סיפורי מופת על מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך זצוק"ל

[אברך]

שאביו היה לידו

מה הקשר לסיפור?

[לבי במערב]

כנראה - אביו של המספר, שממנו שמע זה.

[אברך]

כנראה - אביו של המספר, שממנו שמע זה.

אבל אם שמע מהמספר, למאי נפ"מ אם היה שם אביו.
אני מרגיש קצת טרחן בדיון הזה, אבל זה קצת צרם לי מבחינה לשונית...
 

[סנגורן של ישראל]

כנראה - אביו של המספר, שממנו שמע זה.

אבל אם שמע מהמספר, למאי נפ"מ אם היה שם אביו.
אני מרגיש קצת טרחן בדיון הזה, אבל זה קצת צרם לי מבחינה לשונית...

היחיד ששהה שם היה אביו, שסיפר לבנו, שסיפר לחבירו, שסיפר לנו וזיכנו.
 

[לבי במערב]

המספר שמע מאביו, שעמד לצד הגרש"א.

ר' '@סנגורן של ישראל' הקדימני בשעה קלה...

[אברך]

אוקיי. תפסתי את הטעות שלי.

סיפר לי מישהו שאביו היה לידו והיה לעיניהם מראה שאינו צנוע והגר"ש ממש בכה.

אני חשבתי ש'אביו היה לידו', היינו ליד המספר, ו'היה לעיניהם' היינו המספר ואביו....

[זך הרעיון]

אוקיי. תפסתי את הטעות שלי.

סיפר לי מישהו שאביו היה לידו והיה לעיניהם מראה שאינו צנוע והגר"ש ממש בכה.

אני חשבתי ש'אביו היה לידו', היינו ליד המספר, ו'היה לעיניהם' היינו המספר ואביו....

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

[זך הרעיון]

כמו"כ מעשים שבכל יום יכולים להעיד בני הישבה שהיה פחד מוחשי לעמוד לפניו לפני עשיית תשובה ולשוב להשי"ת באמת, הרגישו שעומדים לפני איש אלוקים קדוש,
והדברים ידועים ומפורסמים לכל מי שכף רגלו עברה את מפתנו.

[נבשר]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

[עבד ה']

המספר שמע מאביו, שעמד לצד הגרש"א.

ר' '@סנגורן של ישראל' הקדימני בשעה קלה...

כנים הדברים, אשריכם תלמידי חכמים אם בדברי מדקדקים אתם כל כך כל שכן שאתם מכוונים לאמיתה של תורה בדברי הראשונים.

[זך הרעיון]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.
 

[בלדד השוחי]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

בגלל שהוא 'מקום פריצות', אבל כאן אין מדובר במקום פריצות.
 

[זך הרעיון]

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

בגלל שהוא 'מקום פריצות', אבל כאן אין מדובר במקום פריצות.

כמדומני שחשש נגיעה זה יותר גרוע.

[בלדד השוחי]

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

בגלל שהוא 'מקום פריצות', אבל כאן אין מדובר במקום פריצות.

כמדומני שחשש נגיעה זה יותר גרוע.

"שלא בדעת וללא שום תכלית" ?
 

[נבשר]

קדושים תהיו קדש עצמך במותר לך,
עניני קדושה הכל כפי מדריגת האדם,
ונודע בשם המשגיח ציס"ע מפוניבז' זי"ע שלו מזיק לעבור במכונית סגורה במקום פריצות אף שאין רואה כלום.

לעתיד לבוא ייתבע אדם על שהיה יכול להנות ולא נהנה,
ודאי,
מה הקשר לר' חצ'קל, בגלל שיש פריצות וערוה, אז יש מזה מציאות של טומאה, ומציאות של טומאה משפיעה אף כשהאדם לא רואה או חש יצרו חש וכן נשמתו. אא"כ איירי במעשה דר' שמואל באשה פרוצה.
עדיף לומר איני יודע,

[אברך]

אוקיי. תפסתי את הטעות שלי.

סיפר לי מישהו שאביו היה לידו והיה לעיניהם מראה שאינו צנוע והגר"ש ממש בכה.

אני חשבתי ש'אביו היה לידו', היינו ליד המספר, ו'היה לעיניהם' היינו המספר ואביו....

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

ולפ"ז יש לפרש 'אביו היה לידו' היינו אביו של הגר"ש, דהיינו הגרשז"א.
 

[אברך]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

להבנתי, זה הרגשות נעלות וטהורות של קדושה, שאינן שייכות לכל אדם.
 

[נבשר]

להבנתי, זה הרגשות נעלות וטהורות של קדושה, שאינן שייכות לכל אדם.

