סיפורים מופלאים על בני־התורה הַמְסֻלָּאִ֖ים

לבי במערב

משתמש ותיק
ב"ה
דניאלי אמר:
חושבני שהגיע הזמן לפתוח אשכול על בני תורה ומידותיהם הטובות ובפרט בדורינו שיש כל היום ביקורת מבית ומחוץ להראות אדרבה עד כמה התורה מעדנת את לומדיה, ועד כמה היו משתגעים ומתלהטים אחריה!

נזמין נא בזאת את כל החפץ להוסיף מאוצרותיו,
בברכת התורה וחיבת הקודש.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראשון לכולם אקרא לידידנו ר' '@למה זה תשאל לשמי', כפי שהבטיחנו במקומו.

וסיפור פתיחה:
יצחק אמר:
הנה סיפור על איש מבוגר ת"ח מופלג ליטאי בן ליטאים בוגר ישיבות ליטא טיפוס דעתן (מה עוד אני יכול לכתוב עליו.. )
יום אחד הוא נוסע באוטובוס עירוני לים ומולו מתיישב בחור חסידי צעיר, ברגע שהאוטובוס יצא מבני ברק החסיד הצעיר הוריד את המשקפיים והניח בכיס. אותו זקן ראה את זה ומיד אחריו הוריד את המשקפים שלו ג"כ.. אין לי ספק שבפעם הבאה הזקן הזה לא יוריד את המשקפיים, הוא בכלל לא בקטע הזה ולא כאן נמצא השטייגן שלו, אבל הוא ראה משהו טוב אז למה לא לקחת. בעיני זו מידת אמת לא רגילה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
הבהרות נחוצות - משני צִדֵּי המתרס - למען לא יֶחְסַ֖ר הַמָּ֑זֶג:
נתנאל_ב אמר:
דניאלי אמר:
חושבני שהגיע הזמן לפתוח אשכול על בני תורה ומידותיהם הטובות
אין בעייה.
שמע סיפורים מרגשים:

אתמול בכולל ראיתי אברך יר"ש, שלמד כל הסדר בהתלהבות בלי להפסיק.
שלשום ראיתי בשטיבלך בן תורה מיוחד במינו שהתפלל בכוונה.

איך זה?

אתה צריך להבין, שמרגש לשמוע על יהודי פשוט, שעשה דברים גדולים על אף שהוא פשוט, ובזה מתגלה הנקודה היהודית הפורצת ועולה. וממש לא "משבחים את החילונים", אלא אדרבה משבחים את הפנימיות והנקודה שאינה מתבטלת, למרות היותם חילונים.
אבל סיפורים על בני תורה לא צריך לספר, לא על תורתם ולא על מידותיהם, כי זה פשוט! בן תורה אמור להתמיד, להיות יר"ש ובעל חסד.
אתה תהיה צודק בפורום של בעלי בתים ואנשים פשוטים, ששם הם חיים את הסיפורים הללו של הפשוטים, ושם הם צריכים את הסיפורים שיגרמו להם להעריך בני תורה.
אבל כאן???
דניאלי אמר:
רציתי רק לציין נקודה שאולי לא כולם שמו לב אליה, שבאותו סגנון סיפורים יש גם על ת"ח והרבה יותר מענינים ומחזקים, דברים שיכולים לחזק אותנו ולתבוע מאיתנו, מעשים של התגברות על המידות בצורה מופלאה, סיפורים של אמונה מוחשית יוצאת מהכלל, הזדמנויות של ויתורים כואבים למען רבש"ע.
ולא! יש הרבה סיפורים שלא מובנים מאליהם, אמנם יש הרבה שיושבים ולומדים ב"ה תוך התגברויות לא קטנות וא"ז לא צריך לפרט, אך יש הרבה נסיונות שעומדים בהם השכם והערב דברים שלא כ"א מסוגל לעמוד בו, מעשים כאלה יכולים לחזק ולתת לנו כוח.
לא חכמה רק לראות את השכן שהכל בא לו בקלות (לכאורה) ועושה שטייגען וכבר יודע את הש"ס/ שו"ע/ חסידות וכו' דוקא מחזק לראות איך אדם עשה דברים יוצאים מהכלל, שאינם מובנים מאליהם ושא"א לא יעמוד וימחא לו כפים.
וזה שנמצא חילוני שמדבר אמונה, אני חושב שזה לא מדבר אלינו, השיח הזה של דתי בלב, וחכמתו מרובה ממעשיו, זה פולקלורים יפים להראות שבכל יהודי יש נקודה פנימית, אבל זה לא מדבר אלינו, למה הדבר דומה, שנתחיל להביא סיפורים על חכמות של הילדים הקטנים החמודים, ואיך הם התפללו יפה בגן, וברכו על כל דבר, ובדקו את ההכשר...
יש הרבה להאריך בזה ואכ"מ..

