גדולי ישראל - "בעלי כשרון" בצעירותם או לאו

משה-הלוי

משתמש ותיק
לאחרונה שמעתי מהגאון ר' שלמה לוינשטיין שליט''א 
שר' מיכל יהודה( שהיה רבו של הגר''ח קנייבסקי)
שהוא היה כישרע'ן כבר בגיל צעיר
ואמר שאלה שאומרים שלא זה בגדר הוצאת שם רע רח''ל.
 

יצחק

משתמש ותיק
קשה לדבר על כשרון בלי לפרט, יש הרבה סוגי כשרונות. מכל מקום בדרך כלל כשמדברים על כשרון מתכוונים למהירות קליטה (ואולי גם למהירות החידוש), לא נראה לי שזו המעלה הגדולה של ר' חיים. כשלומדים בספרים שלו מתקבל רושם של כשרון בתחום של סדר פנימי בלי סיבוכים, מין ישוב הדעת מיוחד שמתלווה אליו בכל סוגיא כאילו מהרגע הראשון שהוא התחיל ללמוד את הסוגיא הוא לא התבלבל אפילו לרגע.
זה בולט במיוחד בדרך אמונה שהוא ספר שמיוסד על החזו"א והרי הכתיבה של החזו"א מאד קשה ומרוכזת והוא מצליח להוציא ממנו דברים מסודרים וברורים.
יש גם כשרון כתיבה מיוחד במינו לכתוב דברים בצורה בהירה במיוחד שגם זה מעיד על סגנון חשיבה "נקי".

משהו מענין
לפני יותר מעשרים שנה סבא שלי - שהיה מסתובב הרבה אצל החזו"א - סיפר לי שכאשר ר' חיים קניבסקי הלך ללמוד בלומז'ה החזו"א קרא לאי מי מהישיבה שם (לא זוכר למי) והדריך אותו איך צריך להתנהל עם הבחור חיים קניבסקי שעדיו לגדולות, העיקרון היה שצריך לתת לו להמשיך בדרכו המיוחדת ולא להפריע לו כי כבר אז הוא היה בקיאותניק ולא מתאים לסגנון ישיבתי עיוני (אני מקוה שלא יקומו כעת כל הבכיינים שאוהבים להתלונן על הישיבות שאולי חונקות את החשיבה של הבחורים וכו' וכו' כל אלו שמאשימים את כל העולם בכשלון הגדול של עצמם), עיקר הדגש היה על כך שצריך לעמוד איתו על הערות נקודתיות - לאפוקי "מערכות" מסובכות או רעיונות עמוקים, כמו כן ההערות צריכות להיות יסודיות בסוגיא ולא סתם קושיות רחוקות. זכור לי שמשמעות הדברים ששמעתי היתה שבעוד אחרים זלזלו בפוטנציאל של המתמיד הצעיר אדרבה החזו"א "הציל" את ר' חיים ובלעדי זה לא היה מצליח.

יש את הספר נחלת אליהו של ר' אל'ה דושניצר (הגר"ח קניבסקי הוא תלמידו מלומז'ה והוא הוציא את זה לאור), אולי אני מדמיין שאני רואה בספר הזה את ההשפעה של ר' אל'ה על ר"ח.
 

תולעת ספרים

משתמש ותיק
אני שמעתי בשיחה מהגר"ד יפה זצ"ל שאמר [לשבחו של הגר"ח, מהיכן התעלה] שר' חיים קניבסקי היה בצעירותו 'בינוני ומטה'. [וגם על הגרנ"ק אמר שלא היה מוכשר].
למבינים באצילותו ועדינותו של הגרד"י ניתן להבין מהי הכונה 'בינוני ומטה'.
וכפי שכבר העירו יש כמה סוגי כשרונות.
ויל"ע מהו 'בינוני', אם במיקומו בין חבריו לועד, או ביחס לכשרונות.
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
זה דבר ידוע שהיו הרבה מגדולי ישראל שהיו סתומים בצעירותם וע"י סייעתא דשמיא או ע"י שעמלו בתורה התורה החכימתם
ואפילו בגמרא מובא שהיו אמוראים כאלה
 

HaimL

משתמש ותיק
אני לא יודע על הגאון רבי חיים שליט"א, אבל באופן כללי, אני חושב שיש קצת בעיה בלימוד של ימינו, בגלל שמחפשים את החילוקים והגדרים, וקשה אחר כך להבין ישרות של סוגיא. אבל זאת רק דעתי.
 

