השוואות בין הגר"א לבין כ"ק אדמו"ר בעל התניא

מחכים

משתמש ותיק
התעוררתי מקובץ המצו"ב שהעלה ידידנו החו"ב @לבי במערב 
וחושבני ראוי להקדיש אשכול לקוי דמיון בין שני הענקים הללו
וכמובן אתחיל במוכרים
1. זמן הגאונים
2. זמן קר"ש ותפילה
3. המנעות מאמירת "ושמרו"
ועוד ועוד 
ויעלו חו"ר הפורום כיד ה' הטובה עליהם 
הצג קובץ מצורף תפלין שבראש.pdf
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אמירת "זכר" בסגול בתפילה (באשרי. לגבי זכור כמדומה שהגר"א הכריע לומר רק בסגול אבל אדה"ז לא הכריע כך ככל הידוע לי)
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לשניהם היה קשר מיוחד במינו עם ארץ ישראל (שליחת תלמידים וכו')
שניהם היו מקובלים גדולים לצד גדלותם בנגלה.
 

מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
לשניהם היה קשר מיוחד במינו עם ארץ ישראל (שליחת תלמידים וכו')
שניהם היו מקובלים גדולים לצד גדלותם בנגלה.

אדמוה"ז לא שלח תלמידים
וגם הגר"א, תלמידיו עלו אחרי הסתלקותו
גדלות בנגלה ובקבלה היתה אצל כל תלמידי כ"ק הרב המגיד נ"ע ואצל הרבה מגדולי הצד השני
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מחכים אמר:
חייל של הרבי אמר:
לשניהם היה קשר מיוחד במינו עם ארץ ישראל (שליחת תלמידים וכו')
שניהם היו מקובלים גדולים לצד גדלותם בנגלה.

אדמוה"ז לא שלח תלמידים
וגם הגר"א, תלמידיו עלו אחרי הסתלקותו
גדלות בנגלה ובקבלה היתה אצל כל תלמידי כ"ק הרב המגיד נ"ע ואצל הרבה מגדולי הצד השני


אדמוה"ז ממש החזיק קהילת חסידים בארה"ק, והיו חסידים (לא זוכר מי כרגע) שרצו להישאר אצלו והוא בכל זאת שלחם לארה"ק (באופן זמני לשליחויות מסויימות עכ"פ)
לגבי תלמידי הגר"א, האין זה על פי צוואתו?
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חייל של הרבי אמר:
והיו חסידים (לא זוכר מי כרגע) שרצו להישאר אצלו והוא בכל זאת שלחם לארה"ק.
לא בו הוה מעשה, כי־אם בכ"ק בנו ממלא־מקומו אדמו"ר האמצעי נ"ע.
הנכון הוא, שתלמידי שניהם עלו לאה"ק ת"ו אחר הסתלקותם.


כל הקריאות שבאגרת הקודש לתרום ליושבי ארה"ק, אין זה בשביל חסידיו (בין היתר עכ"פ)?
 
 

ובכן

משתמש ותיק
כמדומני,
שלא לברך ברכת על מצות תפילין אלא בסח, וכפסק המחבר.
 

ובכן

משתמש ותיק
מחכים אמר:
ובכן אמר:
כמדומני,
שלא לברך ברכת על מצות תפילין אלא בסח, וכפסק המחבר.
האם גם מנהג הגר"א כן?
בשאלה זו ממש נסתפקתי.
יתנו היודעים עידיהן ויצדקו.
בביאור הגר"א סימן כה כתב שדעת רש"י רי"ף ורמב"ם עיקר [-שלא לברך].
ויש לבדוק במעשה רב.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
כל הקריאות שבאגרת הקודש לתרום ליושבי ארה"ק, אין זה בשביל חסידיו (בין היתר עכ"פ)?
ראה עדכ"ז בארוכה בס' 'תולדות חב"ד בארץ־הקודש' בתחלתו.

צריך לזכור, ששיטת חב"ד כתנועה בפ"ע (באופן 'רשמי') החלה להתפתח רק אחרי שעלו הרמ"מ וסיעתו לאה"ק.
'אנשי חב"ד' שנזכרים תמיד בנושא צדקת אה"ק - הכוונה לאפוקי מחסידי קאליסק, ובאופן כללי נכללים בהם יוצאי רייסין (שבני־משפחותיהם היו מחסידי אדה"ז).
 

מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
שתלמידי שניהם עלו לאה"ק ת"ו אחר הסתלקותם.
מי מתלמידי כ"ק אדה"ז נ"ע עלה לאה"ק?
מתחילה עלה במחשבתי דאולי ה"אהלי יוסף"
אבל שוב בדקתי והיה מתלמידי אדההמ"צ (לאחר תקופה אצל הרה"ק מסטראשעלע)
ופלא על חבדפדי"ה שכותב עליו תלמיד אדה"ז (והגר"א?) בשעה שלפי הנכתב שם נולד רק בתקס"ה
 

מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא

חידוד

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
הקפידא העצומה על התמדת התורה וזהירות מביטולה, אצל הגר"א כמדומה אי"צ לפנים, ואצל אדמוה"ז עי' <לדוגמא> ריש התניא
כוונתך מן הסתם בניגוד לרבי עקיבא איגר ולקצה"ח שלא הקפידו כל כך.
 

מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חידוד אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
הקפידא העצומה על התמדת התורה וזהירות מביטולה, אצל הגר"א כמדומה אי"צ לפנים, ואצל אדמוה"ז עי' <לדוגמא> ריש התניא
כוונתך מן הסתם בניגוד לרבי עקיבא איגר ולקצה"ח שלא הקפידו כל כך.

