האם כח החידוש נפחת בשנות הזקנה

שראלטשיק

משתמש ותיק
 בעקבות הדיון בהאשכול על הגר"ש פישר זצ"ל קבצתי כל מה שנאמר שם בענין זה לאשכול חדש אולי יש בידי מישהוא מה להוסיף



 

 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
הגר"ש פישר אמר לכמה מתלמידיו שכמעט כל מה שהוא חידש זה עד גיל 40 שנה, משם ואילך לא חידש אלא מעט מזעיר. ולכן היה מעודד את הצעירים להרבות בחידושי תורה בעמל כיון שעיקר חידושי התורה שיש לאדם זה בגילאים המוקדמים.

וז"ל הגר"ש פישר בעצמו "הנה באמת קיימת ההבחנה האמורה בין שור של תורה חמור של תורה לא רק בשני תלמידי חכמים אלא אפילו באותו תלמיד חכם עצמו בשלבי התפתחותו בימי נעוריו הוא זמן החרישה והזריעה ואילו אח"כ בימי זקנתו הוא בבחינת חמור האוסף יבול יגיעו שבימי חרפו" (דרשות בית ישי דף רלג).

מראית העין [להגאון חיד"א] מסכת קינים פ"ג) זקני תורה כל זמן שמזקינים דעתם מתישבת עליהם שנאמר בישישים חכמה ואורך ימים תבונה. לפי הפשט הכונה כי הת"ח כשהוא בחור הוא חריף ולפום חורפא מצדד אצדודי יותר מדי ומראה פנים לכל צד. ואולם זמנין דמשכחת אגב חורפא נטה מקו האמת. ברם בזקנותו הגם דאינו חריף כל כך מ"מ זקני תורה דעתם מתישבת עליהם מתישבת דייקא וכל אמת אמת תפסיה:

וז"ל רבו מהר"ח בן עטר בספר אור החיים פרשת ויחי וז"ל, "מה שאנו רואים כי כשיזקין האדם תתמעט הבנתו ואפילו איש חכם לא יוכל לצאת ולבא במלחמתה של תורה ויתמעטו הרגשותיו הגם שאמרו ז"ל (סוף קנים) זקני תורה דעתם מתיישבת עליהם, דקדקו לומר מתישבת לשלול דעתם של זקני עם הארץ שמתטרפת, ולעולם כח השכליי והתבוניי יאפס ועע"ש

ובס' נתיבות חיים ח"ו סי' נ"ד שכתב קצת בזה, והביא דברי הגאון רבי שלמה פוליאצ'יק זצ"ל, העילוי ממייצ'יט זצ"ל כל יסודי מחשבות האדם נקבעים נגמרים ונחלטים אצלו בנערותו, ובשאר ימי חלדו הללו רק מתרחבים ומתפשטים על גבי היסודות שלפנים" וע"ש שהוסיף והעיד על עצמו: "שהוא צר את צורות רעיונותיו ורובי תורתו משנת הארבע עשרה עד שנת השמונה עשרה לחייו, ומשם והלאה רק ישב וזיוג זיווגי מחשבות קדומות, והוסיף בארכן ורוחבן, אבל בעצמותן ומרכזן כמעט שלא נתחדשו ולא נשתנו סדרי בראשית". ע"ש. [ירחון "תלפיות" (שנה ו ניסן תשי"ג, עמוד יא) ע"ש].

וכן כתב הגאון מהר"א עזריאל זצ"ל ב"מוסר אב" בראש ספרו אזן אהרן (אות יב), וז"ל, תדע נאמנה שכל השלימות אשר חנן אלהים את עבדו, לא סיגלתיו אלא עד היותי בן ח"י שנה, שהיה דעתי זך וצלול מבלי שום מחשבה מטרדת, היא מחשבת הפרנסה. ע"כ. וע"ש עוד