בתקוה שבכך נצא ידי חובת דיוני ה'השקפה' באשכול דנן...
 

משיב דבר

משתמש ותיק
היה זה לפני שנים מספר, כשעברתי ברחוב מוכר בבני ברק הולך לדרכי, והנה אני רואה זקן מבוגר ש(עדיין) אין כיפה לראשו ולידו שישיית מים מינרלים. אני שם לב שבעיניו הוא מחפש דבר מה, כאילו מישהו צריך להגיע...
ואני שומע מישהו ששואל אותו: סליחה, אוכל לעזור?
את תשובתו לא אשכח לעולם: אני מחכה שיעברו כאן בחורי ישיבה שאוכל לבקש מהם עזרה בסחיבת המים, בחורי ישיבה אף פעם לא אומרים לי לא...
 

דניאלי

משתמש ותיק
ישר כוח להרב @לבי במערב על פתיחת האשכול כה יתן לו ה' וכה יוסיף להרבות הפצת תורה ודברי טעם בכל חלקי התורה
אצטט מקודם מעשה ששמעתי היום באברך שאני מכיר מקרוב
אשת האברך המדובר היא מורה במקום מסוים וקיבלה עבודה אחרי הרבה שנים במילויי מקום במקום.
המשפחה דנן דחוקים מאד בכספם וחיים ממש על הפרוטה אם לא פחות מכך.
והנה באותו מקום עבודה פיטרו מורה אחרת עקב מיעוט ברישום באיזור.
ניגשה אשת האברך הנ"ל למנהלת ואמרה לה: למה פיטרת אותה הרי אני הגעתי אחריה?,
אמרה לה המנהלת זה החלטה שלי מסיבות שלי את יכולה להשאר לעבוד.
לא חשבה האשה הנ"ל הרבה והגישה לה מיידית את פיטוריה, בטענתה שהשניה שבאה לפניה קודמת לה במקום העבודה...
 
בתקופה האחרונה הזדמנו לי פעמים מספר ליסוע באוטובוס, ואני רואה את מדותיהם הטובות של האברכים. הם הראשונים לקום ולהדר פני זקן, על אף היות צעירים מהם ישובים נינוחים. כפופים הם במקומותיהם, עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה וְיִרְאַ֣ת ה', ואת פניהם ישימו אל הספר הנלמד. אין הדבר קל, עקב הרעש והצפיפות. את עיניהם לא ירימו מעלה, פן יראו ברע חלילה, ואף משיחות הטלפון שהם מנהלים, ניכרת עניותם (וויכוח עם פקיד על 19 ש''ח לא ידועים בכרטיס-האשראי), וכל חפצם אך ורק עלייה בתורה ויראת שמים.

ולמיניסטער האוצר (שאולי יודעי האידיש יעידו כי הוא תכלית ההיפוך ממשמעות שם משפחתו) שלא 'נתן דעתו לרחם שלא ייעקרו אלו' כלשון בלק המובאת ברש''י במדבר כב, לט, נברך ונאמר: וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ (המיניסטריאלי) וְאֵינֶֽנּוּ, אמן.
 
