ישנו סיפור ידוע, על כך שהרה"ק הגרש"ז בעל התניא הבטיח, בתקיעת כף, לבקר אצל שלושה גאונים ליטאיים
הגאון רבי משה חפץ מצאווס
הגאון רבי יהושע צייטלין משקלוב
הגאון רבי יואל מאמציסלב (מסטיסלב)
וכיבדוהו עד מאוד.
בנו, הרה"ק הרבי האמצעי, ביקר אצל הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר, ונתקבל אצלו בכבוד גדול.
נכדו (וחתן בנו הנ"ל), הרה"ק הרבי הצמח צדק, נפגש עם הגאון הישיש, רבי אבלי פוסווילר, ונתפעל ממנו.
הגאון רבי משה חפץ מצאווס
הגאון רבי יהושע צייטלין משקלוב
הגאון רבי יואל מאמציסלב (מסטיסלב)
וכיבדוהו עד מאוד.
בנו, הרה"ק הרבי האמצעי, ביקר אצל הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר, ונתקבל אצלו בכבוד גדול.
נכדו (וחתן בנו הנ"ל), הרה"ק הרבי הצמח צדק, נפגש עם הגאון הישיש, רבי אבלי פוסווילר, ונתפעל ממנו.
ישראל הכהן
משתמש ותיק
סלבודקה סוערת הגר"ד לנדו ביקש לתרום לפני הפתיחה
ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו הביע אמש (חמישי) בפני מקורביו את רצונו לתרום לקמפיין קהילת הגר"ש אלתר למרות שההתרמה טרם החלה באופן רשמי, וכך נעשה; תיעוד
ישיבת סלבודקה סוערת; ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו הביע אמש (חמישי) בפני מקורביו את רצונו לתרום לקמפיין קהילת הגר"ש אלתר למרות שההתרמה טרם החלה באופן רשמי.
כזכור, בשבוע הבא, ייחל הקמפיין הרשמי למוסדות קהילת ראש הישיבה הגר"ש אלתר והוא יסתיים ביום חמישי, אך ראש הישיבה בצעד חריג ביקש לתרום עוד לפני הזמן.
אחד מתלמידי הגאון רבי דב לנדו סיפר "צעדנו מהישיבה לביתו שברחוב הרב שר. ביציאה מהישיבה יש לוח מודעות, הייתה שם מודעה ענקית של קמפיין 'ליבנו בתורתו' עם תמונה של הגר"ש אלתר. רבי דב שמיודד עם רבי שאול, נעצר, וקרא את המודעה. הוא חייך בשמחה, ואמר: 'מצווה חשובה, זה החזקת תורה בהידור'".
"כשהגענו הביתה, הוא שוב דיבר על הקמפיין ואמר שהוא רוצה לתרום כדי 'להיות שותף במצווה החשובה'. הסברנו שהקמפיין יתחיל רשמית רק בשבוע הבא. אבל הוא התעקש: 'זריזין מקדימין למצוות'".
כשעה לאחר מכן כבר היו בחדרו של רבי דב מנהלי הקמפיין ובראשם הדיין הנודע ורבה של הקהילה הגאון רבי בצלאל וקסלשטיין. כן הצטרף גם בנו בכורו של הגר"ש, הגאון רבי אברהם מרדכי אלתר ר"מ בישיבה גדולה 'פני מנחם'. אליהם נלווה גם מנכ"ל המוסדות הרב ישראל צישינסקי ועסקנים נוספים מראשי הקהילה.
רבי דב הביע קורת רוח מהקמפיין ומהתעניינות הגוברת סביבו בעולם היהודי, וביקש לשמוע פרטים נוספים. במשך כחצי שעה ישבו ראש הקהילה במעונו וסקרו בפניו את המספרים, את צרכי המוסדות ואת היעדים. רבי דב בירך את העוסקים במלאכה שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה וביקש מהבן רבי אברהם מרדכי אלתר שימסור פריסת שלום לאביו הגדול.
בסלבודקה אומרים היום כי מדובר בצעד חריג של רבי דב שאינו מתעסק בדרך כלל בענייני ציבור, ובוודאי לא במה שנוגע לכספים. "זהו צעד יוצא דופן שובע מהיחס הקרוב בין רבי דב לרבי שאול, והערכה עצומה שהם רוחשים זה לזה בתורה".
ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו הביע אמש (חמישי) בפני מקורביו את רצונו לתרום לקמפיין קהילת הגר"ש אלתר למרות שההתרמה טרם החלה באופן רשמי, וכך נעשה; תיעוד
ישיבת סלבודקה סוערת; ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו הביע אמש (חמישי) בפני מקורביו את רצונו לתרום לקמפיין קהילת הגר"ש אלתר למרות שההתרמה טרם החלה באופן רשמי.
כזכור, בשבוע הבא, ייחל הקמפיין הרשמי למוסדות קהילת ראש הישיבה הגר"ש אלתר והוא יסתיים ביום חמישי, אך ראש הישיבה בצעד חריג ביקש לתרום עוד לפני הזמן.
אחד מתלמידי הגאון רבי דב לנדו סיפר "צעדנו מהישיבה לביתו שברחוב הרב שר. ביציאה מהישיבה יש לוח מודעות, הייתה שם מודעה ענקית של קמפיין 'ליבנו בתורתו' עם תמונה של הגר"ש אלתר. רבי דב שמיודד עם רבי שאול, נעצר, וקרא את המודעה. הוא חייך בשמחה, ואמר: 'מצווה חשובה, זה החזקת תורה בהידור'".
