מרנא הגרמי"ל זיע"א

אור זורח

משתמש ותיק
איש הישראלי אמר:
לקראת יום הפטירה העשירי
של רבינו הגרמי"ל זצוק"ל
אשמח אם חו"ר הפורום שליט"א 
יעלו עובדות והנהגות לזכרו
יישר כח על היוזמה
אך יש לציין שלא יהיה בגדר ולשון הספד עד חג מתן תורה הקרב ובא עלינו לטובה בסייעתא דשמיא
שהרי שנינו לא יעורר אדם על מתו שלושים יום קודם לחג
ושוב יישר כח על היוזמה.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
הגאונות שלו בחינוך הייתה מן הידועות.
פעם הוא ראה בחור שיושב ולומד עד מאוחר בלילה.
העיר לו, הרי צריך ללכת לישון.
טען הבחור, והא כל גדולי ישראל ידוע שהם ישבו ולמדו עד מאוחר ומזה נעשו גדולים, והיאך אומר לי הראש ישיבה ללכת לישון?
ענה לו הגרמי"ל: הם למדו עד מאוחר כי הם לא יכלו לעזוב את הגמ' וגם אם הם היו הולכים לישון הם לא היו מצליחים להירדם, אבל אתה לומד עד מאוחר כי אתה חושב שיש עניין ללמוד עד מאוחר. אז לכן אני אומר לך: אין עניין כזה, לך לישון.
 

אור זורח

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
טען הבחור, והא כל גדולי ישראל ידוע שהם ישבו ולמדו עד מאוחר ומזה נעשו גדולים, והיאך אומר לי הראש ישיבה ללכת לישון?
ענה לו הגרמי"ל: הם למדו עד מאוחר כי הם לא יכלו לעזוב את הגמ' וגם אם הם היו הולכים לישון הם לא היו מצליחים להירדם, אבל אתה לומד עד מאוחר כי אתה חושב שיש עניין ללמוד עד מאוחר. אז לכן אני אומר לך: אין עניין כזה, לך לישון.
יישר כח

זה מה שאמר מרן ראש הישיבה הגרי''ג שליט''א לפני כמה ימים ודנו על זה כאן בפורום הרבה הרבה[דהיינו שלא יהיו עסוקים איך נעשים גדול]
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
זה מה שאמר מרן ראש הישיבה הגרי''ג שליט''א לפני כמה ימים ודנו על זה כאן בפורום הרבה הרבה[דהיינו שלא יהיו עסוקים איך נעשים גדול]
וזה החילוק בין דבר אמיתי שנובע מהפנימיות, לבין חיקוי בעלמא ועשייה מהחיצוניות דבר ועניין בפנ"ע.
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
יש משהו מיוחד בדמותו של רבי מיכל יהודה, שמהלך החיים שלו היה כשל כל אחד מאיתנו, היינו שלמד בישיבה גדולה בחברון אח"כ היה אברך וכו', וכל סדר החיים שלו היה כרגיל, הלך לישון בזמן, אכל כמה שהיה צריך, לא הרבה לעשות צומות וסיגופים, רק עשה מה שהקב"ה רצה ממנו. וזה לימוד גדול לנו, שאדם גדול זה לא מישהו שיש עליו סיפורים מסמרי שער, אלא אחד כזה שכל הזמן חושב מה ה' אלוקיך שואל מעימך...
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
יש משהו מיוחד בדמותו של רבי מיכל יהודה, שמהלך החיים שלו היה כשל כל אחד מאיתנו, היינו שלמד בישיבה גדולה בחברון אח"כ היה אברך וכו', וכל סדר החיים שלו היה כרגיל, הלך לישון בזמן, אכל כמה שהיה צריך, לא הרבה לעשות צומות וסיגופים, רק עשה מה שהקב"ה רצה ממנו. וזה לימוד גדול לנו, שאדם גדול זה לא מישהו שיש עליו סיפורים מסמרי שער, אלא אחד כזה שכל הזמן חושב מה ה' אלוקיך שואל מעימך...
כמדומני שבגיל 30 או קודם לכן היה מגיד שיעור.
בנוסף היה יר"ש למדן, ושקדן מופלא.
 

אריק

משתמש ותיק

נדיב לב

משתמש ותיק
דברים שסיפר בנו והובאו במוסף ש"ק.

משפחה אחת ממתנחלי השומרון הייתה להם בעיה כלשהיא, והזכירו את שמה באחת מקופות הצדקה, אחרי כמה ימים נכנס לגרמי"ל אחד מבני המשפחה, והוא זכר את השם מהרשימות של אותה קופה, ותיכף בכה עם אותו בן משפחה על הצרה שבביתם.

