אז כמה מילים יש בשפה העברית? ןכמה מהם הם לשון קודש?

NETANEL

משתמש ותיק
השאלה המלאה היא: אז כמה מילים יש בשפה העברית לרבדיה השונים?
כידוע כיום מחלקים את המילים בעברית  לארבעה: 1- מקראיות,  2- בית שני וחזל,  3- ימי הביניים,  4- ספרות חדשה,( יש שיקראו לחלק זה  - עברית ולא לשון הקודש),

בעקבות וויכוח בנושא, בדקתי את הנושא, והתוצאות מדהימות!
א, האקדמייה ללשון  ל א  יודעת!! ראו תשובתם להלן,

ב,קבלו  פרופורציות!
ערכים ראשיים במילון מכל הרבדים. 45.000.
מהם רק-- 8000 הם מקראיות !  
חזל- כ450 מילים.
..
בימי הביניים נוספו 2000/ 3000 מילים.

עוד דוגמאות: ברשי  1200\ 1800 חדשות בעברית.(עם הטיות)

 להבדיל גם :
ביאליק 400. א.ב. יהודה 250.
לא בדקתי הכול. אבל מלמעלה. כשלושים אלף מילים נוספו בעת החדשה.
לא הטיות וכדומה. מדובר רק על ערכים ראשיים.
 ולסיכום שתי שליש מאוצר המילים בעברית הם מהמאתיים השנים האחרונות.

ג, ! !

קבלו תשובת האקדמיה ללשון !

רונית גדיש :

שלום רב​,

אין לנו נתונים כאלה. תוכל לקרוא על מספר המילים בעברית כאן ותראה את המורכבות בשאלה -מילים-יש-בשפה-העברית/

בברכה,

רונית גדיש

המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית

תוכן הפנייה:

בחלוקה לרבדים יש כ 8000 מילים מקראיות, כמה מילים בשאר הרבדים ,בית 2? חזל? ימי הביינים? חדש? ועוד תודה מראש,

בסוף מה עשיתי. בדקתי !
והנה התוצאות. בהצאת המילון העברי מהדורה ישנה / חדשה . נוספו לה  20.000. מילים. 
אבל גם בישן היו הרבה מילים מחודשות. 
כך שהערכה שבשפה   של היום  יש   כשתי  שליש מילים חדשות .קרובה למציאות,
 דלים וריקים,,,,,,טילים חלליות (וחיסונים) הם יודעים לעשות , ולא לבדוק במחשב את הנתונים הנל, והרי במילון לכל מילה מצורף  סימלון שמזהה לאיזו חטיבה הוא שייך,   או שסתם מתעצלים!
 
 

הכהן

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
השאלה המלאה היא: אז כמה מילים יש בשפה העברית לרבדיה השונים?
כידוע כיום מחלקים את המילים בעברית  לארבעה: 1- מקראיות,  2- בית שני וחזל,  3- ימי הביניים,  4- ספרות חדשה,( יש שיקראו לחלק זה  - עברית ולא לשון הקודש),

בעקבות וויכוח בנושא, בדקתי את הנושא, והתוצאות מדהימות!
א, האקדמייה ללשון  ל א  יודעת!! ראו תשובתם להלן,

ב,קבלו  פרופורציות!
ערכים ראשיים במילון מכל הרבדים. 45.000.
מהם רק-- 8000 הם מקראיות !  
חזל- כ450 מילים.
..
בימי הביניים נוספו 2000/ 3000 מילים.

עוד דוגמאות: ברשי  1200\ 1800 חדשות בעברית.(עם הטיות)

 להבדיל גם :
ביאליק 400. א.ב. יהודה 250.
לא בדקתי הכול. אבל מלמעלה. כשלושים אלף מילים נוספו בעת החדשה.
לא הטיות וכדומה. מדובר רק על ערכים ראשיים.
 ולסיכום שתי שליש מאוצר המילים בעברית הם מהמאתיים השנים האחרונות.

ג, ! !

קבלו תשובת האקדמיה ללשון !