"כשהגענו הביתה, הוא שוב דיבר על הקמפיין ואמר שהוא רוצה לתרום כדי 'להיות שותף במצווה החשובה'. הסברנו שהקמפיין יתחיל רשמית רק בשבוע הבא. אבל הוא התעקש: 'זריזין מקדימין למצוות'".
כשעה לאחר מכן כבר היו בחדרו של רבי דב מנהלי הקמפיין ובראשם הדיין הנודע ורבה של הקהילה הגאון רבי בצלאל וקסלשטיין. כן הצטרף גם בנו בכורו של הגר"ש, הגאון רבי אברהם מרדכי אלתר ר"מ בישיבה גדולה 'פני מנחם'. אליהם נלווה גם מנכ"ל המוסדות הרב ישראל צישינסקי ועסקנים נוספים מראשי הקהילה.
רבי דב הביע קורת רוח מהקמפיין ומהתעניינות הגוברת סביבו בעולם היהודי, וביקש לשמוע פרטים נוספים. במשך כחצי שעה ישבו ראש הקהילה במעונו וסקרו בפניו את המספרים, את צרכי המוסדות ואת היעדים. רבי דב בירך את העוסקים במלאכה שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה וביקש מהבן רבי אברהם מרדכי אלתר שימסור פריסת שלום לאביו הגדול.
בסלבודקה אומרים היום כי מדובר בצעד חריג של רבי דב שאינו מתעסק בדרך כלל בענייני ציבור, ובוודאי לא במה שנוגע לכספים. "זהו צעד יוצא דופן שובע מהיחס הקרוב בין רבי דב לרבי שאול, והערכה עצומה שהם רוחשים זה לזה בתורה".
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
יש לי רשימה ארוכה ארוכה...
אבל הרי "לא יתכן" שהם אמרו את זה, וכל מי שמעיד הוא "נגוע", ואין שום ספק שזה "שקרים", ובכלל הנכד של פלוני אמר לכם באופן אישי שזה לא נכון... וזה הרי בכלל "נחיתות" לדבר מזה וכו' וכו'
אז הנה חסכתי לכם וכתבתי את כל הטיעונים בשבילכם. אין צורך להתמודד עם המציאות, אפשר להכחיש אותה.
אבל הרי "לא יתכן" שהם אמרו את זה, וכל מי שמעיד הוא "נגוע", ואין שום ספק שזה "שקרים", ובכלל הנכד של פלוני אמר לכם באופן אישי שזה לא נכון... וזה הרי בכלל "נחיתות" לדבר מזה וכו' וכו'
אז הנה חסכתי לכם וכתבתי את כל הטיעונים בשבילכם. אין צורך להתמודד עם המציאות, אפשר להכחיש אותה.
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
גם בעיני ההערכה לגר"ש אינה ראיה.
מ2 סיבות:
א - נראה שהעידוד שהוא מקבל זה על משיכת בחורים ואברכים לדרך העיון, דהיינו על כך שהוא מכניס להם ערכים "ליטאיים".
ב - נראה שחלק מהדלק המניע את ההערצה הפתאומית הזאת (מצד המון העם, לא הרבנים הנ"ל) - היא טינה ושנאה רבת שנים כלפי חסידות גור והעומד בראשה מסיבות רבות, פוליטיות ועוד.
ולא שיש לי משהו נגד עיון, אבל דרך הבקיאות שהנחיל האדמו"ר מגור היא דרך טובה מאד מאד בלימוד התורה, וההולכים בה זוכים להיות בקיאים בכל התורה בגיל צעיר.
ועיין ברכות ס"א לגבי "סיני ועוקר הרים".
מ2 סיבות:
א - נראה שהעידוד שהוא מקבל זה על משיכת בחורים ואברכים לדרך העיון, דהיינו על כך שהוא מכניס להם ערכים "ליטאיים".
ב - נראה שחלק מהדלק המניע את ההערצה הפתאומית הזאת (מצד המון העם, לא הרבנים הנ"ל) - היא טינה ושנאה רבת שנים כלפי חסידות גור והעומד בראשה מסיבות רבות, פוליטיות ועוד.
ולא שיש לי משהו נגד עיון, אבל דרך הבקיאות שהנחיל האדמו"ר מגור היא דרך טובה מאד מאד בלימוד התורה, וההולכים בה זוכים להיות בקיאים בכל התורה בגיל צעיר.
ועיין ברכות ס"א לגבי "סיני ועוקר הרים".
חייל של הרבי
משתמש ותיק
ידוע שבין כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש והגר"מ פיינשטיין היתה אהדה הדדית גדולה.
אני מעתיק לכאן קטע בעניין אהדתו של הרב פיינשטיין לרבי, מתוך חב"דפדיה. מובן שמה שמציינים להערה עם מקור, זה יותר אמין ממה שכתוב ללא ציון מקור. לקריאת המקורות וצפייה בצילומים נדירים של הקדשות ששלח לרבי וכו', יש להיכנס להערך עצמו.
"הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות והמבצעים של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.
בשנת תשל"ו, כשיצא הרבי עם מבצע נרות שבת קודש, הוא כתב[21]: "ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרביסובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל".
בשנת תשל"ו הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח במבצע חינוך. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב[22]: "והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש".
בשנת תשל"ח, לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי בשמיני עצרת, כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: "בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות תפילין מזוזה נרות שבת וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו".
בחודש אייר שנת תש"מ, בתקופה בה הרבי חיזק את נושא תהלוכות ל"ג בעומר, פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות[23].
