זריקות החיסונים בעופות | עדכונים שוטפים על שחיטות ללא זריקות

בירור השיטות

משתמש ותיק
שלום חברים יקרים
ברשותכם אני רוצה לפתוח נושא שעלה לאחרונה לכותרות "זריקות החיסונים בעופות"
כפי הנראה הנושא מאד מענין מבחינה מקצועית, וכן מאד חשוב מבחינה הלכתית מהסיבה הפשוטה כי מחט עלולה להטריף את העוף.
נושא זה היה רחוק מעיני ומידעת הציבור לפני כשנה נתוודענו אליה בעקבות הסערה הידועה שעליה נשפכו הרבה דיו וכו'
כפי שהבחנתי האשכול שהיה בנושא ההוא נפל כנראה בעקבות ההשתלחויות שפגשנו שם במשך כל התקופה.
אני מבקש מכם חברים בא נתמקד בנושא יש לנו מספיק מה לכתוב ובבקשה לא להיחס לאישים וכמה שאפשר גם לא לגופי הכשרות בא ננהל דו שיח תקין ובוגר
ניסתי לברר מספר נקודות שאפשר לכתוב עליהם בנושא זה
1. זמני החיסון, כנגד איזה מחלות ניתנים, באיזה אופן במחט או בדרך אחרת, הנהוג בחו"ל, מדוע יש צורך במחט, וכו'
2. בחלק ההלכתי היכן ניתן הזריקה, מה הקירבה לאיברים שעלולים להטרף, האם יש חשש שיפגע באיברים, מי הם המזריקים, באיזה מהירות, האם יש משגיח עליהם, מה גודל הלולים האם המשגיח יכול להבחין בנעשה וכו'
התחילו במלאכה ואנסה לברר עוד סעיפים הקשורים לענין
רק זיכרו כאן לא המקום לנקמות ולהוצאת כעסים זה במה מכובדת כבדו את מקומכם, ומקומכם יכבד אתכם
בבקשה,
 

אלכס

משתמש ותיק
הוראות ההכשרים בעניין זריקות מתוך אתר כושרות
זריקות וחיסונים לעופות
(הרב משה כ"ץ)
לאחרונה התפרסם נושא החיסונים שמקבלים אפרוחים המיועדים לשחיטה. כמו שאנו, בני האדם, מתחסנים בחיסונים שונים כדי לשמור על בריאותינו ולשפרה, כך גם בעלי כנף זקוקים לחיסונים. החיסונים שאנו מקבלים מתפרסים על כמה שנים, אבל לעופות אין זמן לזה, שהרי הם נשחטים בערך 42-38 יום לאחר הבקיעה. אם אין בעיות בריאות מיוחדות במהלך הגידול, העופות מקבלים חיסון אחד, בערך ביום האחד עשר לחייהם הקצרים. אין בעיה הלכתית במתן תרופות לבעלי חיים, אלא שיכולה להיות בעיה בצורת מתן התרופה. הבעיה העיקרית היא בעופות שמחסנים אותם על ידי מזרק עם מחט. הרי החדרת המחט מתחת לעור של העוף או לתוך השריר שלו, יכולה לגרום לנקב באחד האברים הפנימיים של העוף, או לגרום שבמקום הזריקה תתפתח דלקת או קלקול של אבר פנימי באופן עקיף. אלו עלולים להיחשב טרפוּת, והעוף ייפסל וייאסר לאכילה. דוגמאות לנקבים האוסרים בכל גודל שהוא: 'נקובת הוושט' (שו"ע, יו"ד סי' לג סעי' ג), 'נקובת המעיים', 'נקובת הריאה' ועוד. יש גם סוג אחר של טרפה, בצומת הגידים: אפילו אם גיד אחד מתוך שישה עשר הגידים שברגל העוף התנתק, או אפילו לא התנתק אלא רק נחתך בעוביו יותר מרוב, או התמסמס בגלל דלקת - כל העוף טרף.

למעשה, היום יש הנחיות הלכתיות שונות של ההכשרים השונים כיצד להזריק את הזריקה.