רונית גדיש :

שלום רב​,

אין לנו נתונים כאלה. תוכל לקרוא על מספר המילים בעברית כאן ותראה את המורכבות בשאלה -מילים-יש-בשפה-העברית/

בברכה,

רונית גדיש

המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית

תוכן הפנייה:

בחלוקה לרבדים יש כ 8000 מילים מקראיות, כמה מילים בשאר הרבדים ,בית 2? חזל? ימי הביינים? חדש? ועוד תודה מראש,

בסוף מה עשיתי. בדקתי !
והנה התוצאות. בהצאת המילון העברי מהדורה ישנה / חדשה . נוספו לה  20.000. מילים. 
אבל גם בישן היו הרבה מילים מחודשות. 
כך שהערכה שבשפה   של היום  יש   כשתי  שליש מילים חדשות .קרובה למציאות,
 דלים וריקים,,,,,,טילים חלליות (וחיסונים) הם יודעים לעשות , ולא לבדוק במחשב את הנתונים הנל, והרי במילון לכל מילה מצורף  סימלון שמזהה לאיזו חטיבה הוא שייך,   או שסתם מתעצלים!

עכשיו לאתגר:
מהי התפלגות המילים בהודעה הקודמת לקטגוריות הנ"ל?
 

בשלמא

משתמש ותיק
נפק"מ אם אפשר היום לסמוך על ההיתר של הרמ"א לשטרי הדיוטות בלשון קודש
לדעת המשנ"ב ממילא יש להחמיר
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
עוד נפק"מ אם שייך בעברית דברי המשנ"ב פ"ה סק"ט שמידת חסידות לא לדבר לשון הקודש בבית המרחץ
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
אני חושב שצריך להביא בחשבון את תדירות השימוש.
ברור לי שהמילים היותר שימושיות הם ממקורותינו.

(למשל: כמדומני שבהודעתי זו. אין מילים חדשות...)
 

אבי חי

משתמש ותיק
The vocabulary of Israeli Hebrew is much larger than that of earlier periods. According to Ghil'ad Zuckermann:
The number of attested Biblical Hebrew words is 8198, of which some 2000 are hapax legomena (the number of Biblical Hebrew roots, on which many of these words are based, is 2099). The number of attested Rabbinic Hebrew words is less than 20,000, of which (i) 7879 are Rabbinic par excellence, i.e. they did not appear in the Old Testament (the number of new Rabbinic Hebrew roots is 805); (ii) around 6000 are a subset of Biblical Hebrew; and (iii) several thousand are Aramaic words which can have a Hebrew form. Medieval Hebrew added 6421 words to (Modern) Hebrew. The approximate number of new lexical items in Israeli is 17,000 (cf. 14,762 in Even-Shoshan 1970 [...]). With the inclusion of foreign and technical terms [...], the total number of Israeli words, including words of biblical, rabbinic and medieval descent, is more than 60,000.[67]:64–65
מתוך ויקי' האנגלית. אולי מישהו יתנדב לתרגם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
נפק"מ אם אפשר היום לסמוך על ההיתר של הרמ"א לשטרי הדיוטות בלשון קודש
לדעת המשנ"ב ממילא יש להחמיר
כבר כתבתי לפני שנים בספרי להלכה שלדוברי העברית בא''י אין את ההיתר הזה כלל. 
המהדורה המעודכנת של ספרי:  הצג קובץ מצורף אור חדש החדש.pdf [attachment=0]
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
עוד נפק"מ אם שייך בעברית דברי המשנ"ב פ"ה סק"ט שמידת חסידות לא לדבר לשון הקודש בבית המרחץ
עוד נפק''מ מה שהבאתי בריש ספרי הנ''ל, שיש מצוה לדבר בלשון הקודש האם זה אף בשפתינו?
(נראה לי פשוט שכן כי היא מבוססת על לשון הקודש ומה גם שכלול בה לשון הקודש)
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
השאלה המלאה היא: אז כמה מילים יש בשפה העברית לרבדיה השונים?
בודאי ידוע לך שהרבה מאוד מילים בלשון הקודש נשתכחו, ולא נותר לנו רק מה שכתוב בתנ''ך, ואף בתנ''ך יש מילים שיש אותם פעם אחת בודדת, למזלינו.
 