משיב דבר אמר:
היה זה לפני שנים מספר, כשעברתי ברחוב מוכר בבני ברק הולך לדרכי, והנה אני רואה זקן מבוגר ש(עדיין) אין כיפה לראשו ולידו שישיית מים מינרלים. אני שם לב שבעיניו הוא מחפש דבר מה, כאילו מישהו צריך להגיע...
ואני שומע מישהו ששואל אותו: סליחה, אוכל לעזור?
את תשובתו לא אשכח לעולם: אני מחכה שיעברו כאן בחורי ישיבה שאוכל לבקש מהם עזרה בסחיבת המים, בחורי ישיבה אף פעם לא אומרים לי לא...

בזה אצא יד''ח שני לייקים.
 

ובכן

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
...מיניסטער האוצר (שאולי יודעי האידיש כי הוא תכלית ההיפוך ממשמעות שם משפחתו)
אני מפרש לעצמי לפעמים את המונח 'אוהב אדם' - קניבל...

[תרגום אמיתי של 'ליברמן' - אדם אהוב. ויש שאוהבים אותו, מה לעשות. ובכל אופן, אהוב הוא אצל עצמו. ממש מאוהב].
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
סיפור שראיתי בעיניי בחובשי את ספסלי הישיבה.
שני צורבים צעירים, למדנים גדולים, התווכחו בלימוד בדרך לחדר האוכל, והוויכוח נמשך גם לאחר שנכנסו.
לפתע אחד מהם אמר לחברו: "רגע, מה אתה בדיוק עושה"?
התברר, שהצורב השני פשוט לקח צלחת, ובמקום למלא אותה בדברי מאכל, התבלבל בינה לבין הכוס של הקפה שהיה צריך להכין, ומרוב שקיעות במה שדיבר בלימוד, לא שם לב לזה כלל.
רק כשזה הגיע למצב שהיה לו צלחת פלסטיק מלאה בסוכר (הפינת קפה הייתה ליד), עוררו רעהו שישים ליבו למה שעושה.

שקיעות בלימוד.
 
נתנאל_ב אמר:
שקיעות בלימוד.

בישיבה שלמדתי היה בחור, שהיה ישן אולי שעתיים ביממה. לדידי חזי לי יום שישי אחד שהלך להוציא ספר מן הספרייה, ונרדם עמו בעמידה מ9:20 בבוקר עד 12:15 בצהריים!
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יש יהודי יקר שאני מכיר היטב, חבר טוב שלי.
שהתגייר בבחרותו בתהליך מייגע וגוייר בבי"ד מחמיר מאוד בבלגיה. כל הייסורים שעבר בתור נכרי הרוצה להתגייר, שייכים יותר לאשכול על אנשים פשוטים. אבל כאן אספר קצת עליו כיהודי חסידי יר"ש בתכלית וכמה מהנהגותיו המופלאות -

הוא אמנם למד לשה"ק מההתחלה (הוא היה גוי אירופאי ללא שום קשר ליהודים או ישראלים), וקיבל בה ידיעות טובות.
אבל עדיין, גם כמה שנים אחרי הגיור, הוא מתקשה לומר את המילים במהירות. והוא כל יום שישי אומר "שניים מקרא" במשך שעות (!).

הוא שומר את עיניו בצורה ייחודית מאוד. הוא מקפיד אפילו לא להסתכל על אדם בשעה שאותו אדם כועס, או אפילו אוכל ברעבתנות (הוא סיפר לי מקור לזה ואיני זוכרו).

הוא הולך כל היום בחליפה סגורה מתוך ציפייה לביאת משיח, והוא רוצה להיות עם חליפה סגורה כשמשיח מגיע (הוא לא סיפר לי ממש שזו הסיבה אבל הבנתי זאת בעקיפין).

