עץ פטל - שנה ראשונה יש רק ענף בלי פירות, שנה שניה יש פירות, שנה שלישית אין פירות והעץ מתיישן ומת, אולם בשנה שניה כבר גודל מן השורש עצים חדשים שגם בהם בשנה שניה יש פירות ותו לא, וכן חוזר על עצמו להרבה שנים, כך מתארו המהרש"ם בחלק א' סימן קצו, וכך ידוע גם היום שזה סדר גידולו.
בהתחלה רצה המהרש"ם לומר שאין בזה ערלה ומברכים פרי האדמה כיון שהוא דומה להחצילים שהפירות הם טובים בשנה ראשונה ואח"כ פחות טובים בשנה שניה, ובשנה שלישית אי אפשר לאוכלם. וק"ו כאן שאינו מוציא פירות אלא בשנה שניה ותו לא, וממילא דינו כירק לכל דבר, עד כאן הכל מובן.
אולם לבסוף כתב המהרש"ם "אבל יש לפקפק דהכא השורש על כל פנים נשאר קיים מה שאין כן בהבדאנגאן (החצילים), ולכן מסתבר לברך עליהם בורא פרי העץ וכן המנהג.
וקשה שאם לבסוף מתייחס לשורש שנשאר בקרקע משנה לשנה, למה לא יהיה בזה דין ערלה? והקושיא זועקת!
אלא מוכרח מזה שסובר שאע"פ שהכל גדל מן השורש מחדש, מ"מ אינו דומה למה שכתוב ברמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י "אילן היוצא מן הגזע פטור מן הערלה, מן השרשים חייב", והטעם שמה שגדל מן השרשים הרי הוא כאילן חדש, ואילו כאן כיון שזה סדר גדילתו אין זה נחשב כאילן חדש, והוא חידוש נפלא שלא היה מן הראוי שהמהרש"ם יבליעו בלי להתייחס לזה בכלל
אשמח לשמוע עוד...
בהתחלה רצה המהרש"ם לומר שאין בזה ערלה ומברכים פרי האדמה כיון שהוא דומה להחצילים שהפירות הם טובים בשנה ראשונה ואח"כ פחות טובים בשנה שניה, ובשנה שלישית אי אפשר לאוכלם. וק"ו כאן שאינו מוציא פירות אלא בשנה שניה ותו לא, וממילא דינו כירק לכל דבר, עד כאן הכל מובן.
אולם לבסוף כתב המהרש"ם "אבל יש לפקפק דהכא השורש על כל פנים נשאר קיים מה שאין כן בהבדאנגאן (החצילים), ולכן מסתבר לברך עליהם בורא פרי העץ וכן המנהג.
וקשה שאם לבסוף מתייחס לשורש שנשאר בקרקע משנה לשנה, למה לא יהיה בזה דין ערלה? והקושיא זועקת!
אלא מוכרח מזה שסובר שאע"פ שהכל גדל מן השורש מחדש, מ"מ אינו דומה למה שכתוב ברמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י "אילן היוצא מן הגזע פטור מן הערלה, מן השרשים חייב", והטעם שמה שגדל מן השרשים הרי הוא כאילן חדש, ואילו כאן כיון שזה סדר גדילתו אין זה נחשב כאילן חדש, והוא חידוש נפלא שלא היה מן הראוי שהמהרש"ם יבליעו בלי להתייחס לזה בכלל
אשמח לשמוע עוד...