אבל בסלבודקה: הגה"צ רבי מרדכי כהן זצ"ל נפטר לאחר יסורים קשים

אברך

משתמש ותיק
 
ezgif-1-5aeb8c95199d-724x483.jpg
 
אבל בסלבודקה: הגה"צ רבי מרדכי כהן זצ"ל נפטר לאחר יסורים קשים

הגה''צ רבי מרדכי כהן זצ''ל שימש במשך עשרות שנים כאחד מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק, שיעוריו המיוחדים הפכו לשם דבר בעולם הישיבות כולו. שקיעותו הרבה בלימוד הייתה מעוררת השתאות. תפילותיו היו נאמרות במתינות ובהשתפכות הנפש. ההלוויה ב-21:30
ברוך דיין האמת: בשעה האחרונה מגיעה הידיעה המרה והקשה על פטירתו של הגאון הצדיק רבי מרדכי כהן זצ"ל אשר כיהן במשך שנים רבות כאחד מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק זאת לאחר יסורים קשים ומרים שסבל והוא בשנת השמונים ושש לחייו.
 המנוח הגאון הצדיק רבי מרדכי כהן זצ"ל היה אדם גדול משכמו ומעלה, במשך עשרות שנים הוא הרביץ תורה ויראה והעמיד תלמידים הרבה בדרך המסורה מדור דור עד הסבא מסלבודקה זיע"א.
תלמידיו מספרים כי הגאון הצדיק רבי מרדכי כהן זצ"ל היה צדיק יסוד עולם, "מעולם הוא לא פגע במישהו" הם אומרים. גם כשהיה צריך להעיר לבחור הוא היה עושה זאת במאור פנים ובשפה עדינה ורגועה, כך שדבריו תמיד היו מתקבלים על לב הבחור.
 במשך עשרות שנים הוא שימש כאחד מראשי ישיבת סלבודקה לצידם של שאר ראשי הישיבה זצוק"ל ושיבחלט"א, שמו הלך לפניו כעובד השם גדול ורבים התדפקו על דלתותיו לקבל ממנו עצות והדרכות בעבודת השם.
 יודעי דבר מספרים על שעות בהם היה הגאון הצדיק רבי מרדכי כהן זצ"ל ספון בחדרו שבמעונו כשהוא שקוע בעולמה של תורה באין רואים, האור בחדרו היה יכול להיות דלוק עד השעות הקטנות של הלילה ופעמים אף שלא היה נכבה כלל, שקיעותו הרבה בלימוד הייתה לשם דבר בעולם התורה כולו.
 תפילותיו המיוחדת היו נאמרים במתינות כמונה מעות ובהשתפכות הנפש, במשך שעות ארוכות הוא היה משתפך לפני קונו בדביקות. השיא היה בתפילות ה'ימים הנוראים' כשהוא היה ממש דבוק בבורא כל העולמים באופן שאין לתאר.
 לפני מספר שנים חלה הגה"צ רבי מרדכי כהן זצ"ל במחלה קשה, מצבו ידע עליות ומורדות ונראה היה כי הוא החלים מהמחלה ממנה סבל, לפני שעה קלה מצבו הידרדר שוב והוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה בשלוות הנפש גמורה כפי שהוא היה כל ימיו.
 מסע הלוויתו יצא הערב בשעה 21:30 מהיכל הישיבה בבני ברק אל עבר בית החיים פוניבז' שם ייטמן בסמוך לקברו של רה"י הגר"ע זקס זצ"ל. ההלוויה תתקיים בכפוף להנחיות הזהירות.
 בפטירתו נסתלק אחד מגדולי מרביצי התורה בימינו אשר העמיד תלמידים הרבה ואשר זכה ששיעוריו המיוחדים התבדרו בהיכלי הישיבות באופן תדיר. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
60 שנה הרביץ תורה בישיבה ולא החזיק טובה לעצמו בכי הוא זה, ענוותן ושפל ברך
בעוונותינו במקום שמחת בית השואבה עמו בישיבה הגענו ללוותו מהישיבה בדרכו האחרונה
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
היה עולה לסלבודקא כל בוקר בשעה תשע היה מטפס את העלייה ולומד בשקיעות וברציפות
"אשרי עין ראתה כל אלה" מראה כהן
 

אבי חי

משתמש ותיק
פטור בלא כלום א"א, כמדומני שהיה 'מקובל' גדול, מישהו יכול לאשר/להכחיש?
 
מתענין. מה ענינו של הגאון המנוח לסלבודקא? משפחה? בסלבודקא נשמר העקרון שרק לוקחי בנותיהם של ראשי ישיבות הם הם הראויים להתעטר בכתרה של תורה. האם המנוח שייך למשפחת שולמן/שר?
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
מתענין. מה ענינו של הגאון המנוח לסלבודקא? משפחה? בסלבודקא נשמר העקרון שרק לוקחי בנותיהם של ראשי ישיבות הם הם הראויים להתעטר בכתרה של תורה . האם המנוח שייך למשפחת שולמן/שר?
א. כמדומני שאינו משפחה.
ב. ר"מים יש בשפע שאינם מהמשפחה. הגר"מ זללה"ה היה ר"מ, חשוב מאד מאד, אך לא ר"י.
ג. גם ר"י יש שאינם חתני ר"י, כגון הגר"ב רוזנברג והגרד"ל. אם כי הם בהחלט מהמשפחה.
 
