סוד הקסם של מירון

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
בהנחה שאנשים פשוטים (כמוני) לא ממש מרגישים הרגשות רוחניות נשגבות. 
מעניין לנתח את הגורמים לנהירה ההמונית לאתרא קדישא מירון בשונה משאר המקומות הקדושים.
האם זה גדולת רשב"י הקבור שם? המקום הפסטורלי? המרחק? המסורת על המקום?
 

כותר

משתמש ותיק
אחד מצדיקי דורנו נשאל, מדוע נסע לקבר של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר,
והשיב בזה הלשון: "כדי להתבשם מהאור של רבי שמעון".
 

יהודי

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
אחד מצדיקי דורנו נשאל, מדוע נסע לקבר של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר,
והשיב בזה הלשון: "כדי להתבשם מהאור של רבי שמעון".
זאת בדיוק היתה השאלה, אחרי שלטענתו הוא לא מתבשם מאור זה.
 
 

כותר

משתמש ותיק
אני מציע לו לטבול במקוה וללמוד זוהר.
אפשר בקטעים של נגלה שזה כמו מדרש, להבין בעזרת ספר שמבאר. או לפחות לקרוא את הלשון בלא הבנה.
כך הוא יתחבר לאורו של רבי שמעון.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
השאלה לדעתי צריכה להיות, מה נשתנה רבי שמעון מחבריו ר' מאיר, ר' יהודה, ר' יוסי ומרבו ר' עקיבא, שאליהם הולכים הרבה פחות?
(ככל הנראה זה בגלל הזוה"ק)
 

צ''ע

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
המקום הפסטורלי?

נכון,
מגנא ומצלא אמר:

נכון,


ואחרי שיש לבני אדם עוררות רגשית מכל טיולון ויציאה מביתם השגרתי לעבר מקום יפה ופתוח כמובן שכל הרגשות מתחילות להתחזק ואז בא :
מגנא ומצלא אמר:
גדולת רשב"י הקבור שם
וגם כן :
 
מגנא ומצלא אמר:
המסורת על המקום

ודוק, וכך זה הרבה דברים ביהדות, כמו 'מוזיקה' שמביאה לאדם עוררות רגשית ולכן הוא מתדבק יותר לבוראו ומתפלל ברגשי לב,
 

יוסף מיכל

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
בהנחה שאנשים פשוטים (כמוני) לא ממש מרגישים הרגשות רוחניות נשגבות.
לא כולם זוכים להכל.
אבל יש המון אנשים פשוטים יותך ממך שמרגישים,
ולפעמים צריך להרפות מן השכל וההגיון ולתת לנפש להרגיש מה שהיא מרגישה , ואז מתחילים להרגיש.
ואם גם בדיעבד אתה לא יודע להסביר מה שאתה מרגיש, לא נורא.
 

צ''ע

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
בהנחה שאנשים פשוטים (כמוני) לא ממש מרגישים הרגשות רוחניות נשגבות.

לדעתי, חוץ מהל''ו צדיקים הנסתרים [אם הם קיימים אכן בדורנו כהמקובל] אף אחד אינו 'מרגיש הרגשות רוחניות נשגבות',
השגות זה בשכל וההבנה, רגשות זה עולם אחר בו כולנו אותם בני אדם כמו שלא תטען שלאדם כלשהו אין האש כואבת ואין הסוכר מתוק לחיך...
והחסידים בטוחים שיש להם השגות בגלל שהם 'מרגישים' משהו בליבם כמו בשבת וכדו' ואי''ז אלא רגש פשוט שיש לכל אחד,


מגנא ומצלא אמר:
מעניין לנתח את הגורמים לנהירה ההמונית לאתרא קדישא מירון בשונה משאר המקומות הקדושים.

זה כבר שאלה אחרת לגמרי, ויש עוד אפשרויות לתרץ את התופעה הזו, שזה מקום תפילת רבים והרבה גדולים התפללו שם וכמובן שיש גם ישועות וגם די נגיש ואיזור נופש כשר, וכו' וכו',
אני חשבתי ששאלת רק על ה'קסם' שיש לרוב השוהים שם שזה משהו שקשור לרגשותינו, וכנ''ל,

ואדגיש שכמובן אליבא דאמת יש למקום הזה קדושה לאין ערוך ומי לנו גדול כהאר''י שעלה שם וערך חלאק'ס והאוה''ח הקדוש שירד מהחמור, ואכן יכול להיות שזה גם הסיבה לרגשותינו ההומים שם, אלא שאני דרך פשט כתבתי לפי הנראה לעינינו,
 

ששמואל

משתמש ותיק
אם נפשט את שאלתך אתה שואל למה בחורי ישיבות (בעיקר), מהמגזר הליטאי נוסעים לשם ולא לפארק הלאומי בבית שאן.
כי המקום מפותח מאוד.
כי הציבור החסידי משקיע בעניין מסיבותיו הרוחניות, ויוצר נכוחות במקום.
כי מעניין שם.
כי אפשר לתרץ את הנסיעה כרוחניות ולא טיול בעלמא.

