מנגינת שמע ישראל של מרן בעל ברכת מרדכי

לומד ומלמד

משתמש ותיק
גם רה"י הגרש"ז ברוידא היה מנגן איזה שהוא ניגון לפנ קרי"ש, אך אינני זוכר ממרחק השנים אם זה אותו הניגון. [אך זה וודאי שלא היו אלו אותם התנועות...]
 

בשלמא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אוי לנו שכך עלתה בימינו
אינגאנצן נישט קיין טריקענער ליטוואק [ליטאי יבש] - כהגדרתו על עצמו.
זה סוג של 'לעשות רצונך אלקי חפצתי' הכנה לפני קיום מ"ע דאורייתא.

יש כאן מעשה רב דס"ל שהניגון אינו הפסק בין הברכה למצווה כמדומני שבשו"ת מנח"י פוסק דניגון הוי הפסק, והחמיר בזה עם הרה"ק מסקוליען שמרוב התלהבות דקדושה לא יכל להתאפק מלנגן בין הברכה למצווה.

 
 

דרומאי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
קדמא ואזלא אמר:
בשלמא אמר:
יש כאן מעשה רב 
וכן אינו נותן ידיו על עיניו [עי' שו''ע או''ח סא,ה].
ע"פ נגלה לכאורה די בסגירת העינים
כיסוי העיניים ביד הוא דינא דגמרא בברכות דף י"ג, ונפסק בש"ע סימן סא, אף כי אינו חיוב.
 
 

מזלג

משתמש רגיל
א. כבר הזכירו כאן שכך היה מנהגו של הגרשז ברוידא זצ"ל
ב. עצם זה שבישיבות נהגו להפסיק בין סוף הברכה לשמע ישראל זה כבר בעיה של הפסק (ואאלט עורר ע"כ בתשובות והנהגות לגרמ שטרנבוךך שליט"א) כך שעצם הניגון לא בעיה של הפסק אלא כבר עצם ההפסקה שנהגו בכל הישיבות ולא רק אצל הגרבמ שליט"א
 

בשלמא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
דינא דגמרא בברכות דף י"ג
כמדומה שלא יקרא זה דינא דגמרא (שם רק מסופר כך דרך אגב על מנהגו של רבי).
והוא אשר כוונתי דאינו חיוב אלא מנהג, ולכאורה מצד לא יסתכל או לא ירמוז די בעצימה, אלא שהמנהג הוא כן לתת היד כמבואר בשו"ע וביותר ע"פ קבלה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
מזלג אמר:
כך שעצם הניגון לא בעיה של הפסק אלא כבר עצם ההפסקה שנהגו בכל הישיבות ולא רק אצל הגרבמ שליט"א
הלא ידעת אם לא שמעת שאינו דומה הפסקה בשתיקה (אף שאינו ראוי) להפסק בדיבור או נגון או הליכה
 

דרומאי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
דרומאי אמר:
דינא דגמרא בברכות דף י"ג
כמדומה שלא יקרא זה דינא דגמרא (שם רק מסופר כך דרך אגב על מנהגו של רבי).
והוא אשר כוונתי דאינו חיוב אלא מנהג, ולכאורה מצד לא יסתכל או לא ירמוז די בעצימה, אלא שהמנהג הוא כן לתת היד כמבואר בשו"ע וביותר ע"פ קבלה.


זה נקרא דינא דגמרא, אף שאינו חיוב. ולא לחינם הוקבע בש"ע.
וכמו הסימנים של ראש השנה.
ולא הוזכר הקבלה אלא לענין ליתן יד ימין בדוקא.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בשלמא אמר:
דרומאי אמר:
דינא דגמרא בברכות דף י"ג
כמדומה שלא יקרא זה דינא דגמרא (שם רק מסופר כך דרך אגב על מנהגו של רבי).
והוא אשר כוונתי דאינו חיוב אלא מנהג, ולכאורה מצד לא יסתכל או לא ירמוז די בעצימה, אלא שהמנהג הוא כן לתת היד כמבואר בשו"ע וביותר ע"פ קבלה.


