בשו"ע יו"ד סי' קיט מבואר לדבר פשוט, שהחשוד על הדבר אינו נאמן להעיד עליו.
פירוש, מי שאינו נזהר [לדוג'] באיסורי דרבנן אינו נאמן להעיד על דרבנן, אבל על דאורייתא נאמן.
המציאות היא שישנם כשרויות שנותנות הכשר [גם על בשרי] למסעדות שהמוכרים אינם בהכרח מקפידים לאכול בד"צ,
היה ניתן להתגבר על בעיה זו אם אכן היה משגיח צמוד במקום, שמיממלא הנאמנות היא של המשגיח.
אמנם יש מקומות שהמשגיח מגיע רק לפעמים וכו', ונמצא שהסועדים במקום סומכים על המוכר, להנ"ל נבצר ממני להבין את המקור ההלכתי לסמוך ע"ז.
פירוש, מי שאינו נזהר [לדוג'] באיסורי דרבנן אינו נאמן להעיד על דרבנן, אבל על דאורייתא נאמן.
המציאות היא שישנם כשרויות שנותנות הכשר [גם על בשרי] למסעדות שהמוכרים אינם בהכרח מקפידים לאכול בד"צ,
היה ניתן להתגבר על בעיה זו אם אכן היה משגיח צמוד במקום, שמיממלא הנאמנות היא של המשגיח.
אמנם יש מקומות שהמשגיח מגיע רק לפעמים וכו', ונמצא שהסועדים במקום סומכים על המוכר, להנ"ל נבצר ממני להבין את המקור ההלכתי לסמוך ע"ז.