וכך למדו אותנו רבותינו מאורי הגולה בענין זה
להאשים גדולי ישראל על אי עלייה לארץ קודם המלחמה זהו מינות
"החזו"א היה אומר מי הוא אפיקורס שומר מצוות, אפרומער אפיקורס, בדורינו, כל מי שטוען כי באשמת גדולי ישראל נרצחו ששה מליון יהודים באירופה..." )מהגר"א רוטר שליט"א, מעשה איש ח"א קע"ב).
"אמר לי אלו שאומרים שגדולי הדור שלא הסכימו לנסוע לארץ ישראל לא טוב עשו הרי זה מינות" (מעשה איש ח"ד דף ט"ז).
"בימים הראשונים לביאתו ארצה נזדמן לו לשוחח עם יהודי אחד שהעיר בתוך הדברים לפי תומו כי לאור עלייתו לארץ מסתבר שגדולי הדורות הקודמים אשר הסתייגו מן העליה לא כיוונו יפה, הערה זו גרמה לו התרגשות רבה וכך קרא מינות נזרקה בדבריכם כשהגדולים אומרים לא לעלות ארצה זוהי תורה ממש כדרך שהוראתם כן לעלות היא תורה" (פאר הדור ח"ב דף מג).
שאל נשאל החזו"א ע"י איש עיתוני "אינכם סוברים רבי כי היהדות הנאמנה היתה יכולה להיות עתה רוב אם כל שדרותיו היו בחמישים שישים שנה האחרונות מתחברים ברוח ובפועל בתנועה העולמית לשיבת ציון {פלטתי מיד התחרטתי על חוצפתי}".
והשיב "אה זה הכל משמים איננו יודעים את החשבון המסוים זהו כבשי דרחמנא היראים והשלמים פחדו ולבם עדיין מפרפר עתה כוונתם היתה כמו של יהודים יראים וחרדים האם באמת עשו כזו טעות נוראה בפחדם נותר עדיין לראות, ואשרי המאמין, בטחוננו עדיין גדול, איננו חלילה חסרי תקוה הקדושה תנצח סוף כל סוף אבל בינתיים אנו בעלי יסורים קשים (ספר מפיהם)
"לכך עלינו להתאמץ ולהתגבר על כל המכשולים והמניעות העומדים לנגדנו בנוגע לארצנו הקדושה וישובה והלואי הלכנו בדרך זו מאז ומקדם וכבר היינו עכשיו עומדים ומצפים לשמים על קץ וגמר הגאולה לעלות על פסגת רמת מלכות בית דוד משיח צדקנו ולראות ארמון ה' על הררי מרום (אמרי שאול עניני ארץ ישראל אות מ"ה).
הגרי"צ דשינסקי זצ"ל ראב"ד דירושלים כתב "בימים המעטים שחנני ה' להמצא באווירה של א"י, הספקתי לדעת שהרבה מאד אבדה היהדות החרדית בארץ הקדש ע"י חוסר פעולה מתמידה מצד היהודים החרדים בבניינה של א"י. הרבה נקודות הישוב וכמה מבצרים חזקים נפלו בידי מפירי קדש. וכמה רבבות ילדי ישראל נאבדו ליהדות ע"י שהבניין נעשה ע"י אנשים שנתרחקו ממסורת ישראל... ואנו רואים נאמנה שבמקומות שעלו בהם הרבה יראים לדבר ה' נראים אותות לטובה להחזקת התורה והמסורה. ויש תקווה לאחרית טובה ולשיפור המצב של היהדות החרדית בעזר"ה.
ולכן אם החרשנו והיהדות החרדית תמשיך תוסיף לעמוד מרחוק להתנועה הכבירה של ישוב א"י... ותרשה שכל עבודת הבניין תעשה ע"י אחרים... מי האיש אשר כוחו אתו לקבל על עצמו את האחריות הגדולה של א"י, משוש חיינו..."