בספר נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית (עמ' 14) כתוב :

יינתנו הנחיות ברורות למשקים מגדלי העופות ולמדגרות, איך להזריק לעופות , מבלי שיהיה שום חשש לכשרותם. יובהר בצורה ברורה שכל חריגה מן ההוראות עלולה לגרור אחריה שהעופות יפסלו ולא יתקבלו לשחיטה. מפקח מטעם הרה"ר יבקר ביקורי פתע במקומות ההזרקה כדי לעקוב מקרוב האם מתבצעות כל ההוראות. כדאי לעודד כמה קבלני הזרקות, שיקבלו על עצמם פיקוח של הרבנות, ולדרוש אח"כ שרק אלה שבפקוח יבצעו את הזריקות.

1. בשחיטת 'חלק' יהיה פיקוח מתמיד על ההזרקות, ולא יקבלו עופות לשחיטת חלק שלא בפיקוח מלא על צורת ההזרקה.

2. ב'מהדרין' - יהיה פיקוח מדגמי על ההזרקות.

3. ב'כשר' יסמכו על ההוראה דלעיל.

כיום אין פיקוח כללי של הרבנות הראשית על הזריקות, בעופות עם הכשר הרבנות, אבל יש משחטות שדואגות לפיקוח על כך מטעמן, ומעבירות מידע לרבנות הראשית. גם יש משחטות של עופות בהכשר הרבנות, שהעופות שהם מקבלים לשחיטה הם עופות ממאגר העופות של הבד"צים, ולכן אין בהם חשש בשל הזריקות. שאלנו רב משחטה של עופות בהכשר רבנות מהדרין, למה הם מקבלים עופות שעשו להם זריקות בלא פיקוח. הרב השיב שראשית, היום אין שום חשש של טרפות בזריקות, כי אורך המחט קצר מאוד, ואינו יכול להגיע לאיברים הפנימיים. שנית, הצוותים של המזריקים הינם מיומנים, ויודעים כיצד להזריק בלי לפגוע באיברים פנימיים, ולכן אין שום צורך בהשגחה.

לעומת זאת בבדצ"ים השונים ישנן הנהגות שונות:

העדה חרדית – דואגים שיזריקו רק בשוֹק העוף.

שאר הבד"צים – דואגים שיזריקו בחזה, ומתנגדים להזרקה בשוק כדי לא ליצור שאלות בצומת הגידים.

דרך הפיקוח של הבדצי"ם היא העמדת משגיחים בזמן הזריקות, כדי לוודא שאין מזריקים במקומות בעייתיים או בצורה בעייתית מבחינה הלכתית.

גורמים שונים מנסים לשכנע את העדה החרדית שיפסיקו להזריק בשוק ויעברו להזריק בחזה. אבל הם לא רואים לנכון להחליף את מקום הזריקה וממשיכים להזריק בשוק. ו"אלו ואלו דברי א-לוקים חיים". וכל אחד יאכל את מה שנראה לו לנכון. לנו ב"כושרות" ברור שהזריקה בחזה עדיפה. ועם כל זה, מאחר ומשגיחים של העדה החרדית מבצעים בדיקות קפדניות בצומת הגידים של כל עוף ועוף, מותר לאכול את העופות של העדה החרדית.
 

אלכס

משתמש ותיק
פירוט בסיסי מאתר עוף אנ"ש

זריקות:
לפי חוקי מדינת ישראל חובה לחסן כל אפרוח כדי למנוע מחלות בלולי העופות. תוך כחמש שעות מבקיעת האפרוחים מהביצים, הם מוסעים אל הלולים בהם יגדלו האפרוחים ל"פטם". מאחר והמערכת החיסונית שלהם טרם התפתחה, והם חשופים למחלות, לכן חייבים לחסנם מיידית נגד מחלת ה"ניוקאסל". החיסון ניתן דרך מהילתו במי השתיה, או ע"י פיזורו באויר הלול ע"י "מערפל", והאפרוחים נושמים אותו .
היעילות של שיטות אלו מוגבלת, ולכן ההמלצה היא לטפטף לעיני האפרוח כבר ביום הבקיעה, תרכיב חי נגד ניוקאסל. בכל מקרה, בהגיע האפרוח לגיל 11 ועד 14 יום יש להזריק לו חיסון – במחט של כחמישה מילימטר מתחת לעור, או לתוך השריר , חיסון זה נקרא בשם "תרכיב משולש" נגד ניוקסל גמבורו ושפעת. חיסון זה שומר על האפרוח עד מלאת לו 24 יום, ואז המערכת החיסונית הטבעית שלו מתחזקת ושומרת עליו בהמשך.

