האם יש דין ערלה בעץ פטל

chaim

משתמש ותיק
עץ פטל - שנה ראשונה יש רק ענף בלי פירות, שנה שניה יש פירות, שנה שלישית אין פירות והעץ מתיישן ומת, אולם בשנה שניה כבר גודל מן השורש עצים חדשים שגם בהם בשנה שניה יש פירות ותו לא, וכן חוזר על עצמו להרבה שנים, כך מתארו המהרש"ם בחלק א' סימן קצו, וכך ידוע גם היום שזה סדר גידולו.
בהתחלה רצה המהרש"ם לומר שאין בזה ערלה ומברכים פרי האדמה כיון שהוא דומה להחצילים שהפירות הם טובים בשנה ראשונה ואח"כ פחות טובים בשנה שניה, ובשנה שלישית אי אפשר לאוכלם. וק"ו כאן שאינו מוציא פירות אלא בשנה שניה ותו לא, וממילא דינו כירק לכל דבר, עד כאן הכל מובן.
אולם לבסוף כתב המהרש"ם "אבל יש לפקפק דהכא השורש על כל פנים נשאר קיים מה שאין כן בהבדאנגאן (החצילים), ולכן מסתבר לברך עליהם בורא פרי העץ וכן המנהג.
וקשה שאם לבסוף מתייחס לשורש שנשאר בקרקע משנה לשנה, למה לא יהיה בזה דין ערלה? והקושיא זועקת! 
אלא מוכרח מזה שסובר שאע"פ שהכל גדל מן השורש מחדש, מ"מ אינו דומה למה שכתוב ברמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י "אילן היוצא מן הגזע פטור מן הערלה, מן השרשים חייב", והטעם שמה שגדל מן השרשים הרי הוא כאילן חדש, ואילו כאן כיון שזה סדר גדילתו אין זה נחשב כאילן חדש, והוא חידוש נפלא שלא היה מן הראוי שהמהרש"ם יבליעו בלי להתייחס לזה בכלל
אשמח לשמוע עוד...
 

פולני

משתמש ותיק
האם הגדרת עץ לענין ערלה ולענין ברכת הנהנין שווה?
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
פולני אמר:
האם הגדרת עץ לענין ערלה ולענין ברכת הנהנין שווה?
אם מברכים בורא פרי העץ חייב להיות שזה פרי, שאם יש צד שזה לא פרי איך אפשר לברך בורא פרי העץ, הרי בכל ספק כל שהוא מברכים פרי האדמה,
אולם הרבה פעמים מברכים האדמה על פרי ואילו בערלה הוא כן חייב, אולם להיפוך אי אפשר
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב ראיתי בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן עא שכתב בזה הלשון
שו"ע יו"ד סי' רצ"ד סעי' י"ח דאילן שנקצץ כולו מעל הארץ וחזר וגדל מהשורש חייב בערלה. נראה דאף שאם נקצץ מעם הארץ חייב בערלה, מ"מ מבואר בשו"ע או"ח סי' ר"ג דעץ שענפיו כלים בחורף ונשאר רק השורש שמתחת הקרקע מברכין על פירותיו בורא פרי העץ ולא אמרינן שהוא כל ימיו באיסור ערלה, דשאני התם כיון שכן דרך גידולו ולא אמרו דהיוצא מן השרשין חייב בערלה אלא בנקצץ, וחזינן נמי הכי דמונין לכל עץ משעת קליטה ולא משעה שהגיע לטפח כמו בנקצץ", עכ"ל.
ודבריו צריכים תיקון שבסימן רג נפסק שמברכים האדמה ולשיטתו לא קשה מידי שהרי אין הכי נמי שאינו חייב בערלה כיון שלא נקרא עץ, רק שיש שיטה בטור שמברכים העץ, ולפי שיטתו קשה איך אפשר לאכלו.
אולם דבריו מובנים לגבי אם גדל ממש באותו מקום, אבל בפטל כל פעם הרי זה יוצא ממקום אחר, ועד שנה שלישית עדיין העץ הישן קיים, וא"כ הרי זה ממש מה שכתוב שאם יוצא עצים משרשיו בעוד האילן הישן קיים שצריכים לספור לכל אחד מהתחלה.

 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
האם זו גם התכנה של חמוציות, שיש האומרים לברך עליהם בבורא פרי האדמה?
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
פולני אמר:
האם הגדרת עץ לענין ערלה ולענין ברכת הנהנין שווה?
ש"ך יורה דעה סימן רצד סק"ה "אלא יש לומר מאי דלא הוי פירי לגבי ערלה ודאי לא מברכינן בורא פרי העץ, אבל יש לומר דמאי דהוי פירי לענין ערלה משכחת לה נמי דמברכין שהכל
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
chaim אמר:
"אבל יש לפקפק דהכא השורש על כל פנים נשאר קיים מה שאין כן בהבדאנגאן (החצילים), ולכן מסתבר לברך עליהם בורא פרי העץ וכן המנהג.
בכלל צריך להבין את המהרש"ם, הרי באו"ח סימן רג מבואר בשו"ע שאע"פ שהשורש נשאר בקרקע מ"מ מברכים עליו בורא פרי האדמה, וכן פסקו כל הנושאי כלים שם, וכי פליג המהרש"ם על השו"ע ובלי להזכיר מילה???
 
חלק עליון תַחתִית