 

ההוא טייעא

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אני חושב שצריך להביא בחשבון את תדירות השימוש.
ברור לי שהמילים היותר שימושיות הם ממקורותינו.

(למשל: כמדומני שבהודעתי זו. אין מילים חדשות...)
כל כך פשוט ונכון.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
השורש "חזר" אינו קיים במקרא (כפועל) אך ברור שזאת מילה בלשון הקודש שהיתה בפי עם ישראל מאז ומעולם (ואי אפשר לומר שלקחוה מהארמית כי צורתה הארמית היא "הדר", ואף שבארמית יהודית יש את שתי הצורות [גם חזר וגם הדר] אך בכל שאר הארמיות יש רק את הצורה הדר וברור שהצורה חזר חדרה לארמית היהודית מלשון הקודש ולא להיפך).
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אגב אעיר ששמעתי שכישבו האקדמיה ללשון לדון כיצד לקרוא לעגבניה, הם החליטו עגבניה מפני שהיא עגולה כעגבות, ושלחו להם כמה רבנים שזה לא ראוי ויקראו לה אדמונית, והם לא הסכימו, ועל כן עד היום יש כמה חסידויות שלא אומרים את המילה עגבניה בעברית אלא דוקא בשפה אחרת.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אגב אעיר ששמעתי שכישבו האקדמיה ללשון לדון כיצד לקרוא לעגבניה, הם החליטו עגבניה מפני שהיא עגולה כעגבות, ושלחו להם כמה רבנים שזה לא ראוי ויקראו לה אדמונית, והם לא הסכימו, ועל כן עד היום יש כמה חסידויות שלא אומרים את המילה עגבניה בעברית אלא דוקא בשפה אחרת.
דווקא אליעזר בן יהודה שר"י קרא לזה "בנדורה" כמו בערבית, אלא שיחיאל מיכל פינס קרא לזה עגבניה כעִברוּת לשמה בגרמנית (דהיינו פרי החשק שכן שורש עגב במקרא משמעותו חשק ותאוה ואינו שם אבר), ומשום מה התקבלה בעם הצעת פינס. לא ידוע לי על דיון כזה באקדמיה.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב אעיר ששמעתי שכישבו האקדמיה ללשון לדון כיצד לקרוא לעגבניה, הם החליטו עגבניה מפני שהיא עגולה כעגבות, ושלחו להם כמה רבנים שזה לא ראוי ויקראו לה אדמונית, והם לא הסכימו, ועל כן עד היום יש כמה חסידויות שלא אומרים את המילה עגבניה בעברית אלא דוקא בשפה אחרת.
דווקא אליעזר בן יהודה שר"י קרא לזה "בנדורה" כמו בערבית, אלא שיחיאל מיכל פינס קרא לזה עגבניה כעִברוּת לשמה בגרמנית (דהיינו פרי החשק שכן שורש עגב במקרא משמעותו חשק ותאוה ואינו שם אבר), ומשום מה התקבלה בעם הצעת פינס. לא ידוע לי על דיון כזה באקדמיה.

מהמכלול:
מקור השם
השם "עגבנייה", שמקורו בשורש ע-ג-ב, ניתן לה על ידי הרב יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה. במשך כעשרים שנה, עד ימי העלייה השנייה, הוחרמה המילה "עגבנייה" על ידי חלק ממחדשי השפה העברית, ביניהם אליעזר בן יהודה עקב אופיה. עם בוא העליות המאוחרות יותר, נקלט השם עגבנייה בפי כל. ככל הנראה בשל הקרבה הלשונית לשפות האירופיות. הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם עגבניה, והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة), אשר גם היא למעשה שערוב המילה פומודורו (pomodoro) מהשפה האיטלקית.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
(למשל: כמדומני שבהודעתי זו. אין מילים חדשות...)
'חושב' - הובא כאן שלא במשמעותו המקורית; כך גם 'שימושיות', 'ממקורותינו' ו'הודעתי'.
'חשבון' הוא מחידושי רבותינו הראשונים, אם אינני טועה.
'היותר' אינו תקין בלה"ק (גם צ"ל 'הן' - ולא 'הם').