בשנת תשמ"ב, כשהרבי הכריז על כתיבת ספרי התורה הכללים לאחדות עם ישראל, קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב אברהם שמואל לוין, מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב נחום טרבניק שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".
בשנת תשמ"ד כשהרבי הכריז על תקנת לימוד הרמב"ם, הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי[24]. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"ירחי כלה" בניו יורק, היה שולח פלפול תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: "ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות לימוד התורה לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".
את רשת ישיבות תומכי תמימים, מיסודו של אדמו"ר הרש"ב, ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את השואה באירופה ושגשוגה בארצות הברית על ידי אדמו"ר הריי"צ, בהנהגת הרבי[25]. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס[26] ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס[27].
באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם[28]: "בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה". "
אני מעתיק לכאן קטע בעניין אהדתו של הרב פיינשטיין לרבי, מתוך חב"דפדיה. מובן שמה שמציינים להערה עם מקור, זה יותר אמין ממה שכתוב ללא ציון מקור. לקריאת המקורות וצפייה בצילומים נדירים של הקדשות ששלח לרבי וכו', יש להיכנס להערך עצמו.
"הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות והמבצעים של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.
בשנת תשל"ו, כשיצא הרבי עם מבצע נרות שבת קודש, הוא כתב[21]: "ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרביסובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל".
בשנת תשל"ו הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח במבצע חינוך. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב[22]: "והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש".
בשנת תשל"ח, לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי בשמיני עצרת, כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: "בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות תפילין מזוזה נרות שבת וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו".
בחודש אייר שנת תש"מ, בתקופה בה הרבי חיזק את נושא תהלוכות ל"ג בעומר, פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות[23].
בשנת תשמ"ב, כשהרבי הכריז על כתיבת ספרי התורה הכללים לאחדות עם ישראל, קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב אברהם שמואל לוין, מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב נחום טרבניק שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".
בשנת תשמ"ד כשהרבי הכריז על תקנת לימוד הרמב"ם, הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי[24]. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"ירחי כלה" בניו יורק, היה שולח פלפול תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: "ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות לימוד התורה לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".
את רשת ישיבות תומכי תמימים, מיסודו של אדמו"ר הרש"ב, ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את השואה באירופה ושגשוגה בארצות הברית על ידי אדמו"ר הריי"צ, בהנהגת הרבי[25]. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס[26] ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס[27].
באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם[28]: "בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה". "
ישראל הכהן
משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
עד כמה שידוע לי החידושי הרי"ם והשפת אמת לא היו ליטאים! גם חתנו ותלמידו של הרבי מקוצק האבני נזר לא היה ליטאי!
חייל של הרבי
משתמש ותיק
" הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן האדמו"ר מליובאוויטש, שבמסירת נפש נפלאה שומר את חומות הדת ומפיץ תורה ויראה בקרב עם ישראל. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ומצוותיו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל משיח צדקנו, ובנין בית מקדשנו, ולחוג חג הפסח עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם באהבה ובשמחה, בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין. "
– מכתב מראש חודש ניסן שנת תשל"ז
– מכתב מראש חודש ניסן שנת תשל"ז
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
חלילה לא התכוונתי אליוובכן אמר:
חייל של הרבי
משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בשביל זה ציינתי שניתן להיכנס להערך עצמו ולראות את המראי מקומות (וצילום כתי"ק)
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
לא הבנתי מה הסימני קריאה הרבים. מה כל כך מרגיז?ישראל הכהן אמר:
דרך ה"עיון" (כדרך עיקרית) מאפיינת על פי רוב את הליטאים.
נכון גם חסידים על פי רוב לומדים גם עיון, (רביה"ק בדרך הלימוד שלו דורש להקדיש זמן ביום גם לעיון, בנוסף לדרישתו העיקרית ללימוד במהירות ובהספק גבוה) אבל הליטאים הם אלה שעושים את זה ל"עיקר" ומקדישים לכך את רוב שעות היום. אצל החסידים יש עוד הרבה "עיקרים" לא פחות חשובים, והזמן מתחלק ביניהם.
מלבד זאת, שבכוללים, גם העיון של החסידים הוא יותר "הלכתי" בדרך כלל ולא פלפולים.
אז כשבא משפיע חסידי ומתווה דרך שבה לימוד העיון והפלפול הם ה"עיקר", אז אין פלא שליטאים אוהבים אותו.
חייל של הרבי
משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
דרך אגב, לדעתי זו גישה לגיטימית לחלוטין. בשביל מידע מקיף על כל אדם או רב באשר הוא, ממבט אובייקטיבי - יש את ויקי והמכלול.
חב"דפדיה זו אינצקלוקפדיה חב"דית, המיועדת לחסידי ואוהדי חב"ד, או סתם אנשים שמתעניינים בחב"ד. ולכן אין שם צורך בכניסה לכל פרט בחייו של רב פלוני (שבשביל זה יש את ויקי והמכלול), אלא המטרה היא בעיקר לסקור את קשריו לחב"ד ולרבי (שאת זה אין בוויקי והמכלול).
מעבר לזה יש מקום לשפר בחב"דפדיה כל מיני עניינים, אבל שאינם קשורים לביקורת שלכם.
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
מעתיק לפה מ"אומן שלום".
