האם למדו מסכת מועד קטן בוולאזין?

צבי הירש

משתמש ותיק
יש שהקפידו לא ללמוד פרק ואלו מגלחין, בספר חסידים רואים שהוא לא מזלזל בזה, ולמעשה הוא נוקט שילמד בצינעא ובע"ה לא יזיק
האם יכול להיות שזה קשור?
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
יש שהקפידו לא ללמוד פרק ואלו מגלחין, בספר חסידים רואים שהוא לא מזלזל בזה, ולמעשה הוא נוקט שילמד בצינעא ובע"ה לא יזיק
האם יכול להיות שזה קשור?

גם אני חשבתי על זה 
 

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
היום עיינתי במרומי שדה ולא מצאתי חידושים עמ״ס מועד קטן. 

לפי הנראה, נכונו דבריך. לא מסר שיעורים במועד קטן: 
ודומה לזה, בספר נפש הרב (עמ' כט בהערה), כתב הג"ר צבי שכטר שהגרי"ד סולוביצ'יק לימד פרק "אלו מגלחין" והג"ר מנדל זק"ש – חתן החפץ חיים – היו לו קצת טענות עם הגרי"ד בקשר לזה, שהרי בתשובות החת"ס הזכיר שהמנהג היה שלא להגיד שיעור בפרק זה...

בספר מאיר עיני ישראל (ח"ב עמ' 239) מובא מעשה שהיה בראדין, שכמה אנשים מתו בתקופה קצרה. אספו אנשי הקהילה את הקהילה לצורך חשבון נפש. קם החפץ חיים והכריז שמסכת מועד קטן מתלוננת אצל ריבונו של עולם שאינה נלמדת בישיבות, ומי שכן לומד אותה זה רק לענייני אבלות ולכן אנשים מתים...
 
ומגיד שיעור שהתחיל ללמד מו"ק ואמר למשתתפים בשיעור שיצומו לפני תחילת הלימוד. נשאל הגראי"ל שטינמן: האם יש ענין בזה וצריך לחשוש ואכן צריכים לצום? והשיב: "העולם מפחדים"...
 
וכתב הג"ר שמואל הלוי ווזנר בשו"ת שבט הלוי (י, א אות ב): ואשר שאל כב' בענין למוד מס' מועד קטן ובפרט בסדר דף היומי. אין לי להוסיף על מה שהעתיק כב' בקיצור, והעיקר מש"כ בס"ח סי' רס"א דלא זו דאינו מזיק אלא מצוה גמורה היא אלא שיש להתפלל לפני זה שלא יגרום שום דבר רע, ואין היא וכיו"ב ח"ו גורם נזק אלא דברת בני אדם כאשר רמז בס"ח שם, אבל דברי תורה עצמם הם דברי אלקים חיים וגורמים אריכות ימים, אלא שאין רגילים לקבוע ישיבה ע"ז, אבל מצוה כלימוד ש"ס על הסדר בין ביחידות בין ברבים כדף היומי חלילה לחסר חלק מתורת חיים.
 
ומי לנו גדול מגדולי הראשונים אבירי התורה כבעלי תוס' והרא"ש ומרדכי, כרבינו הרמב"ן והריטב"א ועוד, כבעלי שו"ע הטור וכל שלטי גבורים שלא שינו מעיונם בזה לעומת שאר חלקי התורה. ואם בכל זאת חושש אדם לנפשו יתפלל שגם עי"ז יזכה להאריך ימים ושנים, ואריכות בזה ללא צורך.
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
יחיה אמר:
לפי הנראה, נכונו דבריך. לא מסר שיעורים במועד קטן:
תודה על המ״מ החשובים.
אך לגבי שאלת פותח האשכול אולי מדוייק להיפך כי לר״מ היה קצת טענות על הגרי״ד והביא מהחתם סופר לחמו.
אם בוולוזין לא למדו היה מקשה עליו מולוזין שיותר ׳קרובה׳…
 

יחיה

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
יחיה אמר:
לפי הנראה, נכונו דבריך. לא מסר שיעורים במועד קטן:
תודה על המ״מ החשובים.
אך לגבי שאלת פותח האשכול אולי מדוייק להיפך כי לר״מ היה קצת טענות על הגרי״ד והביא מהחתם סופר לחמו.
אם בוולוזין לא למדו היה מקשה עליו מולוזין שיותר ׳קרובה׳…

הרי אין תשובת חתם סופר כזה [ועיין על שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן שמו], ואין ספק כי השמועה נמסרה לא בדקדוק.
כפי הנראה, הטענה אכן הייתה אשר זה נגד מנהג הישיבות, אלא ששניהם נולדו אחר סגירת וולוז'ין.
הגרי"ד ז"ל עצמו, בשום ישיבה לא למד.
מן האפשר שלא ידעו בבירור מנהג ישיבת וולוזי'ן דווקא (מרומי שדה יצא לאור בדור אחרון), רק ר"מ טען ממנהג הכללי של הישיבות.
לענ"ד, השמטת מועד קטן דווקא, מספר שיעורי הנצי"ב - מרומי שדה, ודאי הוכחה חזקה היא.

