טוסטר חדש - הכשרה
- Thread starter המצפה
- תאריך התחלה
-
- תגים
- הגעלת כלים
אברך
משתמש ותיק
מאתר קו ההלכה הספרדי
https://kavhalacha.co.il/%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA/2017-05-30-05-42-309האם 'מצנם' ו'טוסטר' חשמלי צריכים טבילה?כ"ו תשרי התשפ"א
14.10.2020
שאלה: האם 'מצנם' ו'טוסטר' חשמלי צריכים טבילה?
כתב: הרב אושרי אזולאי שליט"א
תשובה: בשו"ת אגרות משה (חיו"ד ח"ג סי' כד) כתב שטוסטר פטור מטבילה כיון שהלחם כבר אפוי ומתוקן לאכילה, ואין הוא מתקן את האוכל תיקון אחרון לאכילה, ובעצם אינו עושה בו כלום רק שורפו מעט ומקשו, וכן הוא לגבי מצנם, ע"ש. ואמנם חלקו על דבריו בשו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' קסב), שו"ת באר משה (ח"ד סי' ק), שו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תנ). וכן בספר טבילת כלים (פי"א סנ"ב) כתב בשם הגרש"ז אויערבאך והגר"ש וואזנר זצוק"ל שטוסטר חייב בטבילה, ע"ש. וכבר כתבנו בעבר שיש הפוטרים לגמרי כלי חשמלי מטבילה והיינו טעמא שכיוון שכל שימושם הוא ע"י חיבור לקיר דהיינו לתקע החשמלי וממילא דינם ככלי אדמה שאינם צריכים טבילה ומחשיבים אותם כמו הקיר שהוא מאבן ואבן אינה טעונה טבילה [שו"ת חלקת יעקב (ח"א סי' קכו). ואף שעל סברא זו כתב בשו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' קסב) שהוא שגגה, ובשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' נז אות ב), כתב שהוא הבל ורעות רוח. ובשו"ת באר משה (ח"ד סי' קכ) כתב שהוא שטות מעיקרא. ובשו"ת מחזה אליהו (סי' קיב אות י ד"ה ונראה מסברא), כתב, שהקומקום משמש למים גם אחרי הטבילה ורגילים להעבירו ממקום למקום בבית ולכן לא חשיב מחובר, ע"ש. ועוד כתבו בזה סברא, שמכיון שאפשר לנתק בקלות את החיבור לחשמל שבבית, נמצא שהחיבור לקרקע אינו נחשב חיבור גמור, וממילא לא בטל מכלים אלו תורת כלי. וע"ע בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' נז) ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' עב). ובספר חוט השני (הלכות טבילת כלים, עמ' מג) כתב שקשה להגדיר כלי חשמל שתשמישו על ידי קרקע ולפוטרו מטבילת כלים, דמה שדיברו על כלים המחוברים לקרקע היינו בכלים שצורת השימוש בהם הוא ע"י ההתחברות לקרקע, אבל כח החשמל שלנו שמחובר לקרקע קשה להגדירו שתשמישו על ידי קרקע, ולכן אין לפוטרו מן הטבילה, ע"ש. מ"מ המנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות ח) הביא דברי החלקת יעקב וסובר כמותו, וגם בהליכות עולם (ח"ז עמ' רסה) הביאו. וראה עוד בזה לקמן].
והנה הפוסקים נתנו כמה עצות לגבי הכשרת כלי חשמלי:
א. לטבול אותו ולייבשו בשמש או על ידי מפזר חום או 'פן' והרבה ניסו זאת ולא קרה כלום לכלי ושומר מצוה לא ידע דבר רע (שו"ת קנין תורה ח"ד חיו"ד סי' צ, שו"ת באר משה ח"ד סי' ק. ואין צורך לטבול החוט וכמו שכתבו כמה פוסקים. וראה בשו"ת אגרות משה (שם) ובשו"ת מנחת יצחק (שם) מח' בדין טבילת החלק החשמלי שבכלי. ויש שכתבו שאם יניח הכלי ארבעה ימים בשמש, אחר טבילתו וקודם שימושו, לא יארע לו כלום).