וסיפר תלמיד חכם גדול מהדור הקודם שכידוע ראש ישיבת פורת יוסף הרב בן ציון אבא שאול בעל האור לציון היה ידוע כחדשן גדול שזה היה יחודיותו (שאגב אמר לי פעם אחד מגדולי תלמידיו הכי מקורבים אליו שאמר לו הרב פעם שבצעירותו אם היה רגיל בכתיבה יכול היה להחזיק עט ודף ולכתוב כל רגע חידושים כל רגע ורגע והדברים) שכשהיו מביאים להרב בן ציון יסודות ופילפולים שהיה אומר בצעירותו היה מתפעל מאוד מאוד ויש על זה סחפור מעניין שפעם עסק בקושיא זמן מה ואחר כך אמר שעל קושיא זו לא מצא תשובה אמר לו אחד מתלמידיו הרב לפני שנים תירץ קושיא זו בדיוק וכשאמר לו התירוץ התפעל הרב ואף שאת הספר ההלכתי שלו כתב רק בסוף ימיו

Lest the reader be surprised that my father related the study of Torah to ancillary and profane subjects, this author will share a story about the Hazon-Ish which demonstrates the same approach. R' Zvi-Hirsh Appelbaum, a Torah scholar and dry goods merchant from Brisk, was exiled to Stoibtz during World War I, as was the Hazon-Ish. R' Zvi-Hirsh helped the Hazon-Ish's rebbitzen, Batya, in purchasing goods for her store, and even received permission from the Hazon-Ish to open a competing dry goods business. He became the Hazon-Ish's talmid-havver [pupil-peer]. One summer night, the Hazon-Ish invited R' Zvi-Hirsh to join him the following morning in a 4:00 A.M. swim in the Neman River. When they were in the water, the Hazon-Ish started to splash his companion playfully, and R' Zvi-Hirsh asked him, "Rebbi, what is going on?" The master replied, "

אויב מען קען שטיפען קען מען מחדש זיין [If you can frolic, you can create novellae (in Torah)]."


וכמ"ש בזוהר (מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלח עמוד א): רבי יצחק בר' יוסי הוה אתי מקפוטקיא ללוד פגע ביה רבי יהודה א"ל רבי יצחק תאמר דחבירנא חכימי מתניתא אתערו להאי עניינא דיצר הרע יתנשי מן עלמא בר ההיא שעתא לזיווגא א"ל חייך הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי וכו'
 

נתנאל הלוי

משתמש ותיק
אצל הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. היה דבר נדיר ביותר שכמעט לא ראינו אצל גדו"י. שחיבר את ספרו העמוק והיסודי על מסכת זבחים כמה כרכים, בגיל תשעים בערך.
 

תרי דף

משתמש חדש
החזו"א סבר שכשאדם צעיר העיון שלו חלש יותר
אבל הזכרון הוא בריא והוא קולט ונשאר במוחו גירסא דינקותא
ולעומת זה בגיל גבוה יותר הזכרון חלש אבל העיון בריא על כן עדיף שירבה בצעירותו
ללמוד כמות יותר שהם מסוגלים לזכרון ואת העיון ישאיר לשנים הבאות{מעשה איש ח"ד עמוד פג}
וכך הם דברי הגר"א במשלי{פרק ו פסוק ח} דבימי הנעורים של האדם שהוא זמן הקציר צריך לאגור ולאסוף הרבה תורה ואחר כך בזקנותו צריך להבין כל דבר על בוריו
כי אם אין קמח אין תורה דהיינו אם אינו יודע הרבה תורה לא יהא לו מה לטחון ולהבין דבר על בוריו ע"כ
 

המשיב

משתמש רגיל
בפשטות הענין הוא יש צדדים לצד זה ולצד זה
לצד א': כשצעירים יש יותר כח לחשוב ולהעמיק וכו' ועוד
ולצד ב': כשזיקינים יש יותר הרחבת הדעת ויותר ידועות
 

