הג"ר פנחס שפירא זצ"ל - מח"ס שו"ת בריתי שלום

[חנינא בני]

מישהו יודע מה מצבו של מרן גאב"ד שערי שלום לוחם מלחמות ה' הגר"פ (פנחס בן רינה) שפירא שליט"א?
שמעתי שהוא התמוטט ומאושפז כעת בלי הכרה.

בד"ה
אתמול התבשרנו על הסתלקותו

פנחס שפירא.jpg

[שאר לעמו]

בד"ה. צער עצום. ביום שישי האחרון התקשר אלי ובישוב הדעת בירר אודות ישיבה מתאימה לבנו בכורו בר חכים שיחי'.
בראשו עמדו מפעליו הגדולים לדת ולקדושה. עילוי ותלמיד חכם בקנה מידה מופלג, ולא הגיע לסיום שנתו ה-40. ינוח בשלום על משכבו ויעמוד לגרלו לקץ הימין בב"א.

[כמעיין המתגבר]

בד"ה.
ידיד קרוב מאוד שלי, בעל יראת שמים עצומה שבערה בו, וענוה אדירה, אדם גדול שלחם ללא חת לשם שמים בלבד בהרבה חזיתות רוחניות, מי יתן לנו תמורתו.

[יעקב שלם]

בד"ה. צער עצום. ביום שישי האחרון התקשר אלי ובישוב הדעת בירר אודות ישיבה מתאימה לבנו בכורו בר חכים שיחי'.
בראשו עמדו מפעליו הגדולים לדת ולקדושה. עילוי ותלמיד חכם בקנה מידה מופלג, ולא הגיע לסיום שנתו ה-40. ינוח בשלום על משכבו ויעמוד לגרלו לקץ הימין בב"א.

 

בד"ה.
ידיד קרוב מאוד שלי, בעל יראת שמים עצומה שבערה בו, וענוה אדירה, אדם גדול שלחם ללא חת לשם שמים בלבד בהרבה חזיתות רוחניות, מי יתן לנו תמורתו.

אם אפשר פרטים נוספים
על פעולתיו
וספריו
 

[כמעיין המתגבר]

ציטוט ממקום אחר. (הכותב כאן כנראה הוא חרדל"י, ומחמת כן צורת הניסוח כאן היא כזו), (מחמת מלחמותיו היו עליו הרבה הכפשות שקריות, וכמו כן זייפו הרבה דברים בשמו כדי להכפישו, ומחמת כן ישנם שמכירים אותו בצורה לא נכונה).
 