 
אלו רמי"ם נוספים כלולים ב'שפע'? (כלל לא ידוע לי על שפע גדול של רמי"ם בסלובודקא. אולי כוונתך להרה"ג ר' אברהם פיינשטיין <בהגר"ח> שליט"א. אני מתכוין לדור העבר, בו באמת האמינו ב'משפחה').
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אלו רמי"ם נוספים כלולים ב'שפע'? (כלל לא ידוע לי על שפע גדול של רמי"ם בסלובודקא. אולי כוונתך להרה"ג ר' אברהם פיינשטיין <בהגר"ח> שליט"א. אני מתכוין לדור העבר, בו באמת האמינו ב'משפחה').
אני לא כ"כ בקי בתולדות הישיבה, אבל יש את הגר"ש הוניגסברג [בעל הביאורי סוגיות], וכן את הגר"צ גולדשטיין והגר"י דויטש, שאינם מוסרים שיעורים יומיים, אבל מעמדם לפחות כשל ר"מים.

מדברי מר אודות העקרון המקודש והאמונה ב'משפחה', נראה שהוא בקי יותר ממני בדברי ימי הישיבה, אני לא שמעתי על איזה עקרון מקודש יותר משמירת השלום, והעובדה הפעוטה שראשי הישיבה שליט"א וזצ"ל אכן ראויים מאד מאד מאד לתפקידם.
 
 
אבי חי אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אלו רמי"ם נוספים כלולים ב'שפע'? (כלל לא ידוע לי על שפע גדול של רמי"ם בסלובודקא. אולי כוונתך להרה"ג ר' אברהם פיינשטיין <בהגר"ח> שליט"א. אני מתכוין לדור העבר, בו באמת האמינו ב'משפחה').
אני לא כ"כ בקי בתולדות הישיבה, אבל יש את הגר"ש הוניגסברג [בעל הביאורי סוגיות], וכן את הגר"צ גולדשטיין והגר"י דויטש, שאינם מוסרים שיעורים יומיים, אבל מעמדם לפחות כשל ר"מים.

מדברי מר אודות העקרון המקודש והאמונה ב'משפחה', נראה שהוא בקי יותר ממני בדברי ימי הישיבה, אני לא שמעתי על איזה עקרון מקודש יותר משמירת השלום, והעובדה הפעוטה שראשי הישיבה שליט"א וזצ"ל אכן ראויים מאד מאד מאד לתפקידם.
 
א. למיטב זכרוני בדברים ששמעתי ושקראתי כך היתה הגישה, ולא בסלבודקא בלבד אלא גם בחברון ומיר, וכולהו בני חדא ביקתא נינהו בשורשם וצור מחצבתם. <כבר כתבתי שתי דוגמאות ונמלכתי ומחקתי, אבל כל המכיר יכול לעמוד עליהן לבד>.
ב. (בהנהלת סלבודקא בעיר סלבודקא היו מחלוקות. זה שיש מחלוקת זאת לא סיבה להבהל ולהסיק משהו רע, כך בכל אופן היה).
ג. אם היתה מדבריי נימה קלושה של פקפוק בגדלות ר"י סלבודקא, אני מוסר ביטול מודעה. (ועם זאת א"א להתעלם מירידת קרנה של סלבודקא מגדולתה - גם בשנים הראשונות של פוניבז', וההשוואה בין אופי ראשי הישיבות בלתי נמנעת, אבל הכל תלוי במזל אפי' ס"ת שבהיכל, ומי יודע).
 

חידוד

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אלו רמי"ם נוספים כלולים ב'שפע'? (כלל לא ידוע לי על שפע גדול של רמי"ם בסלובודקא. אולי כוונתך להרה"ג ר' אברהם פיינשטיין <בהגר"ח> שליט"א. אני מתכוין לדור העבר, בו באמת האמינו ב'משפחה').
אני לא כ"כ בקי בתולדות הישיבה, אבל יש את הגר"ש הוניגסברג [בעל הביאורי סוגיות], וכן את הגר"צ גולדשטיין והגר"י דויטש, שאינם מוסרים שיעורים יומיים, אבל מעמדם לפחות כשל ר"מים.

מדברי מר אודות העקרון המקודש והאמונה ב'משפחה', נראה שהוא בקי יותר ממני בדברי ימי הישיבה, אני לא שמעתי על איזה עקרון מקודש יותר משמירת השלום, והעובדה הפעוטה שראשי הישיבה שליט"א וזצ"ל אכן ראויים מאד מאד מאד לתפקידם.
כדאי לעשות קצת סדר.