אני מקבל את זה, אבל כל מעשה של חז"ל בד"כ בא ללמד אותנו ולהגביה אותנו איך לחיות ואיך להסתכל על הדברים ביותר גובה ורוממות, מלבד קבלה ועניינים שזה לא בתחום של בנ"א רגילים שהיו עושים מעשים משונים מדעת בנ"א וכוונותיהם עמהם, עכ"פ בסיפור זה אני לא מבין ולא מצליח להתרומם.
פעם קראתי אם אני זוכר שיש נהגו בירושלים שנגעו בטעות באשתם נדה היו משפשפים ידיהם. אולי כעין זה.

[זך הרעיון]

להבנתי, זה הרגשות נעלות וטהורות של קדושה, שאינן שייכות לכל אדם.

אני מקבל את זה, אבל כל מעשה של חז"ל בד"כ בא ללמד אותנו ולהגביה אותנו איך לחיות ואיך להסתכל על הדברים ביותר גובה ורוממות, מלבד קבלה ועניינים שזה לא בתחום של בנ"א רגילים שהיו עושים מעשים משונים מדעת בנ"א וכוונותיהם עמהם, עכ"פ בסיפור זה אני לא מבין ולא מצליח להתרומם.
פעם קראתי אם אני זוכר שיש נהגו בירושלים שנגעו בטעות באשתם נדה היו משפשפים ידיהם. אולי כעין זה.

זמ מלמד אותך שיש לך עוד הרבה להיכן לשאוף.
 

[מחדרה]

כמי שהיה נמצא בשיחותיו בשבת קודש, בזמן סעודה שלישית. ניתן לומר שאוירת הקדושה שהיתה במקום היא בלתי ניתנת לתיאור. יראת הרוממות אינסופית, לצד אהבה נוראית. אכן, היה ניתן להרגיש בחוש השראת השכינה אצל אדם קדוש עליון זה. ניתן לומר, שהמופת שעלה על הכל, הוא מופת הקדושה האינסופית של מרן זיע"א. שהשרתה אוירה של יראה, ונועם הקדושה. אשרי עין ראתה זו.

[מחדרה]

שמעתי מא' מתלמידי ישיבתו: כל היחס של מרן זיע"א לתלמידי הישיבה היה לפי הרמה הרוחנית הפנימית של הבחורים. לדוגמא, האהבה שהרגישו כלפיו הבחורים, היתה לפי הרמה הרוחנית של הבחור. או פעם העיר לבחור, על האיסור החמור בהוצאת זרע לבטלה. או פעם בשיחה, דיבר על ענין מסויים, והעביר עיניו, על אותם הבחורים שהיו חשודים בכך. אף, שהדבר לא היה ידוע, ונסתר מעיני הציבור, ואז התגלה.  ויהי לפלא. בנוסף, ידעו הבחורים, שמרן זיע"א הוא מעין רנטגן רוחני לרמתו הרוחנית של הבחור. ולמחשבותיו הכי פנימיות. בענין זה ציין א' התלמידים לדברי הרמב"ן, שיגיע לדרגה של גנב יודע ומכיר בו וכו', מה שניכר בחוש אצל מרן זיע"א. ועוד כהנה וכהנה, כל מי שהתקרב הרבה לשולי גלימתו. ראה כי רוח הקודש גלויה שורה אצל מרן זיע"א. ומעשים שבכל יום.

[כבולעו כך פולטו]

הרי לגבי תלמיד חכם כתוב שאין בזמן הזה

זה טעות רווחת, יש מקומות מסויימים שכתוב שגדר ת"ח שנאמר במקומות מסויימים אין היום, אבל לומר שכל דבר שאמרו בקשר לתלמיד חכם נמחק לגמרי היום כי היום אין תלמידי חכמים זה ממש לא נכון.

נכון, לא דייקתי אבל זה ממילא לא משנה כי גם אם יש צדיקים בזמן הזה ידועים לגבי צדיק גוזר וכו' מאן יימר דאיתא?

ראה הקב"ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור (יומא ל"ח:) 

[איסתרא בליגנא]

הסיפור היה כך,
הגר"ש השתתף בשמחה משפחתית בה נכח גם אביו הגרש"ז, ובעיצומו של השמחה חלפה אישה ליד הגר"ש והיה נדמה לו שהיה מגע ביניהם, והגר"ש פרש לחדר צדדי כשהוא מרר בבכי, ועד שאביו הגרש"ז לא נכנס והעיד בפניו שהוא בעיניו ראה שלא היתה שום נגיעה לא נרגע הגר"ש.

במחילה מנמיכות קומתי, מה יש למרר בבכי על שהיה איזו שהיא נגיעה, שלא בדעת וללא שום תכלית.