וכמו שכתב @huo yuc יום טוב כי ככולם נוסעים.
 

יוצר אור

משתמש ותיק
יש אחד הרב גוטמן מאלעד שחיבר ספר שלם על רשב"י נראה לי שבספר שלו יש הרבה מקורות על הסגוליות של התפילות בקברו של רשב"י
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
בהנחה שאנשים פשוטים (כמוני) לא ממש מרגישים הרגשות רוחניות נשגבות. 
מעניין לנתח את הגורמים לנהירה ההמונית לאתרא קדישא מירון בשונה משאר המקומות הקדושים.
האם זה גדולת רשב"י הקבור שם? המקום הפסטורלי? המרחק? המסורת על המקום?
איני רוצה להסביר אף שיש כמה הסברים פשוטים בתכלית.
מה שיותר חשוב מהסברים בדעיבד, הוא שמי שכבר נוסע, יכול ליסוע סתם כי כולם נוסעים, ויכול להתחבר לדמותו של רשב"י ותורתו, ואז הנסיעה יש בה מהות אמיתית.
כמו שלא תשאל למה אדם נוסע לקבר אבותיו או רבותיו.
 
 

מחפש תואר

משתמש ותיק
אני ליטאי. ואחד שלא קונה סתם הרגשים. ובסוף כשאתה מגיע לר שמעון. יש תחושה אחרת ראשית המיקום ללא ספק. עיין ערך קרעסטיר. שנית גדולי המחשבה מבארים שתמיד הנסתר משליך על הנגלה ולכך אדם שמעמיק ולפחות מנסה להעמיק בנגלה הרי שתורת הנסתר קורצת לו ועל כן בני התורה בדור האחרון מחוברים היטב לעולם המחשבה. והכל הוא מתורתו של רבי שמעון.
והשלישית הוא המצב הנפשי שמחפש תמיד ריגושים לא הרגשים וברבי שמעון האווירה והציבור יחד נותנים אפקט מסוים
 

פלגי מים

משתמש ותיק
מכיון שבמרון עסקינן אציג לפני חברי הפורום רמזים בענין ,    רשב''י ע''ה דרש לפני הסתלקותו בענין עולם התיקון שהוא המלך האחרון דשמונת מלכי אדום הדר ושם אשתו מהיטבאל[שבשאר המלכים לא הוזכר שיש להם אשה אלא במלך דתיקון בלבד שזהו עולם התיקון שלשבת יצרה ולכן דווקא בו הוזכר שיש לו אשה] והד''ר מהיטבא''ל בגימטריא מירו''ן במכוון וכנודע מענין רמון[כמובא בליקוטי תורה להאריז''ל פרשת עקב] שהוא בהוד[כי שבעת המינים הם לנגד ז' מידות]גימטריא נוריא''ל והוא מט''ט שתסיר  ט''ט ממטטרו''ן שגימטריא ח''י נשאר רימו''ן כי ט''ט באמצע מטטרו''ן  הוא חיות ותוכיות הרימון כי מ' מימין ורו''ן משמאל והם סוד הקליפה הנקרא רמון ובתוכם ח''י [שהוא ט''ט דמטטרון] ואכל וחי לעולם והוא סוד שר' מאיר אכל רמון וקליפתו זרק כמובא בחגיגה[ט''ו ע' ב'] בהיות אין אחיזה לחיצונים אבל בלבוש יש להם אחיזה ואי''ל שלכן רשב''י שהוא סוד התיקון בחר מקום מנוחתו במירון שהוא אותיות רימון שלנגד הוד שהסתלק בהוד שבהוד ובח''י [ט''ט דמטטרון]בחודש [ולג''ב הוא סוד התיקון אחרי השבירה דמיתת תלמידי ר''ע]ולרשב''י היה נשמת מש''ה שהוא ר''ת 'מט''ט 'שר 'הפנים [ומלאך מט''ט שהוא מקבל השפעתו מבחינת יסוד[עץ חיים שער כסא הכבוד פרק ז'] הוא מ''ם דמירון שמ''ם במילואו הוא יסו''ד[מטטרון בגימטריא שד''י שהוא ביסו''ד כידוע] ורו''ן הוא רצו''א דנוריא''ל שבגימטריא מטטרו''ן שנוריאל הוא יסוד האש גבורות דרצוא  שמשמאלא [וכן נו''ר הוא אש]שרשב''י שהסתלק בח''י בחודש המתיק הגבורות דמטטרון [אחרי שהסתלק שני הטיתי''ן]בח''י ובזה השלים מירון בח''י ויכול  לפטור העולם מן הדין [והוא גם מה שסופי תיבות מירון הוא סופי תיבות דאלו שיכולים לפטור העולם מן הדין מ' דיותם ר'  דאלעזר ונ' דשמעון וי' דאחיה השילוני[ ועם ו' הוא עוזיהו דיותם בן עוזיהו] והוא מה שהאש היה לוהט אחר מיטת רשב''י ולקחתו למירון ובמיתתו ביקש שיהיה ר' יצחק [שהוא גבורה] ''כי אין הדינין נמתקין אלא בשרשן'' ורצה למתקו כמובא באדר''ז ורשב''י תיקן מיתת נדב ואביהוא בזה[שהיו מבחינת רצוא דתוהו] 'שהחזיק' עצמו למיתתו שחיכה ליום זה כדאמר ''כל יומין דקאימנא תאיבנא למחמי יומא דא'' כמבואר בחסידות ועוד יש להאריך ואכ''מ.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
אני לא מרגיש בקבר רשב"י שום התרגשות אחרת מקבר ר"ע או ר"מ.
ומי שיטען שאיני מרגיש כלום, אומר שבקבר רחל למשל יש לי כן התרגשות.
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
למעשה, שם האשכול היה צריך להיות "הרגשות - דמיון או אמת".... 