זה נקרא דינא דגמרא, אף שאינו חיוב. ולא לחינם הוקבע בש"ע.
וכמו הסימנים של ראש השנה.
ולא הוזכר הקבלה אלא לענין ליתן יד ימין בדוקא.
הלא תראה שהשו"ע כתב "נוהגין"
והיכן מצאת לשון זה על דינא דגמרא?
סימני ר"ה ג"כ אינו דינא דגמ', ותדע שכן באשכנז לא נהגו בזה אלא בסימנים אחרים.
הקבלה הוא לא רק לענין היד אלא לעצם כסוי העינים, בבחי' דלית לה עינין.

והא לך לשון רבינו הטור:
ויש נוהגין שנותנין ידיהם על פניהם בקריאת פסוק הראשון וראייתם מפ"ב דברכות (יג ב) רבי כד הוה מנח ידיה אעיניה הוה קרי לה פי' כוונתו שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוין וכל מה שיעשה אדם לעורר הכוונה טוב הוא.

 
 

דרומאי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
דרומאי אמר:
בשלמא אמר:
כמדומה שלא יקרא זה דינא דגמרא (שם רק מסופר כך דרך אגב על מנהגו של רבי).
והוא אשר כוונתי דאינו חיוב אלא מנהג, ולכאורה מצד לא יסתכל או לא ירמוז די בעצימה, אלא שהמנהג הוא כן לתת היד כמבואר בשו"ע וביותר ע"פ קבלה.


זה נקרא דינא דגמרא, אף שאינו חיוב. ולא לחינם הוקבע בש"ע.
וכמו הסימנים של ראש השנה.
ולא הוזכר הקבלה אלא לענין ליתן יד ימין בדוקא.
הלא תראה שהשו"ע כתב "נוהגין"
והיכן מצאת לשון זה על דינא דגמרא?
סימני ר"ה ג"כ אינו דינא דגמ', ותדע שכן באשכנז לא נהגו בזה אלא בסימנים אחרים.
הקבלה הוא לא רק לענין היד אלא לעצם כסוי העינים, בבחי' דלית לה עינין.
באשכנז נהגו אף בסימנים אחרים, ולא לגרע דינא דגמרא. אלא שחלק מהדברים לא היו מצויים.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
וכן אינו נותן ידיו על עיניו [עי' שו''ע או''ח סא,ה].
יש לפרש דס"ל כרבינו יונה בטעם נתינת הידים על העינים, והוא - שלא יראו הרמיזות שהיה עושה בעיניו לכל צד להמליך הבורא, ולאידך חזינן דס"ל כאידך פוסקים שנוהגים להראות בפרהסיא ההמלכה בכל צד, וכנראה להדיא בהסרטה, ולפיכך ס"ל דאין טעם לכסות העינים...
 
 

ובכן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בשלמא אמר:
קדמא ואזלא אמר:
וכן אינו נותן ידיו על עיניו [עי' שו''ע או''ח סא,ה].
ע"פ נגלה לכאורה די בסגירת העינים
כיסוי העיניים ביד הוא דינא דגמרא בברכות דף י"ג, ונפסק בש"ע סימן סא, אף כי אינו חיוב.
קצת יש לעיין במנהגו של הגר"ש אוירבך בזה. וכבר העירו שם.
 

עץ פרי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אוי לנו שכך עלתה בימינו
תגובה בזויה ושפלה הראויה לכל גינוי
אינני מתלמידיו ואינני הולך בדרכו
או בדרך קרובה לבית מדרש זה
אך לומר כך על אחד מזקני הת"ח
זה עזות פנים וחוצפה שאין כדוגמתה
בושה לאומר, בושה לאכסניה זו.

 
 

דרומאי

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אמונת אומן אמר:
אוי לנו שכך עלתה בימינו
תגובה בזויה ושפלה הראויה לכל גינוי
אינני מתלמידיו ואינני הולך בדרכו
או בדרך קרובה לבית מדרש זה
אך לומר כך על אחד מזקני הת"ח
זה עזות פנים וחוצפה שאין כדוגמתה
בושה לאומר, בושה לאכסניה זו.
קודם ננסה לברר למה הוא התכוון.
 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אמונת אומן אמר:
אוי לנו שכך עלתה בימינו
תגובה בזויה ושפלה הראויה לכל גינוי
אינני מתלמידיו ואינני הולך בדרכו
או בדרך קרובה לבית מדרש זה
אך לומר כך על אחד מזקני הת"ח
זה עזות פנים וחוצפה שאין כדוגמתה
בושה לאומר, בושה לאכסניה זו.