בשלמא

משתמש ותיק
ואני שמעתי מחבריו שלמדו עמו בישיב"ג בפ"ת שהיה שקדן עצום וידע הרבה ביחס לשאר בני גילו, אולם היה גם אוהב לעשות מעשי קונדס (ואת הפרט הזה אני מקדיש להורים שמתמודדים עם ילדים שאוהבים לעשות שטיקלעך, ולפעמים זה לא לפי כבוד המשפחה, ומה יאמרו הבריות בשידוכים הרגעו נא, קבלו אותו ואת מעשיו באהבה)
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
ביאור הדבר אמר:
זה דבר ידוע שהיו הרבה מגדולי ישראל שהיו סתומים בצעירותם וע"י סייעתא דשמיא או ע"י שעמלו בתורה התורה החכימתם
ואפילו בגמרא מובא שהיו אמוראים כאלה

בא נהיה כנים רוב רובם של גדולי ישראל היו מוכשרים מאד.
 

אוריאל

משתמש ותיק
כמדומני שהנקודה המרכזית היא לא צורת הלימוד שהיתה לו.
אני באופן אישי שאלתי פעם את מרן הגר"ח שליט"א, אודות בחורים בישיבה שחשק לבם ללמוד כל היום בעיון מקיף בבירור סוגיות עם כל הראשונים והאחרונים, בחילוקים דקים ויסודות עצומים, או בחורים שלהיפך, רצונם להקיף הרבה חומר וללמוד בגרסא, מה עלי לומר להם, מהי הדרך הישרה שישכון בה אור.
וענה לי מרן הגר"ח, כי אם זה בחור שאוהב את העיון, ילמד שני סדרים עיון וסדר אחד בקיאות, ואם זה בחור שאוהב בקיאות, שילמד בשני סדרים בקיאות ובסדר אחד עיון. והוסיף והסביר, כי צריכים את שני החלקים, אבל כאן נכנס המעלה של לבו חפץ, להעדיף את ההספק של האחד על רעהו.

עוד שמעתי מפה קדשו, כאשר שאלתי אותו איך זכה לכח הזכרון, ובכמה פעמים ענה תשובות שונות, אבל זכורה לי במיוחד הפעם שאמר שהתפלל על זה הרבה, שלא יזכור כלום ממה שאינו קשור לתורה הקדושה. ופעם אחת שאלתי אותו אם אין זה כלול במה שאומרים 'והאר עינינו בתורתך' וכו', וענה לי שכל הבקשות הפרטיות וכל צרכי האדם הרוחניים והגשמיים ממילא כלולים במה שתקנו לנו חז"ל, ואפילו הכי על אדם להוסיף בבקשה מיוחדת בנוסח שלו מה שהוא צריך לו.

ועוד פרט ראוי מאוד לציון, שכידוע דרכו של הגר"ח בצעירותו היתה [וכ"ש בזקנתו] שלא היה דבר שעניין אותו חוץ מהתורה הקדושה. והעולם מספר שגם את שם הרחוב בו היתה הישיבה לא ידע. מה מאד יש להצטער על שכיום בחור ישיבה שלא מכיר בהוויות העולם נחשב פגום בחברה.
 

אור עולם

משתמש ותיק
האלטער זיידע שלי למד בלומזא בתקופה שמרן למד שם, ואמר לנו שר' חיים היה בינוני בכישרון ומספר אחד בהתמדה, וידעו שאפשר לשאול אותו בכל מקום.
 

תולעת ספרים

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אולם היה גם אוהב לעשות מעשי קונדס
מסופר שפעם לא היה לו מקום לשבת בתחנון, והתיישב על הרצפה. על כך הוא קיבל סטירה [1 מתוך 3 שקיבל] מאביו, שאמר לו כי לא עושים מעשים משונים.
ידוע גם הסיפור שבשקיעותו הפסיד את האוטובוס האחרון וישן בתחנת האוטובוס.
כנראה שלכל דבר יש צד חיובי, ובגלל ה'כוכבות' שבו בחר ללמוד לכתוב ולהשקיע בנושאים תורניים שהיו כ'מתי מצוה', כעגלה ערופה, כתובת קעקע, הלכות חגבים, מסכתות קטנות, ועוד ועוד. בכל דבר יש מעלה, ועל המחנכים החובה לנתב אורחות החניכים על פי דרכם וטבעם.
 