הרב שפירא שימש במשך שנים כראש ישיבה בביתר עילית, ובשנים האחרונות הוא משמש כאב"ד של בי"ד עצמאי שפתח בבית שמש שנקרא 'בי"ד צדק שערי שלום'. המיוחד בבית הדין הזה הוא שמייסדו והעומד בראשו הוא רב צעיר ונמרץ ממשפחה חסידית (הוא קרוב משפחה של רבי מאיר שפירא זצ"ל ראש ישיבת חכמי לובלין), שלמד בישיבות ליטאיות שונות ומזדהה עם הציבור החרדי, ובית הדין שלו כולל רבנים מכל הגוונים – ליטאים וחסידים, ספרדים ואף שני חרד"לים – הרב אפרתי מאפרת והרב פרינץ מבית שמש. הרב שפירא כותב בתקיפות רבה נגד תופעות רבניות שנראות לו חורגות מהקו התורני הראוי, כמו למשל כמה הקלות שנוהגים דיינים מסוימים בענייני קידושין וגיטין שאינן מתאימות לקו התקיף והלא-מתפשר שהנהיג בזמנו הרב אלישיב זצ"ל, כמו התנגדות גמורה להסכמי נישואין למיניהם אם אינם כפופים באופן מוחלט להכרעות בתי הדין. לאחרונה הוא יצא באופן נמרץ נגד דעות מחודשות-יחסית שהשמיעו בשיעוריהם כמה רבנים בענייני מסורת הפסיקה בישראל ב'בית מדרש הגר"א' ובאתרים שונים. הרב שפירא בולט במרצו ובעוצמתו התורנית, ולמרות גילו הצעיר קולו נשמע, ורבנים מכובדים וידועים מחזקים את ידיו בפסקיו ובמחאותיו. הכרך החדש, התשיעי, של ספר השו"ת שלו 'בריתי שלום', כולל ט"ז תשובות, וכן תוכן לכל תשעת חלקי השו"ת הזה לפי סדר השו"ע. התשובה הראשונה בחלק זה עוסקת בדחיית דעתו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שניתן להסתפק במחיצה בבית הכנסת בגובה הכתף, השניה היא מחאה נגד הרעיון החדש להתיר לשאת בשבת מטרייה שיש בה בקביעות 'גג' ברוחב טפח סביב – רעיון שנמצא עדיין בדיונים בין רבנים וכמה מהם התירו אותו, והסימן השלישי כולל מחאה נגד כמה רבנים ספרדיים שהתירו בליל הסדר האחרון בעקבות הקורונה להשתמש בתוכנת זום כדי לחבר בין בני המשפחה שנאלצו לערוך את הסדר רחוקים זה מזה. גם בהמשך החלק הזה רואה לעצמו חובה הרב שפירא להביע את דעתו בתקיפות נגד חריגות בקו ההלכתי לפי דעתו. נראה שהידע הרחב בתורה והביטחון העצמי והמרץ הבלתי נגמר של הרב שפירא ימשיכו להוביל אותו להילחם מלחמות ה' בנושאים רבים ושונים, ושהדמות התורנית המיוחדת הזו תיתן את רישומה יותר ויותר בעולם הפסיקה התורני.

[אברך]

ציטוט ממקום אחר. (הכותב כאן כנראה הוא חרדל"י, ומחמת כן צורת הניסוח כאן היא כזו), (מחמת מלחמותיו היו עליו הרבה הכפשות שקריות, וכמו כן זייפו הרבה דברים בשמו כדי להכפישו, ומחמת כן ישנם שמכירים אותו בצורה לא נכונה).
 

הרב שפירא שימש במשך שנים כראש ישיבה בביתר עילית, ובשנים האחרונות הוא משמש כאב"ד של בי"ד עצמאי שפתח בבית שמש שנקרא 'בי"ד צדק שערי שלום'. המיוחד בבית הדין הזה הוא שמייסדו והעומד בראשו הוא רב צעיר ונמרץ ממשפחה חסידית (הוא קרוב משפחה של רבי מאיר שפירא זצ"ל ראש ישיבת חכמי לובלין), שלמד בישיבות ליטאיות שונות ומזדהה עם הציבור החרדי, ובית הדין שלו כולל רבנים מכל הגוונים – ליטאים וחסידים, ספרדים ואף שני חרד"לים – הרב אפרתי מאפרת והרב פרינץ מבית שמש. הרב שפירא כותב בתקיפות רבה נגד תופעות רבניות שנראות לו חורגות מהקו התורני הראוי, כמו למשל כמה הקלות שנוהגים דיינים מסוימים בענייני קידושין וגיטין שאינן מתאימות לקו התקיף והלא-מתפשר שהנהיג בזמנו הרב אלישיב זצ"ל, כמו התנגדות גמורה להסכמי נישואין למיניהם אם אינם כפופים באופן מוחלט להכרעות בתי הדין. לאחרונה הוא יצא באופן נמרץ נגד דעות מחודשות-יחסית שהשמיעו בשיעוריהם כמה רבנים בענייני מסורת הפסיקה בישראל ב'בית מדרש הגר"א' ובאתרים שונים. הרב שפירא בולט במרצו ובעוצמתו התורנית, ולמרות גילו הצעיר קולו נשמע, ורבנים מכובדים וידועים מחזקים את ידיו בפסקיו ובמחאותיו. הכרך החדש, התשיעי, של ספר השו"ת שלו 'בריתי שלום', כולל ט"ז תשובות, וכן תוכן לכל תשעת חלקי השו"ת הזה לפי סדר השו"ע. התשובה הראשונה בחלק זה עוסקת בדחיית דעתו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שניתן להסתפק במחיצה בבית הכנסת בגובה הכתף, השניה היא מחאה נגד הרעיון החדש להתיר לשאת בשבת מטרייה שיש בה בקביעות 'גג' ברוחב טפח סביב – רעיון שנמצא עדיין בדיונים בין רבנים וכמה מהם התירו אותו, והסימן השלישי כולל מחאה נגד כמה רבנים ספרדיים שהתירו בליל הסדר האחרון בעקבות הקורונה להשתמש בתוכנת זום כדי לחבר בין בני המשפחה שנאלצו לערוך את הסדר רחוקים זה מזה. גם בהמשך החלק הזה רואה לעצמו חובה הרב שפירא להביע את דעתו בתקיפות נגד חריגות בקו ההלכתי לפי דעתו. נראה שהידע הרחב בתורה והביטחון העצמי והמרץ הבלתי נגמר של הרב שפירא ימשיכו להוביל אותו להילחם מלחמות ה' בנושאים רבים ושונים, ושהדמות התורנית המיוחדת הזו תיתן את רישומה יותר ויותר בעולם הפסיקה התורני.