(מתוך מכתב שנשלח בתרצ"ד לבקשת 'אגודת ישראל' בפולין להביע את דעתו על העליה לא"י. המכתב פורסם בעיתונה של 'אגודת ישראל' בפולין – 'טאגבלאט' בט"ו בשבט תרצ"ד)
הג"ר מאיר שפירא זצ"ל בחדשיו האחרונים לא עבר יום מבלי שהזכיר באיזה אופן שהוא את א"י. הוא אמר : אין שלימות במה שאנו בונים בגולה, שגיתי שלא התחלתי באר"י כי לא הערכתי את הרצון של עם ישראל יהודים היו נתבעים ונותנים בשביל ישיבה בארץ ישראל . עכשיו רכשתי לי נסיון, עכשיו אני מקוה ברצות השם להקים בארץ ישראל ישיבה אשר בניניה בלבד יביישו את בניני האוניברסיטה ... הוא פרס לפני את תכנית בנין הישיבה בא"י הוא רצה להקים את הישיבה הגדולה ביותר בעולם היהודי". (האור המאיר עמ' רפד)
"הלב מתפלץ לראות מצב הדור שאינו מחכה להתיישבות הרבה של ראשי הדור וח"ו אם נעמוד מרחוק יקחו המנהלים החופשים הכל בידם ומה נעשה אז כי הלא סערת הזמן בוער בחוזקה ולדעתינו בעת הזאת מהראוי לאיש גדול כהרב הגאון הנ"ל להיות חכם הרואה את הנולד וה' ירים קרן עמו וקרן תוה"ק" (גנזי ישראל בשם אגרות הרה"ק מטשארטקוב)
"ובדרך זו סיפר הרה"ק רבי אברהם יעקב זי"ע מסאדיגורא תל אביב שרבינו הגיב פעם למתנגדי העלייה לא"י בשלמא אם הייתם יכולים לנעול את שערי ארץ ישראל בשבעה מנעולים ולמנוע מכולם את העלייה לארץ ישראל מילא אבל הרי אין בכוחכם לעשות כן והם יעלו אם כן האם רוצים אתם לעשות מארץ ישראל אמריקה אדרבה יעלו יהודים חרדים לארץ ובראשם גדולי הדור ויהפכו את הארץ לארץ חרדית" (שם)
הרבה פעמים עולה הדיון במה שנראה שרבים היה יכולים לנצל מהמלחמה ע"י בריחה לא"י, ורבים משתדלים לבאר מה שגדולי ישראל שלא עודדו העלייה אז. בראש וראשון פשוט שכל המהרהר אחר רבו כאלו מהרהר אחר השכינה וגדולי ישראל יש להם דין רבו שכל ישראל, והמהרהר אחריהם מינות נזרקה בו. אך באמת היה הרבה שבאמת עודדו ולא נעזרו בזה, כי היה קשה מאוד לעלות לא"י מחמת ה"ספר הלבן" ובפרט חרדים לדבר ה', כי הציונים לא נתנו להם רשות ורוב רובם של הרשיונות נתנו לחברים לשהם ולחרדים נתנו להם בודדים, והפקירו דמם. ועוד היה סיבות שעכבו העלייה מחמת סכנת הרוחניות שהיתה אז בארץ ישראל, ובכתה של הג"ר שמואל אורבאך זצ"ל הוא נשאר לבדו נאמן לה' ולתורתו. זקני שהיתה אז ביוראפ שאל זקנו שהיה בזמנו בארץ ישראל אם כדאי לו וכל המשפחה לבא לא"י מחמת הסכנה המרחפת עליהם, והשיב אם כולכם נאמנים לה' ולתורתו אז מוטב לכם לשאר שם, כי כאן הסכנה הרוחני היתה גדולה מאוד. אך באמת לא צריך לכל זה, כי נסתרה דרכי ה' מאתנו והמהוה כל הויות סיבב כל מה שהיה, כי כן עלה בדעת יתברך וכאשר יתבאר מדברי רבותינו.
