העתקה מירושלמי שוטנשטיין [פסחים מח, ב הערה 1].
1. תשובתו של רבי עקיבה: "הזייה תוכיח...", הנזכרת במשנתנו, היתה הפעם הראשונה שהשיב רבי עקיבה על דברי רבו רבי אליעזר.
בתחילה, הויכוח היה רק בין רבי אליעזר ורבי יהושע. רבי אליעזר דן קל וחומר לסייע לדעתו, ורבי יהושע הפריך אותו. כאשר דחה רבי אלעזר את פירכת רבי יהושע ("מה זה יהושע..."), נשתתק רבי יהושע. אז קם רבי עקיבה, שלא כדרכו, והעלה פירכה אחרת נגד דעת רבי אליעזר לסייע לרבי יהושע. [בספרי זוטא (בהעלותך ט, ב) נאמר: "נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָה"]. בבבלי (סט, א) מסופר, כי רבי אליעזר, שלא הכיר בגדלותו של רבי עקיבה כנזכר, הטיח בו דברים קשים תוך כדי הויכוח, וקללו בצורה חמורה.
בבבלי כתובות (סב, ב) ונדרים (נ, א) מסופר שרבי עקיבה היה עם הארץ, והיה רועה צאנו של העשיר "בן כלבא שבוע" [עד גיל ארבעים (אבות דרבי נתן ו, ב)]. אז הכירה בתו של בן כלבא שבוע על פי מעלותיו ומדותיו התרומיות שיש בכחו לגדול מאד בתורה, והסכימה להינשא לו (על אף התנגדות אביה) בתנאי שילך לבית המדרש ללמוד. הוא הלך ולמד לפני רבי אליעזר (רבו המובהק) ורבי יהושע במשך שתים עשרה שנה (הן אותן שנים הנזכרות כאן, רק כפי הנראה לא היתה מסורת ברורה אם היה זה שתים עשרה שנה או שלש עשרה, ואולי למד אצלו חלק משנת השלש עשרה אך לא כולה). באבות דרבי נתן (שם) מסופר שאחרי שלש עשרה שנות לימוד (אותן שנים הנזכרות כאן), החל רבי עקיבה ללמד תורה ברבים. אם נצרף את המשך דברי הבבלי בכתובות, נמצא כי מיד אחר מעשה זה שגילה את גדלותו בתורה, הצטרפו אליו שנים עשר אלף תלמידים שבאו ללמוד תורה מפיו! עוד מסופר במסכת כלה רבתי (ב, ב), כי בעקבות ויכוח אחר שהיה לרבי עקיבה עם שני רבותיו הנזכרים, והוכחה צדקתו, שינו רבותיו את היחס אליו והגדירוהו כחברם.