ערך רב

משתמש ותיק
יש דבר מעניין מאד בירושלמי בתחילת פרק "הכסף" [המקבילה לפרק "הזהב" שבבבלי].
הן בבבלי והן בירושלמי מוזכר שרבי בצעירותו שנה "הכסף קונה את הזהב, הזהב אינו קונה את הכסף", ולעת זקנותו חזר בו ושנה "הזהב קונה את הכסף, הכסף אינו קונה את הזהב", ובנו ר' שמעון ברבי שאל אותו על כך.
רק בבבלי (דף מד, א) הגמרא מסבירה מדוע אכן חזר בו, והמשנה והגמרא נקבעו על פי דעתו בזקנותו. ואילו בירושלמי כתוב שר' שמעון שנה כפי שרבי לימדו בצעירותו, וכאשר אמר לו רבי שיחזור בו השיב "לינא חזור בי, דעד הוא חילך עלך אתניתני הכסף קונה את הזהב". כלומר: אינני חוזר בי, כי אני מקבל יותר את מה שלימדתני בצעירותך כשהיית בכוחך וכנראה אז ביררת את הדברים יותר. ואכן נוסח המשנה והגמרא שבירושלמי נקבעו על פי הנוסח של צעירותו כאמור.
 

צבי הירש

משתמש ותיק
הנצי"ב מוולאז'ין היה אומר, בא וראה:
בצעירותי, כשהייתי מחדש חידושים - היו קוראים לי 'הרה"ג'
כשזקנתי והפסקתי לחדש, אולם עדיין היה ביכולתי להרצות את החידושים שחידשתי בעבר - התחילו לכנותיני "הגאון הגדול"
וכעת שגם את חידושי אלו איני יכול להרצות - אני מכונה כבר 'רשכבה"ג'
 

צבי הירש

משתמש ותיק
תרי דף אמר:
החזו"א סבר שכשאדם צעיר העיון שלו חלש יותר
אבל הזכרון הוא בריא והוא קולט ונשאר במוחו גירסא דינקותא
ולעומת זה בגיל גבוה יותר הזכרון חלש אבל העיון בריא על כן עדיף שירבה בצעירותו
ללמוד כמות יותר שהם מסוגלים לזכרון ואת העיון ישאיר לשנים הבאות{מעשה איש ח"ד עמוד פג}
וכך הם דברי הגר"א במשלי{פרק ו פסוק ח} דבימי הנעורים של האדם שהוא זמן הקציר צריך לאגור ולאסוף הרבה תורה ואחר כך בזקנותו צריך להבין כל דבר על בוריו
כי אם אין קמח אין תורה דהיינו אם אינו יודע הרבה תורה לא יהא לו מה לטחון ולהבין דבר על בוריו ע"כ
נראה דדבריהם אמורים כלפי שנות ההתחלה של האדם שיפלפל רק בשנים שהוא יותר בוגר
ואין מסתבר כלל בכוונתם שיתחיל לפלפל רק בשנות זקנותו כאשר "כח התבוני שבו יאפס" כלשון האור החיים הק'
 
 

תרי דף

משתמש חדש
דבר חידוש ראיתי בחיד"א בספר יוסף אומץ {עמוד272}
שמתרעם על מה שאין מקיימים דבר חז"ל במסכת שבת סג ליגמר איניש והדר ליסבר
שאיך יצליחו אם עושים להיפך מדברי חז"ל כי מה שנאמר בלמוד הכל אמת ואין להוסיף עליו ואין לגרוע
 

דניאלי

משתמש ותיק
אמר לי ת"ח גדול אחד שהוציא הרבה ספרים חשובים שכיום הוא בן 60 בערך: תנצל כל רגע היום אני כבר לא יכול להוציא ספרים...
וכן שמענו על גדו"י
 
נתנאל הלוי אמר:
אצל הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. היה דבר נדיר ביותר שכמעט לא ראינו אצל גדו"י. שחיבר את ספרו העמוק והיסודי על מסכת זבחים כמה כרכים, בגיל תשעים בערך.
חיבר בגיל 80-90 או שהוציא לאור משנים קודמות?
 
להבדיל, ידוע מחכמי אומות העולם שעיקר חידושיהם הם עד גיל 40, ובפרט במתמטיקה.
הארדי אמר: כשצעירים מחדשים חידושים, כשמזקינים כותבים ספרים.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
גם החזו"א הוציא את ספרו על בבא קמא בשנותיו המאוחרות, וניכר גם שינוי הסגנון.
שינוי הסגנון בב"ק, משום שבאותו הזמן למדו בפונוביז' ב"ק, והחזו"א דן עם התלמידים בסוגיות (וידוע המעשה שבאו אליו שני בחורים עם החקירה הידועה של ב"ק).
 