זכורני שכשהייתי פעם ראשונה על ציונו של רבי נחמן מברסלב הייתי משוכנע כי אני עומד לחוות חוויה מיוחדת.
שנים קודם לכן קראתי ושמעתי תיאורים משובבי לב ונפש על פרץ בכיות ודמעות בלתי נשלט התוקף את הבאים לשם לראשונה.
על רגשי טהרה וקדושה המשתפכים בראש כל חוצות בעיר הגעגועים אצל רופא הנפשות....

דא עקא, כי כאשר דרכו רגלי לראשונה בעיר אומן הסתקרנתי לדעת איך ארגיש ומה יהיה. אף הלכתי קודם למקווה טהרה וטיהרתי נפשי.
והנה עומדות רגלי על מקום הציון עצמו. אותו החדר עם אותה הפרוכת מכל התמונות, הספרים, התיאורים והכיסופים....
ו.... כלום!!! שום הרגשה מיוחדת, לא דמעות ולא בכי, גם לא הרהורי תשובה מיוחדים.

מכיוון שמכיר אני בשפלותי, סברתי כי אולי הנני בדרגה כה נמוכה עד כי אפילו רבי נחמן אינו יכול להושיעיני... 
דעת נקל לנבון, כי מימיני ומשמאלי עמדו נרגשים בעלי קעקועים וכדו' אשר ניכרת היתה עליהם חיבת הקודש והתרגשותה....

אז נצנצה בי התובנה כי ייתכן שמי שנוטה לדמיון מפותח יותר, סופו שגם חווה אותו בפועל....
 