א. בסלבודקא בד"כ מינו את בני המשפחה שכפי שהזכירו אכן גם היו ראויים לתפקידם.
ב. כיון שסלבודקא היא גם ישיבה של חלק מחוג תלמידי החזו"א היה הכרח להכניס מהת"ח של חוג זה ומכאן השמות שהזכיר הרב אבי חי.
ג. וכעת להגר"מ כהן ז"ל, הסיבה שהוא מונה לר"מ היא עקב היותו חתנו של הגה"צ ר' בערל יאנובער (זוכובסקי) ז"ל שהיה משגיח בסלבודקא בחו"ל (המשגיח העיקרי אמנם היה הגר"א גרודזינסקי הי"ד), ר' בערל נחלה שנים מועטות אחרי בואו לא"י ונפטר בשנת תש"כ לאחר שנים ארוכות של מחלה, ולא הרבה אח"כ נתמנה חתנו ר' מרדכי לר"מ בישיבה אף שהיה אברך צעיר וכנראה שהיה ראוי לאותה איצטלה.
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
קצת תיקונים, הגרד"ל שליט"א הוא חתנו של הג"ר יוסף שר הי"ד בנו של ר׳ אייזיק
ר׳ מרדכי זצ"ל למד בישיבה וזה קרטריון מספיק, גם ר׳ חיים ברים היה ר"מ פעם, ור׳ ברוך רוזנברג אפי׳ לא למד בסלבודקה אמנם הי׳ חתנו (לאחר עקידתו על קידוש ה׳) של הגר"א גרודזינסקי הי"ד המשגיח בליטא, ר׳ אברהם פולק גם לא ממש משפחה, אמנם הרבנית אחיינית של הגר"מ שולמן אבל לא בגלל זה הוא מונה, גם ר"מ טיקוצינסקי לא משפחה אלא למד בישיבה
 

ים סוף

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
 גם ר"מ טיקוצינסקי לא משפחה אלא למד בישיבה

בלא לפגוע כהוא זה מכבודו, ברור שהוא מונה מפני שהיה ראוי, ואולי גם היה משפחה משום כך כמו שכבר הזכרתי בהודעתי הקודמת.
זכור לי שר"מ היה נשוי לאחות של ר' אייזיק.
תקנו אותי אם אני טועה.
 

שיתא אלפי

משתמש רגיל
בפונוביז באמת היו דמויות שעובדה היא שהם הנחילו תורה לכל הדור, מה שלא היה בשום מקום אחר.
שם היה הרב מפונוביז, הרב דסלר, ר' שמואל, הרב שך, ר' חצקל', ועוד.
גדולי עולם היו לפעמים בישיבות אחרות, אבל לא היה להם התכונה של ''ישיבה'', ואבע''א לאו בתכונות תליא מילתא אלא בזכותא ומזלא.
כמו למשל ר' ברל שוורצמן, ר' משה שמואל שפירא, ועוד.

ישיבת סלבודקא אופיה נקבע בהשראת החזו''א ור' מרדכי שולמן.
ומה שמיוחד בה הוא שמכבדים זה את זה ונותנים רשות זה לזה.
ואף על פי שהיה שם ארבעה ראשי ישיבה יחד, (ר' ברוך רוזנברג, ר' עמרם זקס, ר' משה הלל, ור' דב) והיו שונים זה מזה תכלית השוני, וגם ידועים כאנשים שיש להם דעה עצמית ותקיפות, אעפ''כ מעולם לא היה שום בלגן ומחלוקת, אלא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.
ובמצב שאנחנו מכירים מעשרות השנים האחרונות (ואין לפרט כאן מפני קדושת המועד), הרי שאשרינו שיש מקומות כאלו של קידוש שמו יתברך, שכאשר מכירים את התלמידי חכמים אומרים אשרי מי שלמד תורה כמה נאים מעשיו.
כמה נחוץ לנו, ולכל הדור, התכונה הזו, ריבוי מקומות כאלו.
והדברים האלו כפי שהם נכונים על ראשי הישיבה והרמי''ם שבה בכלל, כך הם נכונים על הגאון ר' מרדכי ז''ל בפרט,
וכך היא הצורה בעולמינו השקרי, שאנשים רבים מתאווים שיקראו עליהם שם צדיק ויר''ש ומתמיד, ובודדים שגוזרים אומר שלא יקראו עליהם כלל שם צדיק, וכל בר דעת מבין מהי צדקות..
צדקות שאיננה זקוקה לרמקולים ומודעות, ומכרזת היא על בעליה בראש הומיות, הי צדיק הי עניו תלמידו של הלל הזקן.

ר' מרדכי היה תלמידו של ר' יצחק הוטנר זצ''ל, ומחזיק היה בביתו מאמרים שלא נדפסו מהגר''י, אבל היה תמיד מדגיש שכל המאמרים היו רק במועדים, והעיקר בכל ימות השנה יום יום ולילה לילה, היה העיון בגופי תורה, וכך הנחיל לתלמידיו.
בהספדו על ר' ברוך רוזנברג זצ''ל אמר בשם ר' ברוך שהיה אומר בגלות שנחאי ובהמשך חייו שהיו לא פשוטים: ביד האחת מחזיקים תוס' וכך עוברים את כל העולם ומשבריו בקלות... נאים הדברים למי שאמרם, והוסיף אז ר' מרדכי בסגנונו החד, בישיבות ידעו תמיד שהדרגא הגבוהה ביותר היא להיות למדן, זה התכלית של הכל. וכמובן נתקוממו כנגדו כל הבחורים החסידיים שבישיבה, ודווקא לכן ראה צורך להדגיש זאת, וככל שהקשו עליו הוכיח עוד ועוד, כי זוהי השלמות. ומי יכול לומר כך אם לא הוא שחכמתו ויראתו היו מקשה אחת של שלמות גבוהה.
הרושם היחודי שהקרין סביבו היה ייראה גדולה, רצינות גדולה הייתה שרויה עליו, ולא היה מקום סביבו למשהו שאינו בתכלית הרצינות. יחד עם זה כדרך החכמים האמיתיים היה קורן הוד והדר, והיה שופע ממנו חיות ומרץ חכמה ותבונה.
ומה שעשתה ייראה עטרה לראשה עשתה ענווה עקב לסוליתה, זכורני שאמר על אחד הבחורים בשיעור שלו, שהוא בגדר רבו, מכיוון שהוא מלמד אותו תדיר סברות חדשות, והיה מתייחס אליו כך. הי חסיד הי עניו.
היה חי למעלה מעשרה טפחים של בני תמותה רגילים, וסביביו היה ניתן לראות בחוש את דברי החזו''א: "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הולך בין אנשים ונדמה כבן אדם אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל תהילה".
 