שמה זה עם תמונות https://umanshalom.co.il/news-page/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%96%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C/
רבי אריה פינקל זצ”ל בראיון לניצוצות על חסידי ברסלב בדור הקודם
עם הסתלקותו של ראש ישיבת מיר – ברכפלד הגאון הגדול רבי אריה פינקל זצ”ל אנו חוזרים לחלק מהשיחה המרתקת שהעניק לירחון ‘ניצוצות’ לפני 3 שנים בה גולל את הימים הראשונים בישיבת מיר יחד עם החברותא הרה”ח רבי קלמן רוזין זצ”ל בן הרה”ח רבי אליהו חיים רוזין זצ”ל והעלה זיכרונות על זקני חסידי ברסלב שבדור הקודם וסיפר על רבו הגדול רבי חיים שמואלביץ זצ”ל ופרש משנתו על גדולת מעלתו של רביה”ק וספריו הקדושים
ו' אב ה'תשע"ו
הכתבה באדיבות: ר’ אהרן קליגר, ר’ שלמה רוזנברג, ירחון ניצוצות
צילומים: ר’ אהרן קליגר מכון ברסלב – הר המור
שאון הלימוד נשמע למרחוק, כמכוון את דרכנו אל בית ראש הישיבה. מול עינינו נגלה אחד מבתי המדרש הגדולים בעולם. קול התורה בוקע באון, הוויות אביי ורבא ופלפול בסוגיות, מאות בחורים בעיניים יוקדות מול גמרות פתוחות, כחץ שנון אל מול מסיתים ומדיחים, אור ושמחה על פניהם, עתה יישבו סוגיא והמתיקו סברא. מול היכל הישיבה שוכן ביתו החף מכל גינוני כבוד של ראש הישיבה הנודע הרה”ג רבי אריה פינקל שליט”א ראש ישיבת מיר – ברכפלד. בשעתיים תמימות נחשפנו לדמות מאירה ולבבית ששפכה בפנינו אור על ימים קדומים בחברתם של חסידי ברסלב בדור מהדורות.
מטרת הביקור היתה לקראת הוצאת הספר ‘אור הנעלם’ על דמותו חייו ופעליו של הרה”ח רבי אליהו חיים רוזין זצ”ל וביקשנו מרבי אריה לפתוח ולהרחיב על היכרותו רבת השנים עימו וביותר עם בנו הרה”ח רבי קלמן זצ”ל, תוך כדי שאנו מציגים בפניו תמונות נדירות שצולמו לפני כ – 60 שנה והתגלו רק לאחרונה.
“עד שנת תש”ו למדתי בישיבת פוניב’ז ובעיקר נקשרתי לשיחותיו המיוחדות של גדול בעלי המוסר בדור האחרון רבי אליהו אליעזר דסלר זצ”ל, בעל ה’מכתב מאליהו’ שכידוע היה מביא מכל הספרים ובספריו מובאות פסקאות רבות מתורת ברסלב ומ’ליקוטי הלכות’ “. “בשנת תש”ו ארי עלה מבבל דודי הגאון האדיר הרה”ג רבי חיים שמואלביץ זצ”ל והחלטתי לעבור ללמוד אצלו בישיבת מיר, ישיבה שהקים ה’סבא’ הגדול ראש הישיבה מרן הגאון האדיר רבי אליעזר יודע’ל פינקל זצ”ל. כשהגעתי לישיבה מי שקיבל אותי בשמחה ובסבר פנים יפות ובאופן נדיר אף ללא שהכירני מעולם, היה הרה”ח רבי קלמן רוזין זצ”ל. הוא היה תלמיד מן המניין בישיבה מעל לשנתיים ימים והספיק עוד לשמוע שיעורים מהרה”ג רבי אפריים ברודיאנסקי זצ”ל. התיישבנו ללמוד והוא התחיל בצורה מיוחדת ללמד אותי איך עמלים בתורה, הוא היה אומר לי את הפשט ואת החידוש בסוגיה בצורה יוצאת מן הכלל. מאותו היום נפשי נקשרה בנפשו עד שהפכתי להיות בן בית ממש בביתו. גם אביו הרה”ח רבי אליהו חיים זצ”ל קיבל אותי בסבר פנים יפות, רבי אליהו היה יהודי נדיר ויקר וחיבב אותי מאוד”.
חכם ותם
“בזמנים ההם התלוויתי רבות לידידי רבי קלמן ואז זכיתי לראות את חסידי ברסלב המעטים שהיו אז, ואת עבודותיהן הנוראות, אני יכול להגיד, אלו היו יהודים יראי שמים בתכלית, פיקחים ומלאי אמונה בכל הצדיקים, עליהם אפשר היה לומר שהיו בבחינת “חסידים הראשונים”.
כשהראש ישיבה נזכר בר’ אלי’ חיים, מה הדבר המרכזי שאפיין אותו?
הנעימות שלו, המידות הטובות, היראת שמים המופלאה שלו, הפיקחות שלו, החכמה שלו, ויחד עם החכמה והפיקחות המיוחדות שלו הוא התהלך בתמימות. הוא היה חדור באמונה בלא גבול, חכם ותם באותו אדם, כמו שנאמר על יעקב אבינו “איש תם” אבל עדיין אומר ללבן “אחיו אני ברמאות” כזה היה רבי אליהו חיים, הוא היה חכם גדול ו”הכיר” את היצה”ר.
