אפריקי

בשלמא

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
לא יתכן 
מלבד מה שאפריקי הוא ארץ דגן ותירוש ויצהר כא"י
ואצ"ל שאפריקה אינה עולה על ההגדרה
 
 

יחיה

משתמש ותיק
יצחק פון ישיבה אמר:
שאלה לאוהבי התורה: איפה זה אפריקי של חז"ל.
נא לענות רק מידיעה ולא בשליפה...

יש המזהים את אפריקי עם פריגיה שבחוף הצפון-מערבי של אסיה הקטנה.
 

במבי

משתמש ותיק
יצחק פון ישיבה אמר:
שאלה לאוהבי התורה: איפה זה אפריקי של חז"ל.
נא לענות רק מידיעה ולא בשליפה...

קוהוט בערוך השלם מרחיב כדרכו בקודש


https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48229&st=&pgnum=484


1.png

2.png

3.png

4.png

5.png
 

יצחק פון ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
פלטי בן ליש אמר:
אפשר לחפש באיזו שפה 'תת' זה שתים......
בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.

אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'. למיטב ידיעתי בני יפת שוכני אירופה זכו לשפות הלטיניות, שלכאורה אין הם קרובים כלל למסקנות הערוך על מיקום אפריקי.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יצחק פון ישיבה אמר:
דרומאי אמר:
פלטי בן ליש אמר:
אפשר לחפש באיזו שפה 'תת' זה שתים......
בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.

אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'.
דברתי על שפות לטיניות. והמקור למילה איננו משנה.
 
 

יצחק פון ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יצחק פון ישיבה אמר:
דרומאי אמר:
בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.

אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'.
דברתי על שפות לטיניות. והמקור למילה איננו משנה.

השיבותי על טענת השפה הלטינית לעיל.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יצחק פון ישיבה אמר:
דרומאי אמר:
יצחק פון ישיבה אמר:
אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'.
דברתי על שפות לטיניות. והמקור למילה איננו משנה.

השיבותי על טענת השפה הלטינית לעיל.
לא ראיתי שהשיבות.
 
 

במבי

משתמש ותיק
יצחק פון ישיבה אמר:
דרומאי אמר:
פלטי בן ליש אמר:
אפשר לחפש באיזו שפה 'תת' זה שתים......
בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.

אין זו ראיה, כי 'טו' יכול להגזר מהמילה 'צווי' כיידיש וגרמנית, הרחוק לגמרי מתיבת 'טט'. למיטב ידיעתי בני יפת שוכני אירופה זכו לשפות הלטיניות, שלכאורה אין הם קרובים כלל למסקנות הערוך על מיקום אפריקי.

עשיתי טעות שהבאתי את הערוך השלם של קוהוט לפני דברי הערוך המקורי שניתן לדקדק שם בכל מילה כמו ברש״י (והנכתב בסוגריים זה דברי מוסף הערוך וכמו הרמ״א על דברי המחבר)

image.jpeg


במבי אמר:
אַף עַל גַּב דְּ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת״ — אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאׇהֳלֵי שֵׁם. וּפָרְסָאֵי מְנָא לַן דְּמִיֶּפֶת קָאָתוּ, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי יֶפֶת גּוֹמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס״. גּוֹמֶר — זֶה גֶּרְמַמְיָא, מָגוֹג — זוֹ קַנְדִּיָּא, מָדַי — זוֹ מַקֵדוֹנְיָא, יָוָן — כְּמַשְׁמָעוֹ, תּוּבָל — זֶה בֵּית אוּנַיְיקִי, מֶשֶׁךְ — זוֹ מוּסְיָא, תִּירָס, פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי סִימַאי וְרַבָּנַן, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: זוֹ בֵּית תְּרַיְיקִי, וְחַד אָמַר: זוֹ פָּרַס. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: תִּירָס — זוֹ פָּרַס. ״סַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא״, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: סַקִּיסְתָּן גַּוָּיְיתָא וְסַקִּיסְתָּן בָּרַיְיתָא, בֵּין חֲדָא לַחֲדָא מְאָה פַּרְסֵי, וְהֶיקֵּפַהּ אַלְפָּא פַּרְסֵי. ״וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה״, בָּבֶל — כְּמַשְׁמְעָה, אֶרֶךְ — זֶה אוֹרִיכוּת, וְאַכַּד — זֶה בַּשְׁכַּר, כַּלְנֵה — זֶה נוּפַר נִינְפִי. ״מִן הָאָרֶץ הָהִיא יָצָא אַשּׁוּר״, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אַשּׁוּר — זֶה סִילַק. ״וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחוֹבוֹת עִיר וְאֶת כָּלַח״, נִינְוֵה — כְּמַשְׁמָעוֹ, רְחוֹבוֹת עִיר — זוֹ פְּרָת דְּמֵישָׁן, כָּלַח — זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִיף. ״וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה״, רֶסֶן — זֶה אַקְטִיסְפוֹן. ״הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה״ — אֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אִם רֶסֶן הָעִיר הַגְּדוֹלָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״, הֱוֵי אוֹמֵר: נִינְוֵה הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה (יומא י.)

מגוג זה קנדיא - ייתכן שזה 

https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F

מדי זו מקדוניה (ולא בטוח כלל, שהרי מדי אמורה להיות ליד פרס ולא באיזור יוון)

תובל זה בית אונייקי - 

https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94

משך זו מוסיא - 

https://en.wikipedia.org/wiki/Mysia

סקיסטן - 

https://en.wikipedia.org/wiki/Sakastan_(Sasanian_province)

https://en.wikipedia.org/wiki/Sistan#Early_history

ארך זה אוריכות

https://en.wikipedia.org/wiki/Uruk

אכד זה בשכר

https://en.wikipedia.org/wiki/Kashkar

כלנה זה נופר

https://en.wikipedia.org/wiki/Nippur

רחובות עיר זה פרת דמישן

https://en.wikipedia.org/wiki/Characene

כלח זה פרת דבורסיף

https://en.wikipedia.org/wiki/Borsippa

רסן זה קסיפון

https://en.wikipedia.org/wiki/Ctesiphon



מקור

https://www.dafyomi.co.il/yoma/backgrnd/yo-in-010.htm

וספר הערוך מהדורת מייזליש

 
 

יחיה

משתמש ותיק
פלטי בן ליש אמר:
דרומאי אמר:
בכל השפות הלטיניות שתים הוא כעין 'תת'.
טעיתי
צריך לחפש שפה שבה 'פת' זה שתים
 
מנחות לד, ב: ת"ר: לטטפת לטטפת לטוטפת - הרי כאן ד', דברי רבי ישמעאל; ר"ע אומר: אינו צריך, טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים.
במדרש הגדול לפרשת ואתחנן:
ר' עקיבה אומר אינו צריך, טוט בכתפי שתים, פות באפריקי שתים...
מ"מ, חיפשנו ומצאנו בס"ד מספר שפות כאלו ב: https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_numbers_in_various_languages#Indo-European_languages
 
חלק עליון תַחתִית