חיים כץ

משתמש ותיק
גם על מרן הגר"א ארלנגר בעל ה"ברכת אברהם " זצוק"ל סיפרו שלפני כחצי שנה הוציא את ספרו האחרון [אולי על ערכין או ערובין איני זוכר בדיוק]
 

חיים כץ

משתמש ותיק
ג זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי א, ט): כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ, רַבָּנָן אָמְרֵי נַעֲשָׂה דִּבְרֵי תוֹרָה חֵן לְרָשִׁיּוּתֶךָ, כֵּיצַד, אָדָם בֶּן תּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְקִין הַכֹּל בָּאִין וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה. [דב"ר כי תצא ו-י"ג]

ואלי עדיין אין הראיה דומה לנדון.
 

מחפש תואר

משתמש ותיק
ידוע שמרן הגראיל זצ"ל אמר שראשי ישיבות לא מחדשים בגיל זיקנה בגלל שחסר להם בצניעות. שהם כבר מוכרים ומקבלים כבוד וכדומה
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחפש תואר אמר:
ידוע שמרן הגראיל זצ"ל אמר שראשי ישיבות לא מחדשים בגיל זיקנה בגלל שחסר להם בצניעות. שהם כבר מוכרים ומקבלים כבוד וכדומה

זה נשמע יותר ענין מוסרי וחידוד, ידוע גם האימרה של"ו צדיקים הנסתרים יתכן להיות גם מגדולי הדור (בקיצור בדברים הללו יכולים לעולם למצוא מימרא הפוכה)  
 

מחפש תואר

משתמש ותיק
שראלטשיק אמר:
מחפש תואר אמר:
ידוע שמרן הגראיל זצ"ל אמר שראשי ישיבות לא מחדשים בגיל זיקנה בגלל שחסר להם בצניעות. שהם כבר מוכרים ומקבלים כבוד וכדומה

זה נשמע יותר ענין מוסרי וחידוד, ידוע גם האימרה של"ו צדיקים הנסתרים יתכן להיות גם מגדולי הדור (בקיצור בדברים הללו יכולים לעולם למצוא מימרא הפוכה)  
לא הבנתי את ההקשר
 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
גם החזו"א הוציא את ספרו על בבא קמא בשנותיו המאוחרות, וניכר גם שינוי הסגנון.
שינוי הסגנון בב"ק, משום שבאותו הזמן למדו בפונוביז' ב"ק, והחזו"א דן עם התלמידים בסוגיות (וידוע המעשה שבאו אליו שני בחורים עם החקירה הידועה של ב"ק).
שמירה או ממון?
ֹומה אמר החזו"א?
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
צבי הירש אמר:
דברי יושר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
גם החזו"א הוציא את ספרו על בבא קמא בשנותיו המאוחרות, וניכר גם שינוי הסגנון.
שינוי הסגנון בב"ק, משום שבאותו הזמן למדו בפונוביז' ב"ק, והחזו"א דן עם התלמידים בסוגיות (וידוע המעשה שבאו אליו שני בחורים עם החקירה הידועה של ב"ק).
שמירה או ממון?
ֹומה אמר החזו"א?
החזו"א ניסה להסביר להם שאין כאן באמת שני צדדים, וזה כמו לשאול אם התחתית מתחת לכוס הקפה או שכוס הקפה מעל לתחתית.
וכשחזרו לישיבה, הם מסרו את דבריו שבעצם אין כזו חקירה, ואז החלו בוויכוח האם זה בגלל שהיה פשוט לו כצד א', או בגלל שהיה פשוט לו כצד ב'.