פעם הגיע אליו אברך והתאונן על מצבים שהוא לחוץ בעבודת ה' וזה מפריע לו אמר לו הגרמי"ל: "אף פעם לא הייתי 'עובד' עשיתי מה שצריך"!
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הגרמ"א שוורץ סיפר בשם סופר סת"ם שבקטנותו אירע המעשה עם הגרמי"ל. באחד השיעורים הוא החליף את הגראי"ל ואיחדו את שני השיעורים, לפתע בעיצומו של השיעור בחור אחד זרק סוכריה מקצה החדר לעבר השני. הגרמי"ל שם לב לזה, עזב את מקומו נגש לבחור, ולפתע חזר למקומו ואמר לו: 'נגשתי אליך כי רציתי לתת לך סטירה, כי זו חוצפה גדולה מה שעשית אבל כאשר התקרבתי הרגשתי כי יש בקרבי כעס, ולכן חזרתי למקומי' עד כאן.

נמצאת למד, שאין איסור לסטור לבחור צעיר, בלא שמעורב בזה מן הכעס. וצריך עיון בנקודת המוצא של כותרת* האשכול:
אסור לסטור לילד או בחור!!! השאלה מי גלה את זה?
תשובה:הגרמי"ל לא...

*אבל לא הפותח

 

אריק

משתמש ותיק
שח הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: פגשתי פעם ברחובה של תל אביב יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, והתגלגלה שיחתנו מהכא להתם, עד שבתוך הדברים סיפרתי לו על גדלותו של מרן רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל.
בתגובה אמר לי אותו יהודי: "לי אתה מספר מיהו הרב ליפקוביץ ?! הלא אני למדתי אצלו בישיבה!"
הופתעתי, כי מראה פניו של אותו יהודי לימד כי הרחיק הרחק-הרחק מספסל לימודיו… אך מיניה וביה הצעתי לו לבוא ולהיכנס לביתו של מורו ורבו מאז.
נכנס אותו תלמיד לשעבר לביתו של מרן. עודו עומד בפתח החדר, ומיד זיהה אותו רבי מיכל יהודה ואמר לו: "הלא אתה פלוני… אכן אתה למדת אצלי מסכת בבא מציעא, ובדף פלוני שאלת שאלה נפלאה…" וחזר בקצרה על השאלה אותה שאל אז.
נרעד אותו יהודי, ומזועזע כולו פרץ בבכי, כשרבי מיכל יהודה בוכה יחד עמו במשך דקות ארוכות.
סוף דבר, נגעו הדברים ללבו של אותו יהודי והוא שב בתשובה שלמה, עד שכיום הוא אפילו מרביץ תורה ומוסר שיעורי תורה בעיון כבאותם ירחי קדם בשבתו בצל כרמו של רבו".
(יתד נאמן קרח תשע"ד)
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
היה אב אהוב לכל תלמידיו. סיפר לי אחד מתלמידיו שלמד בישיבה מחוץ לב"ב, ופעם אחת הגיע להתייעץ איתו על איזה עניין בשעה מאוחרת בלילה, אחרי שכבר לא היו אוטובוסים לישיבה שבה למד, ואחר שגמר להתייעץ עם הגרמי"ל, שאל אותו הגרמי"ל מה תעשה עכשיו? אין לך היכן לישון? אתה תישן אצלי בבית בחדר.
דבר מעניין נוסף, ראיתי מכתב שבחור בישיבה קטנה שלח לו (ואגב, הוא היה עונה בכתב ידו על המכתבים הללו, והוא גם היה כותב על המעטפה את הכתובת כאחד האדם), ושאלו שמפני שהרבה בחורים מגיעים אליו באמצע הסדר לשאול שאלות בלימוד, וזה מפריע לו ואינו מתקדם בלימוד שלו. ענה לו מרן הגרמי"ל זצ"ל, שעיקר הגדילה זה במה שאדם נותן לאחרים, והוסיף שתדעו לכם כי גם אני אין לי זמן לענות על המכתבים שכותבים לי, אולם אני מרגיש חובה לענות עליהם.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
הגאונות שלו בחינוך הייתה מן הידועות.
פעם הוא ראה בחור שיושב ולומד עד מאוחר בלילה.
העיר לו, הרי צריך ללכת לישון.
טען הבחור, והא כל גדולי ישראל ידוע שהם ישבו ולמדו עד מאוחר ומזה נעשו גדולים, והיאך אומר לי הראש ישיבה ללכת לישון?
ענה לו הגרמי"ל: הם למדו עד מאוחר כי הם לא יכלו לעזוב את הגמ' וגם אם הם היו הולכים לישון הם לא היו מצליחים להירדם, אבל אתה לומד עד מאוחר כי אתה חושב שיש עניין ללמוד עד מאוחר. אז לכן אני אומר לך: אין עניין כזה, לך לישון.

