברים מצד איסור המרוח מחוץ לקרטון (על שכבת הפלסטיק הדקה). מלבד זה שהוא מדבר על כוסות קרטון והתרת אתה כל מיני תבניות מתכת ופלסטיק, האם סמכת על מאמרו או שאתה יודע ממקום אחר שאין צורך בכשרות?
 

צבי500

משתמש ותיק
יודע ממקום אחר שאין צורך בכשרות. זו המציאות למי שמכיר את המפעלים וזו ההלכה. חומרות שלא שיערם אבותינו ונרווים אפשר תמיד לחפש.
 

צבי500

משתמש ותיק
על תבניות אלומניום שלא צריך כשרות כתוב גם בשות משנה הלכות. במנחת יצחק ובציץ אליעזר. ומאותה סיבה אין צורך להגעיל סירים לפני שימוש ראשון. טבילה כן. הגעלה לא.
 

דוד ה.

משתמש ותיק
על תבניות אלומניום שלא צריך כשרות כתוב גם בשות משנה הלכות. במנחת יצחק ובציץ אליעזר. ומאותה סיבה אין צורך להגעיל סירים לפני שימוש ראשון. טבילה כן. הגעלה לא.
ערבך ערבא צריך...
 

יחיאל וברמן

משתמש ותיק
אינני יודע הלכה למעשה את עיקר הנושא, מה שידוע שבחו"ל אין שם שום צד בעולם שצריך הכשר לחד פעמי ואין ע"כ עוררין
אין להשוות בין הנורמות הכשרות בחו"ל לנורמות המקובלות בארה"ק
והדברים ידועים לכל מי שקצת מתמצא בענינים אלו.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
משום מה הם מחשידים אותי בתשובותיהם מאז שראיתי את הודעת האזהרה שלהם בראשית הקורונה שאם משתמשים עם נוזל לחיטוי הידיים ללא הכשר יש לשטוף את הידיים במים לאחר החיטוי.

(ועושה רושם שהם לעיתים אינם נותנים תשובה הלכתית אלא תשובה שמבוססת על החמרה במקום שאין צורך)
באופן כללי המוטו של העדה"ח זה להחמיר בענייני כשרות.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
זה לא קשור להחמרה

זה בורות (ואף רשעות !) להוציא מודעה שמי שמחטא ידיים עם תכשיר חיטוי צריך לשטוף אח"כ ידיים במים.
כדי לדעת אם זה אכן בורות וממילא גם רשעות אני צריך להיות בקי לכה וברכיבים של חומר החיטוי, ובינתיים לא זכיתי לא לכך ולא לכך
אבל אני לא חושב על העדה"ח שהם בורים בעניינים אלו
ואם אתה סבור כך, עליך להפסיק לאכול מכשרותם עוד היום...
 

במבי

משתמש ותיק
כדי לדעת אם זה אכן בורות וממילא גם רשעות אני צריך להיות בקי לכה וברכיבים של חומר החיטוי, ובינתיים לא זכיתי לא לכך ולא לכך
אבל אני לא חושב על העדה"ח שהם בורים בעניינים אלו
ואם אתה סבור כך, עליך להפסיק לאכול מכשרותם עוד היום...

החומר חיטוי הינו רעיל ולא צריך להיות בקי מדי גדול לכך.
 
חלק עליון תַחתִית