'כמדומני' שהמילה 'כמדומני' היא חידוש מהדורות האחרונים.


אא"כ הכוונה לכל המילים שנתקבלו במרוצת הדורות עד להופעתו של אב"י (כל אחד יצמיד את התואר המתבקש כרצונו).
אם כך, מה ראית לחלק?!
 
NETANEL אמר:
השאלה המלאה היא: אז כמה מילים יש בשפה העברית לרבדיה השונים?
כידוע כיום מחלקים את המילים בעברית  לארבעה: 1- מקראיות,  2- בית שני וחזל,  3- ימי הביניים,  4- ספרות חדשה,( יש שיקראו לחלק זה  - עברית ולא לשון הקודש),

בעקבות וויכוח בנושא, בדקתי את הנושא, והתוצאות מדהימות!
א, האקדמייה ללשון  ל א  יודעת!! ראו תשובתם להלן,

ב,קבלו  פרופורציות!
ערכים ראשיים במילון מכל הרבדים. 45.000.
מהם רק-- 8000 הם מקראיות !  
חזל- כ450 מילים.
..
בימי הביניים נוספו 2000/ 3000 מילים.

עוד דוגמאות: ברשי  1200\ 1800 חדשות בעברית.(עם הטיות)

 להבדיל גם :
ביאליק 400. א.ב. יהודה 250.
לא בדקתי הכול. אבל מלמעלה. כשלושים אלף מילים נוספו בעת החדשה.
לא הטיות וכדומה. מדובר רק על ערכים ראשיים.
 ולסיכום שתי שליש מאוצר המילים בעברית הם מהמאתיים השנים האחרונות.

ג, ! !

קבלו תשובת האקדמיה ללשון !

רונית גדיש :

שלום רב​,

אין לנו נתונים כאלה. תוכל לקרוא על מספר המילים בעברית כאן ותראה את המורכבות בשאלה -מילים-יש-בשפה-העברית/

בברכה,

רונית גדיש

המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית

תוכן הפנייה:

בחלוקה לרבדים יש כ 8000 מילים מקראיות, כמה מילים בשאר הרבדים ,בית 2? חזל? ימי הביינים? חדש? ועוד תודה מראש,

בסוף מה עשיתי. בדקתי !
והנה התוצאות. בהצאת המילון העברי מהדורה ישנה / חדשה . נוספו לה  20.000. מילים. 
אבל גם בישן היו הרבה מילים מחודשות. 
כך שהערכה שבשפה   של היום  יש   כשתי  שליש מילים חדשות .קרובה למציאות,
 דלים וריקים,,,,,,טילים חלליות (וחיסונים) הם יודעים לעשות , ולא לבדוק במחשב את הנתונים הנל, והרי במילון לכל מילה מצורף  סימלון שמזהה לאיזו חטיבה הוא שייך,   או שסתם מתעצלים!
 
שים לב לקחת בחשבון עוד נתון:
גם בספירת המילים מלשון הקודש - רבות מהן משמעותן שונתה ואף התהפכה. יש לכל הפחות מאות מילים בעברית שאנו משתמשים בהם - שהמשמעות האמיתית שלהן בלשון הקודש אינה המשמעות המקובלת אצלנו כיום בשפה העברית. גם מלשון התורה וגם מלשון המשנה. אפשר להביא דוגמאות רבות. לדעתי הרבה מאד דברים אנו לא מבינים נכון בלימוד התורה - בגלל זה.

כך שבעברית שאנו מדברים - יש מעט מאד לשון הקודש.
 