ב. שינתק חלק מרכזי ע"י אומן יהודי (ודווקא מעשה אומן שעל שמו יקרא הכלי) שבאותו רגע הכלי לא יוכל לעבוד ואחר כך יחזיר החלק ונמצא שישראל בנה את הכלי [חכמת אדם (כלל עג דין יג ובבינת אדם שם), הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' ג), הגרש"ז אויערבאך (הו"ד בספר טבילת כלים עמ' קז). ויש שכתבו לפרקו כליל שלא יהיה אפשר להשתמש בכלי אף להחזיק בו מים שאז יתבטל ממנו שם כלי לחלוטין, עי' בספר מטבח ישראל (עמ' 257) בשם הגרי"ש אלישיב].
ג. לתת לגוי במתנה גמורה ולשואלו ממנו לתמיד (ש"ע אור"ח סי' שכג ס"ז ויו"ד סי' קכ סט"ז. דרכי תשובה סי' קכ ס"ק קיב, הליכות עולם ח"ז עמ' רסו בבאו' ועוד. ואפשר לעשות כן או על ידי קנין הגבהה או על ידי קנין משיכה. ואף שהט"ז (אור"ח שם ס"ק ו ויו"ד שם ס"ק יח) כתב שאם נשתקע הכלי ביד ישראל חייב שוב לטבלו, וכ"כ עוד כמה פוסקים. ואולם בכנסת הגדולה (יו"ד שם הגב"י אות סב) כתב שאין צריך לטובלו, אף אם נשתקע ביד ישראל מכיון שהוא שאול בידו, ומ"מ סיים שלהטבילו עם כלים אחרים אין חשש, ומהיות טוב אל תקרי רע, יעו"ש. וכאן יש לצרף שיש מח' בכלל בדין כלי חשמלי האם צריך טבילה, לכן יש להקל בזה. ויש עוד שדן מטעמים אחרים האם בכלל צריך להטביל כלי חשמלי, יעויין בספר שיעורי הלכה, הלכות טבילת כלים, עמ' קה).
ד. יקנה הכלי לגוי או חלק מהכלי לגוי, ויהיה דינו ככלי של גוי וישראל שאינו צריך טבילה (רמ"א סי"א. וטוב לעשות כן על ידי שני קניינים, קנין כסף ואפשר לתת לנכרי מעות במתנה, כדי שיחזירם לו בתורת קנין כסף. וגם בקנין הגבהה. ובכלי כבד יעשה קנין משיכה. ולפי זה גם במכשירי בר למיניהם כגון "תמי 4" וכדו', יעשו אחד מהתקנות הנ"ל כדי שיהיה אפשר להשתמש בו).
ומכיון שאפשר בתקנות אלו, ממילא יש לעשותם ולצאת ידי חובה לכל הדעות. וכן יש לעשות בכל מכשיר חשמלי שזקוק לטבילה. וכן פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ז עמ' רסה).
https://kavhalacha.co.il/%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA/2017-05-30-05-42-309האם 'מצנם' ו'טוסטר' חשמלי צריכים טבילה?כ"ו תשרי התשפ"א
14.10.2020
שאלה: האם 'מצנם' ו'טוסטר' חשמלי צריכים טבילה?