ים סוף

משתמש ותיק
שיתא אלפי אמר:
בפונוביז באמת היו דמויות שעובדה היא שהם הנחילו תורה לכל הדור, מה שלא היה בשום מקום אחר.

בימינו רמ"ה הירש ור"ד לנדא משפיעים על הדור כולו יותר מהרבה ראשי ישיבות של ישיבות הנחשבות יותר מישיבת סלבודקא.
מה שאומר שאיכות ראשי הישיבה וקומתם הרוחנית לא בהכרח תשפיע על הצלחת הישיבה. ישנם שיקולים אחרים.
 

אבי חי

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
 גם ר"מ טיקוצינסקי לא משפחה אלא למד בישיבה

בלא לפגוע כהוא זה מכבודו, ברור שהוא מונה מפני שהיה ראוי, ואולי גם היה משפחה משום כך כמו שכבר הזכרתי בהודעתי הקודמת.
זכור לי שר"מ היה נשוי לאחות של ר' אייזיק.
תקנו אותי אם אני טועה.

אינך טועה.
 

E. W

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
 בסלבודקא נשמר העקרון המקודש שרק לוקחי בנותיהם של ראשי ישיבות הם הם הראויים להתעטר בכתרה של תורה (אחת הסיבות שהביאה את הישיבה לאן שהביאה, 


לכנות את המשפט הזה 'נימה קלושה של פקפוק בגדלות ר"י סלבודקא', נשמע לי מתחסד. זו היא חוצפה לשמה והצעד החכם היה למחוק את ההודעה המטופשת שמסתמא כבר דווחה למנהלי הפורום (אני אישית איני אוהב לעשות דברים כאלו.)

מה גם שהוספת 'להתנצלות' חטא על פשע. בקושיתך בעניין ירידת קרנה של סלבודקא מגדולתה והתליה באופיים של ראשי הישיבות בלתי נמנעת.



לא רואה פה שום חוצפה, ס"ה הוא אמר שאופיים של ראשי הישיבה שם לא היתה כ"כ מתאימה לתפקיד ראש ישיבה, לא קשור כלל לגדלותם בתורה ומעלתם הגדולה,  אם אומר שאופיים של החזו"א והרב אלישיב התאימה פחות לתפקיד ראש ישיבה מאשר אופיו של ר' שמואל רוזובסקי זו חוצפה?, לא כל אדם גדול ככל שיהיה מתאים לכל תפקיד תורני..... 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
שיתא אלפי אמר:
בפונוביז באמת היו דמויות שעובדה היא שהם הנחילו תורה לכל הדור, מה שלא היה בשום מקום אחר.

בימינו רמ"ה הירש ור"ד לנדא משפיעים על הדור כולו יותר מהרבה ראשי ישיבות של ישיבות הנחשבות יותר מישיבת סלבודקא.
מה שאומר שאיכות ראשי הישיבה וקומתם הרוחנית לא בהכרח תשפיע על הצלחת הישיבה. ישנם שיקולים אחרים.


למה כת"ר חוזר על ההנחה המוזרה שישיבת סלבודקה לא הצליחה, היא הצליחה מאד בדרכה, כשם שמיר וחברון ופוניבז' הצליחו כ"א בדרכה. ואני בטוח שישנם הרבה מאד ת"ח, ובכללם ראשי הישיבה שליט"א, שלא היו מחליפים את ההצלחה של סלבודקה בשום 'הצלחה' של ישיבה אחרת.

(ושלא יקשה עלי מישהו מדרך הישיבה בזמן הסבא ור' אייזיק, כוונתי לדרך הישיבה בעשרות השנים האחרונות).
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
E. W אמר:
ים סוף אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
 בסלבודקא נשמר העקרון המקודש שרק לוקחי בנותיהם של ראשי ישיבות הם הם הראויים להתעטר בכתרה של תורה (אחת הסיבות שהביאה את הישיבה לאן שהביאה, 


לכנות את המשפט הזה 'נימה קלושה של פקפוק בגדלות ר"י סלבודקא', נשמע לי מתחסד. זו היא חוצפה לשמה והצעד החכם היה למחוק את ההודעה המטופשת שמסתמא כבר דווחה למנהלי הפורום (אני אישית איני אוהב לעשות דברים כאלו.)

מה גם שהוספת 'להתנצלות' חטא על פשע. בקושיתך בעניין ירידת קרנה של סלבודקא מגדולתה והתליה באופיים של ראשי הישיבות בלתי נמנעת.