chaim

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
ועוד פרט ראוי מאוד לציון, שכידוע דרכו של הגר"ח בצעירותו היתה [וכ"ש בזקנתו] שלא היה דבר שעניין אותו חוץ מהתורה הקדושה. והעולם מספר שגם את שם הרחוב בו היתה הישיבה לא ידע. מה מאד יש להצטער על שכיום בחור ישיבה שלא מכיר בהוויות העולם נחשב פגום בחברה.
איזהו דרך שיבור לו האדם כל שתפארת לו מעושיה ותפארת לו מן האדם.
אין למדין ממי שזכה לגדול מעל כל אדם. בדרך כלל צריך להיות בינוני...
רק שהאדם שרוצה רק תורת ה' מוותר על הכבוד שלו, ואינו רואה שום ערך חוץ מתורה. ולבסוף התורה מכבדת אותו.
 

בשלמא

משתמש ותיק
תולעת ספרים אמר:
בשלמא אמר:
אולם היה גם אוהב לעשות מעשי קונדס
מסופר שפעם לא היה לו מקום לשבת בתחנון, והתיישב על הרצפה. על כך הוא קיבל סטירה [1 מתוך 3 שקיבל] מאביו, שאמר לו כי לא עושים מעשים משונים.
אם זכרוני אינו מטעני זה מופיע באורחות.
אבל בכנות הכנות מה שאני קבלתי מהזקנים היה לא רק מהסוג הזה [שנובע גם מפרומקייט] אלא קונדס של ממש
 
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
משה הלוי זוכמיר אמר:
לאחרונה שמעתי מהגאון ר' שלמה לוינשטיין שליט''א 
שר' מיכל יהודה( שהיה רבו של הגר''ח קנייבסקי)
שהוא היה כישרע'ן כבר בגיל צעיר
ואמר שאלה שאומרים שלא זה בגדר הוצאת שם רע רח''ל.

מקדש שביעי כל שביעי אמר:
אני שמעתי מר' יעקב אדלשטיין שאמר שסיפר לו ר מיכל יהודה לפקוביץ, שר חיים בצעירותו לא היה מבין הרבה.
והוא התפלל על זה.
כך סיפר.

יתכן שאין זה סתירה. אולי היה מוכשר בזיכרון וידיעה בבחינת מכונת צילום, אך היה מוגבל בהבנת הדברים
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ואני שמעתי מחבריו שלמדו עמו בישיב"ג בפ"ת שהיה שקדן עצום וידע הרבה ביחס לשאר בני גילו, אולם היה גם אוהב לעשות מעשי קונדס (ואת הפרט הזה אני מקדיש להורים שמתמודדים עם ילדים שאוהבים לעשות שטיקלעך, ולפעמים זה לא לפי כבוד המשפחה, ומה יאמרו הבריות בשידוכים הרגעו נא, קבלו אותו ואת מעשיו באהבה)

קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק. 'מעשי קונדס' אפשר להדביק לכמה מגדולי ישראל אחרים [שחלקם אני יודע], אך לא על הגרח"ק
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
ועוד פרט ראוי מאוד לציון, שכידוע דרכו של הגר"ח בצעירותו היתה [וכ"ש בזקנתו] שלא היה דבר שעניין אותו חוץ מהתורה הקדושה. והעולם מספר שגם את שם הרחוב בו היתה הישיבה לא ידע. מה מאד יש להצטער על שכיום בחור ישיבה שלא מכיר בהוויות העולם נחשב פגום בחברה.
אכן, לא זו הדרך, לא היום ולא בעבר.
ואלו שנכונה להם דרך מיוחדת באופן של עולה תמימה, בלאו הכי לא פועלים על פי הכללים הרגילים.
 

בשלמא

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
בשלמא אמר:
ואני שמעתי מחבריו שלמדו עמו בישיב"ג בפ"ת שהיה שקדן עצום וידע הרבה ביחס לשאר בני גילו, אולם היה גם אוהב לעשות מעשי קונדס (ואת הפרט הזה אני מקדיש להורים שמתמודדים עם ילדים שאוהבים לעשות שטיקלעך, ולפעמים זה לא לפי כבוד המשפחה, ומה יאמרו הבריות בשידוכים הרגעו נא, קבלו אותו ואת מעשיו באהבה)

קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק. 'מעשי קונדס' אפשר להדביק לכמה מגדולי ישראל אחרים [שחלקם אני יודע], אך לא על הגרח"ק


כך קבלתי במפורש 
הרוצה בל יאמין או יכחיש מדעתו כפי שהוא מכיר כיום את דמותו של בעל הדרך אמונה.
 