מה שמראה שהמפגש בין הצדדים דומה קצת לשיח חרשים, אם כי הוא בכל אופן השפיע על הספר.
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחפש תואר אמר:
שראלטשיק אמר:
מחפש תואר אמר:
ידוע שמרן הגראיל זצ"ל אמר שראשי ישיבות לא מחדשים בגיל זיקנה בגלל שחסר להם בצניעות. שהם כבר מוכרים ומקבלים כבוד וכדומה

זה נשמע יותר ענין מוסרי וחידוד, ידוע גם האימרה של"ו צדיקים הנסתרים יתכן להיות גם מגדולי הדור (בקיצור בדברים הללו יכולים לעולם למצוא מימרא הפוכה)  
לא הבנתי את ההקשר

רוח התשובות כאן הם "הכרת המציאות ע"פ התורה הנמסרה לנו מרבותינו הקדושים" דהיינו שהקב"ה ברא עולמו בדרך שיש זמנים שונים לאדם לכחות שלו, וצריכים למצוא דרך ולסדר החיים להתאים לרצון הקב"ה בענין זה, והגם שיש יוצאים מן הכלל אך כ"פ רוב יש סדר.

דברי מאור עיניני עטרת ראשינו מרן בעל ה"אילת השחר" הם ענין מוסרי באופן שאין זה הסבר טבעי כהסכמת שאר גדולי ישראל הנזכרים כאן, אלא ענין שכר ועונש, ובענין זה לעולם יש בחינות, וכל גדול אומר ענין אחרת (מעין דרכו בחיים), וכמעט לא תמצא דבר ברור, ובדרך כלל כולם אמת וכו' וכו' וכו'. 
 

מחפש תואר

משתמש ותיק
חוששני שהוא הסבר להכרת המציאות. כלומר אכן זה קרה וקורה ואין הסבר מציאותי בייחוד לאור דברי חז"ל שזקני תלמידי חכמים וכולי לכך צריך לומר את דבריו...
 

חנינא בני

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
צבי הירש אמר:
דברי יושר אמר:
שינוי הסגנון בב"ק, משום שבאותו הזמן למדו בפונוביז' ב"ק, והחזו"א דן עם התלמידים בסוגיות (וידוע המעשה שבאו אליו שני בחורים עם החקירה הידועה של ב"ק).
שמירה או ממון?
ֹומה אמר החזו"א?
החזו"א ניסה להסביר להם שאין כאן באמת שני צדדים, וזה כמו לשאול אם התחתית מתחת לכוס הקפה או שכוס הקפה מעל לתחתית.
וכשחזרו לישיבה, הם מסרו את דבריו שבעצם אין כזו חקירה, ואז החלו בוויכוח האם זה בגלל שהיה פשוט לו כצד א', או בגלל שהיה פשוט לו כצד ב'.

מה שמראה שהמפגש בין הצדדים דומה קצת לשיח חרשים, אם כי הוא בכל אופן השפיע על הספר.
כמו"כ יכלו לבאר שאין כאן חקירה משום דמספק"ל אם כצד א' או ב', אבל ברור שחקירה אין
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
צבי הירש אמר:
דברי יושר אמר:
שינוי הסגנון בב"ק, משום שבאותו הזמן למדו בפונוביז' ב"ק, והחזו"א דן עם התלמידים בסוגיות (וידוע המעשה שבאו אליו שני בחורים עם החקירה הידועה של ב"ק).
שמירה או ממון?
ֹומה אמר החזו"א?
החזו"א ניסה להסביר להם שאין כאן באמת שני צדדים, וזה כמו לשאול אם התחתית מתחת לכוס הקפה או שכוס הקפה מעל לתחתית.
וכשחזרו לישיבה, הם מסרו את דבריו שבעצם אין כזו חקירה, ואז החלו בוויכוח האם זה בגלל שהיה פשוט לו כצד א', או בגלל שהיה פשוט לו כצד ב'.

מה שמראה שהמפגש בין הצדדים דומה קצת לשיח חרשים, אם כי הוא בכל אופן השפיע על הספר.
אם אפשר לשאול, שמעתם בע"פ ? או נדפס ? והיכן ? (ועצם הדברים לא הבנתי).
 
 
חלק עליון תַחתִית