לא רואה פה שום חוצפה, ס"ה הוא אמר שאופיים של ראשי הישיבה שם לא היתה כ"כ מתאימה לתפקיד ראש ישיבה, לא קשור כלל לגדלותם בתורה ומעלתם הגדולה,  אם אומר שאופיים של החזו"א והרב אלישיב התאימה פחות לתפקיד ראש ישיבה מאשר אופיו של ר' שמואל רוזובסקי זו חוצפה?, לא כל אדם גדול ככל שיהיה מתאים לכל תפקיד תורני..... 
לא יודע אם זו חוצפה, זה פשוט דבר לא נכון.
 
 

שיתא אלפי

משתמש רגיל
דיון מגוחך בלשון המעטה
סלבודקא היא ישיבה של חזונישניקים
ומה בכלל ההשוואה לישיבות הישיבתיות של כלל הציבור
איזה חוסר הגיון

אם רוצים לפתוח נדון של השוואה בין חזונשניקים לבין הישיבות, אז שייך לדון על המעלות היחודיות של כל אחד.
 
ים סוף אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
 בסלבודקא נשמר העקרון המקודש שרק לוקחי בנותיהם של ראשי ישיבות הם הם הראויים להתעטר בכתרה של תורה (אחת הסיבות שהביאה את הישיבה לאן שהביאה, 


לכנות את המשפט הזה 'נימה קלושה של פקפוק בגדלות ר"י סלבודקא', נשמע לי מתחסד. זו היא חוצפה לשמה והצעד החכם היה למחוק את ההודעה המטופשת שמסתמא כבר דווחה למנהלי הפורום (אני אישית איני אוהב לעשות דברים כאלו.)

מה גם שהוספת 'להתנצלות' חטא על פשע. בקושיתך בעניין ירידת קרנה של סלבודקא מגדולתה והתליה באופיים של ראשי הישיבות בלתי נמנעת.
אם הייתה ירידת קרנה של ישיבת סלבודקא מסתמא זה עקב היותה ממוקמת באופן עקרוני על אותה המשבצת של ישיבת חברון. ובעקבות הרוח הדי מטומטמת שתלמידי ישיבת פונביז' זרעו ברחוב הבני ברקי המתנהל כעדר המובל אחרי המשכוכית. (תשאל את כל מי שבא לפונביז' שלא למד בפונביז' הקטנה והוא יאלף אותך בינה..)

ולגופם של דברים אכן תורה מחזרת על אכסניה שלה, וכבר אמר ר' משה חברוני שהוא לא לקח את ה'איידים' ועשה אותם ראשי ישיבות אלא לקח את ראשי הישיבות ועשה אותם 'איידים'. כך הדבר בכל עולם הישיבות בחברון, בסלבודקא. וכן גם בפונביז' באחוזים די גבוהים.

רבי @ים סוף , ראשית אלף התנצלויות על כך שהשבתתי לך - ככל הנראה - את רגיעת החג. המקום יכפר בעדי.
לגופם של דברים, לא היה עולה על דעתי לדוש בנושאים עדכניים מעוררי אמוציות, דבריי נסובו על ירידת קרנה ההיסטורית של סלבודקא לפני ששים שנה ויותר, (זה נכון שהדברים משליכים במידה ידועה גם על ימינו, אבל אנו מכירים את סלבודקא של ימינו כמצב נתון, ולדידן אין אלו אלא סיפורי היסטוריה, אא"כ כבודו כבן ע"ה ומעלה וחי את המרירות דאז - אני לא).
אבאר. בשנות הי', אחוז גבוה של מעולי הבחורים, לא <רק> בב"ב <כמה בחורים כבר היו שם?> אלא בירושלים, הלכו לסלבודקא. קח למשל יהודי כמו הגרש"ז אויערבאך ששלח את כל בניו <חוץ מבכורו הגר"ש> לסלבודקא. הוא לא עשה זאת בגלל קשר שהיה לו עם הישיבה וראשיה או בגלל שהתחבר במסוים לדרכה, אלא פשוט כי היתה מקום למעולי הישיבות. וכך היו בה עוד רבים רבים ממעולי הישיבות דאז, ר' יצחק זילברשטיין, ר' יוסף ישראלזון, ר' יעקב וולפא, ועוד רבים ממש. לאחר כמה שנים התופעה התמעטה, לטובת ישיבת פוניבז' <אני חושב שפריחת פוניבז' באותם שנים מוסברת בכך היטב. בחברון לא היתה תנודה משמעותית בשנים אלו, ככל הידוע לי>.


<בכל אופן, לכעסים על הרחוב הבני ברקי ועל ישי"ק פוניבז' ועל מי שיאלף אותי בינה ועל העדר והמשכוכית, אין רלוונטיות לדבריי שעוסקים בתקופה קדומה בעשרים שנה ויותר>.
 

ים סוף

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ים סוף אמר:
שיתא אלפי אמר:
בפונוביז באמת היו דמויות שעובדה היא שהם הנחילו תורה לכל הדור, מה שלא היה בשום מקום אחר.

בימינו רמ"ה הירש ור"ד לנדא משפיעים על הדור כולו יותר מהרבה ראשי ישיבות של ישיבות הנחשבות יותר מישיבת סלבודקא.
מה שאומר שאיכות ראשי הישיבה וקומתם הרוחנית לא בהכרח תשפיע על הצלחת הישיבה. ישנם שיקולים אחרים.