נסיון משמים של אמונה בעקבתא דמשיחא
וזה אשר דרש הגה"ק רבי מרדכי מבולגרייא זצוק"ל בשליחות אחיו הגה"ק רבי אהרן מבעלז זצוק"ל להקהלה בבודפעסט, דרשת פרידה בדבר נסיעתו לארץ ישראל באמצע המלחמה בשנת תש"ד כשכבר ידעו כל הצרות שבא על אחינו בני ישראל הי"ד במקומות אחרים, (מתוך הספר פרושת גדולת מרדכי דף תקצט והלאה) "בפרשת ראה כתיב (דברים י"ג) "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת ובא האות ומופת אשר דבר אליך לאמור וכו' לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או חולם החלום ההוא כי מנסה ה' אלהיכם אתכם הישכם אוהבים את ה' אלקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם".
כוונת הפסוק, שיבוא איש מבין האנשים או כת אחת, להסית ולהדיח איש אחד או קיבוץ שלם שלומי אמוני ישראל מאמונתם, וכדי לאמת נבואתו השקרית יתן אות או מופת, וכמו שפירש"י ז"ל והמפרשים שיתן אות כזה, שיארע דבר בשמים או בארץ ע"י שינוי הטבע לגמרי, כלומר מין ממיני הנסים כמו למשל שיהפך היום ללילה או שתדבר הבהמה, אבל מלבד זה נכלל בו גם אות ומופת שלא ישתנה הטבע לגמרי, כמו כעת בעוה"ר באסון הנורא אשר קרה אותנו, שגזרה מלכות הרשעת גזירת כליה רח"ל לקיבוץ היהודים היותר גדול בעולם, בארץ פולניה.
הרבה אנשים החלושים בבטחונם ובאמונתם, מפקפקים בדבר ומהרהרים וחוקרים ושואלים, מדוע לא חזו חוזינו את העתיד לבוא כאשר חזו אחרים, ועלתה בידם להציל מקצת נפשות ישראל, ואלמלי היה למנהיגינו גדולי ישראל וצדיקי הדור שיטה אחרת, והיו מסתכלים על השעות הרעות המתרגשות לבא בעולם, והיו דואגים בעבור עתיד האומה וקיומה, כאשר דאגו אחרים והיו עוסקים בהצלתה, אזי בודאי היו קיבותים רבים ושלמים נמלטים מכליון ומחרב המשחית. באופן שאם יתבונן האדם נראה ונדמה לו כאלו האות והמופת שניבאו נביאי הבעל התקיימו באמת, והתאשרו על ידי הסיבות והשתלשלות המאורעות אשר קרה לנו בעוה"ר וגרם באבדן חלק גדול מעמנו בדבר ובחרב ברעב וצמא, ודם ישראל נשפך כמין השם ירחם.
לכן הזהירה התורה הקדושה, שאף אם יקוים האות ומופת שחלם הנביא שקר אל תשמעו לו, כי תורה הקדושה היא נצחית ולא תשתנה לעולם, ויש לכם לדעת כי ה' אלקיכם מנסה אתכם האם תעמדו בנסיון, ואין חכמה, ואין עצה, ואין תבונה נגד ה'. ע"כ צריכים להתחזק ולעמוד בכל הנסיונות הקשים והמרים ויש לכל איש להתחזק באמונת ה' ובאמונת צדיקים, כי יודע ה' דרך צדיקים, ואין לנו אלא דברי בן עמרם בטחו בה' עדי עד, חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'...".
הקב"ה העלם מצדיקים הסכנה, ולעורר העלייה לארץ ישראל
"פעם אמר לי החזון איש כי מן שמים העלימו ממנו את השואה שעומדת לרדת על יהדות אירופה כדי שלא יבטל את רוע הגזרה אבדננו" (הפנוניבז רב, קונטרוס רבינו החזו"א).
"גיסו רבי שמואל גריינימן זצ"ל סיפר, שפעם אחת התאונן לפניו בלשון זו מן השמים העלימו מאתנו את האסון שירד על יהודי אירופה אפילו לא התאמצנו בתפלה לבטל את רוע הגזירה" (מעשה איש ח"א קע"א).
