יצחק פון ישיבה
משתמש ותיק
שאלה לאוהבי התורה: איפה זה אפריקי של חז"ל.
נא לענות רק מידיעה ולא בשליפה...
נא לענות רק מידיעה ולא בשליפה...
לא יתכןמכל מלמדי השכלתי אמר:אפריקה?
כתבתי. כי חשבתי שפותח האשכול מכוון לכך שיש הסבורים כך.בשלמא אמר:לא יתכןמכל מלמדי השכלתי אמר:אפריקה?
מלבד מה שאפריקי הוא ארץ דגן ותירוש ויצהר כא"י
ואצ"ל שאפריקה אינה עולה על ההגדרה
יצחק פון ישיבה אמר:שאלה לאוהבי התורה: איפה זה אפריקי של חז"ל.
נא לענות רק מידיעה ולא בשליפה...
בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.פלטי בן ליש אמר:אפשר לחפש באיזו שפה 'תת' זה שתים......
דרומאי אמר:בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.פלטי בן ליש אמר:אפשר לחפש באיזו שפה 'תת' זה שתים......
דברתי על שפות לטיניות. והמקור למילה איננו משנה.יצחק פון ישיבה אמר:דרומאי אמר:בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.פלטי בן ליש אמר:אפשר לחפש באיזו שפה 'תת' זה שתים......
אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'.
דרומאי אמר:דברתי על שפות לטיניות. והמקור למילה איננו משנה.יצחק פון ישיבה אמר:דרומאי אמר:בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.
אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'.
לא ראיתי שהשיבות.יצחק פון ישיבה אמר:דרומאי אמר:דברתי על שפות לטיניות. והמקור למילה איננו משנה.יצחק פון ישיבה אמר:אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'.
השיבותי על טענת השפה הלטינית לעיל.
יצחק פון ישיבה אמר:דרומאי אמר:בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.פלטי בן ליש אמר:אפשר לחפש באיזו שפה 'תת' זה שתים......
אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'. למיטב ידיעתי בני יפת שוכני אירופה זכו לשפות הלטיניות, שלכאורה אין הם קרובים כלל למסקנות הערוך על מיקום אפריקי.
במבי אמר:אַף עַל גַּב דְּ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת״ — אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאׇהֳלֵי שֵׁם. וּפָרְסָאֵי מְנָא לַן דְּמִיֶּפֶת קָאָתוּ, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי יֶפֶת גּוֹמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס״. גּוֹמֶר — זֶה גֶּרְמַמְיָא, מָגוֹג — זוֹ קַנְדִּיָּא, מָדַי — זוֹ מַקֵדוֹנְיָא, יָוָן — כְּמַשְׁמָעוֹ, תּוּבָל — זֶה בֵּית אוּנַיְיקִי, מֶשֶׁךְ — זוֹ מוּסְיָא, תִּירָס, פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי סִימַאי וְרַבָּנַן, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: זוֹ בֵּית תְּרַיְיקִי, וְחַד אָמַר: זוֹ פָּרַס. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: תִּירָס — זוֹ פָּרַס. ״סַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא״, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: סַקִּיסְתָּן גַּוָּיְיתָא וְסַקִּיסְתָּן בָּרַיְיתָא, בֵּין חֲדָא לַחֲדָא מְאָה פַּרְסֵי, וְהֶיקֵּפַהּ אַלְפָּא פַּרְסֵי. ״וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה״, בָּבֶל — כְּמַשְׁמְעָה, אֶרֶךְ — זֶה אוֹרִיכוּת, וְאַכַּד — זֶה בַּשְׁכַּר, כַּלְנֵה — זֶה נוּפַר נִינְפִי. ״מִן הָאָרֶץ הָהִיא יָצָא אַשּׁוּר״, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אַשּׁוּר — זֶה סִילַק. ״וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחוֹבוֹת עִיר וְאֶת כָּלַח״, נִינְוֵה — כְּמַשְׁמָעוֹ, רְחוֹבוֹת עִיר — זוֹ פְּרָת דְּמֵישָׁן, כָּלַח — זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִיף. ״וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה״, רֶסֶן — זֶה אַקְטִיסְפוֹן. ״הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה״ — אֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אִם רֶסֶן הָעִיר הַגְּדוֹלָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״, הֱוֵי אוֹמֵר: נִינְוֵה הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה (יומא י.)
מגוג זה קנדיא - ייתכן שזה
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F
מדי זו מקדוניה (ולא בטוח כלל, שהרי מדי אמורה להיות ליד פרס ולא באיזור יוון)
תובל זה בית אונייקי -
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94
משך זו מוסיא -
https://en.wikipedia.org/wiki/Mysia
סקיסטן -
https://en.wikipedia.org/wiki/Sakastan_(Sasanian_province)
https://en.wikipedia.org/wiki/Sistan#Early_history
ארך זה אוריכות
https://en.wikipedia.org/wiki/Uruk
אכד זה בשכר
https://en.wikipedia.org/wiki/Kashkar
כלנה זה נופר
https://en.wikipedia.org/wiki/Nippur
רחובות עיר זה פרת דמישן
https://en.wikipedia.org/wiki/Characene
כלח זה פרת דבורסיף
https://en.wikipedia.org/wiki/Borsippa
רסן זה קסיפון
https://en.wikipedia.org/wiki/Ctesiphon
מקור
https://www.dafyomi.co.il/yoma/backgrnd/yo-in-010.htm
וספר הערוך מהדורת מייזליש
טעיתידרומאי אמר:בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.
פלטי בן ליש אמר:טעיתידרומאי אמר:בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.
צריך לחפש שפה שבה 'פת' זה שתים
במדרש הגדול לפרשת ואתחנן:מנחות לד, ב: ת"ר: לטטפת לטטפת לטוטפת - הרי כאן ד', דברי רבי ישמעאל; ר"ע אומר: אינו צריך, טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים.
מ"מ, חיפשנו ומצאנו בס"ד מספר שפות כאלו ב: https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_numbers_in_various_languages#Indo-European_languagesר' עקיבה אומר אינו צריך, טוט בכתפי שתים, פות באפריקי שתים...