למה כת"ר חוזר על ההנחה המוזרה שישיבת סלבודקה לא הצליחה, היא הצליחה מאד בדרכה, כשם שמיר וחברון ופוניבז' הצליחו כ"א בדרכה. ואני בטוח שישנם הרבה מאד ת"ח, ובכללם ראשי הישיבה שליט"א, שלא היו מחליפים את ההצלחה של סלבודקה בשום 'הצלחה' של ישיבה אחרת.

(ושלא יקשה עלי מישהו מדרך הישיבה בזמן הסבא ור' אייזיק, כוונתי לדרך הישיבה בעשרות השנים האחרונות).

כתבתי מפורשות 'נחשבות יותר'. 
 

ים סוף

משתמש ותיק
E. W אמר:
ים סוף אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
 בסלבודקא נשמר העקרון המקודש שרק לוקחי בנותיהם של ראשי ישיבות הם הם הראויים להתעטר בכתרה של תורה (אחת הסיבות שהביאה את הישיבה לאן שהביאה, 


לכנות את המשפט הזה 'נימה קלושה של פקפוק בגדלות ר"י סלבודקא', נשמע לי מתחסד. זו היא חוצפה לשמה והצעד החכם היה למחוק את ההודעה המטופשת שמסתמא כבר דווחה למנהלי הפורום (אני אישית איני אוהב לעשות דברים כאלו.)

מה גם שהוספת 'להתנצלות' חטא על פשע. בקושיתך בעניין ירידת קרנה של סלבודקא מגדולתה והתליה באופיים של ראשי הישיבות בלתי נמנעת.



לא רואה פה שום חוצפה, ס"ה הוא אמר שאופיים של ראשי הישיבה שם לא היתה כ"כ מתאימה לתפקיד ראש ישיבה, לא קשור כלל לגדלותם בתורה ומעלתם הגדולה,  אם אומר שאופיים של החזו"א והרב אלישיב התאימה פחות לתפקיד ראש ישיבה מאשר אופיו של ר' שמואל רוזובסקי זו חוצפה?, לא כל אדם גדול ככל שיהיה מתאים לכל תפקיד תורני..... 
אין לי בעיה שגדולי עולם לא יתאימו, התכוונתי להאשמה החמורה לעניות דעתי שהואשמו בה גדולי עולם כאילו כביכול משיקולי אינטרסים צרים הם בחרו למנות אנשים שאינם מתאימים לתפקידם. ומכיוון שלא עשו זאת בהכרח שסיבת מה שהישיבה נחשבת למצליחה פחות הוא אינו משום שראשי הישיבה אינם מתאימים לתפקיד אלא מסיבות אחרות לגמרי.
 
 

ים סוף

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
ים סוף אמר:
אם הייתה ירידת קרנה של ישיבת סלבודקא מסתמא זה עקב היותה ממוקמת באופן עקרוני על אותה המשבצת של ישיבת חברון. ובעקבות הרוח הדי מטומטמת שתלמידי ישיבת פונביז' זרעו ברחוב הבני ברקי המתנהל כעדר המובל אחרי המשכוכית. (תשאל את כל מי שבא לפונביז' שלא למד בפונביז' הקטנה והוא יאלף אותך בינה..)

ולגופם של דברים אכן תורה מחזרת על אכסניה שלה, וכבר אמר ר' משה חברוני שהוא לא לקח את ה'איידים' ועשה אותם ראשי ישיבות אלא לקח את ראשי הישיבות ועשה אותם 'איידים'. כך הדבר בכל עולם הישיבות בחברון, בסלבודקא. וכן גם בפונביז' באחוזים די גבוהים.

רבי @ים סוף , ראשית אלף התנצלויות על כך שהשבתתי לך - ככל הנראה - את רגיעת החג. המקום יכפר בעדי.

רגיעת החג שלי לא הופרה כמלא נימה. אכן תקוותי שהמקום יכפר בעדך, ואני הקטן ידי חובת המחאה יצאתי
 

שיתא אלפי

משתמש רגיל
יושב בשבת תחכמוני אמר:
ים סוף אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
 בסלבודקא נשמר העקרון המקודש שרק לוקחי בנותיהם של ראשי ישיבות הם הם הראויים להתעטר בכתרה של תורה (אחת הסיבות שהביאה את הישיבה לאן שהביאה, 


לכנות את המשפט הזה 'נימה קלושה של פקפוק בגדלות ר"י סלבודקא', נשמע לי מתחסד. זו היא חוצפה לשמה והצעד החכם היה למחוק את ההודעה המטופשת שמסתמא כבר דווחה למנהלי הפורום (אני אישית איני אוהב לעשות דברים כאלו.)

מה גם שהוספת 'להתנצלות' חטא על פשע. בקושיתך בעניין ירידת קרנה של סלבודקא מגדולתה והתליה באופיים של ראשי הישיבות בלתי נמנעת.
אם הייתה ירידת קרנה של ישיבת סלבודקא מסתמא זה עקב היותה ממוקמת באופן עקרוני על אותה המשבצת של ישיבת חברון. ובעקבות הרוח הדי מטומטמת שתלמידי ישיבת פונביז' זרעו ברחוב הבני ברקי המתנהל כעדר המובל אחרי המשכוכית. (תשאל את כל מי שבא לפונביז' שלא למד בפונביז' הקטנה והוא יאלף אותך בינה..)