כתב: הרב אושרי אזולאי שליט"א
תשובה: בשו"ת אגרות משה (חיו"ד ח"ג סי' כד) כתב שטוסטר פטור מטבילה כיון שהלחם כבר אפוי ומתוקן לאכילה, ואין הוא מתקן את האוכל תיקון אחרון לאכילה, ובעצם אינו עושה בו כלום רק שורפו מעט ומקשו, וכן הוא לגבי מצנם, ע"ש. ואמנם חלקו על דבריו בשו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' קסב), שו"ת באר משה (ח"ד סי' ק), שו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תנ). וכן בספר טבילת כלים (פי"א סנ"ב) כתב בשם הגרש"ז אויערבאך והגר"ש וואזנר זצוק"ל שטוסטר חייב בטבילה, ע"ש. וכבר כתבנו בעבר שיש הפוטרים לגמרי כלי חשמלי מטבילה והיינו טעמא שכיוון שכל שימושם הוא ע"י חיבור לקיר דהיינו לתקע החשמלי וממילא דינם ככלי אדמה שאינם צריכים טבילה ומחשיבים אותם כמו הקיר שהוא מאבן ואבן אינה טעונה טבילה [שו"ת חלקת יעקב (ח"א סי' קכו). ואף שעל סברא זו כתב בשו"ת משנה הלכות (ח"ט סי' קסב) שהוא שגגה, ובשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' נז אות ב), כתב שהוא הבל ורעות רוח. ובשו"ת באר משה (ח"ד סי' קכ) כתב שהוא שטות מעיקרא. ובשו"ת מחזה אליהו (סי' קיב אות י ד"ה ונראה מסברא), כתב, שהקומקום משמש למים גם אחרי הטבילה ורגילים להעבירו ממקום למקום בבית ולכן לא חשיב מחובר, ע"ש. ועוד כתבו בזה סברא, שמכיון שאפשר לנתק בקלות את החיבור לחשמל שבבית, נמצא שהחיבור לקרקע אינו נחשב חיבור גמור, וממילא לא בטל מכלים אלו תורת כלי. וע"ע בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' נז) ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' עב). ובספר חוט השני (הלכות טבילת כלים, עמ' מג) כתב שקשה להגדיר כלי חשמל שתשמישו על ידי קרקע ולפוטרו מטבילת כלים, דמה שדיברו על כלים המחוברים לקרקע היינו בכלים שצורת השימוש בהם הוא ע"י ההתחברות לקרקע, אבל כח החשמל שלנו שמחובר לקרקע קשה להגדירו שתשמישו על ידי קרקע, ולכן אין לפוטרו מן הטבילה, ע"ש. מ"מ המנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות ח) הביא דברי החלקת יעקב וסובר כמותו, וגם בהליכות עולם (ח"ז עמ' רסה) הביאו. וראה עוד בזה לקמן].
והנה הפוסקים נתנו כמה עצות לגבי הכשרת כלי חשמלי:
א. לטבול אותו ולייבשו בשמש או על ידי מפזר חום או 'פן' והרבה ניסו זאת ולא קרה כלום לכלי ושומר מצוה לא ידע דבר רע (שו"ת קנין תורה ח"ד חיו"ד סי' צ, שו"ת באר משה ח"ד סי' ק. ואין צורך לטבול החוט וכמו שכתבו כמה פוסקים. וראה בשו"ת אגרות משה (שם) ובשו"ת מנחת יצחק (שם) מח' בדין טבילת החלק החשמלי שבכלי. ויש שכתבו שאם יניח הכלי ארבעה ימים בשמש, אחר טבילתו וקודם שימושו, לא יארע לו כלום).
ב. שינתק חלק מרכזי ע"י אומן יהודי (ודווקא מעשה אומן שעל שמו יקרא הכלי) שבאותו רגע הכלי לא יוכל לעבוד ואחר כך יחזיר החלק ונמצא שישראל בנה את הכלי [חכמת אדם (כלל עג דין יג ובבינת אדם שם), הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' ג), הגרש"ז אויערבאך (הו"ד בספר טבילת כלים עמ' קז). ויש שכתבו לפרקו כליל שלא יהיה אפשר להשתמש בכלי אף להחזיק בו מים שאז יתבטל ממנו שם כלי לחלוטין, עי' בספר מטבח ישראל (עמ' 257) בשם הגרי"ש אלישיב].