אפ' שבטח כוונתך בציניות, אבל בכגון דא צריך ליזהר ביותר ולפרש מרכאות וכדומה 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
להחמיר תכשיטים בש"ק בזה"ז.

למעשה ברור שאם היינו זוכים מהאלטער רבה לד"ח שו"ע מהדו"ב היינו רואים עוד הרבה כאלו.

לשניהם הייתה גישה "מקורית", בעצם (בגדול) לחזור מפסקי הרמ"א והמג"א לפסקי שו"ע. אלא שבמהדו"ק היה הרב פחות "מהפכן".
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
ובכן אמר:
מחכים אמר:
ובכן אמר:
כמדומני,
שלא לברך ברכת על מצות תפילין אלא בסח, וכפסק המחבר.
האם גם מנהג הגר"א כן?
בשאלה זו ממש נסתפקתי.
יתנו היודעים עידיהן ויצדקו.
בביאור הגר"א סימן כה כתב שדעת רש"י רי"ף ורמב"ם עיקר [-שלא לברך].
ויש לבדוק במעשה רב.

מנהג הגר"א אכן ברכה אחת.
 
חידוד אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
הקפידא העצומה על התמדת התורה וזהירות מביטולה, אצל הגר"א כמדומה אי"צ לפנים, ואצל אדמוה"ז עי' <לדוגמא> ריש התניא
כוונתך מן הסתם בניגוד לרבי עקיבא איגר ולקצה"ח שלא הקפידו כל כך.
כן.

(ושלא על דרך ה@חידוד אבאר דבריי,
כוונתי כמובן להדגיש את הצד של בעה"ת בענין, כלשונותיו הנוראים על עוון ביטול תורה, לדוגמא
תניא ליקוטי אמרים פרק א
ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אח"כ עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפ"ב דיבמות ובפ"ק דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נק' רשע [בפ"ו דשבועו'] וכ"ש וק"ו במבטל איזו מ"ע שאפש' לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה
, שלענ"ד הם קצת חריגים בנוף החסידי, ודאי בספרות החסידית,
ואכן - נראה לי שגם אצל הגר"א היה יחס מיוחד, כ'שיטה', להתמדת התורה וזהירות מביטול תורה, יותר מ'באהבתה תשגה תמיד'. אבל אדרבה - אם ידוע לך על 'שיטתיות' כזו אצל אחרים, אתה מוזמן לכתוב, אני לא חושב שמישהו כאן התכוון למצוא רק את הדברים שנשתוו בהם הגר"א והתניא בניגוד ליתר גדולי אומתנו).
 

מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
עפר ואפר אמר:
להחמיר תכשיטים בש"ק בזה"ז.

למעשה ברור שאם היינו זוכים מהאלטער רבה לד"ח שו"ע מהדו"ב היינו רואים עוד הרבה כאלו.

לשניהם הייתה גישה "מקורית", בעצם (בגדול) לחזור מפסקי הרמ"א והמג"א לפסקי שו"ע. אלא שבמהדו"ק היה הרב פחות "מהפכן".

האמת גם מהגר"א ידוע מה שהעיד הגר"ח מוולוזין זי"ע שרצה לכתוב שו"ע מחודש שלא כהמחבר ולא איסתעייא מילתא (איני זוכר המקור)

ושמעתי מא' מגדולי דורינו שליט"א שמן השמים לא נסתייעו הני תרי גדולים לשנות מהמקבל בידינו רבותינו בעלי השו"ע והמג"א.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
מחכים אמר:
עפר ואפר אמר:
להחמיר תכשיטים בש"ק בזה"ז.

למעשה ברור שאם היינו זוכים מהאלטער רבה לד"ח שו"ע מהדו"ב היינו רואים עוד הרבה כאלו.

לשניהם הייתה גישה "מקורית", בעצם (בגדול) לחזור מפסקי הרמ"א והמג"א לפסקי שו"ע. אלא שבמהדו"ק היה הרב פחות "מהפכן".

האמת גם מהגר"א ידוע מה שהעיד הגר"ח מוולוזין זי"ע שרצה לכתוב שו"ע מחודש שלא כהמחבר ולא איסתעייא מילתא (איני זוכר המקור)

ושמעתי מא' מגדולי דורינו שליט"א שמן השמים לא נסתייעו הני תרי גדולים לשנות מהמקבל בידינו רבותינו בעלי השו"ע והמג"א.

אבל כן הסתייע טיפין טיפין...
 

מחכים

משתמש ותיק
פותח הנושא
עפר ואפר אמר:
מחכים אמר:
עפר ואפר אמר:
להחמיר תכשיטים בש"ק בזה"ז.

למעשה ברור שאם היינו זוכים מהאלטער רבה לד"ח שו"ע מהדו"ב היינו רואים עוד הרבה כאלו.

לשניהם הייתה גישה "מקורית", בעצם (בגדול) לחזור מפסקי הרמ"א והמג"א לפסקי שו"ע. אלא שבמהדו"ק היה הרב פחות "מהפכן".

האמת גם מהגר"א ידוע מה שהעיד הגר"ח מוולוזין זי"ע שרצה לכתוב שו"ע מחודש שלא כהמחבר ולא איסתעייא מילתא (איני זוכר המקור)

ושמעתי מא' מגדולי דורינו שליט"א שמן השמים לא נסתייעו הני תרי גדולים לשנות מהמקבל בידינו רבותינו בעלי השו"ע והמג"א.

אבל כן הסתייע טיפין טיפין...
וכנראה שגם זה משמים
 
 
חלק עליון תַחתִית