אכן  דבריך נובעים מנמיכות קומה וחוסר השגה בקדושתו של רבי שמואל לאנשים כמונו זה נראה לא נורא אך לצדיקים ושרפים זה סיבה למרר בבכי
 

[יושב אוהלים]

הרי לגבי תלמיד חכם כתוב שאין בזמן הזה

זה טעות רווחת, יש מקומות מסויימים שכתוב שגדר ת"ח שנאמר במקומות מסויימים אין היום, אבל לומר שכל דבר שאמרו בקשר לתלמיד חכם נמחק לגמרי היום כי היום אין תלמידי חכמים זה ממש לא נכון.

נכון, לא דייקתי אבל זה ממילא לא משנה כי גם אם יש צדיקים בזמן הזה ידועים לגבי צדיק גוזר וכו' מאן יימר דאיתא?

בעת שבאתי לקנות את דירתי, נכתב בחוזה שאם אני לא משלם את התשלום עד תאריך מסויים יחייבו אותי בקנס גדול מאוד. בזמן חתימת החוזה לא היה בידי את כל הסכום ונכנסתי קמי מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א להתייעץ אתו ולשאול אם אם אני יכול לחתום על החוזה על סמך "ביטחון" שהתכנית יצליח ויהיה לי את הכסף לשלם עד התאריך ההוא, ולא אתחייב בקנס גדול, אמר לי הגרח"ק שאשאל את הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל.
כששאלתי את הגראי"ל אמר לי "אם אתה צריך את הכסף עד אותו יום, אז הקב"ה ישלח לך את הכסף עד אותו יום" ואכן כך היה שחתמתי על החוזה, ובבוקרו של תאריך האחרון לתשלום ללא קנס, נכנס הכסף לחשבוני.
לימים כשבא עת כלולות אחד מילדי, ודובר שאתחייב סכום מסויים, (הגראי"ל זצוק"ל כבר לא היה אז בחיים חיותו), נכנסתי שוב להגרח"ק שיבדלחט"א והזכרתי לו את מה ששאלתי אז לגבי לסמוך על ביטחון , וששלחני להגראי"ל זצ"ל, וסיפרתי לו מה אמר הגראי"ל, ומה קרה לבסוף, ועכשיו אני שואלו אם גם כעת אני יכול לחתום על הזכרון דברים עם המחותן להתחייב לתת סכום כסף על סמך ביטחון.
אמר לי הגרח"ק שליט"א, "אז הצליח הדבר משום ש"צדיק גוזר והקב"ה מקיים", וכיון שהצדיק הגראי"ל זצ"ל אמר שיהיה לך את הכסף בזמן, אז כך קיים הקב"ה, אבל כעת הצדיק כבר איננו איתנו. אז כבר אי אפשר להשוות למקרה ההוא. ע"כ הנוגע לענייננו".
[אבל אמר הגרח"ק שבענין זיווגים כבר הורה החזו"א שאפשר להתחייב על סמך ביטחון כי בין כך הרי כל ענין הזיווגים מתנהל שלא על פי דרך הטבע].

הרי שהורה מרן הגרח"ק שליט"א שגם בזה"ז (לכה"פ עד תקופת הגראי"ל זצ"ל) עדיין יש צדיקים שלגביהם תקף הכלל של "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".

 

[בלדד השוחי]

זה טעות רווחת, יש מקומות מסויימים שכתוב שגדר ת"ח שנאמר במקומות מסויימים אין היום, אבל לומר שכל דבר שאמרו בקשר לתלמיד חכם נמחק לגמרי היום כי היום אין תלמידי חכמים זה ממש לא נכון.

נכון, לא דייקתי אבל זה ממילא לא משנה כי גם אם יש צדיקים בזמן הזה ידועים לגבי צדיק גוזר וכו' מאן יימר דאיתא?

