אשכול שירים עתיקים מהיכלי ישיבות ליטא ועוד

מלמד להועיל

משתמש ותיק
כידוע, בעולם החסידות עולם הניגון היה מוטיב מרכזי שהתפתח מאד, וידוע מה שהביאו מהסרים כי עולם הניגון קרוב אל עולם התשובה. פחות ידוע מכך שבעולם הישיבות הליטאיות הניגון היה מפותח מאד, וכפי ששמעתי השתמרו ניגונים שנמסרו מדור דור מהיכלה של ישבית וולוז'ין ועוד.

אבקש ממי שיש בידו להעלות באשכול זה שירי נשמה ושירי כיסופים שחוברו והולחנו בדורות הקודמים, עם דגש על היכלי ישיבות ליטא.
 
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
[youtube]PYrx--2Elx8[/youtube]

השיר שקעה חמה, חובר על ידי הרב אברהם קפלן בשנת  תרס"ז. השיר מבטא את חיבוטי הנפש של עלם צעיר הנמצא בתחילת דרכו, המגשש באפלה ומבקש למצוא מזור לנפשו המיוסרת. שיר זה הוא אחד משירי ישיבות ליטא הבולטים, ונחשב לאחד מערכי התרבות והמוסר הבולטים של הישיבות.
 
שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי
בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כַּיָּם
כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ
אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם
"

"יָמַי עוֹבְרִים יָמַי כָּלִים
מִבְּלִי קַחַת מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזֹאת קָרָאתָ חַיִּים
אֱמֹר נָא אֵ-לִי מַה זֶּה מֵת
"

"חוּסָה אֵ-לִי כִּי לֹא אֵדַע
אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת
הַאִם לִשְׁכֹּחַ כֹּל וּשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר הַכֹּל וּבְכוֹת
"

"הַחֲיֵינִי אֵ-לִי נָא לְמָחָר
אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם
שָׁקְעָה חַמָּה עָבִים בָּאִים
לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם
"​
 

בשלמא

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
השיר מבטא את חיבוטי הנפש של עלם צעיר הנמצא בתחילת דרכו, המגשש באפלה ומבקש למצוא מזור לנפשו המיוסרת.
גם מאמרו על "הרצל" שהוא לימדהו לומר שני מילים "עברי אנכי" מלמד קצת על גישוש באפילה.
 

דניאלי

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
[youtube]PYrx--2Elx8[/youtube]

השיר שקעה חמה, חובר על ידי הרב אברהם קפלן בשנת  תרס"ז. השיר מבטא את חיבוטי הנפש של עלם צעיר הנמצא בתחילת דרכו, המגשש באפלה ומבקש למצוא מזור לנפשו המיוסרת. שיר זה הוא אחד משירי ישיבות ליטא הבולטים, ונחשב לאחד מערכי התרבות והמוסר הבולטים של הישיבות.
 
שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי
בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כַּיָּם
כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ
אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם
"

"יָמַי עוֹבְרִים יָמַי כָּלִים
מִבְּלִי קַחַת מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזֹאת קָרָאתָ חַיִּים
אֱמֹר נָא אֵ-לִי מַה זֶּה מֵת
"

"חוּסָה אֵ-לִי כִּי לֹא אֵדַע
אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת
הַאִם לִשְׁכֹּחַ כֹּל וּשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר הַכֹּל וּבְכוֹת
"

"הַחֲיֵינִי אֵ-לִי נָא לְמָחָר
אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם
שָׁקְעָה חַמָּה עָבִים בָּאִים
לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם
"​
יש"כ 
אני כבר שנים מחפש את המילים לשיר הזה
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
מלמד להועיל אמר:
[youtube]PYrx--2Elx8[/youtube]

השיר שקעה חמה, חובר על ידי הרב אברהם קפלן בשנת  תרס"ז. השיר מבטא את חיבוטי הנפש של עלם צעיר הנמצא בתחילת דרכו, המגשש באפלה ומבקש למצוא מזור לנפשו המיוסרת. שיר זה הוא אחד משירי ישיבות ליטא הבולטים, ונחשב לאחד מערכי התרבות והמוסר הבולטים של הישיבות.
 
שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי
בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כַּיָּם
כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ
אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם
"

"יָמַי עוֹבְרִים יָמַי כָּלִים
מִבְּלִי קַחַת מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזֹאת קָרָאתָ חַיִּים
אֱמֹר נָא אֵ-לִי מַה זֶּה מֵת
"

"חוּסָה אֵ-לִי כִּי לֹא אֵדַע
אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת
הַאִם לִשְׁכֹּחַ כֹּל וּשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר הַכֹּל וּבְכוֹת
"

"הַחֲיֵינִי אֵ-לִי נָא לְמָחָר
אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם
שָׁקְעָה חַמָּה עָבִים בָּאִים
לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם
"​
יש"כ 
אני כבר שנים מחפש את המילים לשיר הזה
הנוסח המקובל בישיבות ליטא שונה מהנוסח הנ"ל שהוא המקורי כפי שחברו הגרא"א.
 

דניאלי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
דניאלי אמר:
מלמד להועיל אמר:
[youtube]PYrx--2Elx8[/youtube]

השיר שקעה חמה, חובר על ידי הרב אברהם קפלן בשנת  תרס"ז. השיר מבטא את חיבוטי הנפש של עלם צעיר הנמצא בתחילת דרכו, המגשש באפלה ומבקש למצוא מזור לנפשו המיוסרת. שיר זה הוא אחד משירי ישיבות ליטא הבולטים, ונחשב לאחד מערכי התרבות והמוסר הבולטים של הישיבות.
 
שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי
בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כַּיָּם
כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ
אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם
"

"יָמַי עוֹבְרִים יָמַי כָּלִים
מִבְּלִי קַחַת מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזֹאת קָרָאתָ חַיִּים
אֱמֹר נָא אֵ-לִי מַה זֶּה מֵת
"

"חוּסָה אֵ-לִי כִּי לֹא אֵדַע
אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת
הַאִם לִשְׁכֹּחַ כֹּל וּשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר הַכֹּל וּבְכוֹת
"

"הַחֲיֵינִי אֵ-לִי נָא לְמָחָר
אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם
שָׁקְעָה חַמָּה עָבִים בָּאִים
לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם
"​
יש"כ 
אני כבר שנים מחפש את המילים לשיר הזה
הנוסח המקובל בישיבות ליטא שונה מהנוסח הנ"ל שהוא המקורי כפי שחברו הגרא"א.
נו אדרבה תביא את הנוסח השני
 

מטעים

משתמש רגיל
מלמד להועיל אמר:
שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי
בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כַּיָּם
כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ
אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם"

"יָמַי עוֹבְרִים יָמַי כָּלִים
מִבְּלִי קַחַת מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזֹאת קָרָאתָ חַיִּים
אֱמֹר נָא אֵ-לִי מַה זֶּה מֵת"

"חוּסָה אֵ-לִי כִּי לֹא אֵדַע
אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת
הַאִם לִשְׁכֹּחַ כֹּל וּשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר הַכֹּל וּבְכוֹת"

"הַחֲיֵינִי אֵ-לִי נָא לְמָחָר
אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם
שָׁקְעָה חַמָּה עָבִים בָּאִים
לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם"
יש נוסח של ש"י רכניץ שהוסיף בו משלו

שקעה חמה שקעה נפשי בתהום יגונה הרב כים,
כי עומדה ליפול היא במלחמתה את הבשר ואת הדם.

זרחה חמה זרחה נפשי לקראת יוצרי כארי עורה
שהחזיר בי בחמלה נשמתי, באמונה רבה אודה בשמחה.

ימי עוברים ימי כלים מבלי קחת מבלי תת,
אם לזאת קראת חיים אמור נא קלי מה זה מת.

ימי חולפים ימי באים לא אירא רע אתה עמדי,
ומוצאך מצאו חיים, לאדון הכל תת כל שיש לי.

