שיטת ה'פלפול' וה'חילוקים', מהותה והשלכותיה

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
כידוע, מאות בשנים רווחה בקרב היהדות התורנית האשכנזית שיטת ה'פלפול' וה'חילוקים'.

שיטה זו הרבתה בחשיבה ובפלפול מעמיק, אך הגישה העקרונית שלה היתה בלתי מחוייבת להגיון הפשטני, ובמידה מסויימת גם לא לשום אמת מידה של הגיון.

למרות החידוש המפתיע שבה, היא הצליחה לכבוש את כל בתי המדרשות האשכנזיים, וב'קסמיה' המפולפלים היא קנתה את אמונם של טובי הלומדים.


ברצוני לדון ולהחכים בכמה נקודות, וכדלהלן.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. מה מקום יש לה, לגישה הלזו, בתוככי המסגרת התורנית?

כלומר, יש מקום לגישה כזו?! יש לפלפול המחודד ערך לכשעצמו?! האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה, שכל כולה הגיון צרוף ואלוקי?!
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב. האם יש לשיטה הזו השפעה על סגנון הלימוד של זמנינו?

כלומר, האם שיטת הלימוד בת-זמנינו נתנה גט-כריתות לכל מאות השנים שקדמו לה, וגיבשה לה תפיסה חדשה, הגיונית יותר, או שמא ניתן למצוא עקבות של השיטה הקודמת גם בתוככי הגישה המקובלת בימינו?

או שמא האמת נמצאת אי-שם באמצע. דהיינו, שעל גבי החורבות של הגישה הקדומה וה'פלפלנית' נבנתה הגישה החדשה וה'הגיונית', ולא היה ניתן להגיע אל ה'שיטה' 'שלנו אלמלא ה'שיטה' הישנה שקדמה לה.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
ג. מה היה הגורם המרכזי הביא להפסקת הסגנון והשיטה הזו? האם אפשר להניח את האצבע על נקודת זמן מסויימת? האם הדבר כרוך בהשפעתו ה'פשטנית' של רבינו הגר"א?
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
ד. האם כל רבותינו בתקופה הזו, הושפעו, במידה זו אחרת, מהסגנון המדובר, ואם כן היאך ניתן להבין ולהכיל את הענין?

כלומר, היאך נוכל ללמוד ולהבין, להפנים ולהכיל, את תורתם של רבותינו בתקופה הזו, יחד עם ההסתכלות ה'הגיונית' אליה הורגלנו בשיטת הלימוד בת-זמנינו?
 

שפת הים

משתמש ותיק
ולי
המצפה לישועת ה' אמר:
האם שיטת הלימוד בת-זמנינו נתנה גט-כריתות לכל מאות השנים שקדמו לה, וגיבשה לה תפיסה חדשה, הגיונית יותר, או שמא ניתן למצוא עקבות של השיטה הקודמת גם בתוככי הגישה המקובלת בימינו?
אצל החסידים [הרבה מאוד מתוכם, הן ה'לומדים' והן האדמורי"ם] זה קיים עד היום ממש, [רק לאחרונה ראיתי חוברת שיעורים על חנוכה שנמסרו ע"י האדמו"ר מבאבוב 45 בישיבתו. כל שנה הוא מדבר על אותו ענין - הדלקה עושה מצוה, בהקשר לסוגיא הנלמדת כיד הפלפול הטובה עליו].

רק למען הבהרת דבריך, איזה תקופה נקרית אצלך בת זמנינו? הקצוה"ח והגרע"א שייכים אלינו או למאות שנים שקודם?
[תטיב לעשות אם תיתן כמה דוגמאות מהספרות המפולפלת ומהאוחזים בדרכה].
 

מחפש תואר

משתמש ותיק
צורת הניתוח האנושית השתנתה. אם בעבר כך עבד המוח ותראה שגם ספרות חיצונית השתנתה. המוח מתאים את עצמו לדור. הפיתוחים השתנו ושינו את צורת החשיבה את המבט וההסתכלות.
שמעתי פעם ראש ישיבה חשוב שביאר שהדמקורטיה יצרה את יכולת המחלוקת של קטן האחרונים ל....
 

בשלמא

משתמש ותיק
בספרו של המבורגר 'הישיבה הרמה בפיורדא' יש פרק מענין על סגנון קושיית 'הנירנבערגער' שנכתב ע"י חתן המחבר, וגם נספח נרחב על דרך הלימוד של נירנברג בסוף ח"א.
 

תלמיד קטן

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
ד. האם כל רבותינו בתקופה הזו, הושפעו, במידה זו אחרת, מהסגנון המדובר, ואם כן היאך ניתן להבין ולהכיל את הענין?