זו סקירה אודותיו בהמעיין תשרי תשפ''א
ואלו תגובות שנשלחו למערכת והתפרסמו בהמעיין טבת תשפ''א

תגובות על הסקירה הנ''ל - התפרסמו בהמעיין טבת תשפ''א.pdf

 

[4568734]

יש למישהו תמונה שלו?

[אברך]

יש למישהו תמונה שלו?

הגאבד-הרב-פנחס-שפירא.jpg

הרב-פנחס-שפירא-קיץ-תשעא.png

 

[מגנא ומצלא]

עצוב עצוב מאד!!!
הכרתיו ואת משפחתו.
טרגדיה גדולה.

[יהודי מי-ם]

יש למישהו תמונה שלו?

עם מרנן הגראי"ל והגרש"א זצ"ל.

הגראי''ל שטיינמן זצ''ל מעניק את ברכתו לייסוד ישיבת אור המאיר.jpg

 

[אור מופלא]

לא זכיתי להכירו כלל.
אבל למדתי כמה וכמה תשובות שלו וניכר שהוא היה גדול בתורה ממש.

[כמעיין המתגבר]

ציטוט ממקום אחר. (הכותב כאן כנראה הוא חרדל"י, ומחמת כן צורת הניסוח כאן היא כזו), (מחמת מלחמותיו היו עליו הרבה הכפשות שקריות, וכמו כן זייפו הרבה דברים בשמו כדי להכפישו, ומחמת כן ישנם שמכירים אותו בצורה לא נכונה).
 

הרב שפירא שימש במ

זו סקירה אודותיו בהמעיין תשרי תשפ''א
ואלו תגובות שנשלחו למערכת והתפרסמו בהמעיין טבת תשפ''א
תגובות על הסקירה הנ''ל - התפרסמו בהמעיין טבת תשפ''א.pdf

לדעתי כל התגובות כאן, הם פרי עטו של אחד ממתנגדיו ששלח אל הרב יואל קטן מכמה כתובות מיילים כמה תגובות בשם כמה שמות, רק כדי להכפישו.
באמת הוא לא זלזל כמעט בשום רב מקובל בציבורינו, אלא רק בשולי המחנה או ממחנות אחרים.
 

[כמעיין המתגבר]