ובהצטרף העובדה שצוטטה כאן באברך שהתאונן בפניו על מצבי לחץ בעבודת ה' שגורמת לו הפרעה, ואמר לו הגרמי"ל: "אף פעם לא הייתי 'עובד' עשיתי מה שצריך"!
דמותו של הגרמי"ל מתגלה כעבד ה' אמיתי, העובד את בוראו מתוך תחושתו הפנימית שמשליכה גם החוצה, לשלווה חיצונית.
ומחזק מה שכתבת לעיל "החילוק בין דבר אמיתי שנובע מהפנימיות, לבין חיקוי בעלמא ועשייה מהחיצוניות דבר ועניין בפנ"ע". וכאמור נוסיף שדבר זה מתבטא גם בשלווה החיצונית. סיבה ותוצאה.


אבל יש דבר שאפיין במיוחד את הגרמי"ל גם למי שלא נמנה על תלמידיו, ומשום מה לא הוזכר באשכול. פתרונכם?!
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
אני הייתי אצל מרן זצ"ל קודם הכניסה ללמוד בישיבה קטנה ואמר לי שהעיקר שיהיו לי חברים טובים, ולהזהר מאוד מחברים רעים.
 

אריק

משתמש ותיק
אמירת 'שבת שלום' שהרנינה לב שבור:
אווירת השבת השלווה נסוכה על רחובות בני ברק. רבי מיכל יהודה שב מן התפילה בישיבת 'תפארת ציון', כשטליתו הלבנה מוסיפה הוד לפניו המאירות. שקוע במחשבות של תורה, אך דעתו אינה מוסחת מהעוברים והשבים. והנה צועד מולו איש פשוט למראה, צעדיו כבדים ועיניו כבויות.

רבי מיכל יהודה מרים את עיניו, במאור פנים ובקול ענוג ורך מאחל לו: "שבתא טבא ר' יהודי, גוט שבת!" האיש תמה לרגע, האמנם אליו כוונה הקריאה?! הוא סבב לאחור, בהיותו סבור כי לבטח אל האיש שמאחוריו נועד האיחול. אך לא, איש לא נראה בכל הרחוב מלבדו.

משהבין כי רבי מיכל יהודה התייחס אליו אישית, פנה נרגש כולו ואמר: "כבוד הרב, אני לא מאמין שאתה אומר לי 'שבת שלום!'", והחל שופך את לבו ומספר את קורות חייו: "אוד מוצל מאש אנכי, מברנוביץ עיר מולדתי. שם הייתי אדם מוכר, אבי עליו השלום היה מנכבדי העיר, וכולם היו מכבדים אותי. וכאן איש אינו מכיר אותי, איש אינו מתייחס אלי. אתה, הרב, הראשון שמאחל לי שבת שלום".
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
זך הרעיון אמר:
אני הייתי אצל מרן זצ"ל קודם הכניסה ללמוד בישיבה קטנה ואמר לי שהעיקר שיהיו לי חברים טובים, ולהזהר מאוד מחברים רעים.

כמו"כ תוך כדי שהגרמי"ל זצ"ל אמר לי זאת ליטף את ידי בחמימות,
כך שעד היום עדיין צרוב בליבי דבריו שנאמרו מליבו של אוהבן וליבן של ישראל.
 

כותר

משתמש ותיק
פעם הגעתי אליו עם כיתה להיבחן (הייתי המלמד) והוא קרא בגמרא על תינוקות של בית רבן,
ושאל: מי מקיים את העולם ?
אחד הילדים ענה: ה'.
אז הוא חייך אליו בחביבות ונהנה מהתשובה. וחיזק את דבריו ה' מקיים את כל העולם, אבל באיזה זכות ה' מקיים את העולם, ע"ז אומרת הגמרא וכו'.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ביום ה' הקרוב
יום הפטירה הי"ב
יום היארצייט של הגרמי"ל זצ"ל הוא גם היארצייט של חותנו הגאון הגדול

רבי אברהם יצחק גרשונוביץ זצוק"ל

רבה של ז'אבינקה שבמחוז בריסק, ובארץ ישראל היה ראש ישיבת תפארת ציון בב"ב.
ראיתי כתוב שהגרח"ק זצוק"ל (שלמד בתפא"צ) היה מספר עליו דברים גדולים מאוד.

מישהו יכול להרחיב?
 
חלק עליון תַחתִית