כתב הג"ר רבי יששכר מאיר זצ"ל ראש ישיבת הנגב (בספרו שכר שכיר ד' דף קמ"ז בהערה) "ואמר לי תלמיד חכם חשוב בר סמכא כאשר שהה פעם בתחילת שנות השואה בצפת והיה אז גם מרן החזון איש זצ"ל שם, סיפר לו על השמועה הנוראה שהגרמנים התחילו בשריפת אחינו בנ"י בפולין, אלא שהחזו"א לא רצה לקבל את הדברים וסירב להאמין לשמועות. (אח"כ שמע את החזו"א אומר שמשמים מנעו ממנו הידיעה על השואה ואז הבין למה לא רצה להאמין לשמועה שסיפר לו) וזה מעשה נורא שהחזו"א העיד על עצמו שביטול הגזירות היה תלוי בו".
מספר האדמו"ר מבעלז שליט"א "כאשר היה אבי הגה"ק רבי מרדכי מבילגורייא ז"ל בפאריז בימות הקיץ תש"ט היה שם באזור ישיבה ליטאית בית יוסף נובהרדוק שם למדו בחורים ששרדו מהשואה האיומה ושמה למד בחור מעיר פראמפיל שליד העיר בילגורייא כאשר שמע שאבי ז"ל נמצא בפאריז אזי הלך אליו בערב שבת אחר הצהרים ורצה להכנס אליו אמר לו המשמש כעת בערב שבת אחה"צ קשה מאוד להיכנס אמר לו אני נוסע חזרה על שבת בישיבה בה אני לומד בבקשה תגיד לו שאני נמצא כאן אבי ז"ל שמח מאוד עם הבחור שהכירו עוד מעירו מלפני המלחמה באמצע אמר הבחור שהוא רוצה לשאול אותו שאלה אבי הי"ד היה חסיד בעלזא ורצה לעלות להשתקע בארץ ישראל אולם היות והיה לו ספיקות בדבר הציעו לו ידידיו שיסע לבעלזא בכדי לשאול את דבר מאת דודי הרה"ק רבי אהרן מבעלזא ז"ל ודודי ז"ל ענה לו שלא יעלה לא"י ובעת המלחמה נהרגו ל"ע אבי ואמי וכל אחיי ואחותי ורק אני נשארתי מכל משפחתי וביקש שאבי יענה לו תשובה על זה אמר לו אבי ז"ל היה עוד סיפור כזה שאחד שאל אותי שאלה זו אמר לו אחי כתוב בתורה ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא ולכאורה קשה מהו כפל הלשון של הסתר אסתיר אלא שיש שתי מיני הסתרת פנים יש הסתר פנים שאין מראים לצדיק מה שעתיד לקרות ויש הסתר יותר גדול והוא הסתר בתוך הסתר דהיינו שמראים לצדיק את ההפך דהיינו שהוא טוב וזהו הנקרא הסתר בתוך הסתר" (בקדושתו של אהרן דף שסג).
כשהגיע לכאן הרה"ק מבעלזא זי"ע לתל אביב אמר שרימו אותנו ששלחו לנו מאר"י שהמצב הוא נורא ואיום מבחי' אידישקייט, ולכן לא המלצנו לאנשים לנסוע לשם. אך כעת רואה שיש כאן ת"ת וישיבות וכו'. (שם דף תכה)
"עטץ זעהט אז עם איז נישט דאס וואס מען האט געזאגט" היינו שהמצב הרוחני אינו כה רע כמו שהגידו לו (שם דף רכ).
שאלו את הגאון רבי יהושע מנדל אהרנברג זצ"ל ומה עם הרוח הקודש שיש לצדיקים אמר כיון שהיה גזירה נתקיים הכתוב (ישעיה כ יד) ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר" (שם תכה).