בזמן האחרון דן עמי על שאלה לגבי עצמו, שלפעמים היה מחכך בשערו תוך כדי שינה וחשש בשבת שמא הוי פסיק רישיה של תולש ושאלני אם יש צד שאסור לו לישן בשבת כי הוא מכניס עצמו לאיסור באונס או בשוגג.
ובין הדברים צידדתי לו דאינו מתכוין ופסיק רישיה חייב רק אם כוונתו למלאכה שהוא עושה כגון גורר כסא וספסל וחורש, דאינו חייב אלא א"כ מתכוין לגרור כסא וספסל, ואז חייב אע"פ שאין כוונתו לחרוש, דחשבינן דכוונת הגרירה היא ככוונה לחרוש כיון דזה פסיק רישיה שיחרוש והוי החרישה כחלק מהגרירה, ועל כן אמרתי לו שכשאדם ישן אין כאן כוונה אפי' לחיכוך כי אין כאן מחשבה להדיא וממילא אין כאן מלאכה, ואמרתי לו שזה נכון על כל פנים בגוונא שישן ממש, ולאחר זמן חזר אלי וטען לי שיש לחוש שמא יש זמן שהוא נים ולוא נים, והוא טען לי שכל הנידון רק דרבנן כי התולש שער אינו חייב רק בכלי ולא בידו כדאיתא בשבת.
ולאחר זמן חשבתי שאפשר שטענה זו אינה נכונה, כי אף הרוצה לחרוש וחורש עם ספסל או כסא אפשר דחשיב שינוי ופטור, דאין לך שינוי גדול מזה, ומה שחייב כשמתכוין לגרור היינו מחמת דלגבי גרירה אין זה שינוי וחשבינן לחרישה כחלק מהגרירה ועל כן חייב, דהיינו דבאינו מתכוין ופסיק רישיה כל עוד מה שמתכוין לעשות הוא כדרכו אינו פטור אע"פ דלגבי המלאכה הוי שינוי, כיון דהוא אינו עושה את מה שעושה בשינוי אלא כדרכו והמלאכה נחשבת כחלק ממלאכתו, ולפי זה החוכך בשערו יהיה חייב אע"פ דהתולש בידו פטור, דכשתולש הוי שינוי, אבל כשחוכך לא הוי שינוי.
וזו סברא מחודשת אבל אפשרית, ולא הספקתי לטעון לפניו עד שנפטר.

[מיכאל ש]

ע ציטוט ממקום אחר. (הכותב כאן כנראה הוא חרדל"י, ומחמת כן צורת הניסוח כאן היא כזו), (מחמת מלחמותיו היו עליו הרבה הכפשות שקריות, וכמו כן זייפו הרבה דברים בשמו כדי להכפישו, ומחמת כן ישנם שמכירים אותו בצורה לא נכונה).
 

הרב שפירא שימש במ

זו סקירה אודותיו בהמעיין תשרי תשפ''א
ואלו תגובות שנשלחו למערכת והתפרסמו בהמעיין טבת תשפ''א
תגובות על הסקירה הנ''ל - התפרסמו בהמעיין טבת תשפ''א.pdf

לדעתי כל התגובות כאן, הם פרי עטו של אחד ממתנגדיו ששלח אל הרב יואל קטן מכמה כתובות מיילים כמה תגובות בשם כמה שמות, רק כדי להכפישו.
באמת הוא לא זלזל כמעט בשום רב מקובל בציבורינו, אלא רק בשולי המחנה או ממחנות אחרים.

אני לא יודע מה לחשוב בקשר לזה,כי עיין שם גם בדברי הרב קטן עצמו,ואולי נקודת השקפתו ומוצאו שונה,וצ"ע.

[יהודי מי-ם]

זכה להטמן ליד דודו זקנו המהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל.

[יהודי מי-ם]

וזאת למודעי כי הרב זצ"ל היה מדקדק בקלה כבחמורה, אף בס"ק שבמשנ"ב.
והיה עוזר ומסייע לכל נדכא, וסייע לילדים רבים להכנס למוסדות הראויים להם.

[כמעיין המתגבר]

פעם הרב שפירא צידד על פי דברי רש"י בשבת קג. ד"ה עושי כן, שכתב רש"י שהדופק בקורנס על הסדן כדי להחליק את הקורנס חייב משום מכה בפטיש, וצידד הנ"ל דלפי זה מסתבר קצת לאסור ליטול מסכה של קורונה חדשה בשבת כי העיקום של הברזל הוי כעין מכה בפטיש ולא גרע מהקורנס הנ"ל, יעויין שם. (אמנם הדבר לא ברור כל כך, ויש להשיב כמה תשובות, אך רציתי רק להביא את טענתו).