דחד יומא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
השורש "חזר" אינו קיים במקרא (כפועל) אך ברור שזאת מילה בלשון הקודש שהיתה בפי עם ישראל מאז ומעולם (ואי אפשר לומר שלקחוה מהארמית כי צורתה הארמית היא "הדר", ואף שבארמית יהודית יש את שתי הצורות [גם חזר וגם הדר] אך בכל שאר הארמיות יש רק את הצורה הדר וברור שהצורה חזר חדרה לארמית היהודית מלשון הקודש ולא להיפך).

האם יש לך מקור לכך שהיא מלשון הקודש, ולא חדרה משפות אחרות,
כי לדעתי למיעוט הבנתי בחכמת הלשון והאותיות, מצד משמעות האותיות אמור להיות למילה זו משמעות שלילית ולא חיובית,
מכיון שיש במילה זו ח' ואחר כך ז' הרי שיש כאן ירידה מלמעלה למטה.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
למיעוט הבנתי בחכמת הלשון והאותיות, מצד משמעות האותיות אמור להיות למילה זו משמעות שלילית ולא חיובית,
מכיון שיש במילה זו ח' ואחר כך ז' הרי שיש כאן ירידה מלמעלה למטה.
והמילה "טוב"? "שבח"? "צדק"?
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
נצחון הציונות ! ?( במישרים= המתיוונים).


מהם המילים הנשמעים הכי הרבה ב:
א. בסוכות: לולב אתרוג סוכה...
ב. בראש השנה: שופר תקיעות מלכויות...
ג. בכיפור. : צום תשובה תפילה..


ד. ובחנוכה : חנוכייה סביבון וסופגנייה .


עד כאן הכול בסדר. אבל א.ב.ג. כל המילים מהתורה וחזל. ועיקרם קודש. ואילו ד. בחנוכה . כל המילים המרכזיות שמבטאות את הליכות החג. הם חולין : של ד. ילין. חמדה בן יהודה. וזילברבוש(1897).


כל אלו מילים שחידשו החדשים. ושחדרו והוטמעו בכל החוגים. גם לאלה שהכריזו מלחמת חרמה בהם. חוץ מדוברי היידיש. שנשארו עם 2/ 3. הלאטקעס. והדריידל.


אגב שמות חילופיים לסביבון היו :סב סב. כרכר (ביאליק). חזרזר עופרת ( מנדלי מס).. סובבת....ועוד


אז מה זה אומר לנו ? אולי . . שמוטב להפסיד קרב. ולא את המערכה. ולא ההיפך.


דומני שזה מה שמספרים גם על החזוא . בעניין הדיבור בעברית !
 

HaimL

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
א, האקדמייה ללשון  ל א  יודעת!! ראו תשובתם להלן,
לא הייתי ממהר לזלזל בהם. התחלתי לקרוא ספר על מלחה"ע הראשונה, מתורגם לעברית, ושם כתוב על הסרבים שהיו אנשים "אשונים" (נדמה לי שפעם כתבתי את זה כאן). למרבה הבושה, לא הכרתי את המילה, לא מצאתי פירוש שלה, ולא ידעתי שהיא בגמרא. שלחתי להם שאלה וכמעט תוכ"ד ענו לי שזה מפורש בגמרא, הא דאשון הא דרכיך. משמע, שהם אנשים יודעי ספר.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
הכהן אמר:
HaimL אמר:
pomodoro, כמדומני הוא "תפוח זהב", שנתפס כבר לטובת התפו"ז (או, כפי שקראו לו פעם, תפוזהב).
https://translate.google.com/?sl=auto&tl=iw&text=pomodoro&op=translate
ברור, pomodoro היא העגבנייה. אבל נשמע לי שמקור המילה באיטלקית הוא "תפוח זהב", ואצלנו "תפוח זהב" הוא שמו של הפרי הידוע בתור orange.
 