זכיתי להשתתף פעמים רבות בשיעורים שלו ב’פרקי אבות’ ועוד שיעורים, אך יש שיחה אחת שלא משה מזכרוני עד עצם היום הזה. ” פעם אחת נכנסתי ל’שול’ בית המדרש של חסידי ברסלב במאה שערים כשעדיין לא התנוססה הקומה העליונה, היה זה כמדומני ביום היארצייט של רבי נחמן אחר הצהריים, וכידוע בי”ט תשרי הוא יום היארצייט של הגאון מוילנא. ואני רואה את רבי אליהו חיים בעיצומה של אמירת תורה, הוא היה מדבר בחן מיוחד ובמתק נפלא, והוא קישר את דבריו של רבי נחמן בחכמה עצומה עם שאר ספרים, והנה לפתע אני שומע אותו משלב חידושים וביאורים מהגאון מווילנא, עמדתי מופתע, יושב ‘ברסלבר חסיד’ ומקשר תורה של רבי נחמן עם חז”ל ומדרשים יחד עם דברי הגר”א ועד היום לא נשכחה ממני אותה התורה”.
זכיתם בוודאי להכיר עוד מחסידי ברסלב בדור הקודם
מרחק הימים ההם גדול מאוד, אך אני זוכר את דמותו המיוחדת של הרה”ח רבי שמואל שפירא זצ”ל, שחלק מההכרות הייתה דרך המשפחה (דודתו הייתה נשואה לצדיק הירושלמי רבי אריה לוין). אני זוכר אותו בחדרו הצר שבמירון ואת עבודותיו המיוחדות שנעשו בהסתר גמור וללא שום פרסום. אני זוכר גם את הרה”ח ר’ וועלוול חשין זצ”ל, שגם זכינו שמבניו הם המיוחדים בישיבת מיר והנודע בהם הוא ר’ צבי שליט”א, גם את הרה”ח ר’ שמואל צ’צ’יק אני זוכר ממירון.
איש אמת
מדבריו של ראש הישיבה נשמע שהירבה לבקר באתרא קדישא מירון
בל”ג בעומר במירון הייתי רק פעם אחת בלבד, אך מלבד זאת הייתי נוסע לשם פעמים רבות, לבי היה נמשך לשם מאוד, והייתי נוסע גם עם בני הבית. ופעמים רבות אף הייתי לוקח חדר מעל הציון ועוסק כמה ימים בתורה ועבודת ה’. זכיתי להיות גם יחד עם ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ פעמיים באתרא קדישא מירון וגם בבית הקברות בצפת. אני זוכר כשהלכנו בבית הקברות רבי חיים צעד במהירות ועל אף שהייתי צעיר ממנו בשנים רבות, פשוט לא יכולתי להשיגו, צעקתי לו “פעטר נאך המינוט…” כשהגענו למעלה ראיתי התרגשות על פניו והוא פנה ואמר לי “בערל, כמה שהצדיקים רחוקים ממנו יותר בזמן אני מרגיש שהם קרובים יותר”.
“בתורות של רבי נחמן יש התייחסות גדולה מאוד לתורת הנפש והקירוב לכל יהודי ויהודי ובהקשר לזה יש סיפור, שגם מתקשר לאתרא קדישא מירון” שח רבי אריה ברגש. “אחד מבני המשפחה שלנו ראיתי עליו, שהוא צריך חיזוק גדול וקירוב יותר, ולכן כמה פעמים בשנה הייתי אומר לו הבה ניסע יחד לטיול באופקים. “לפעמים צריך קצת לשחרר בחור מהמסגרת ואז רואים את התוצאות המיוחדות”, מחדד רבי אריה, “בעיר אופקים הייתה ישיבה של הרה”ג רבי חיים קמיל זצ”ל, הוא היה צדיק אמיתי ת”ח שכולו תורה, הוא היה יודע הכל בעל פה, והיינו נוסעים אצלו. שם בישיבה למדנו מהבוקר עד שעות אחר הצהריים, ולאחר מכן הייתי לוקח את בן המשפחה ל… מירון, זו הייתה נסיעה לחיפה ומשם למירון ובשעות הלילה היינו חוזרים לאחר תפילה בציון הרשב”י, כך כמה ימים, וב”ה היום בן המשפחה הזה בעצמו מרביץ תורה ברבים”.
מה היה היחס של רבי חיים שמואלביץ לחסידי ברסלב
רבי חיים שמואלביץ העריך את חסידי ברסלב מאוד ואף היה משתתף בכל השמחות של תלמידיו חסידי ברסלב. וביניהם השתתף בשמחת החתונה ואף בשבע ברכות של רבי קלמן רוזין שהיה אחד מתלמידיו הקרובים ביותר. “צריך לדעת” מדגיש הראש ישיבה רבי אריה “לרבי חיים הייתה נקודת אמת מיוחדת ונדירה במינה ולא עניינו אותו דעות כאלו ואחרות שלא מן האמת ולכן היחס שלו לחסידי ברסלב היה טהור ולא הניח לדעות וכדו’ להסיח דעתו מן האמת”.
לקראת סיום אנו מבקשים לשמוע מראש הישיבה על חיבורו לתורת רבינו הקדוש ובפרט שראה את העבודות הנוראות ושמע מכלי ראשון ‘תורות’ ודברי התעוררות והתחזקות מזקני הדור הקודם. רבי אריה פותח במונולוג מרגש על חיבורו לתורתו של רבינו הקדוש ועל חסידי ברסלב שרפי מעלה של הדור הקודם. “אני קראתי ולמדתי הרבה בתורת ברסלב, כל כך אהבתי ונקשרתי אל הספרים ועד היום הזה ממש, ולאור שיחות ותורות רבות גידלתי וחינכתי את הילדים שלי. כשהייתי עוד צעיר הבנתי מרבי נחמן ביותר על חשיבות לימוד המוסר בספר הקדוש, “מסילת ישרים”, וכשראיתי את המקורות של הגאון הגדול רבי נחמן מטשהערין על ספר המידות מר’ נחמן עמדתי בפלא עצום הרי הוא ממש גאון הגאונים שלא היה בדורות שלנו, אני לא יודע למה לא מתפעלים מזה, ועל כולנה עולה רבי נחמן שהיה פאר וגאון הדורות, אור שבעת הימים ממש”.