אדמו"ר ממכנובקה שליט"א: כנראה שלא לכל הצדיקים הראו זאת כמו שסיפרו לי שהיה יהודי בשם ר' צבי אלימלך וגשל ע"ה שהיה חסיד של הרה"ק ר' יצחק מסטיטשין זיע"א בנו של הרה"ק ר' משה מראזוודוב זיע"א וסיפר שהיה אצלו בקרעמניץ יום לפני פרוץ המלחמה והראה באצבעו ואמר א פייג אז סוועט זיין א מלחמה ואעפ"כ למחרת פרצה המלחמה
האדמו"ר בעל חוקי חיים זצ"ל: היו צדיקים שהסתירו זאת מהם כמו ששמעתי שגם הרה"ק בעל אמרי אמת מגור זיע"א נשאל על כך ואמר שלא תהיה מלחמה וכנראה שאותם הצדיקים שהיתה להם השפעה נרחבה על כלל ישראל הסתירו מהם והגם שאפילו אם לא היו מסתירים מהם לא היה מקום לברוח שהרי לא הניחו להיכנס לארץ ישראל וכשאאמו"ר זצוקללה"ה קיבל את את סעפיקארט אמרו ששלש מאות אדמורי"ם ורבנים ציפו לזה ונתנו רק שלש לאגודה ויותר משלושים נתנו למזרחי שהרי האנגלים לא הניחו ליכנס (קול החצר גליון צט)
כתב בספר מפי ספרים ומפי סופרים (פר' עקב) "זכורני משנות בחרותי שבחודש טבת שנת תש"ז התקיימה על ידי אגודת ישראל כנסיה גדולה של אדמורים ורבנים בעיר קלויזנבורג והרבה מגדולי הדור השתתפו באסיפה... ביניהם השתתף גם כ"ק האדמו"ר מויזניץ מאנסי שליט"א שהיה אז אברך צעיר לימים לפתע נעמד ופתח לדבר ובין השאר אמר יש אנשים שטועים וחושבים שהצדיקים שלא הורו לחסידיהם לעלות לארץ ישראל לא ידעו על הצרות והיסורים שבני ישראל עתידים לסבול, ואין זה נכון כי בודאי ידע זקיני הקדוש כל מה שעתיד להיות, ואעפ"כ לא הורה לחסידים להשתקע בארץ ישראל, ועל כרחך כי לפעמים אין רשות לצדיקים לגלות נסתרים (ראה בדברינו לפר' בהעלותך הערה לט) והא ראיה כי אף הצדיקים שהורו לחסידיהם לעלות לארץ ישראל לא גילו את טעמם ובודאי אם היו מפרסמים ואומרים שבציון תהיה פליטה היו כולם בורחים לשם אלא פשיטא שהיתה זאת גזירה שלא הותר לגלותה ברבים.
הרב יחזקאל בעסער מחסידי ראדומסק פנה פעם בשאלה אל רבינו זי"ע (מקלוזנבורג) מה הניע אותו לחבב כל כך את ארצנו הקדושה ומה דחפו לפעול למענה דרך הפלגה והנה בטרם השיבו על שאלתו פתח הרבי את מגירת השולחן שישב לידו הוציא מתוכה ספר קטון בשם כולל העברים מחזיר עטרה ליושנה שחיבר הגה"צ רבי עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל חתנו של הגה"צ רבי הלל מקאלאמיי זצ"ל, ובהצביעו עליו אמר לספר הזה ולמחברו היתה השפעה עצומה עלי דבריהם, המה שהביאו אותי להיות מקושר נפשית לארץ ישראל, ולשאוף לחיות בה. הלואי והיו שומעים לקולו בשנים הקודמות כשפירסם את ספרו כי אז היתה כל תמונת העולם היהודי שונה לחלוטין הרבי גם הוסיף אלמלי היו אחב"י עושים בשעתו כפי שהציע רבי עקיבא יוסף זצ"ל יתכן מאד אשר מאות אלפי יהודים מחו"ל ואולי מיליונים ממש היו שורדים מיוון המצולה ונשארים בחיים ולארצנו הקדושה היו פנים אחרות לגמרי ברם למגינת הלב הצליחו השטן וגונדא דיליה להפריע אותו מהגשמת תכניותיו" (לפיד אש דף תסז).
בספר אור זרוע לצדיק על תולדות הפני מנחם (ח"ב, פרק הכל מעלין) מאריך שם על ההשתדלות של האדמו"ר האמרי אמת להשפיע על הכלל לעלות לארץ ישראל.
"לימים גילה רבינו (הפני מנחם) בצער נוקב: אבא (האמרי אמת) חפץ עד מאוד להשאר בארץ ישראל אלא שלא זכינו לכך אלמלא השתקע בארץ ישראל כתכניתו בשנת תרצ"ו (הג' נהג רק יום א' ביו"ט), היו מגיעים עד שנת תרצ"ט לכל הפחות עשרת אלפים חסידים אשר לא יכלו לחיות בלעדיו, וגם המצב הרוחני בארץ היה טוב יותר.