 

דחד יומא

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
דחד יומא אמר:
למיעוט הבנתי בחכמת הלשון והאותיות, מצד משמעות האותיות אמור להיות למילה זו משמעות שלילית ולא חיובית,
מכיון שיש במילה זו ח' ואחר כך ז' הרי שיש כאן ירידה מלמעלה למטה.
והמילה "טוב"? "שבח"? "צדק"?



ישנה משמעות מסוימת לאותיות ח' וז' שהם לפי סדר זה דוקא,
והיא דח' היינו שמנה מלשון השמנה וז' היא מלשון זיין ושבע דהיינו שביעה,
והסדר הראוי הוא שביעה ואח"כ השמנה, ולהפך הרי שיש כאן ירידה.
ולא כל מילה שיש בה ירידה אכן כך היא, דאל"כ תשאלני מדג וכדו'.
[אגב זהו עניינו של חפזון שהח' והפ' (השמנה בעשיריות) לפני הז' ורק בפסח זכו ישראל למעלת החפזון ואח"כ היו צריכים שבע שביעיות להגיע לשמנה שוב]
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
NETANEL אמר:

ר' משה שפירא שהיום חל יום פטירתו

הקדיש חלק גדול משיעורו על רעת המילה הזאת
שזה כמו שמשיה מטריה היינו נגד שמש נגד מטר נגד חנוכה...

אכן זה דובר כאן בכמה אשכולות
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
NETANEL אמר:

ר' משה שפירא שהיום חל יום פטירתו

הקדיש חלק גדול משיעורו על רעת המילה הזאת
שזה כמו שמשיה מטריה היינו נגד שמש נגד מטר נגד חנוכה...

אכן זה דובר כאן בכמה אשכולות
צילייה - נגד הצל?
ביצייה - נגד הביצה?
נשקייה - נגד הנשק?
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
NETANEL אמר:
א, האקדמייה ללשון  ל א  יודעת!! ראו תשובתם להלן,
לא הייתי ממהר לזלזל בהם. התחלתי לקרוא ספר על מלחה"ע הראשונה, מתורגם לעברית, ושם כתוב על הסרבים שהיו אנשים "אשונים" (נדמה לי שפעם כתבתי את זה כאן). למרבה הבושה, לא הכרתי את המילה, לא מצאתי פירוש שלה, ולא ידעתי שהיא בגמרא. שלחתי להם שאלה וכמעט תוכ"ד ענו לי שזה מפורש בגמרא, הא דאשון הא דרכיך. משמע, שהם אנשים יודעי ספר.
יש לי הפתעה בשבילך- קבל: תשובה של האקדמייה בנושא אחר,



מעיון לא ממצה נראה שבפרשנות הקלסית רק הצירוף "הילל בן שחר" נקשר במין אלוהות זרה. כך למשל בקובץ 'לקח טוב' (פסיקתא זוטרתא) מן המאה ה־11: "וכשהקב"ה רוצה להפיל האומה תחלה מפיל שרה מלמעלה, וכן הוא אומר על צור: איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים", וכמו שמוצאים בניסוחים שונים בקרב פרשני המקרא. הנתונים מלשונות שמיות אחרות (כלומר אזכור מפורש של שם אל כזה) כגון אכדית, פניקית ואוגריתית מקורם בדרך כלל בממצאים ארכאולוגיים שנתגלו בעת החדשה.
 
בעניין השני, נראה שהצדק עימך.
בפירוש הפסוק מבראשית לב, כה: "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" מבאר ר' אברהם אבן עזרא: "עד עלות השחר – עד סור שחרות הלילה", ומכאן ששחר קשור ל'תכונת הצבע השחור'. חוקר הלשון נפתלי הרץ טור־סיני (שהוזכר ברשומה) לא ציין זאת בהערות למילון, ולעת עתה אני מתקשה להבין מדוע. נוסיף זאת לרשומה עד שיתבהרו הדברים. תודה רבה לך.


בברכה,
שקד חיים
המזכירות המדעית 


הם פיפסו  אבן עזרא מפורש !!
ומי החוקר הדגול  נ,ה,טור סיני

גוט שבעס
 
חלק עליון תַחתִית