אמש ניצחו אראלים את המצוקים והגר”א פינקל הסתלק לגנזי מרומים והוא בן 85 בפטירתו.
שמה זה עם תמונות https://umanshalom.co.il/news-page/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C-%D7%96%D7%A6%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C/
רבי אריה פינקל זצ”ל בראיון לניצוצות על חסידי ברסלב בדור הקודם
עם הסתלקותו של ראש ישיבת מיר – ברכפלד הגאון הגדול רבי אריה פינקל זצ”ל אנו חוזרים לחלק מהשיחה המרתקת שהעניק לירחון ‘ניצוצות’ לפני 3 שנים בה גולל את הימים הראשונים בישיבת מיר יחד עם החברותא הרה”ח רבי קלמן רוזין זצ”ל בן הרה”ח רבי אליהו חיים רוזין זצ”ל והעלה זיכרונות על זקני חסידי ברסלב שבדור הקודם וסיפר על רבו הגדול רבי חיים שמואלביץ זצ”ל ופרש משנתו על גדולת מעלתו של רביה”ק וספריו הקדושים
ו' אב ה'תשע"ו
הכתבה באדיבות: ר’ אהרן קליגר, ר’ שלמה רוזנברג, ירחון ניצוצות
צילומים: ר’ אהרן קליגר מכון ברסלב – הר המור
שאון הלימוד נשמע למרחוק, כמכוון את דרכנו אל בית ראש הישיבה. מול עינינו נגלה אחד מבתי המדרש הגדולים בעולם. קול התורה בוקע באון, הוויות אביי ורבא ופלפול בסוגיות, מאות בחורים בעיניים יוקדות מול גמרות פתוחות, כחץ שנון אל מול מסיתים ומדיחים, אור ושמחה על פניהם, עתה יישבו סוגיא והמתיקו סברא. מול היכל הישיבה שוכן ביתו החף מכל גינוני כבוד של ראש הישיבה הנודע הרה”ג רבי אריה פינקל שליט”א ראש ישיבת מיר – ברכפלד. בשעתיים תמימות נחשפנו לדמות מאירה ולבבית ששפכה בפנינו אור על ימים קדומים בחברתם של חסידי ברסלב בדור מהדורות.
מטרת הביקור היתה לקראת הוצאת הספר ‘אור הנעלם’ על דמותו חייו ופעליו של הרה”ח רבי אליהו חיים רוזין זצ”ל וביקשנו מרבי אריה לפתוח ולהרחיב על היכרותו רבת השנים עימו וביותר עם בנו הרה”ח רבי קלמן זצ”ל, תוך כדי שאנו מציגים בפניו תמונות נדירות שצולמו לפני כ – 60 שנה והתגלו רק לאחרונה.
“עד שנת תש”ו למדתי בישיבת פוניב’ז ובעיקר נקשרתי לשיחותיו המיוחדות של גדול בעלי המוסר בדור האחרון רבי אליהו אליעזר דסלר זצ”ל, בעל ה’מכתב מאליהו’ שכידוע היה מביא מכל הספרים ובספריו מובאות פסקאות רבות מתורת ברסלב ומ’ליקוטי הלכות’ “. “בשנת תש”ו ארי עלה מבבל דודי הגאון האדיר הרה”ג רבי חיים שמואלביץ זצ”ל והחלטתי לעבור ללמוד אצלו בישיבת מיר, ישיבה שהקים ה’סבא’ הגדול ראש הישיבה מרן הגאון האדיר רבי אליעזר יודע’ל פינקל זצ”ל. כשהגעתי לישיבה מי שקיבל אותי בשמחה ובסבר פנים יפות ובאופן נדיר אף ללא שהכירני מעולם, היה הרה”ח רבי קלמן רוזין זצ”ל. הוא היה תלמיד מן המניין בישיבה מעל לשנתיים ימים והספיק עוד לשמוע שיעורים מהרה”ג רבי אפריים ברודיאנסקי זצ”ל. התיישבנו ללמוד והוא התחיל בצורה מיוחדת ללמד אותי איך עמלים בתורה, הוא היה אומר לי את הפשט ואת החידוש בסוגיה בצורה יוצאת מן הכלל. מאותו היום נפשי נקשרה בנפשו עד שהפכתי להיות בן בית ממש בביתו. גם אביו הרה”ח רבי אליהו חיים זצ”ל קיבל אותי בסבר פנים יפות, רבי אליהו היה יהודי נדיר ויקר וחיבב אותי מאוד”.
חכם ותם
“בזמנים ההם התלוויתי רבות לידידי רבי קלמן ואז זכיתי לראות את חסידי ברסלב המעטים שהיו אז, ואת עבודותיהן הנוראות, אני יכול להגיד, אלו היו יהודים יראי שמים בתכלית, פיקחים ומלאי אמונה בכל הצדיקים, עליהם אפשר היה לומר שהיו בבחינת “חסידים הראשונים”.
כשהראש ישיבה נזכר בר’ אלי’ חיים, מה הדבר המרכזי שאפיין אותו?