פיקוח על מיקום הזריקה:
בנושא מיקום ההזרקה מתנהל ויכוח, ניתן להזריק בעורף, בכנף, בירך או בחזה. הווטרינרים מעדיפים את ההזרקה בעורף, כי לטענתם כך החומר מתפשט הכי מהר בגוף וכמו כן עבודת ההזרקה נעשית יותר מהר באופן כזה. הבד"צים מצידם מתנגדים לזה מחשש ל"נקובת הוושט" כפי שהם מתנגדים להזרקה בשוק מחשש לפגיעה ב"צומת הגידים". לכן ברוב הבד"צים מקפידים שההזרקות יבוצעו בחזה בלבד. לצורך הפיקוח, הבד"צים הכשירו משגיחים מומחים בנושא והם משגיחים על ההזרקות המבוצעות בתוך הלולים, בהתאם לדרישות ולמגבלות ההלכתיות. רק מאותם לולים מפוקחים – שבעליהם חתומים על הסכמי השגחה עם הבד"ץ - מקבלים במשחטה שתחת פיקוחנו עופות לשחיטה.
יש לשים לב, שמשק שבעליו מצהיר שהוא לא נותן כלל חיסונים (שלכאורה יש בזה עדיפות על משק שמחסן), יש להתייחס לדבריו בחשדנות ולבדוק היטיב אפשרות של רמיה מצידו, מכיוון שבמצב זה אם תהיה תמותה בלול, הוא לא יקבל פיצוי מהביטוח, וכן יסגרו לו את הלול ואת כל המרחב שסביבו למשך כחצי שנה, בכדי למנוע את התפשטות המחלה, כך שהלולן יפסיד לפחות שלושה מחזורי גידול! (בשנה יש שישה וחצי מחזורי גידול של כ 42 יום, ו 14 יום לניקוי אוורור וחיטוי הלול, לפני מחזור הגידול הבא). מכיון שהסיכון הוא עצום, סביר להניח שהלולן כן מזריק, ודווקא בעורף - שם לא בהכרח נשארים עקבות- ועולה החשד כי ההזרקה מבוצעת דווקא בשבת, שזה היום היחיד שהלולן אינו חושש מביקורת פתע מצד המשגיחים.
יוצא איפה שעדיף לקחת עופות מלול בו כן מוזרקים העופות, אך תחת פיקוח הבד"צים. כמובן שהעופות הנלקחים מלול בפיקוח צמוד של משגיחים מהבד"צים עולה יותר מעוף שמפוקח רק בצורה מדגמית ומאושר לשחיטה ע"י הרבנות.
 

אלכס

משתמש ותיק
הוראות החוק בקשר לחיסונים
 

קבצים מצורפים

  • חיסוני עופות.pdf
    92.2 KB · צפיות: 26

אלכס

משתמש ותיק
מכתבי הבד"ץ בנושא
 

קבצים מצורפים

  • מכתב מהבדץ להסיר לזות שפתיים על הזריקות.pdf
    114.5 KB · צפיות: 33
  • הבהרת.pdf
    159.5 KB · צפיות: 28
  • מכתב-הגרמ-שטרנבוך.jpg
    מכתב-הגרמ-שטרנבוך.jpg
    350.6 KB · צפיות: 648

אלכס

משתמש ותיק
מכתב בשם הרב יברוב
 

קבצים מצורפים

  • יברוב.pdf
    412.5 KB · צפיות: 60

כותר

משתמש ותיק
מה קורה עם החיסונים ?
אחרי פניית העדה החרדית, וכשרויות נוספות באמצעות הרבנות הראשית, לשר החקלאות אורי אריאל,
האם יש התקדמות, \ הפסיקו לעשות חיסונים ?
 

סופר

משתמש ותיק
יש שמועות מהלכות שאחד הסיבות שהעלו את סערת עוף הבראקל על הפרק, זה בכדי להשתיק את סערת הזריקות.
ואף יתכן שמן השמים סבבו כך, בכדי להשתיק את הנושא.
 

כרם

משתמש ותיק
סופר אמר:
יש שמועות מהלכות שאחד הסיבות שהעלו את סערת עוף הבראקל על הפרק, זה בכדי להשתיק את סערת הזריקות.
ואף יתכן שמן השמים סבבו כך, בכדי להשתיק את הנושא.
דברים שמסבבים מן השמים, צריך לבדוק, האם זה דבר טוב, או חלילה מעשה שטן?
 