חוסה קלי כי לא אדע, איכה אוכל כה לחיות,
האם לשכוח כל ושמוח או לזכור הכל ובכות.

זאת אבקש לחיות כה לחסות בצילך,
לא לשכוח תמיד ושמוח, לזכור לדעת את מתנתך.

החייני קלי נא למחר, אולי אפתור את החלום,
שקעה חמה עבים באים, לילה עולה מן התהום.

המשך לגומלי נחת ושלווה, בתורה הקדושה אני עמל,
זרחה חמה זרחה נפשי, החייני קלי עד ביאת גואל.
https://www.youtube.com/watch?v=RJqEQSpzblk
 

משולש

משתמש ותיק
לייבדיק ייענקל זה ליטאי? (ככה נשמע)
וכן "מה יתרון לאדם"
נראה לי גם "טאטע איך דאנק דיר... אשרנו מה טוב חלקנו" ראיתי שר' אלי' לופיאן ציטט אותו כשיר שהיו שרים בקלם בשמחת תורה ובעלייתם על המוקד.
 

יהודי

משתמש ותיק
'מה יתרון' ידוע כשיר של נובהרדוק.
'לייבדיק יענקל' באמת נשמע ליטאי.
 

משולש

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
פחות ידוע מכך שבעולם הישיבות הליטאיות הניגון היה מפותח מאד,
נשמע מוזר.
אולי הכוונה שהיה מפותח יותר ממה שחושבים. (זאת אומרת לא אפס ניגונים כמו שחושבים אלא ארבעה או חמשה).
 

משולש

משתמש ותיק
שאלתי אחד שהתעסק הרבה בהסטוריה של ישיבות ליטא,
הוא אמר לי שהוא לא מכיר חוץ מהדיסק של ניגוני נובהרדוק של ר' לוי יצחק שושן.
 

משולש

משתמש ותיק
השירים בדיסק הנ"ל:

לעבדיק יענקל
ווי די אבות א מאל
שומר ישראל
אם לא עכשיו אימתי
נאר די תורה לעבן קען דער מענשן געבן
איצטער דא אונ' נאך דעם דא
מיר גייען מיר גייען
די מידה פון הטבה
מיט זעכציק יאהר צוריק
אייזן באן א נייע
אל גינת אגוז ירדתי
אדם יסודו מעפר
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
איך אפשר לדלג על 'טובים מאורות'
שהוא ניגון הכולל כל הניגונים...
לא מדוייק.
לליטאים ישנם כידוע שלשה שירים.
שיר שבועי - "לדוד" במוצ"ש.
שיר חודשי - טובים מאורות.
שיר שנתי - אלי ציון.
 

בשלמא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יש את ניגוני ר' ברוך בער
מיוחס לו גם בטעות את הניגון 'אני ישנה ולבי ער' של הבעל מנגן החסידי שלמה וייצמן
 
 

חידוד

משתמש ותיק
משולש אמר:
אל גינת אגוז ירדתי
מושר גם אצל חסידויות שונות, וא"כ יותר מסתבר שהמקור הוא חסידי ולא נובהרדוקאי, היה על זה בגליון עתיקין של פסח (ופספסו את העובדה שהיה מושר גם בנובהרדוק).
 

חידוד

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אמונת אומן אמר:
יש את ניגוני ר' ברוך בער
מיוחס לו גם בטעות את הניגון 'אני ישנה ולבי ער' של הבעל מנגן החסידי שלמה וייצמן
תוכל קצת להרחיב?

מי הוא הבעל מנגן מתי חי ומאיזה חצר היה ומה המקור שלך.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
חידוד אמר:
בשלמא אמר:
אמונת אומן אמר:
יש את ניגוני ר' ברוך בער
מיוחס לו גם בטעות את הניגון 'אני ישנה ולבי ער' של הבעל מנגן החסידי שלמה וייצמן
תוכל קצת להרחיב?

