מקובל שאת יסוד דרך לימוד הישיבות היום הנחיל הגר''ח. כמובן ששיטתו עברה אבולוציה ולה מוטציות אינסוף, אך נראה שההתפתחות המרכזית ביותר, והרווחת ביותר, בהיכלי הישיבות כיום היא המעבר לניתוח והגדרה מדויקת יותר .
שאלתי היא מהו מקורו של שינוי זה.
האם המעבר מאידיש לעברית, שהיא מפורטת יותר?
או שמא ככל התפתחות שהיא, אנו ניצבים על כתפי ענקים?
ואולי שימושו של הגר''ח במושגים חסרי הגדרה ''שם שטר'' למשל נובע מתפיסתו את עולם המושגים כולו כקיים אונטולוגית, ואינו אך מוסכמה לשונית לתיאור אובייקטים המקיימים תנאים מסויימים , וכמו שדומה אני שיסכימו כולם לגבי המושג ''טוב'' שמשולל הגדרה הוא?
אשמח לתגובות מנומקות.
שאלתי היא מהו מקורו של שינוי זה.
האם המעבר מאידיש לעברית, שהיא מפורטת יותר?
או שמא ככל התפתחות שהיא, אנו ניצבים על כתפי ענקים?
ואולי שימושו של הגר''ח במושגים חסרי הגדרה ''שם שטר'' למשל נובע מתפיסתו את עולם המושגים כולו כקיים אונטולוגית, ואינו אך מוסכמה לשונית לתיאור אובייקטים המקיימים תנאים מסויימים , וכמו שדומה אני שיסכימו כולם לגבי המושג ''טוב'' שמשולל הגדרה הוא?
אשמח לתגובות מנומקות.