חיליש

משתמש חדש
צ''ע אמר:
לדעתי, חוץ מהל''ו צדיקים הנסתרים [אם הם קיימים אכן בדורנו כהמקובל] אף אחד אינו 'מרגיש הרגשות רוחניות נשגבות',
השגות זה בשכל וההבנה, רגשות זה עולם אחר בו כולנו אותם בני אדם כמו שלא תטען שלאדם כלשהו אין האש כואבת ואין הסוכר מתוק לחיך...
והחסידים בטוחים שיש להם השגות בגלל שהם 'מרגישים' משהו בליבם כמו בשבת וכדו' ואי''ז אלא רגש פשוט שיש לכל אחד,
לדעתי לא נכון,וכי שניים שנמצאים בחתונה מרגישים אותו דבר?ואפי' שניהם באותה דרגת קירבה.רגש זה דבר דינאמי ומשתנה לא רק מאדם לאדם אלא אפילו מזמן לזמן באותו אדם,ממילא בלי קשר לחסידיםאו לא(ואני חסיד!) אפשר ואפשר להרגיש. רק לא להיות מדומיין, ומי שמעייני רגשותיו לרוחניות נסתמו יזעק וישווע בשברון לב לבוחן לבבות.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
חיליש אמר:
צ''ע אמר:
לדעתי, חוץ מהל''ו צדיקים הנסתרים [אם הם קיימים אכן בדורנו כהמקובל] אף אחד אינו 'מרגיש הרגשות רוחניות נשגבות',
השגות זה בשכל וההבנה, רגשות זה עולם אחר בו כולנו אותם בני אדם כמו שלא תטען שלאדם כלשהו אין האש כואבת ואין הסוכר מתוק לחיך...
והחסידים בטוחים שיש להם השגות בגלל שהם 'מרגישים' משהו בליבם כמו בשבת וכדו' ואי''ז אלא רגש פשוט שיש לכל אחד,
לדעתי לא נכון,וכי שניים שנמצאים בחתונה מרגישים אותו דבר?ואפי' שניהם באותה דרגת קירבה.רגש זה דבר דינאמי ומשתנה לא רק מאדם לאדם אלא אפילו מזמן לזמן באותו אדם,ממילא בלי קשר לחסידיםאו לא(ואני חסיד!) אפשר ואפשר להרגיש. רק לא להיות מדומיין, ומי שמעייני רגשותיו לרוחניות נסתמו יזעק וישווע בשברון לב לבוחן לבבות.
הרגשות רוחניות חווים אנשים רוחניים
יש רגשי קודש, חלק מהם אמיתיים וחלק מהם חיצוניים ומדומיינים
 

חיליש

משתמש חדש
מ\
אתה מדבר על תחשות,בזה כולנו שוים ,או כמעט שווים,רגש זה דבר אולי הכי משתנה ודינאמי,ולפעמים גם מתעתע.כמובן שחייבים את שליטת השכל(בחירה)אבל הרגש הוא המנוע והמניע והוא משתנה,בקיצור אתה לא מרגיש כי כך זה אצלך!ותו לא!
 

ידידיה

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
מכיוון שמכיר אני בשפלותי, סברתי כי אולי הנני בדרגה כה נמוכה עד כי אפילו רבי נחמן אינו יכול להושיעיני... 
דעת נקל לנבון, כי מימיני ומשמאלי עמדו נרגשים בעלי קעקועים וכדו' אשר ניכרת היתה עליהם חיבת הקודש והתרגשותה....

אז נצנצה בי התובנה כי ייתכן שמי שנוטה לדמיון מפותח יותר, סופו שגם חווה אותו בפועל....
זה לא כ"כ ראיה, כי גם בהנחה שהם הרגישו קרבת ה' באותה מידה שאתה הרגשת או אפי' פחות הם אמורים להתרגש יותר, מאחר ולהם יש הפרש גדול יותר בין ההרגשה כעת להרגשה בסתם יום של חול.
 

שמעון רבינוביץ

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
מעניין לנתח את הגורמים לנהירה ההמונית לאתרא קדישא מירון בשונה משאר המקומות הקדושים.
בספה"ק 'בית אהרן' מובא כעי"ז: "כשם שהקב"ה הוא הקב"ה לכל, כך רשב"י הוא רשב"י לכל", ופירשו המשפיעים, שהתנא הא-לקי רשב"י הוא זה שביאר את גדלותו של כל (נשמת) יהודי באשר הוא, עוד לפני מצבו הרוחני, ולכן יש באמת לכל אחד שייכות אליו - אל האור שגילה, והדברים ארוכים, ואין אני ראוי להרחיב בדברים אלו.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
שמעון רבינוביץ אמר:
מגנא ומצלא אמר:
מעניין לנתח את הגורמים לנהירה ההמונית לאתרא קדישא מירון בשונה משאר המקומות הקדושים.
בספה"ק 'בית אהרן' מובא כעי"ז: "כשם שהקב"ה הוא הקב"ה לכל, כך רשב"י הוא רשב"י לכל", ופירשו המשפיעים, שהתנא הא-לקי רשב"י הוא זה שביאר את גדלותו של כל (נשמת) יהודי באשר הוא, עוד לפני מצבו הרוחני, ולכן יש באמת לכל אחד שייכות אליו - אל האור שגילה, והדברים ארוכים, ואין אני ראוי להרחיב בדברים אלו.
יש לכל יהודי שייכות גם לר"ע, שכל התורה שבע"פ שיש לנו זה ממנו,
 
חלק עליון תַחתִית