כי הרי כידוע, ביקוריו של האמרי אמת זרז רב עוצמה לעליית החסידים, גל גדול של עולים עשה דרכו לארץ הצבי, עם הוודע כוונתו של הרבי להתגורר בה בקביעות, לו יצא רצונו הקדוש אל הפועל היו ההמונים נוהרים אחריו.
בשוב אבי מאחד מביקוריו הראשונים בארץ ישראל, עם קבוצת נגידים, סיפר רבינו (הפנ"מ), נסע במיוחד ללודז, שם הורני לקבץ ציבור גבירים לאסיפה, בביתו של ר' טוביא ביאלר. האמרי אמת נשא דברים, הסביר להם בנועם שיח עד כמה חשוב לנסוע ולפעול בארץ ישראל חמש מאות מעשירי החסידים לו יסעו לארץ ישראל יכבשו אותה ברוחניות וגשמיות.
ורבינו הלב שמחה מוסיף ומטעים, כי אלמלי היו גדולי הגבירים החסידים בפולין נעתרים לעצת האמרי אמת, היה יכול כל אחד מהם להכשיר אלף מקומות עבודה. פעם אחרת אמר, כי שלשה נגידים מוורשה מסוגלים היו לו זכו וזכינו, לרכוש בממונם הרב את כל מרחבי ארץ ישראל...
בקשו החסידים מרבינו (הפנ"מ) לשאול פי אביו, האם כוונתו שימכרו כל רכושם, וחסיד סוחר אחד הקשה "הרי אנו סוחרים עם פולנים ממוצא גרמני... וכי נעזוב הכל וניסע לארץ ישראל. בתשובה לשאלה זו הגיב האמרי אמת, כבר אמרתי דברי והריני כופל אמרתי: דעתי כי אם יעלו לארץ ישראל, יכבשוה ברוחניות וגשמיות.
חסידי גור בפולין, כרוכים היו אחר רבם, ועבור דבר אחד מדבריו, אות אחת, רמז קל, היו נכונים להשליך עצמם לכבשן האש... אם אמנם נרמזו החסידים מרמז הקל של הרבי ופעלו לפיו אבל משום מה, לגבי עצמם לא התעוררה העליה ההמונית, מאות מחסידי גור שנלהבו מדבריו של האמרי אמת אודות ארץ ישראל, מביקוריו התכופים בה, ומקריאתו לחונן עפרותיה קיימו וקבלו ועלו לארץ ישראל. אולם רוב מנין ובנין העדה הגדולה, נשאר בפולין.
בכאב הנוקב עד שיתין שבנפש, אמר לא אחת רבינו אשר היה עד לחורבן, וגם הוא מהניצולים בנסי נסים: תמיהני תמיהה גדולה, הרי עבור מילה מפי אבי, רמז קל שלו, הלכו חסידים באש ובמים, כמה הרבה לדבר אודות ארץ ישראל, ובכל זאת נמנעו ולא נסעו...
ורבינו מפטיר בעצב רב: אין להבין זאת, אלמלי נקרא עליהם את הכתוב שהוזכר בימי החורבן "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" (ישעיה מ"ד כ"ה), "אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם" (דברים לב, ל').
ובספרו זאת, בפני אחד מישישי החסידים, ולפני ניצב אחד המשמשים בקודש, צעיר לימים, העיר רבינו לאחר מכן: הלא תדע, אותו חסיד ישי עוד העיר את אבי ז"ל. יהודים אשר כמוהו דואב לבם על שלא צייתי לקריאתו של הרבי, לעלות בעוד מעוד לא"י. ניתן להבין אל לבם, הרי מי כמוהם ידע, עד היכן נצרו וקיימו כל תיבה מדבריו של אבי. אכן משול הדבר להבנה, היה זה הסתר נורא, וה' הסגירם". ע"כ קצת מספר הנ"ל.
היה צדיקים שידעו רק אסור היה להם לגלות
Top