ולגופם של דברים אכן תורה מחזרת על אכסניה שלה, וכבר אמר ר' משה חברוני שהוא לא לקח את ה'איידים' ועשה אותם ראשי ישיבות אלא לקח את ראשי הישיבות ועשה אותם 'איידים'. כך הדבר בכל עולם הישיבות בחברון, בסלבודקא. וכן גם בפונביז' באחוזים די גבוהים.

לגופם של דברים, לא היה עולה על דעתי לדוש בנושאים עדכניים מעוררי אמוציות, דבריי נסובו על ירידת קרנה ההיסטורית של סלבודקא לפני ששים שנה ויותר, (זה נכון שהדברים משליכים במידה ידועה גם על ימינו, אבל אנו מכירים את סלבודקא של ימינו כמצב נתון, ולדידן אין אלו אלא סיפורי היסטוריה, אא"כ כבודו כבן ע"ה ומעלה וחי את המרירות דאז - אני לא).
אבאר. בשנות הי', אחוז גבוה של מעולי הבחורים, לא <רק> בב"ב <כמה בחורים כבר היו שם?> אלא בירושלים, הלכו לסלבודקא. קח למשל יהודי כמו הגרש"ז אויערבאך ששלח את כל בניו <חוץ מבכורו הגר"ש> לסלבודקא. הוא לא עשה זאת בגלל קשר שהיה לו עם הישיבה וראשיה או בגלל שהתחבר במסוים לדרכה, אלא פשוט כי היתה מקום למעולי הישיבות. וכך היו בה עוד רבים רבים ממעולי הישיבות דאז, ר' יצחק זילברשטיין, ר' יוסף ישראלזון, ר' יעקב וולפא, ועוד רבים ממש. לאחר כמה שנים התופעה התמעטה, לטובת ישיבת פוניבז' <אני חושב שפריחת פוניבז' באותם שנים מוסברת בכך היטב. בחברון לא היתה תנודה משמעותית בשנים אלו, ככל הידוע לי>.
אני לא חושב שהניתוח שלך נכון. כבר השיעור הראשון של פונוביז היה טובי הבחורים. וישיבת סלבודקא מעולם לא הייתה ראש חץ של ישיבתיות. גם בגלל שהיא הייתה בהשראת החזו''א, וממילא חינכה יותר לאמת וצניעות ולימוד לשמה ולימוד להלכה וייראת שמיים, וגם ראש הישיבה ר' מרדכי היה דמות כזו, והיה לא מושך בעליל. וזה היה כל אופי הישיבה.
בהתחלה בחורים ירושלמים התפזרו בישיבות ללא כיוון מוגדר, ולכן הגיעו גם לסלבודקא. אגב שמעתי מירושלמי אחד שהלך לסלבודקא אז, שהסיבה שרבים הלכו לשם היא כי שם היה אוכל ובישיבות אחרות לא.
ככל שעברו השנים, הישיבה נהיתה יותר הבית של תלמידי החזון איש ובניהם, ולמדו בה הרב אי''ש גרינמן, הרב אליהו פוזן, הרב צבי גולדשטיין, הרב וייל, הרב צבי שפירא (בן ר' יודל), הרב יעקב ברטלר, הרב דונט, הרב איתן, ורוב תלמידי החכמים של קהילת החזונישניקים.
 
 
שיתא אלפי אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
ים סוף אמר:
לכנות את המשפט הזה 'נימה קלושה של פקפוק בגדלות ר"י סלבודקא', נשמע לי מתחסד. זו היא חוצפה לשמה והצעד החכם היה למחוק את ההודעה המטופשת שמסתמא כבר דווחה למנהלי הפורום (אני אישית איני אוהב לעשות דברים כאלו.)

מה גם שהוספת 'להתנצלות' חטא על פשע. בקושיתך בעניין ירידת קרנה של סלבודקא מגדולתה והתליה באופיים של ראשי הישיבות בלתי נמנעת.
אם הייתה ירידת קרנה של ישיבת סלבודקא מסתמא זה עקב היותה ממוקמת באופן עקרוני על אותה המשבצת של ישיבת חברון. ובעקבות הרוח הדי מטומטמת שתלמידי ישיבת פונביז' זרעו ברחוב הבני ברקי המתנהל כעדר המובל אחרי המשכוכית. (תשאל את כל מי שבא לפונביז' שלא למד בפונביז' הקטנה והוא יאלף אותך בינה..)

ולגופם של דברים אכן תורה מחזרת על אכסניה שלה, וכבר אמר ר' משה חברוני שהוא לא לקח את ה'איידים' ועשה אותם ראשי ישיבות אלא לקח את ראשי הישיבות ועשה אותם 'איידים'. כך הדבר בכל עולם הישיבות בחברון, בסלבודקא. וכן גם בפונביז' באחוזים די גבוהים.