כלומר, היאך נוכל ללמוד ולהבין, להפנים ולהכיל, את תורתם של רבותינו בתקופה הזו, יחד עם ההסתכלות ה'הגיונית' אליה הורגלנו בשיטת הלימוד בת-זמנינו?

השאגת אריה מתייחס לכך בראש ההקדמה לספר תשובותיו, ומתבטא נגד מה שהוא עצמו פלפל לפני תלמידיו: "מה שפלפלתי לחדד את התלמידים או דרך דרוש לא העליתי על ספר, את הכל ישא הרוח ואין זה אלא הבל ורעות רוח, אף שנזהרתי בכל מה דאפשר שיהיה עיקר הפלפול באמיתה של תורה, מכל מקום אי אפשר שלא יתערב בו דברים שאינן לאמיתה".
זאת אומרת, הם ידעו היטב על חסרונות שיטת הפלפול, ולא פלפלו אלא לחידודא.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
א. מה מקום יש לה, לגישה הלזו, בתוככי המסגרת התורנית?

כלומר, יש מקום לגישה כזו?! יש לפלפול המחודד ערך לכשעצמו?! האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה, שכל כולה הגיון צרוף ואלוקי?!

לפי שיטת הגר"י סלנטר המצו"ב צלה"ק: מה מקום לגישה של הגיון בתורה, יש להגיון אנושי ערך כשלעצמו, האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה שכל כולה שכל אלוקי?
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=194&t=26378&p=439173&hilit=תבונה#p439173
 

משיב דבר

משתמש ותיק
השאלות צריך להבין לענ"ד:
א. מה בכלל הביאור בכך שבכל כמה דורות מתקבל דרך הבנה שונה לגמרי בתורה?
ב. (וממילא) איך עלינו להתייחס ללומדים מהדור ההוא למדו בפלפול וע"פ תשובותיהם אנחנו מתירים היום עגונות אע"פ ששום סברא מדברי' לא היינו מקבלים....
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה
כט. חבל על דאבדין, מה שהוצאתי רוב ימי בחילוקים גדולים ונפלאים, חטאתי עויתי פשעתי. על כן באתי להזהיר הדורות הבאים, ובזה יתהפכו זדונותי לזכיות. יאמרו נא יראי ה', ויפרסמו כל הנזכר לעיל בקרב כל ישראל לזכות את הרבים.
 

מחפש תואר

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
השאלות צריך להבין לענ"ד:
א. מה בכלל הביאור בכך שבכל כמה דורות מתקבל דרך הבנה שונה לגמרי בתורה?
ב. (וממילא) איך עלינו להתייחס ללומדים מהדור ההוא למדו בפלפול וע"פ תשובותיהם אנחנו מתירים היום עגונות אע"פ ששום סברא מדברי' לא היינו מקבלים....

על שאלתך הראשונה עמדתי למעלה.
ולשאלה ב' כדבריך העליתי קמי אחד מגדולי ראשי הישבות שליט"א וענה לי שפסיקת הלכה היא מגיעה מכוח סברא ולימוד ממקומות אחרים אך כוחם של פוסקים הוא בפסיקה. מלשון להפסיק ולנתק את המניעים והסיבות ולשני פנים גם לעניין נגיעות וכדומה וגם לעניין שלאחר שנים לא יובנו סברתם עדיין הפסיק  במקומה עומדת.
אכן אודה שאני לא התחברתי כל כך לתשובתו
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתון מתון אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
א. מה מקום יש לה, לגישה הלזו, בתוככי המסגרת התורנית?

כלומר, יש מקום לגישה כזו?! יש לפלפול המחודד ערך לכשעצמו?! האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה, שכל כולה הגיון צרוף ואלוקי?!

לפי שיטת הגר"י סלנטר המצו"ב צלה"ק: מה מקום לגישה של הגיון בתורה, יש להגיון אנושי ערך כשלעצמו, האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה שכל כולה שכל אלוקי?
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=194&t=26378&p=439173&hilit=%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94#p439173

ידידי, כמובן מאליו, הפירוש היחיד של המילה 'הגיון' בנוגע לעניינינו, הוא, הגיון עצמי, בתוך דברי התורה בעצמם.

כלומר, אין מדובר כאן על 'הגיון' אנושי (אשר יתכן ואין לו מקום להכריע על שיטת לימוד מסויימת, הנכונה היא אם לא), אלא רק על סדר נאות, להקיש דבר לדבר בצורה נכונה ומאוזנת, ולא כפלפולים הפורחים באויר.

הא ותו לא מידי.
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
איך עלינו להתייחס ללומדים מהדור ההוא למדו בפלפול, וע"פ תשובותיהם אנחנו מתירים היום עגונות, אע"פ ששום סברא מדברי' לא היינו מקבלים....