ג. לתת לגוי במתנה גמורה ולשואלו ממנו לתמיד (ש"ע אור"ח סי' שכג ס"ז ויו"ד סי' קכ סט"ז. דרכי תשובה סי' קכ ס"ק קיב, הליכות עולם ח"ז עמ' רסו בבאו' ועוד. ואפשר לעשות כן או על ידי קנין הגבהה או על ידי קנין משיכה. ואף שהט"ז (אור"ח שם ס"ק ו ויו"ד שם ס"ק יח) כתב שאם נשתקע הכלי ביד ישראל חייב שוב לטבלו, וכ"כ עוד כמה פוסקים. ואולם בכנסת הגדולה (יו"ד שם הגב"י אות סב) כתב שאין צריך לטובלו, אף אם נשתקע ביד ישראל מכיון שהוא שאול בידו, ומ"מ סיים שלהטבילו עם כלים אחרים אין חשש, ומהיות טוב אל תקרי רע, יעו"ש. וכאן יש לצרף שיש מח' בכלל בדין כלי חשמלי האם צריך טבילה, לכן יש להקל בזה. ויש עוד שדן מטעמים אחרים האם בכלל צריך להטביל כלי חשמלי, יעויין בספר שיעורי הלכה, הלכות טבילת כלים, עמ' קה).
ד. יקנה הכלי לגוי או חלק מהכלי לגוי, ויהיה דינו ככלי של גוי וישראל שאינו צריך טבילה (רמ"א סי"א. וטוב לעשות כן על ידי שני קניינים, קנין כסף ואפשר לתת לנכרי מעות במתנה, כדי שיחזירם לו בתורת קנין כסף. וגם בקנין הגבהה. ובכלי כבד יעשה קנין משיכה. ולפי זה גם במכשירי בר למיניהם כגון "תמי 4" וכדו', יעשו אחד מהתקנות הנ"ל כדי שיהיה אפשר להשתמש בו).
ומכיון שאפשר בתקנות אלו, ממילא יש לעשותם ולצאת ידי חובה לכל הדעות. וכן יש לעשות בכל מכשיר חשמלי שזקוק לטבילה. וכן פסק מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ז עמ' רסה).
huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
לביא אמר:
איזה בורג
זה צריך להיות דבר שרק אומן יודע לעשות
אמונת אומן
משתמש ותיק
כל מה שדרוש זה סבלנות. 3 יממות שלמות אחרי הטבילה הטוסטר יבש ומוכן לשימוש.
אני נוהג גם לייבש בעזרת ''פן'' מייבש שיער.
אני נוהג גם לייבש בעזרת ''פן'' מייבש שיער.
יושב אוהלים
משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
יש פוסקים שסוברים שכלי שכל שימושו במחובר לקרקע (לשקע החשמל) אינו צריך טבילה.
אמונת אומן
משתמש ותיק
הרושם המתקבל, ולא בפעם הראשונה, שכב' לומד סוגיות לעצמו בלא התייחס לדברי הפוסקים, ובא לכלל הוראות מוטעות.לביא אמר:
אמונת אומן
משתמש ותיק
או שלא הבנת את הוראתו, או שאותו רב אינו יודע בורג מהו.לביא אמר:
אמונת אומן
משתמש ותיק
לביא אמר:
לא הבאתי חוט שני כלל.
כב' פוסק בכ''מ אחרת ממה שכל תינוק בבית רבו יודע.
מעשה אומן היינו דבר שהדיוט מתקשה לעשותו, וסתם הברגה של בורג יהיה איזה שיהיה אינה בכלל.
https://www.ykr.org.il/question/9047/אמונת אומן אמר:
אמונת אומן
משתמש ותיק
אינני מכיר את הרב הפוסק, אבל זה נשמע כמהתלה לפורים קטן.לביא אמר:
אדרבה, ירא הקהל וישפוט.