סופר

משתמש ותיק
כרם אמר:
סופר אמר:
יש שמועות מהלכות שאחד הסיבות שהעלו את סערת עוף הבראקל על הפרק, זה בכדי להשתיק את סערת הזריקות.
ואף יתכן שמן השמים סבבו כך, בכדי להשתיק את הנושא.
דברים שמסבבים מן השמים, צריך לבדוק, האם זה דבר טוב, או חלילה מעשה שטן?
ידוע אימרה, לפעמים מגיע היצר להגיד לעשות מעשה מסויים, איך יודעים אם זה מצוה או עבירה, מסתכלים מה זה גרר אחריו, כי מצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה.
כך גם לענייננו, נתבונן מה נגרר מזה, כך נדע אם זה היה דבר טוב, או מעשה שטן.
 

יהודי

משתמש ותיק
נשאלתי ע"י יהודי א' מה קורה כיום עם ענין הזריקות בשחיטת העד"ח, אשמח למידע.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יהודי אמר:
נשאלתי ע"י יהודי א' מה קורה כיום עם ענין הזריקות בשחיטת העד"ח, אשמח למידע.
עדיין לא סדרו שכל העופות יהיו בלי זריקות, אבל מפעם לפעם יש שחיטה בלי זריקות. אפשר לברר איזה יום בלי זריקות ולקחת מאותה שחיטה. כמובן זה לא יעזור להקונה עוף קפוא בסופר.
 

בירור השיטות

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראיתי כעת בפורום אחר הודעה זו:

לכל מאן דבעי "עופות ללא זריקות"

לאור בקשת רבים המהדרין בכשרות בקנית עופות מהודרים בכשרותם עשינו מאמץ להשיג את תאריכי השחיטות שבימים אלו נשחטו עופות ללא זריקות כלל בלבד
כל התאריכים מתייחסים לעופות שנשחטו ב"גלאט עוף" בכשרות העדה החרדית בלבד. בתאריכים מסויימים בלבד כפי שיובא בנפרד היו שחיטות ללא זריקות בחברת "הידורים" [עופות מחברות אחרות אף בכשרות העדה החרדית כמו איכות למהדרין לע"ע כולם הם עם זריקות]
וכמו כן כל העופות מכל כשרות אחרת בלא יוצא מהכלל לע"ע עוברות זריקות במחט על כל המשתמע מכך.
התאריך מתיחס לתאריך יצור. ז"א כל עוף שלם,מחולק, ירכיים, כרעיים. שתאריך יצור שלו הוא אחד מהתאריכים דלהלן הוא ללא זריקות בתכלית ההידור.
אין חילוק באיזה חנות נקנה העוף אלא בתאריך בלבד
ונזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים.

ב"גלאט עוף" בתאריכים דלהלן:

29/04/2017
24/05/2017
07/06/2017
02/07/2017
18/07/2017
28/08/2017
29/08/2017
31/08/2017
01/11/2017
05/11/2017
10/12/2017
14/12/2017
24/12/2017
27/12/2017
07/01/2018
17/01/2018
23/01/2018
31/01/2018
06/02/2018
07/02/2018
14/02/2018
20/02/2018
26/02/2018
13/03/2018
20/03/2018
26/03/2018

ובחברת "הידורים" בתאריכים דלהלן:

02/07/2017
03/07/2017
28/08/2017
29/08/2017
01/11/2017
20/01/2018
21/01/2018
31/01/2018
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
מפורום אוצה"ח:
בשורה טובה בחסדי השי"ת
נפתח קו מידע על תאריכי שחיטת עופות ללא זריקות
הקו מתעדכן אותו יום שנשחטו העופות
בקו זה מושמעים כל תאריכי העבר וההווה
"קו התאריך" מספרו 0723372785
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
לא ידוע לי אם יש תאריך השחיטה על האריזה בעוף קפוי. אבל כשקונים עוף טרי מאיטלז הם בודאי יודעים יום השחיטה.
 