אגב, מסתבר שגם פירוש רש"י האמתי החסר בדפוס, אלא מתוך כ"י יחיד, קשור אל מניעת לימוד מועד קטן.
המעתיקים פירושו היו מועטים בהעדר ביקוש, שלכן המדפיסים לא עמדו עליו, ולא מצאוהו.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
קבלתי אימייל מחכם אחד שליט״א וז״ל למדו מועד קטן בוולאזי'ן
למשל יש לי עידות של אחד שלמד שם בתרמט שבאותו זמן למדו מועד קטן.
 

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
קבלתי אימייל מחכם אחד שליט״א וז״ל למדו מועד קטן בוולאזי'ן
למשל יש לי עידות של אחד שלמד שם בתרמט שבאותו זמן למדו מועד קטן.

מדוע אינו מגיד לאותה ה"עדות", דבר בשם אומרו, ומה הוא אמר בדיוק, שצריך לסמוך על דיבורו בלבד.
ועוד, גם אם למד או למדו מועד קטן, עדיין לא מחייב שהנצי"ב מסר שיעורים ברבים עליה, ולפי המקורות שלעיל, אולי הקפיד דווקא על קביעת שיעורים בציבור בזה, וע"ז אין עדות, מלבד השמטת מרומי שדה הנ"ל.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחיה אמר:
שמואל דוד אמר:
קבלתי אימייל מחכם אחד שליט״א וז״ל למדו מועד קטן בוולאזי'ן
למשל יש לי עידות של אחד שלמד שם בתרמט שבאותו זמן למדו מועד קטן.

מדוע אינו מגיד לאותה ה"עדות", דבר בשם אומרו, ומה הוא אמר בדיוק, שצריך לסמוך על דיבורו בלבד.
ועוד, גם אם למד או למדו מועד קטן, עדיין לא מחייב שהנצי"ב מסר שיעורים ברבים עליה, ולפי המקורות שלעיל, אולי הקפיד דווקא על קביעת שיעורים בציבור בזה, וע"ז אין עדות מלבד השמטת מרומי שדה הנ"ל.

כבודו צודק! אשלח לו שאלות הנ״ל. 
 

סעדיה

משתמש רשום
שמואל דוד אמר:
יחיה אמר:
שמואל דוד אמר:
קבלתי אימייל מחכם אחד שליט״א וז״ל למדו מועד קטן בוולאזי'ן
למשל יש לי עידות של אחד שלמד שם בתרמט שבאותו זמן למדו מועד קטן.

מדוע אינו מגיד לאותה ה"עדות", דבר בשם אומרו, ומה הוא אמר בדיוק, שצריך לסמוך על דיבורו בלבד.
ועוד, גם אם למד או למדו מועד קטן, עדיין לא מחייב שהנצי"ב מסר שיעורים ברבים עליה, ולפי המקורות שלעיל, אולי הקפיד דווקא על קביעת שיעורים בציבור בזה, וע"ז אין עדות מלבד השמטת מרומי שדה הנ"ל.

כבודו צודק! אשלח לו שאלות הנ״ל. 
כנר' הכוונה לעדותו של הגרי"ל דון יחיא [נדפס בסוף חידושי הגר"ח החדש] שבבואו לוואלאז'ין בשנת תרמ"ט למדו אז מועד קטן והגר"ח מסר ע"ז שיעורים.
 

יחיה

משתמש ותיק
סעדיה אמר:
שמואל דוד אמר:
יחיה אמר:
מדוע אינו מגיד לאותה ה"עדות", דבר בשם אומרו, ומה הוא אמר בדיוק, שצריך לסמוך על דיבורו בלבד.
ועוד, גם אם למד או למדו מועד קטן, עדיין לא מחייב שהנצי"ב מסר שיעורים ברבים עליה, ולפי המקורות שלעיל, אולי הקפיד דווקא על קביעת שיעורים בציבור בזה, וע"ז אין עדות מלבד השמטת מרומי שדה הנ"ל.
כבודו צודק! אשלח לו שאלות הנ״ל. 
כנר' הכוונה לעדותו של הגרי"ל דון יחיא [נדפס בסוף חידושי הגר"ח החדש] שבבואו לוואלאז'ין בשנת תרמ"ט למדו אז מועד קטן והגר"ח מסר ע"ז שיעורים.

יישר כוח! הינו מצ"ב.
בדבריו הוא אומר שלא שמע שיעורי הגר"ח על מועד קטן, רק המשמעות שהגר"ח זצ"ל אמנם מסר שיעורים בה, ומטעם אחר, רי"ל לא השתתף בהם.
לגבי שיעורי הנצי"ב, אינו מפרט דבר, כלפי מסכת מועד קטן.
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_בכורי יהודה - ב - דון יחיא, יהודה ליב בן חיים_168_170.pdf
    5 MB · צפיות: 1

לייבל'ה

משתמש רשום
עיין במש''כ בס' הליכ''ש מועדים חלק ניסן- אב עמוד תלט הע' 35 וז''ל בקיצור: דעת הגרש''ז שאין להמנע מלמוד הל' אבילות, ואף שהחת''ס חשש לכך , אין זה נוגע לאנשים כערכנו. והיה מזרז לת''ח שילבנו הלכות אלו. ובשעורו לבע''ב למד מס' מו''ק כמה פעמים. יעו''ש עוד.
 
חלק עליון תַחתִית