הוא כתב בציניות.
שהליטאים מאמצים הנהגות חסידיים.
 
עץ פרי אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
הוא כתב בציניות.
שהליטאים מאמצים הנהגות חסידיים.
אם ככה מתנצל על טעותי
גם לציניות יש גבול "ועל מה חרבה הארץ"
מזעזע איך כותבים דבר כזה על גדול בתורה שכזה
וציניות זה לא תשוב הכי יש דברים שלא מתלוצצים עליהם
והיזהרו בגחלתן וכו'
 

E. W

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
עץ פרי אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
הוא כתב בציניות.
שהליטאים מאמצים הנהגות חסידיים.
אם ככה מתנצל על טעותי
גם לציניות יש גבול "ועל מה חרבה הארץ"
מזעזע איך כותבים דבר כזה על גדול בתורה שכזה
וציניות זה לא תשוב הכי יש דברים שלא מתלוצצים עליהם
והיזהרו בגחלתן וכו'
נו באמת...
                   מה הקשר להזהרו בגחלתן?  
                                                                  אתמהה!   

ס"ה עקץ בשנינות את הליטאים....

​​               שהנה להם.... 
                                    אדם גדול ליטאי....
                                                                   עם לחלוחית חסידית.... 


​​​​​
 
 

ובכן

משתמש ותיק
E. W אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
עץ פרי אמר:
אם ככה מתנצל על טעותי
גם לציניות יש גבול "ועל מה חרבה הארץ"
מזעזע איך כותבים דבר כזה על גדול בתורה שכזה
וציניות זה לא תשוב הכי יש דברים שלא מתלוצצים עליהם
והיזהרו בגחלתן וכו'
נו באמת...
                   מה הקשר להזהרו בגחלתן?  
                                                                  אתמהה!   

ס"ה עקץ בשנינות את הליטאים....

​​               שהנה להם.... 
                                    אדם גדול ליטאי....
                                                                   עם לחלוחית חסידית.... 
עם ירידת השורות שלך, גם אותך יאשימו ב'הזהרו בגחלתן'.
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אוי לנו שכך עלתה בימינו

אוי לנו שכך עולה בפורום קדוש זה אותם אלו פרחחים חצופים אשר ככל העולה על רוחם המטופשת והמחוצפת לכתוב על רבותינו גדולי ישראל, מי אתה חצוף טיפש שכמוך, שככה אתה מעיז לכתוב על אדם דהוא מלאך ה' שיושב ולומד תורה בלי הפסקה כבר 85 שנה ???

מה אתה ??? 
אפס !!! 
בטלן !!!

אם אתה רוצה ללכלך ... לך לרבותך שלימדו אותך ככה להכנס למחלוקות ולדבר על הגדולים אחרים ... ותפשפש במעשיהם שאינו מגיע לקרסולי הרגלים של מרן רה"י בעל הברכת מרדכי שליט"א  !!

עפרא לפומיה !!! 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
עץ פרי אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
הוא כתב בציניות.
שהליטאים מאמצים הנהגות חסידיים.
אם ככה מתנצל על טעותי
גם לציניות יש גבול "ועל מה חרבה הארץ"
מזעזע איך כותבים דבר כזה על גדול בתורה שכזה
וציניות זה לא תשוב הכי יש דברים שלא מתלוצצים עליהם
והיזהרו בגחלתן וכו'



שתהיה לי בריא עד 120 + תוספות שבת ויו''ט.

אין כאן שמץ של זלזול אלא להיפך, הבעת שמחה והערכה.

המשפט שכתבתי סה''כ היה שיקוף של תגובה ליטאית, אשר שמעתי בשעתו כתגובה על הנהגה דומה של בעל הישעות משה זצ''ל, ואשר כאשר היא נאמרת אפילו בהומור מריר על ראש ישיבה, היא הופכת להיות ''הזהרו בגחלתן''.

 
 
אמונת אומן אמר:
אין כאן שמץ של זלזול אלא להיפך, הבעת שמחה והערכה.
איך במילים "אוי לנו שכך עלתה בימינו" יש הבעת הערכה ושמחה,
אולי פשוט תמחק את התגובה הזו שלא הובנה כהלכה והכל יבוא על מקומו בלום
 
חלק עליון תַחתִית