הנעימות שלו, המידות הטובות, היראת שמים המופלאה שלו, הפיקחות שלו, החכמה שלו, ויחד עם החכמה והפיקחות המיוחדות שלו הוא התהלך בתמימות. הוא היה חדור באמונה בלא גבול, חכם ותם באותו אדם, כמו שנאמר על יעקב אבינו “איש תם” אבל עדיין אומר ללבן “אחיו אני ברמאות” כזה היה רבי אליהו חיים, הוא היה חכם גדול ו”הכיר” את היצה”ר.
זכיתי להשתתף פעמים רבות בשיעורים שלו ב’פרקי אבות’ ועוד שיעורים, אך יש שיחה אחת שלא משה מזכרוני עד עצם היום הזה. ” פעם אחת נכנסתי ל’שול’ בית המדרש של חסידי ברסלב במאה שערים כשעדיין לא התנוססה הקומה העליונה, היה זה כמדומני ביום היארצייט של רבי נחמן אחר הצהריים, וכידוע בי”ט תשרי הוא יום היארצייט של הגאון מוילנא. ואני רואה את רבי אליהו חיים בעיצומה של אמירת תורה, הוא היה מדבר בחן מיוחד ובמתק נפלא, והוא קישר את דבריו של רבי נחמן בחכמה עצומה עם שאר ספרים, והנה לפתע אני שומע אותו משלב חידושים וביאורים מהגאון מווילנא, עמדתי מופתע, יושב ‘ברסלבר חסיד’ ומקשר תורה של רבי נחמן עם חז”ל ומדרשים יחד עם דברי הגר”א ועד היום לא נשכחה ממני אותה התורה”.
זכיתם בוודאי להכיר עוד מחסידי ברסלב בדור הקודם
מרחק הימים ההם גדול מאוד, אך אני זוכר את דמותו המיוחדת של הרה”ח רבי שמואל שפירא זצ”ל, שחלק מההכרות הייתה דרך המשפחה (דודתו הייתה נשואה לצדיק הירושלמי רבי אריה לוין). אני זוכר אותו בחדרו הצר שבמירון ואת עבודותיו המיוחדות שנעשו בהסתר גמור וללא שום פרסום. אני זוכר גם את הרה”ח ר’ וועלוול חשין זצ”ל, שגם זכינו שמבניו הם המיוחדים בישיבת מיר והנודע בהם הוא ר’ צבי שליט”א, גם את הרה”ח ר’ שמואל צ’צ’יק אני זוכר ממירון.
איש אמת
מדבריו של ראש הישיבה נשמע שהירבה לבקר באתרא קדישא מירון
בל”ג בעומר במירון הייתי רק פעם אחת בלבד, אך מלבד זאת הייתי נוסע לשם פעמים רבות, לבי היה נמשך לשם מאוד, והייתי נוסע גם עם בני הבית. ופעמים רבות אף הייתי לוקח חדר מעל הציון ועוסק כמה ימים בתורה ועבודת ה’. זכיתי להיות גם יחד עם ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ פעמיים באתרא קדישא מירון וגם בבית הקברות בצפת. אני זוכר כשהלכנו בבית הקברות רבי חיים צעד במהירות ועל אף שהייתי צעיר ממנו בשנים רבות, פשוט לא יכולתי להשיגו, צעקתי לו “פעטר נאך המינוט…” כשהגענו למעלה ראיתי התרגשות על פניו והוא פנה ואמר לי “בערל, כמה שהצדיקים רחוקים ממנו יותר בזמן אני מרגיש שהם קרובים יותר”.
“בתורות של רבי נחמן יש התייחסות גדולה מאוד לתורת הנפש והקירוב לכל יהודי ויהודי ובהקשר לזה יש סיפור, שגם מתקשר לאתרא קדישא מירון” שח רבי אריה ברגש. “אחד מבני המשפחה שלנו ראיתי עליו, שהוא צריך חיזוק גדול וקירוב יותר, ולכן כמה פעמים בשנה הייתי אומר לו הבה ניסע יחד לטיול באופקים. “לפעמים צריך קצת לשחרר בחור מהמסגרת ואז רואים את התוצאות המיוחדות”, מחדד רבי אריה, “בעיר אופקים הייתה ישיבה של הרה”ג רבי חיים קמיל זצ”ל, הוא היה צדיק אמיתי ת”ח שכולו תורה, הוא היה יודע הכל בעל פה, והיינו נוסעים אצלו. שם בישיבה למדנו מהבוקר עד שעות אחר הצהריים, ולאחר מכן הייתי לוקח את בן המשפחה ל… מירון, זו הייתה נסיעה לחיפה ומשם למירון ובשעות הלילה היינו חוזרים לאחר תפילה בציון הרשב”י, כך כמה ימים, וב”ה היום בן המשפחה הזה בעצמו מרביץ תורה ברבים”.
מה היה היחס של רבי חיים שמואלביץ לחסידי ברסלב
רבי חיים שמואלביץ העריך את חסידי ברסלב מאוד ואף היה משתתף בכל השמחות של תלמידיו חסידי ברסלב. וביניהם השתתף בשמחת החתונה ואף בשבע ברכות של רבי קלמן רוזין שהיה אחד מתלמידיו הקרובים ביותר. “צריך לדעת” מדגיש הראש ישיבה רבי אריה “לרבי חיים הייתה נקודת אמת מיוחדת ונדירה במינה ולא עניינו אותו דעות כאלו ואחרות שלא מן האמת ולכן היחס שלו לחסידי ברסלב היה טהור ולא הניח לדעות וכדו’ להסיח דעתו מן האמת”.