מי הוא הבעל מנגן מתי חי ומאיזה חצר היה ומה המקור שלך.
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=18&t=49542#p2978314

לדוברי לה"ק
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=18&t=49542&start=25#p3007439
 
 

חידוד

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 2#p2978314

לדוברי לה"ק
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 5#p3007439
חסום לי (לפי הגדרות הקהילה), מי שיוכל לצטט לי אודה לו.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אמונת אומן אמר:
איך אפשר לדלג על 'טובים מאורות'
שהוא ניגון הכולל כל הניגונים...
לא מדוייק.
לליטאים ישנם כידוע שלשה שירים.
שיר שבועי - "לדוד" במוצ"ש.
שיר חודשי - טובים מאורות.
שיר שנתי - אלי ציון.
לא לגמרי מדויק, 
טובים מאורות מושר גם על משיב הרוח... יום ליבשה,
ועוד כמה קטעים שאיני זוכר כרגע 
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
דניאלי אמר:
יש"כ 
אני כבר שנים מחפש את המילים לשיר הזה
הנוסח המקובל בישיבות ליטא שונה מהנוסח הנ"ל שהוא המקורי כפי שחברו הגרא"א.
נו אדרבה תביא את הנוסח השני
"שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי
בִּתְהוֹם רַעְיוֹנוֹת רַב כַּיָּם
כִּי נִלְאֵתִי מִלְּחֹם אֶת מִלְחַמְתִּי
עִם הַבָּשָׂר וְהַדָּם."
 ​
"יָמִים בָּאִים יָמִים חוֹלְפִים‏
מִבְּלִי קַחַת מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזֹאת קָרָאתָ חַיִּים
אֱמֹר לִי אֵ-לִי מַה זֶּה מֵת."
 ​
"מִי יוּכַל לִחְיוֹת כָּכָה
מִבְּלִי מֵשִׂים אֶת כָּל זֹאת
הַאִם לִשְׁכֹּחַ וְלִשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר וְלִבְכּוֹת."
 ​
"הַחֲיֵינִי אֵ-לִי עַד לְמָחָר
אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם
שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁי
עָבִים בָּאִים פָּנָה הַיּוֹם."
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ובשים לב לשינויים

בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כַּיָּם - בִּתְהוֹם רַעְיוֹנוֹת רַב כַּיָּם
כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ - כִּי נִלְאֵתִי מִלְּחֹם אֶת מִלְחַמְתִּי
"יָמַי עוֹבְרִים יָמַי כָּלִים - "יָמִים בָּאִים יָמִים חוֹלְפִים‏
"חוּסָה אֵ-לִי כִּי לֹא אֵדַע - "מִי יוּכַל לִחְיוֹת כָּכָה
אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת - מִבְּלִי מֵשִׂים אֶת כָּל זֹאת
שָׁקְעָה חַמָּה עָבִים בָּאִים - שָׁקְעָה חַמָּה שָׁקְעָה נַפְשִׁילַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם - עָבִים בָּאִים פָּנָה הַיּוֹם."

שיובנו מהסיבה דלהלן, הגרא"א כתב את שירו כשהיה קרוב לפטירתו בגיל צעיר, והיה זה שיר נוגה.
בעולם הישיבות שינו זאת לשיר התעוררות.
 

חידוד

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
הגרא"א כתב את שירו כשהיה קרוב לפטירתו בגיל צעיר, והיה זה שיר נוגה.
אגדה שאין לה שחר, הוא כתב את זה בערך בגיל שבע עשרה ונפטר בגיל שלושים פלוס.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
חידוד אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
הגרא"א כתב את שירו כשהיה קרוב לפטירתו בגיל צעיר, והיה זה שיר נוגה.
אגדה שאין לה שחר, הוא כתב את זה בערך בגיל שבע עשרה ונפטר בגיל שלושים פלוס.
כך זכור לי שקראתי.
אך כעת עיינתי וראיתי שבספר "בעקבות היראה" השיר הנ"ל מתוארך לשנת תרס"ז כשהיה הגרא"א ב"חצי ימיו", (נולד בתר"ן ונפטר בתרפ"ד), אך עדיין משמעות השיר כפי שנכתבה קרובה יותר לאדם הצועד אל מותו, מאשר השיר כפי שהיה מושר ב"ישיבות ליטא".
 
חלק עליון תַחתִית