לגופם של דברים, לא היה עולה על דעתי לדוש בנושאים עדכניים מעוררי אמוציות, דבריי נסובו על ירידת קרנה ההיסטורית של סלבודקא לפני ששים שנה ויותר, (זה נכון שהדברים משליכים במידה ידועה גם על ימינו, אבל אנו מכירים את סלבודקא של ימינו כמצב נתון, ולדידן אין אלו אלא סיפורי היסטוריה, אא"כ כבודו כבן ע"ה ומעלה וחי את המרירות דאז - אני לא).
אבאר. בשנות הי', אחוז גבוה של מעולי הבחורים, לא <רק> בב"ב <כמה בחורים כבר היו שם?> אלא בירושלים, הלכו לסלבודקא. קח למשל יהודי כמו הגרש"ז אויערבאך ששלח את כל בניו <חוץ מבכורו הגר"ש> לסלבודקא. הוא לא עשה זאת בגלל קשר שהיה לו עם הישיבה וראשיה או בגלל שהתחבר במסוים לדרכה, אלא פשוט כי היתה מקום למעולי הישיבות. וכך היו בה עוד רבים רבים ממעולי הישיבות דאז, ר' יצחק זילברשטיין, ר' יוסף ישראלזון, ר' יעקב וולפא, ועוד רבים ממש. לאחר כמה שנים התופעה התמעטה, לטובת ישיבת פוניבז' <אני חושב שפריחת פוניבז' באותם שנים מוסברת בכך היטב. בחברון לא היתה תנודה משמעותית בשנים אלו, ככל הידוע לי>.
אני לא חושב שהניתוח שלך נכון. כבר השיעור הראשון של פונוביז היה טובי הבחורים. וישיבת סלבודקא מעולם לא הייתה ראש חץ של ישיבתיות. גם בגלל שהיא הייתה בהשראת החזו''א, וממילא חינכה יותר לאמת וצניעות ולימוד לשמה ולימוד להלכה וייראת שמיים, וגם ראש הישיבה ר' מרדכי היה דמות כזו, והיה לא מושך בעליל. וזה היה כל אופי הישיבה.
בהתחלה בחורים ירושלמים התפזרו בישיבות ללא כיוון מוגדר, ולכן הגיעו גם לסלבודקא. אגב שמעתי מירושלמי אחד שהלך לסלבודקא אז, שהסיבה שרבים הלכו לשם היא כי שם היה אוכל ובישיבות אחרות לא.
ככל שעברו השנים, הישיבה נהיתה יותר הבית של תלמידי החזון איש ובניהם, ולמדו בה הרב אי''ש גרינמן, הרב אליהו פוזן, הרב צבי גולדשטיין, הרב וייל, הרב צבי שפירא (בן ר' יודל), הרב יעקב ברטלר, הרב דונט, הרב איתן, ורוב תלמידי החכמים של קהילת החזונישניקים.
 

ייתכן שאתה צודק, אבל צריך לבדוק זאת יותר במדויק עם השנים, (לפום ריהטא הגרא"ד אויערבאך שליט"א - לדוגמא - אמור היה להגיע לסלבודקא בערך בשנת תש"ט, אם הגיע כשהיה כבן ט"ז, חמש שנים אחר פתיחת פוניבז'). בכל אופן לא מדובר בסוגיא חמורה כל כך שצריכים למשכן נפשנו עליה.

הא מיהת, שמות הת"ח מחוג חזו"א שהבאת הם של כבני שבעים שלמדו בסלבודקא בשנות הכ' ואילך, אחר ששינה הגרנ"ש את רוח הישיבה.
 

ים סוף

משתמש ותיק
סיפר לי אחד מראשי ישיבת סלבודקא שכשהוא שלח את בנו לפונביז' שאל אותו אחד מראשי הישיבה 'מדוע לא תשלח אותו אליכם לסלבודקא?' ענה לו אותו ר"י 'לא טוב לבן ללמוד תחת חסות אביו'. אמר לו ר"י פונביז' 'דוקא אני שלחתי את בני לפונביז' ולא היתה בכך כל בעיה'. ענה לו רה"י 'גם אצלינו כמו אצלכם בפונביז' אוחזים שישיבתנו היא הטובה ביותר, אך ההבדל הוא שאנחנו מכירים בכך שישנם ישיבות נוספות. ולכן כשאני מבין שלא טוב הדבר שבני ילמד תחתי אני מעדיף לשלוח אותו אליכם, משא"כ בפונביז' אוחזים שאין ישיבה אחרת, ולכן למרות שגם אתם מבינים שלא טוב לבנכם שילמד אצלכם בכ"ז לא תשלחו לישיבה אחרת שהרי אין דבר כזה. וכי הילד ילמד ברחוב?'.. וד"ל
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ים סוף אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
 גם ר"מ טיקוצינסקי לא משפחה אלא למד בישיבה

בלא לפגוע כהוא זה מכבודו, ברור שהוא מונה מפני שהיה ראוי, ואולי גם היה משפחה משום כך כמו שכבר הזכרתי בהודעתי הקודמת.
זכור לי שר"מ היה נשוי לאחות של ר' אייזיק.
תקנו אותי אם אני טועה.

אינך טועה.
נו, ברצינות, גיס (חתן עוד מילא, הוא בחר אותו, גיס לא הוא בחר )
ולהזכיר שר׳ משה היה ר"מ בישיבה בתחילה וזה אחרי שהיה ראש ישיבה בירושלים
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
שיתא אלפי אמר:
ואף על פי שהיה שם ארבעה ראשי ישיבה יחד, (ר' ברוך רוזנברג, ר' עמרם זקס, ר' משה הלל, ור' דב) והיו שונים זה מזה תכלית השוני, וגם ידועים כאנשים שיש להם דעה עצמית ותקיפות, אעפ''כ מעולם לא היה שום בלגן ומחלוקת, אלא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.
חמשה. גם רק נתן שולמן
 
חלק עליון תַחתִית