אכן כן, אל השאלה הזו התכוונתי בתחילה, אלא שהתייראתי מעט מלשאול אותה בפירוש...
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
שפת הים אמר:
רק למען הבהרת דבריך, איזה תקופה נקרית אצלך בת זמנינו? הקצוה"ח והגרע"א שייכים אלינו או למאות שנים שקודם?
[תטיב לעשות אם תיתן כמה דוגמאות מהספרות המפולפלת ומהאוחזים בדרכה].
לא אאריך מפני כבודם של רבותינו.

לא חסרים דוגמאות מספרי השו"ת של האחרונים הקדומים, אשר מאריכים ומפלפלים כיד ה' הטובה עליהם, בסוגי דימויים והוכחות אשר לא היית יכול לראות בראשונים ובגמרא.

הגרע"א והקצוה"ח כבר שייכם לתקופה היותר חדשה, שהשתדלה לתת מקום מבוסס יותר לכל סברא ולכל חילוק, (אם כי ניתן למצוא גם בשניהם מעט מניחוח העבר) .

הגר"א היה קיצוני בהתרחקותו מכל סרך של פלפול שהוא. צא וראה.

במידה מסויימת, גם בנושאי כלי השו"ע ניתן לראות עקבות של הגישה הזו. אם אתה מורגל בלימוד השו"ע ונושאי כליו מסתמא שמת לבך אל הדבר.

ואין כעת הזמן והמקום להאריך עוד.
 

בשלמא

משתמש ותיק
דלפון אמר:
נירנברגר
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8
רגנסבורגר

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A8
לאויסברענגער ובלא זאת אין ערכים?
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
שפת הים אמר:
רק למען הבהרת דבריך, איזה תקופה נקרית אצלך בת זמנינו? הקצוה"ח והגרע"א שייכים אלינו או למאות שנים שקודם?
[תטיב לעשות אם תיתן כמה דוגמאות מהספרות המפולפלת ומהאוחזים בדרכה].
לא אאריך מפני כבודם של רבותינו.

לא חסרים דוגמאות מספרי השו"ת של האחרונים הקדומים, אשר מאריכים ומפלפלים כיד ה' הטובה עליהם, בסוגי דימויים והוכחות אשר לא היית יכול לראות בראשונים ובגמרא.

הגרע"א והקצוה"ח כבר שייכם לתקופה היותר חדשה, שהשתדלה לתת מקום מבוסס יותר לכל סברא ולכל חילוק, (אם כי ניתן למצוא גם בשניהם מעט מניחוח העבר) .

הגר"א היה קיצוני בהתרחקותו מכל סרך של פלפול שהוא. צא וראה.

במידה מסויימת, גם בנושאי כלי השו"ע ניתן לראות עקבות של הגישה הזו. אם אתה מורגל בלימוד השו"ע ונושאי כליו מסתמא שמת לבך אל הדבר.

ואין כעת הזמן והמקום להאריך עוד.


את הדימוי של הגמ' זבחים ג' ענין מחשבת שלא לשמה בקדשים וחולין לענין תוך תוכו דכלים ניתן להבין בדרך ההגיון או הפלפול.
בנו"כ השו"ע - בט"ז יש הרבה מאד סגנון של פלפול.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
מתון מתון אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
א. מה מקום יש לה, לגישה הלזו, בתוככי המסגרת התורנית?

כלומר, יש מקום לגישה כזו?! יש לפלפול המחודד ערך לכשעצמו?! האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה, שכל כולה הגיון צרוף ואלוקי?!

לפי שיטת הגר"י סלנטר המצו"ב צלה"ק: מה מקום לגישה של הגיון בתורה, יש להגיון אנושי ערך כשלעצמו, האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה שכל כולה שכל אלוקי?
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=194&t=26378&p=439173&hilit=%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94#p439173

ידידי, כמובן מאליו, הפירוש היחיד של המילה 'הגיון' בנוגע לעניינינו, הוא, הגיון עצמי, בתוך דברי התורה בעצמם.

כלומר, אין מדובר כאן על 'הגיון' אנושי (אשר יתכן ואין לו מקום להכריע על שיטת לימוד מסויימת, הנכונה היא אם לא), אלא רק על סדר נאות, להקיש דבר לדבר בצורה נכונה ומאוזנת, ולא כפלפולים הפורחים באויר.

הא ותו לא מידי.
לא זכיתי להבין, מה זה 'הגיון עצמי, בתוך דברי התורה עצמם',
האם לפלפול אין כללים?
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
א. כמדוני שיש ע"כ חתו"ס, על מאמר הגמ' פטפוטי דאורייתא טבין, אשמח אם מישהו ימצא המקור.
ב. מה שהעירו לגבי נו"כ השו"ע, לדעתי זה מהסיבה שההיצמדות לפרש על שו"ע היא נוגדת את מהלך החשיבה הפלפלני, ודו"ק.
 
חלק עליון תַחתִית