בירור השיטות

משתמש ותיק
פותח הנושא
תאריך ייצור מופיע בין בעוף טרי ובין בעוף קפוא.
עוף קפוא יש בכל החנויות לממכר קפואים
עוף טרי יש בכל רשתות המזון הגדולות ולא דווקא באיטליז
העופות הטריים מגיעים ג"כ בתבנית עטופה
באיטליז שמגיעים פתוחים אפשר להבחין בתאריך היצור בפלומבה המחוברת לרגל
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
האם תאריך ייצור הוי יום השחיטה או יום האריזה? יש שם ורטרניר שהוא מחמיר ביותר על התקנון, ואינו מניח לחתוך העופות מיד אחר השחיטה עד שיתקררו הרבה, ובד"כ אם לא תמיד הם אינם יכולים לחתוך ולארוז העופות עד יום שני לשחיטה.
 

בירור השיטות

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבירור שעשיתי, תאריך היצור הוא יום השחיטה באופן מוחלט! מלבד כבד, שעובר צליה שאז לא בהכרח שהוא יום השחיטה
 

אור זרוע

משתמש ותיק
כפי הידוע, בהודו אין בעיה של זריקות, כנראה בגלל גודל העוף ותבניתו.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
מפורום אוצה"ח:
בשורה טובה בחסדי השי"ת
נפתח קו מידע על תאריכי שחיטת עופות ללא זריקות
הקו מתעדכן אותו יום שנשחטו העופות
בקו זה מושמעים כל תאריכי העבר וההווה
"קו התאריך" מספרו 0723372785
מפעיל הקו אינו כ"כ מעודכן. כשמתקשרים עכשיו אומרים שאחר תקופה ארוכה שלא שחטו עופות בלי זריקות יהיה שחיטה היום 29 לשביעי בהידורים ובגלאט עוף. אבל באמת ב25 חלק מהעופות היו בלי זריקות.
 

MacroShadow

משתמש חדש
אין בידי מידע מכלי ראשון על החיסונים בלולים התעשייתיים, אך גידלתי בעצמי מאות עופות וחיסנתי אותם בעצמי, כך שיש בידי הן את המידע הטכני/טכנולוגי והן את המידע המקצועי.
אם יש שאלות בנדון, אשמח להשיב עליהן.
 

בירור השיטות

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד התלמידים אמר:
אחד התלמידים אמר:
מפורום אוצה"ח:
בשורה טובה בחסדי השי"ת
נפתח קו מידע על תאריכי שחיטת עופות ללא זריקות
הקו מתעדכן אותו יום שנשחטו העופות
בקו זה מושמעים כל תאריכי העבר וההווה
"קו התאריך" מספרו 0723372785
מפעיל הקו אינו כ"כ מעודכן. כשמתקשרים עכשיו אומרים שאחר תקופה ארוכה שלא שחטו עופות בלי זריקות יהיה שחיטה היום 29 לשביעי בהידורים ובגלאט עוף. אבל באמת ב25 חלק מהעופות היו בלי זריקות.

שלחתי לשאול את ה"ראש" העומד מאחרי הקו וזאת היתה תגובתו:

"ב"ה אנו מעודכנים על כל שחיטות העופות ללא זריקות לפרטי פרטים
ידוע לנו כי ביום ה25 היתה שחיטה ללא זריקות בעופות שהובאו ע"י חברת הידורים ממשק בארות יצחק
אך בחברת גלאט עוף הביאו באותויום עופות עם זריקות ועריבבו אותם עם העופות ללא זריקות כך שמבחינת צרכני העופות ללא זריקות
הדבר גרם להפסד העופות המהודרים ללא זריקות.
המצער ביותר הוא שהיתה לחברת גלאט עוף באות יום אפשרות להביא עופות ללא זריקות מחברת עוף טוב שהוכנו למשלוח
והעדיפו לקחת את העופות המוזרקים מה שגרם הפסד העופות של הידורים
ולא התחשבו בדרישה של אלפי המשפחות הצורכות מעופות ללא זריקות בלבד"
עד כאן דבריו

כולינו מקוים שהדבר לא ישנה שנית ובגלאט עוף יעשו כל מאמץ להביא יותר פעמים עופות ללא זריקות
וגם במקרה שיבוא רק בחברה אחת לדאוג לכך שלא יתעבו העופות עם האחרים
וכל מי שיש השפעה על חברת גלאט עוף צריך לבקש ולדרוש זאת לטובת האלפים שנצרכים לכך
 
חלק עליון תַחתִית