אור זרוע אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
רק צריך להבהיר שברבנות זה לא כך.
יש הבדל בין רבנות רגילה לרבנות מהדרין שהיא כמובן מהודרת יותר.
רבנות מהדרין, פירושו שהעסק עומד בקריטריונים הלכתיים מחמירים יותר, כגון בישול ישראל לשיטת הב"י, בשר חלק, חלב ישראל, החמרה בעניין יין מפוסטר ועוד.
לפעמים זה גם מצריך פיקוח יותר מונכח של משגיחים.
אבל לדאבונינו, השם הרע שיצא לרבנות אצל יראי-חטא, הוא לא רק מפני אי אלו קריטריונים הלכתיים מקילים (לעומת החומרות וההידורים שיראי-חטא מעוניינים בהם), אלא בגלל
פיקוח רופף ועצלן, ללא קשר (בהכרח) לרף ההלכתי.
משגיחים (שחלקם) קלי דעת, שלא מגיעים הרבה גם ככה, וגם כשמגיעים הם לא מרתיעים במיוחד. מה שיוצר בעיות כשרותיות דאורייתא, מבלי הבט על רמת הכשרות שכתובה בתעודת העסק.
אפשר ששורש העניין הוא העובדה שרב העיר מחוייב (ע"פ חוק) לתת כשרות לכל דורש (ויכול להסיר הכשרות רק לאחר ריבוי אזהרות והוכחות על עבירות חמורות).
ואפשר שזה מפני השחיתות והעצלנות ששוררת כמעט בכל מועצה דתית בארה"ק, כמו בכל שירות ציבורי אחר.
ועכ"פ להעניין הנ"ל, אין הבדל בין רבנות רגילה למהדרין, וזה לענ"ד נכון ברוב המקומות בארה"ק.
ולא באתי אלא לעורר את הקוראים שאולי מסתפקים שמא אפשר להקל ברבנות מהדרין בשעת הדחק וכו'.
ייתכן שיש מקומות נדירים שאצלם מחלקת מהדרין היא טובה, אף ברמת חוזק הפיקוח, אבל זה מצריך בירור טוב.