 

אור עולם

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
בשלמא אמר:
ואני שמעתי מחבריו שלמדו עמו בישיב"ג בפ"ת שהיה שקדן עצום וידע הרבה ביחס לשאר בני גילו, אולם היה גם אוהב לעשות מעשי קונדס (ואת הפרט הזה אני מקדיש להורים שמתמודדים עם ילדים שאוהבים לעשות שטיקלעך, ולפעמים זה לא לפי כבוד המשפחה, ומה יאמרו הבריות בשידוכים הרגעו נא, קבלו אותו ואת מעשיו באהבה)

קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק. 'מעשי קונדס' אפשר להדביק לכמה מגדולי ישראל אחרים [שחלקם אני יודע], אך לא על הגרח"ק


כך קבלתי במפורש 
הרוצה בל יאמין או יכחיש מדעתו כפי שהוא מכיר כיום את דמותו של בעל הדרך אמונה.
נראה לי שגם בשנים שלפני השנים האחרונות היה ניתן לראות על מרן את חוש ההומור המפותח מאד שלו, וגם היום עוד יש שרידים לזה.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
בשלמא אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק. 'מעשי קונדס' אפשר להדביק לכמה מגדולי ישראל אחרים [שחלקם אני יודע], אך לא על הגרח"ק


כך קבלתי במפורש 
הרוצה בל יאמין או יכחיש מדעתו כפי שהוא מכיר כיום את דמותו של בעל הדרך אמונה.
נראה לי שגם בשנים שלפני השנים האחרונות היה ניתן לראות על מרן את חוש ההומור המפותח מאד שלו, וגם היום עוד יש שרידים לזה.
לא רק שרידים אלא מה שלא מוצא חן בעיניו רואים את הציניות במוחש
(ועדיין אין אנו כננסים מול הענק התורתי הזה)
 
 

אור עולם

משתמש ותיק
ע"ע מתנות לאביונים של קופת העיר, ברוך שפטרני, מצווה לשבת ללמוד ועוד ועוד...
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אני לא יודע על הגאון רבי חיים שליט"א, אבל באופן כללי, אני חושב שיש קצת בעיה בלימוד של ימינו, בגלל שמחפשים את החילוקים והגדרים, וקשה אחר כך להבין ישרות של סוגיא. אבל זאת רק דעתי


בדיוק שמעתי בשם הרב וולבה (שהשבוע היארצייט שלו, אגב), שאמר בשם הגר"ח מוואלוז'ין שביאר מאמר חז"ל "הזהרו בבני עניים וכו'.." דהיינו עניים בדעת כי דוקא הם שהוריהם לא היו ת"ח גדולים וממילא לא שמעו הרבה ד"ת בקטנותם מרגישים צמאון וצורך להשלים את הפער, וממילא גודלים יותר, ואמר לפי"ז שזה הבעיה היום שמכניסים לבחורים מידי צעירים הרבה לומד'ס וממילא הם כבר מרגישים בעניינים בכל סוגיא שתדבר איתם, וממילא כשגדלים וכבר בשלים וראויים ללמוד באמת בעמקות, כבר אין להם חשק וצמאון להרחיב אופקים. נקודה למחשבה.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
בשלמא אמר:
קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק
דווקא אפיו של ר' חיים מתאים מאד [כמו "שיהיה לך כסף לקנות שרוולים" (נ.ב. באזני שמעתי), ועוד כידוע].

זה חריפות מסוג מסוים, אבל בשום אופן לא מעשי קונדס [לדוגמה אחד מגדולי ישראל שליט"א יש התכתבויות מימי בחרותו בשפת ערבית עם ידידו. ולו זה אכן מתאים לאופיו]
 

בשלמא

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
שמש מרפא אמר:
בשלמא אמר:
קשה מאוד להאמין, למי שמכיר את אופיו של הגרח"ק
דווקא אפיו של ר' חיים מתאים מאד [כמו "שיהיה לך כסף לקנות שרוולים" (נ.ב. באזני שמעתי), ועוד כידוע].

זה חריפות מסוג מסוים, אבל בשום אופן לא מעשי קונדס [לדוגמה אחד מגדולי ישראל שליט"א יש התכתבויות מימי בחרותו בשפת ערבית עם ידידו. ולו זה אכן מתאים לאופיו]
ורבי חיים היה מדבר בבית עם אחיותיו בארמית לשם הקונץ
 
 
חלק עליון תַחתִית