נראה לי שכיון שדרושה תשומת לב והבנה כדי להחזיר את החלקים למקומם, וצריך גם להשתמש בכלי אומנות (מברג), הרי זה כמעשה אומן, ונחשב שנגמר הכלי ביד הישראל, והרי הוא פטור מטבילה.
בכל אופן שם מדובר על להוציא 4 ברגים ופירוק הטוסטר לכמה חלקים, באופן שדרושה תשומת לב והבנה כדי להחזיר,
ומזה כבר למדת להקל בהוצאה והכנסה של בורג אחד...
אמונת אומן
משתמש ותיק
ולטעון ששימוש במברג הופך פעולה למעשה אומן, זו דרכה של תורה?
יושב אוהלים
משתמש ותיק
אם אותו בורג א' קטן היה נופל בחול המועד, האם היית אוסר להבריגו בחזרה משום "מעשה אומן"? אתמהה.לביא אמר:
יושב אוהלים
משתמש ותיק
בפשטות "מעשה אומן" איננו קשור לאם זה יעבוד בלעדיו או לא, זה קשור לסוג העבודה הנצרכת.לביא אמר:
חייל של הרבי
משתמש ותיק
לגבי מה שאינו טעון הכשרה, זה אכן נכון במידה והטוסטר הוא מצופה טפלון וכד', דהיינו שהמשטח שלו אינו מתכת חלקה ומבריקה אלא כעין שיש או פלדה מחוספסת. ואכן רוב הטוסטרים עונים על הגדרה זו ואינם טעונים הכשרה.
אבל כלים שהמשטח שלהם הוא מתכתי חלק, יש להכשירם מחשש לבליעת טעם אסור, שקיים גם כיום. וראיתי שמקילים למלא הכלי במים ולהרתיחם עד שיגלשו.
ולענ"ד אפשר גם בהחלט לבדוק שהכלי יבש ולהניחו על אש גבוהה עד שיתחמם ביותר.
דהרי זה רק חשש, ואין חובה להגעיל סיר-בתוך-סיר בדווקא.
אבל כלים שהמשטח שלהם הוא מתכתי חלק, יש להכשירם מחשש לבליעת טעם אסור, שקיים גם כיום. וראיתי שמקילים למלא הכלי במים ולהרתיחם עד שיגלשו.
ולענ"ד אפשר גם בהחלט לבדוק שהכלי יבש ולהניחו על אש גבוהה עד שיתחמם ביותר.
דהרי זה רק חשש, ואין חובה להגעיל סיר-בתוך-סיר בדווקא.
יושב אוהלים
משתמש ותיק
החוט שני מדבר לענין טבילה, ששם צריך גם את הפרט שזה לא יעבוד בלי זה, משא"כ בחוה"מ זה לא קשור לזה בכלל, זה קשור לעצם סוג העבודה, אם זה משהו שצריך "מומחיות" או שכל א' יכול לראות לבד איך לתקנו, (ומה שאם היו הולכים למפעל ללמוד איך לעשותו היה כל א' יכול לעשותו לא אומר שזה לא צריך מומחה, הרי כל מומחה הוא מי שהלך ולמד את המלאכה.לביא אמר:
אני חושב שהמושג ״מעשה אומן״ אצלך הוא מושג ישן מיושן, שרק יחידים מסוגלים. למעשה במפעל גם משתמשים במברגים (אומנם במכונות אבל משתמשים) ובכלים שיש לך בבית. לפי ההגדרה של ״כל חפץ לפי עניינו״ הרבה כלים אפשר להרכיב בדיוק כמו שמרכיבים במפעל גם בלי ״אומנות מיוחדת״.יושב אוהלים אמר:
(אני כותב כל זאת, למרות שאני יודע שכבודו, או שלא נוחת לדבריי כדבעי, או שקשה לו לשמוע שאפשר להכשיר כלים בכזו פשטות)