הוא מקפיד כ"כ על כמעט כל דקדוק וחומרא, בטענה שכיוון שהוא התגייר הוא חייב לעמוד בהתחייבותו לשמור כל המצוות בלי עיגולי פינות. הוא כל הזמן משנן הלכות ופוחד לשכוח משהו.

יש לו מידות טובות ועדינות, ענווה ושפלות של ממש, רואה עצמו כעפר לכל, כפשוטו ממש.

בקיצור יש הרבה מה לספר אבל כששואלים על יהודי בן תורה שאני מתפעל ממנו מאוד, הוא ישר קופץ
 
ראיתי בשכונה אברך שנוהג בהכל במנהג החזו"א בהידור רב,
הוא לעולם לא ישתמש חלילה בחשמל, ולא יקרא קר"ש לפני חלוף 40 דק' משקיעת החמה
קל וחומר שאינו טלטל לא שעון יד ולא מגבת חלילה.

והנה ראיתיהו בצאת השבת 20 דק' אחרי שקיעת החמה נושא שקית זבל לפח האשפה.
אברך אחר ניגש ושאל אותו למה הוא מטלטל בשבת והוא לא ענה.

רק אחר כך שמתי לב שאלמנה בבנין יצאה לזרוק את הזבל, והוא נטלו מידה להשליך לפח.
 
חייל של הרבי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
 ולא מגבת חלילה.

החזו"א מחמיר בלבישת מגבת כצעיף או אבנט וכד'?
אני לא יודע, אני רק רואה אותו לפעמים בשבת בבוקר (כשאני מגיע הוא יוצא) בלא שום מגבת, אני לא שאלתי אותו על כך.
 
 

אברך

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ראיתי בשכונה אברך שנוהג בהכל במנהג החזו"א בהידור רב,
הוא לעולם לא ישתמש חלילה בחשמל, ולא יקרא קר"ש לפני חלוף 40 דק' משקיעת החמה
קל וחומר שאינו טלטל לא שעון יד ולא מגבת חלילה.

והנה ראיתיהו בצאת השבת 20 דק' אחרי שקיעת החמה נושא שקית זבל לפח האשפה.
אברך אחר ניגש ושאל אותו למה הוא מטלטל בשבת והוא לא ענה.

רק אחר כך שמתי לב שאלמנה בבנין יצאה לזרוק את הזבל, והוא נטלו מידה להשליך לפח.
חשוב לדעת בכל ענין מה אסור מעיקר הדין ומה רק חומרא, ובדברים שאינם אלא חומרא והידור, אכן לפעמים צריך דוקא להקל. אבל בדברים האסורים מעיקר הדין אי אפשר להקל גם במקום עזרה לנזקק וכדו'. וצ"ל שאותו אברך אינו נוהג להמתין 40 דק' במוצ"ש מדינא, רק בתורת הידור וחומרא. אבל ישנם הנוהגים כן מעיקר הדין.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
אברך אמר:
חשוב לדעת בכל ענין מה אסור מעיקר הדין ומה רק חומרא, ובדברים שאינם אלא חומרא והידור, אכן לפעמים צריך דוקא להקל. אבל בדברים האסורים מעיקר הדין אי אפשר להקל גם במקום עזרה לנזקק וכדו'. וצ"ל שאותו אברך אינו נוהג להמתין 40 דק' במוצ"ש מדינא, רק בתורת הידור וחומרא. אבל ישנם הנוהגים כן מעיקר הדין.
כנראה בצירוף העירוב המהודר של קרית ספר..
 

אברך

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
אברך אמר:
חשוב לדעת בכל ענין מה אסור מעיקר הדין ומה רק חומרא, ובדברים שאינם אלא חומרא והידור, אכן לפעמים צריך דוקא להקל. אבל בדברים האסורים מעיקר הדין אי אפשר להקל גם במקום עזרה לנזקק וכדו'. וצ"ל שאותו אברך אינו נוהג להמתין 40 דק' במוצ"ש מדינא, רק בתורת הידור וחומרא. אבל ישנם הנוהגים כן מעיקר הדין.
כנראה בצירוף העירוב המהודר של קרית ספר..
מהיכ"ת שגר בקרי"ס?
 
