[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/מאת הרב רפאל סויד שליט"א
6) ראיתי מובא מהגר''ד לנדו שאמר שהב''י סיים ש''ס ג' פעמים בחייו, והיינו משום שלמד בעיון, וע''כ אי''ז בהכרח שבח שאומרים על ת''ח שסיימו עשרות פעמים ש''ס, ויש לציין ששמעתי מהגר''מ גריינימן שליט''א שאינו יודע אם יש בדור זה מי שבאמת יודע ש''ס, ושאלוהו וכי החזו''א לא ידע ש''ס, ענה הגר''מ יכול להיות שאכן הוא ידע, אבל לא בהכרח, כיון שלא למד ש''ס על הסדר, אלא לפי סוגיות, ויכול להיות שלא למד את כל האגדתות, ושאלוהו שהרי ישנם רבנים שעושים סיום ש"ס בכל שנה וכדו', וא''כ בהכרח שלמדו את כל הש''ס ממש, וענה הגר''מ שא''כ ודאי שאי''ז נחשב שיודע ש''ס...
7) פעם דיברתי עם חכ"א שליט"א שאמר שמצא כמה פעמים שלדעתו הגר"ע יוסף זצ"ל בספריו ציטט מקור שאינו נכון, ולדעתו הדברים הוצאו מהקשרם, ואמרתי לו שאף לו יהי כדבריו, הלא בספרי הגר"ע יוסף, יש קרוב למיליון [!!!] מקורות, ואף אם מצא עשר או עשרים מקומות שכאלו, עדיין דבר זה מהווה פרומיל, ביחס לכל הידע העצום שיש שם. [ובדרך אגב, הגר"ד לנדו שליט"א אמר בעבר לאאמו"ר שליט"א, שמי שלא מעריך את הגר"ע יוסף זצ"ל על ידיעותיו, הרי שזו צרות עין, וכן באורחות רבינו כתב בשם הסטייפלר, שיביע אומר הוא ספר טוב למראי מקומות].
8) שמעתי שהגר"ד לנדו שליט"א מדוע בישיבת סלבודקא אין מספיק התמדה, כפי שחשב השואל שאמורה להיות, ואמר הגר"ד שזה מחמת העיון בשיטת החזון איש, שמתיש מאוד, ומקשה ללמוד הרבה שעות.
9) שמעתי מהגר"נ נבנצאל שליט"א שאמרו לפני הגר"ד לנדו שליט"א, "כמה קשה להיות יהודי", והגר"ד הגיב, "אדרבה, הרבה יותר קשה להיות גוי", והסביר ואמר, תעלה כעת לסלבודקא, ותראה שכרבע מהבחורים החליפו בטעות את הגמרא, עם הגמרא של חבריהם, ואם הם הוי גויים הם היו מתחייבים ע"ז מיתה, כיוון ששואל שלא מדעת גזלן הוא. [ויש לפלפל בזה, מהא דעכו"ם אינו חייב בשואל ע"מ למיקט, ויש לחלק, ואכמ"ל].
10) עד כמה שידוע לי, אין להגר"ד לנדו שליט"א תחביבים לימודיים, כפי שיש להרבה מהלומדים, באגדה או במחשבה, או בסיפורים על גדולי ישראל, אלא כל יומו עובר עליו בעיון עמוק מאוד, ואין לו רגעי הפוגה, בקריאת איזה ביאורים נחמדים על פרשת שבוע, ואם כי שמאוד אוהב שירי רגש, ובפרט כשמנגנים לידו בכינור, ואכן בפורים ובמועדים ובשמחות, מגיע אליו בעל מנגן שמנגן לידו בכינור, וכן כשמגיע לחתונות תמיד שרים את השיר "אנא עבדא", כיוון שזה מה שמסמל אותו יותר מכל. [ובדרך אגב, בשיר זה חוזרים על המילה "אנא" מספר פעמים, ולכאו' היה צריך לחזור על המילה "עבדא", שזה מה שבאים להדגיש, אולם האמת היא, שאדרבה, ככל שאומר יותר פעמים "אנא" ולאחמ"כ "עבדא", הדבר מדגיש יותר את העבדות].