בעת שבאתי לקנות את דירתי, נכתב בחוזה שאם אני לא משלם את התשלום עד תאריך מסויים יחייבו אותי בקנס גדול מאוד. בזמן חתימת החוזה לא היה בידי את כל הסכום ונכנסתי קמי מרן שה"ת הגרח"ק שליט"א להתייעץ אתו ולשאול אם אם אני יכול לחתום על החוזה על סמך "ביטחון" שהתכנית יצליח ויהיה לי את הכסף לשלם עד התאריך ההוא, ולא אתחייב בקנס גדול, אמר לי הגרח"ק שאשאל את הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל.
כששאלתי את הגראי"ל אמר לי "אם אתה צריך את הכסף עד אותו יום, אז הקב"ה ישלח לך את הכסף עד אותו יום" ואכן כך היה שחתמתי על החוזה, ובבוקרו של תאריך האחרון לתשלום ללא קנס, נכנס הכסף לחשבוני.
לימים כשבא עת כלולות אחד מילדי, ודובר שאתחייב סכום מסויים, (הגראי"ל זצוק"ל כבר לא היה אז בחיים חיותו), נכנסתי שוב להגרח"ק שיבדלחט"א והזכרתי לו את מה ששאלתי אז לגבי לסמוך על ביטחון , וששלחני להגראי"ל זצ"ל, וסיפרתי לו מה אמר הגראי"ל, ומה קרה לבסוף, ועכשיו אני שואלו אם גם כעת אני יכול לחתום על הזכרון דברים עם המחותן להתחייב לתת סכום כסף על סמך ביטחון.
אמר לי הגרח"ק זצוק"ל, אז הצליח הדבר משום ש"צדיק גוזר והקב"ה מקיים", וכיון שהצדיק הגראי"ל אמר שיהיה לך את הכסף בזמן, אז כך קיים הקב"ה, אבל כעת הצדיק כבר איננו איתנו. אז כבר אי אפשר להשוות למקרה ההוא. ע"כ הנוגע לענייננו.
[אבל אמר הגרח"ק שבענין זיווגים כבר הורה החזו"א שאפשר להתחייב על סמך ביטחון כי בין כך הרי כל ענין הזיווגים מתנהל שלא על פי דרך הטבע].

הרי שהורה מרן הגרח"ק שליט"א שגם בזה"ז (לכה"פ עד תקופת הגראי"ל זצ"ל) עדיין יש צדיקים שלגביהם תקף הכלל של "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".

התייחסותו של הרב שטיינמן לנושא של צדיק גוזר (מדקה 23 בסרטון)
https://www.youtube.com/watch?v=evJebA1Etok

[יושב אוהלים]

 

https://www.youtube.com/watch?v=evJebA1Etok

יוטיוב חסום בנטפרי ובעוד כמה תוכנות פילטר טובים.
 

[בלדד השוחי]

https://www.youtube.com/watch?v=evJebA1Etok

יוטיוב חסום בנטפרי ובעוד כמה תוכנות פילטר טובים.
 

אצלי נפתח סרטון זה בנטפרי.

[נבשר]

אכן  דבריך נובעים מנמיכות קומה וחוסר השגה בקדושתו של רבי שמואל לאנשים כמונו זה נראה לא נורא אך לצדיקים ושרפים זה סיבה למרר בבכי

ברוכים הבאים.

[ונכתב בספר]

להבנתי, זה הרגשות נעלות וטהורות של קדושה, שאינן שייכות לכל אדם.

אני מקבל את זה, אבל כל מעשה של חז"ל בד"כ בא ללמד אותנו ולהגביה אותנו איך לחיות ואיך להסתכל על הדברים ביותר גובה ורוממות, מלבד קבלה ועניינים שזה לא בתחום של בנ"א רגילים שהיו עושים מעשים משונים מדעת בנ"א וכוונותיהם עמהם, עכ"פ בסיפור זה אני לא מבין ולא מצליח להתרומם.
פעם קראתי אם אני זוכר שיש נהגו בירושלים שנגעו בטעות באשתם נדה היו משפשפים ידיהם. אולי כעין זה.

זמ מלמד אותך שיש לך עוד הרבה להיכן לשאוף.

אותי זה מלמד איך צריכה להיות הרגשה אחרי שנכשלים במשהו - כ''א איפה שהוא אוחז
 

[דעתו יפה]

סליחה שאני נכנס לענין שהוא לא הכי קשור ,אבל מאוד מסקרן אותי.
האם לגר"ש זצ"ל היה קשר לרבי מאמשינוב ?וא"כ מה טיבו ? וכל המרבה ה"ז משובח

לימד אצלו בישיבה

ר' שמואל החל את דרכו בהרבצת תורה בישיבת אמשינוב.היה מקורב מאד לרבי הקודם, ולמד הרבה בחברותא עם הרבי הנוכחי (הוא גם שכנע אותו ללכת ללמוד בבריסק). ידוע המשפט של אדמו"ר שליט"א שאמר : "אם יש לי רבי בניגלה - הרי זה ר' שמואל אויערבאך. בימי המחלוקת בתשמ"ט היה ביניהם קצת מתח, אבל בהמשך נוכחתי לראות בכמה מקרים אהבה ואחוה ביניהם. למשל: כשהגיע ר' שמואל לנחם את אדמו"ר שליט"א על אביו הגאון זצ"ל, הציע לו ר' שמואל ששניהם יחד יסיימו את כל הש"ס עד השנה. הדמו"ר הסכים ושניהם החלו לללמוד. ומדי שבוע שבועיים היה ר' שמואל מתקשר לברר היכן האדמו"ר אוחז, והיו מתאמים את ההמשך.