 
אברך אמר:
אבי חי אמר:
אברך אמר:
חשוב לדעת בכל ענין מה אסור מעיקר הדין ומה רק חומרא, ובדברים שאינם אלא חומרא והידור, אכן לפעמים צריך דוקא להקל. אבל בדברים האסורים מעיקר הדין אי אפשר להקל גם במקום עזרה לנזקק וכדו'. וצ"ל שאותו אברך אינו נוהג להמתין 40 דק' במוצ"ש מדינא, רק בתורת הידור וחומרא. אבל ישנם הנוהגים כן מעיקר הדין.
כנראה בצירוף העירוב המהודר של קרית ספר..
מהיכ"ת שגר בקרי"ס?
אני לא חושב שזה סוד היכן אני גר...
 
 
אבי חי אמר:
אברך אמר:
חשוב לדעת בכל ענין מה אסור מעיקר הדין ומה רק חומרא, ובדברים שאינם אלא חומרא והידור, אכן לפעמים צריך דוקא להקל. אבל בדברים האסורים מעיקר הדין אי אפשר להקל גם במקום עזרה לנזקק וכדו'. וצ"ל שאותו אברך אינו נוהג להמתין 40 דק' במוצ"ש מדינא, רק בתורת הידור וחומרא. אבל ישנם הנוהגים כן מעיקר הדין.
כנראה בצירוף העירוב המהודר של קרית ספר..
נעשת מלאכתו על ידי אחרים..
 
 

אברך

משתמש ותיק
במבי אמר:
אני מכיר אישית אדם ששמעתי עליו שלפני 20 שנה דפקה בדלתו שכינתו ובקשה ביצה ומבלי משים הוא הוציא את מסכת ביצה מהארון והביא לה.
כנראה היה ספרדי. כי לאשכנזים 'בֵּיצָה' אינה נשמעת כמו 'בֵּיצֶע' ודו"ק.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
אברך אמר:
אבי חי אמר:
אברך אמר:
חשוב לדעת בכל ענין מה אסור מעיקר הדין ומה רק חומרא, ובדברים שאינם אלא חומרא והידור, אכן לפעמים צריך דוקא להקל. אבל בדברים האסורים מעיקר הדין אי אפשר להקל גם במקום עזרה לנזקק וכדו'. וצ"ל שאותו אברך אינו נוהג להמתין 40 דק' במוצ"ש מדינא, רק בתורת הידור וחומרא. אבל ישנם הנוהגים כן מעיקר הדין.
כנראה בצירוף העירוב המהודר של קרית ספר..
מהיכ"ת שגר בקרי"ס?


אם לא משתמש בחשמל . איך יש אור במקוה. צ"ל שגר בקרי"ס.
 
 
אבי חי אמר:
אברך אמר:
חשוב לדעת בכל ענין מה אסור מעיקר הדין ומה רק חומרא, ובדברים שאינם אלא חומרא והידור, אכן לפעמים צריך דוקא להקל. אבל בדברים האסורים מעיקר הדין אי אפשר להקל גם במקום עזרה לנזקק וכדו'. וצ"ל שאותו אברך אינו נוהג להמתין 40 דק' במוצ"ש מדינא, רק בתורת הידור וחומרא. אבל ישנם הנוהגים כן מעיקר הדין.
כנראה בצירוף העירוב המהודר של קרית ספר..


עוד אפשר שצירף דעת רש"י, שלהוציא מת הו"ל משאצל"ג.
 
 

במבי

משתמש ותיק
אברך אמר:
במבי אמר:
אני מכיר אישית אדם ששמעתי עליו שלפני 20 שנה דפקה בדלתו שכינתו ובקשה ביצה ומבלי משים הוא הוציא את מסכת ביצה מהארון והביא לה.
כנראה היה ספרדי. כי לאשכנזים 'בֵּיצָה' אינה נשמעת כמו 'בֵּיצֶע' ודו"ק.