לקראת סיום אנו מבקשים לשמוע מראש הישיבה על חיבורו לתורת רבינו הקדוש ובפרט שראה את העבודות הנוראות ושמע מכלי ראשון ‘תורות’ ודברי התעוררות והתחזקות מזקני הדור הקודם. רבי אריה פותח במונולוג מרגש על חיבורו לתורתו של רבינו הקדוש ועל חסידי ברסלב שרפי מעלה של הדור הקודם. “אני קראתי ולמדתי הרבה בתורת ברסלב, כל כך אהבתי ונקשרתי אל הספרים ועד היום הזה ממש, ולאור שיחות ותורות רבות גידלתי וחינכתי את הילדים שלי. כשהייתי עוד צעיר הבנתי מרבי נחמן ביותר על חשיבות לימוד המוסר בספר הקדוש, “מסילת ישרים”, וכשראיתי את המקורות של הגאון הגדול רבי נחמן מטשהערין על ספר המידות מר’ נחמן עמדתי בפלא עצום הרי הוא ממש גאון הגאונים שלא היה בדורות שלנו, אני לא יודע למה לא מתפעלים מזה, ועל כולנה עולה רבי נחמן שהיה פאר וגאון הדורות, אור שבעת הימים ממש”.
אמש ניצחו אראלים את המצוקים והגר”א פינקל הסתלק לגנזי מרומים והוא בן 85 בפטירתו.
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
אברך אמר:
לא. אני לא מתכוון אליו, ולא לאף רב מכובד אחר. מתכוון בהחלט לחלק מהמון העם, ובפרט לחלק מאלה ש"מקדמים" אותו בכל מיני מקומות, גם כאן.
חייל של הרבי אמר:
וטוב שכך יען ורמת האמינות שם נוטה לאפס.. אבל לא אליך תלונתי.. ואין זה מייעודו של האשכול. ועל כן אמשוך ידי לעסוק בדרכם אם היא לגיטמית כפי שידידי טוען. ואדרבה א"ת אפשר לפתוח אשכול ולדון בעניין.
חייל של הרבי
משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לדעתי אם מחפשים הערכה ליטאית מעניינת שיש בה חידוש, זה בעיקר לחב"ד ברסלב ואמשינוב. ואז מדובר בהערכה אמיתית למרות ההבדלים המהותיים.
חייל של הרבי
משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אני לא אוהב לדבר מי פחות וכו' ואני גם לא מוסמך לכך. אבל עיקר החידוש הוא כשרב ליטאי מעריך מנהיג חסידי על אף שהוא עוסק המון בתורת החסידות (הן לעצמו והן לרבים), על חשבון זמן שבו יכל ללמוד עוד נגלה דתורה, ומחבב גם יהודים פשוטים ועמי הארץ ומקרבם בעבותות אהבה כדרכו של הבעש"ט, וסובר שאצל הליטאים יש חוסר בכל הנ"ל וההבדל בינינו אינו מקרי אלא מהותי.
ואם מנהיג חסידי כזה, מוערך אצל רב ליטאי, יש בכך משום בגרות וקירוב.
ספציפית על ויז'ניץ לא בדקתי הרבה, האם לומדים שם (באופן מוסדר ורשמי) חסידות בישיבות? האם יש להם בעיה עקרונית להיות תחת מרותם של גדולי ליטא?
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
לא נכנס כאן לעיון והבקיאות אצל החסידים.ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
(אולי כן ראוי להכנס לענין של הבקיאות בגור, שהעידו לי כמה וכמה יהודים חסידי גור, ואחד מהם הוא ש"ס מהלך ממש - הרבה לפני שחידשו את השיטה הזו בגור, ואין לו נגיעה כלל בענין הזה, שזה ממש לא נכון שרוכשים בדרך זו ידיעת התורה וכו', יש בחורים רבים שלא זוכרים מזה מי יודע מה - יש לו נכדים רבים כאלו).
אבל הדברים שמר כותב על הר"ש אלתר זה ממש בבחי' שטויות במיץ!
עוד מעט תמצא סיבה למה אביו הפני מנחם כבש את העולם החסידי בסערה, ואם לא היה נפטר מוקדם כל כך היה סחף אדיר אחריו.
וכי פלא בעינך הערצה שיש לגר"ש בכל החוגים?
מדובר באיש נדיר בכל התחומים, ולית מאן דפליג.
נ.ב 1. משום מה מרגיש לי שעשית שינוי השם ל"גערר (ברסלבר לשעבר)"
נ.ב 2. אין לי דבר וחצי נגד ברסלב, מה גם שסבתי היא ממשפחה ברסלבית שורשית - מהמשפחות החשובות שם.
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
אני לא כותב כלום על הגר"ש אלתר שליט"א, ואין לי שום דבר נגדו.
כתבת שה"פני מנחם" כבש את העולם החסידי. אך בנו כבש את העולם הליטאי, זה לא דבר רגיל. וכתבתי שני הסברים לענ"ד.
נראה שמבינים אותי פה לא נכון, אך כדי להסביר את דברי, אצטרך לגרור את האשכול לדברים שאין מקומם ב"פורום לתורה".
בֵּית הָעוֹרֵךְ
משתמש ותיק
זכיתי להיכנס לפני כמה עשרות שנים, כילד קטן, לא' מראשי ישבת מיר, לצערי איני זוכר השם הפרטי, ואמר לי על כ"ק האדמו"ר ר' שמעון נתן נטע מלעלוב זיע"א: 'למדנו חברותא בעבר, הוא מצליח להסתיר את הגאונות שלו'. לא זוכר בדיוק המילים, זה היה התוכן.
אולי מישהו יודע לומר אצל מי זה היה ?
תודה
אולי מישהו יודע לומר אצל מי זה היה ?
תודה