דווקא הוא אשכנזי, אבל אני לא יודע אולי שכינתו בקשה באידיש ?
 

אברך

משתמש ותיק
במבי אמר:
אברך אמר:
במבי אמר:
אני מכיר אישית אדם ששמעתי עליו שלפני 20 שנה דפקה בדלתו שכינתו ובקשה ביצה ומבלי משים הוא הוציא את מסכת ביצה מהארון והביא לה.
כנראה היה ספרדי. כי לאשכנזים 'בֵּיצָה' אינה נשמעת כמו 'בֵּיצֶע' ודו"ק.

דווקא הוא אשכנזי, אבל אני לא יודע אולי שכינתו בקשה באידיש ?
א"נ צ"ל דיש לו שטעלע בישיבה ספרדית.
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
במבי אמר:
אברך אמר:
במבי אמר:
אני מכיר אישית אדם ששמעתי עליו שלפני 20 שנה דפקה בדלתו שכינתו ובקשה ביצה ומבלי משים הוא הוציא את מסכת ביצה מהארון והביא לה.
כנראה היה ספרדי. כי לאשכנזים 'בֵּיצָה' אינה נשמעת כמו 'בֵּיצֶע' ודו"ק.

דווקא הוא אשכנזי, אבל אני לא יודע אולי שכינתו בקשה באידיש ?

באידיש נהגו כמדומני לקרוא למסכת ביצה בשם ביצה ולא באידיש. וממילא תקשה שוב כיצד טעה.
 

ובכן

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
בישיבה שלמדתי היה בחור, שהיה ישן אולי שעתיים ביממה. לדידי חזי לי יום שישי אחד שהלך להוציא ספר מן הספרייה, ונרדם עמו בעמידה מ9:20 בבוקר עד 12:15 בצהריים!
ולכאורה צ"ל, דהא דלא לקחוהו משם למיטתו, והשאירוהו ישן כך, הוא לפי שאילו היו עושים כן, היה מתעורר ומתגבר כארי ולא מסכים לישן, ולכן סברו שמן הראוי להשאירו ישן כך, לפחות.
 
 
אברך אמר:
במבי אמר:
אברך אמר:
כנראה היה ספרדי. כי לאשכנזים 'בֵּיצָה' אינה נשמעת כמו 'בֵּיצֶע' ודו"ק.

דווקא הוא אשכנזי, אבל אני לא יודע אולי שכינתו בקשה באידיש ?
א"נ צ"ל דיש לו שטעלע בישיבה ספרדית.


לא הבנתי הקושיא, אם לא היה שקוע בלימוד, היה סבור שהשכנה מדברת בהברה ספרדית, ולכן מבקשת 'גמ' ביצה' בהברה ספרדית... כיון שהיה שקוע בלימוד, חשב שהיא מבקשת 'ביצה' מהמקרר, אך בשקיעותו התבלבל והביא גמ' ביצה.
 
 
ובכן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
בישיבה שלמדתי היה בחור, שהיה ישן אולי שעתיים ביממה. לדידי חזי לי יום שישי אחד שהלך להוציא ספר מן הספרייה, ונרדם עמו בעמידה מ9:20 בבוקר עד 12:15 בצהריים!
ולכאורה צ"ל, דהא דלא לקחוהו משם למיטתו, והשאירוהו ישן כך, הוא לפי שאילו היו עושים כן, היה מתעורר ומתגבר כארי ולא מסכים לישן, ולכן סברו שמן הראוי להשאירו ישן כך, לפחות.
אם היה ער, הייתה תועלת לקחתו למיטה כדי שיישן. אבל כיון שנרדם, הלא כבר ישן הוא ואוסף כח, ומדוע אפוא להעירו?
 
 
חלק עליון תַחתִית